הטיפ היומי, ובו ניקים אנונימיים יקבלו התייחסות מניק לא אנונימי...

[טוליפ]

הסברת את עצמך היטב.
אין לו בעיה שתהיו אנונימיים כמה שאתם רוצים. רק יש בעיה להשאר אנונימיים ולצפות מהשני לפתיחות.
זה קצת מזכיר לי את אותה אחת בגינה/קופ"ח שמתחילה באיך קוראים לך, וכמה ילדים יש לך? ואם תתחילי לענות לה אי אפשר לדעת איפה זה יגמר אם בכלל.. והיא לא תפרגן לך אפילו את שמה הפרטי בקושי.. (אגב, שיטה מצויינת להתנער מ'חפרנים' להחזיר להם שאלה על עצמם, הם נבוכים, משתתקים ונעלמים) יש לכם הסבר?

 

[יעלזו חסידים]

הציפייה שניק אנונימי יזדהה מול הלא מזוהה, מנותקת מהמציאות. הפלטפורמה של פורום (במיוחד חרדי! במיוחד כזה שנמצא במיינסטרים) מיועדת לשמות עט, לא לחבר׳ה מזוהים.

אולי יום אחד נתבגר כולנו, כחברה אנושית, ונפסיק כל כך לחשוש ממה יאמרו, ממה יגידו, ממה יחשבו עלינו השכנים, הגיסים, הדודה, החם, המנהל של הילד. נפסיק לפחד מהצל של עצמנו, מהצורך הכרוני לחיות כל הזמן לפי ובשביל איך שהשני מסתכל עלינו
אבל עד אז, באמת שאין סיבה להיות פעיל בפורום - ו/או להטיף לאחרים להיות פעילים - תחת השם המלא. מיותר מיותר מיותר, ורק מייצר בלי סוף בלאגנים ועניינים.

הלוואי.
אבל זה לא סותר את בקשתך מלפני שנה שהיא צודקת והגיונית,
אין שום הגיון בזה שאדם שמעוניין לדבר עם מישהו באישי שלא יזדהה. (וזה גם מחשיד...)

 

[elis56]

אולי יום אחד נתבגר כולנו, כחברה אנושית, ונפסיק כל כך לחשוש ממה יאמרו, ממה יגידו, ממה יחשבו עלינו השכנים, הגיסים, הדודה, החם, המנהל של הילד. נפסיק לפחד מהצל של עצמנו, מהצורך הכרוני לחיות כל הזמן לפי ובשביל איך שהשני מסתכל עלינו

נתן

רק רוצה לחדד את הנקודה שאנונימיות לא נובעת בהכרח מחשש ופחד מה יאמרו, ומרצון לשמור על חזות חיצונית מושלמת כלפי אחרים, אלא לפעמים כמו שהסבירה @מרחבית (אם אני לא טועה..) הצורך נובע מרצון לשמור על הפרדה בין תחומי החיים, זהו צורך ורצון לגיטימי ומובן.
כל אחד מגלם בחייו רבדים/תפקידים שונים: כבן משפחה, ידיד, שכן, עובד/ לקוח או להפך - מנהל.... וכו'.
וזה דבר מתבקש לשמור על הפרדה ולא לערב בין המעגלים השונים.
לדוגמא: אדם שמשמש בתפקיד מנהל חייב במסגרת תפקידו לשמור על תדמית מסוימת שכבן משפחה - לא.... ואם הפורום יהיה מזוהה זה יגרום לאנשים להיות מוגבלים לכל המעגלים השונים שהם מגלמים בחייהם ואין לכך שום עניין או הצדקה, וגם לא קשר לפחד או חשש.

 

[Natan Galant]

רק לפני חודש שיגעתי אותי שאגיד לך מי אני (בניק אחר).....
מתי הגיעה התובנה?

כנראה בניק השני שלך...

 

[Natan Galant]

רק רוצה לחדד את הנקודה שאנונימיות לא נובעת בהכרח מחשש ופחד מה יאמרו, ומרצון לשמור על חזות חיצונית מושלמת כלפי אחרים, אלא לפעמים כמו שהסבירה @מרחבית (אם אני לא טועה..) הצורך נובע מרצון לשמור על הפרדה בין תחומי החיים, זהו צורך ורצון לגיטימי ומובן.
כל אחד מגלם בחייו רבדים/תפקידים שונים: כבן משפחה, ידיד, שכן, עובד/ לקוח או להפך - מנהל.... וכו'.
וזה דבר מתבקש לשמור על הפרדה ולא לערב בין המעגלים השונים.
לדוגמא: אדם שמשמש בתפקיד מנהל חייב במסגרת תפקידו לשמור על תדמית מסוימת שכבן משפחה - לא.... ואם הפורום יהיה מזוהה זה יגרום לאנשים להיות מוגבלים לכל המעגלים השונים שהם מגלמים בחייהם ואין לכך שום עניין או הצדקה, וגם לא קשר לפחד או חשש.

תמיד רצוי לשמור על מעגלים שונים.
לא ראי נהג האוטובוס שאומר לך בוקר טוב, כשכנך שאומר לך בוקר טוב.
אבל למה לא להזדהות בשם? האם השם שלך מהווה מקור לבושה?
זו תפיסת עולם של כל המגזר שלנו, פחד קמאי ונוראי לעמוד מאחורי השם שלך.
(ויש לזה סיבות, נדבר עליהם בהזדמנות אחרת...)

 

[אחד ויחיד]

כנראה בניק השני שלך...

בניק השלישי


מזל, שעכשיו אתה לא דורש להזדהות...

 

[Natan Galant]

בניק השלישי


מזל, שעכשיו אתה לא דורש להזדהות...

עזבתי את זה. צריך להכיר במציאות.
הציבור שלנו חי בפחד מעצמו, לא מעיז לעמוד מאחורי השם שלו, ובטח שלא להזדהות באינטרנט בפורום. (יש נודניקים שעד היום בטוחים ש Natatn Galant זה שם עט)

אישית, השלמתי. פתחתי ניק אנונימי, שממנו אני פונה לאחרים כשאני צריך משהו, וחסל. אנונימי לרעהו יעזור, ולאחיו יאמר: אחי, אתה חייב לפתוח ניק אנונימי.

רק שתדעו, לפרוטוקול: כשאתם לא יודעים מי נמצא מולכם, אין ביניכם כלום. כלום.
כלומר, גם אם תתכתבו שנתיים ושלוש וארבע. ברגע שההוא איבד את הגישה שלו לחשבון, או אתה - הקשר נגמר.
אין לזה שום דבר דומה לזה בקשר אנושי נורמלי. לדוגמה: אם היה לך חבר בחיידר, גם אם פגשת אותו אחרי שמונה עשרה שנה - החברות קיימת ונמצאת.

 

[גמד]

אני דווקא מאד מעוניין להזדהות, אני לא אוהב אנונימיות וסודות,
אבל א"א לתפוס את החבל משני קצותיו,
שאני יזדהה וכולם ידעו עלי,ואקבל דש"ים,
אבל אחרים אני לא ידע מי הם,
ואם יפתחו כאן פורום חדש רק בשמות מזוהים,
אשמח להצטרף,
ואגב לי יצא לשוחח עם ניקים עלומים בפרטי,
שביקשו ממני להזדהות,
אבל הם לא הזדהו,
הידד!

 

[I can do it]

עזבתי את זה. צריך להכיר במציאות.
הציבור שלנו חי בפחד מעצמו, לא מעיז לעמוד מאחורי השם שלו, ובטח שלא להזדהות באינטרנט בפורום. (יש נודניקים שעד היום בטוחים ש Natatn Galant זה שם עט)

אישית, השלמתי. פתחתי ניק אנונימי, שממנו אני פונה לאחרים כשאני צריך משהו, וחסל. אנונימי לרעהו יעזור, ולאחיו יאמר: אחי, אתה חייב לפתוח ניק אנונימי.

רק שתדעו, לפרוטוקול: כשאתם לא יודעים מי נמצא מולכם, אין ביניכם כלום. כלום.
כלומר, גם אם תתכתבו שנתיים ושלוש וארבע. ברגע שההוא איבד את הגישה שלו לחשבון, או אתה - הקשר נגמר.
אין לזה שום דבר דומה לזה בקשר אנושי נורמלי. לדוגמה: אם היה לך חבר בחיידר, גם אם פגשת אותו אחרי שמונה עשרה שנה - החברות קיימת ונמצאת.

לא הבנתי,
אם הציבור מפוחד, ולא מוכן להזדהות בשמו
זה סיבה לפתיחת ניק אנונימי?
אם אתם חושבים שהנכון לעמוד בגאון עם הניק שלכם מה פשר הניק האנונימי?
(ואגב- אין לי בעיה להיות אני ולעמוד בכל מילה מדברי ואף פעם לא הססתי להזדהות בפרטי כשידעתי למי אני נותנת את פרטי, אבל אני לא יכולה לדעת איזה מורה שלי מסתובבת כאן ומשהו לא יתאים לה, ותלך ותגיד וכו', מה אני יעשה אני כרגע בידיהם....,)

 

[yonatanr]

עזבתי את זה. צריך להכיר במציאות.
הציבור שלנו חי בפחד מעצמו, לא מעיז לעמוד מאחורי השם שלו, ובטח שלא להזדהות באינטרנט בפורום. (יש נודניקים שעד היום בטוחים ש Natatn Galant זה שם עט)

הרבה מאד מהציבוריות החרדית מבוסס על 'מה יאמרו' ו'פאס'ט נישט', ובתור חברה שמרנית זה מחויב המציאות.
כמה אברכים היו רוצים להחזיק סמארטפון לולי הלחץ החברתי והמוסדי? כמה משפחות היו נחרבות אם לא הלחץ 'מה יאמרו עלינו ברחוב'? כמה אנשים היו עוזבים את הישיבה, הכולל, החסידות? צא וראה אצל אחינו מהציונות הדתית, כמה הם חופשיים להוריד את הכיפה, ברגע שאין עליהם לחץ מאף אחד, ועושים מה שליבם חפץ!

רק שתדעו, לפרוטוקול: כשאתם לא יודעים מי נמצא מולכם, אין ביניכם כלום. כלום.
כלומר, גם אם תתכתבו שנתיים ושלוש וארבע. ברגע שההוא איבד את הגישה שלו לחשבון, או אתה - הקשר נגמר.
אין לזה שום דבר דומה לזה בקשר אנושי נורמלי. לדוגמה: אם היה לך חבר בחיידר, גם אם פגשת אותו אחרי שמונה עשרה שנה - החברות קיימת ונמצאת.

לא מקבל את זה.
אם התכתבתם שנה או שנתיים, אתם מכירים אחד את השני בהיכרות הרבה יותר אינטימית מאשר אתה מכיר את השכן שלך, זה שאתה מכיר את שמו ואת משפחתו ואת כל ילדיו, אבל אין לך מילה איתו חוץ מאשר 'שלום שלום' בחדר המדרגות.
אם רק אחד מכם איבד את החשבון - אפשר לפתוח חשבון חדש ולומר 'היי, זה אני! זוכר אותי? אני כאן בניק חדש!'
אני בטוח שרוב הגולשים הקבועים בפרוג יוכלו לזהות אותך גם אם תחליף 10 ניקים...
לחברים שלי מהחיידר, לא אמרתי שלום כבר בישיבה קטנה...

 

[חושב מחדש]

שאלת האנונימיות היא שאלה מאד מורכבת -
א. באמת מה יאמרו...
התבנית האישיותית שלי שונה מהמקום האישי שלי, למקום התפקיד שלי, אם אגיע לעבודה עם רוח שטותית, או עם מצב רוח של 'יאללהה בלאגן', כנראה אמצא את מקומי מחוץ לחברה פחות מ24 שעות לאחר מכן.... כי התפקיד מחייב רצינות, מכובדות, סמכות, מעט שתלטנות, ןבחיי האישיים כן יש לי מקום של רוח פרועה יותר... ואותה אני מוציא כאן - לא ארצה שמישהו מהחברה שלי ידע על הצד הזה [חוץ ממי שזכה להכיר אותי בהכרות אישית, ולא במסדרונות העבודה]
ב. לא מחפש חברים חדשים
פרוג מבחינתי זה סוג של חברה לא מחייבת, אני יכול להכנס ולהגיב, ויכול להעלם לחודש כאשר אני עסוק, [כמו למשל לאחרונה, שאני כמעט ולא מחובר], בחיי חברה נורמלים, אין מקום לבריחה של חודש... .לכן מעדיף את פרוג על פני יצירת עוד קשרים חברתיים, ואם לא אהיה אנונימי... מסגרת החברים שלי תגדל מעבר לצורך שלה.
ג. אין כמו לכתוב בלי לקחת אחריות אישית []

 

[שיילה]

מי שיודע את שמונת הדרגות בצדקה המובאות ברמב"ם יודע שעזרה אנונימית היא דרגה אחת לפני הגבוהה ביותר. כך גם הנותן- 'האומן המהולל מפרוג' לא יודע ליד מי להגביה את עיניו ולמחוט באפו והמקבל הנוד-ניק לא יודע ממי לברוח.

 

[אדם לעמל יולד]

[כמו למשל לאחרונה, שאני כמעט ולא מחובר],

כן, מרגישים...

 

[חושב מחדש]

כן, מרגישים...

וואלה..
תודה.

 

[Natan Galant]

הרבה מאד מהציבוריות החרדית מבוסס על 'מה יאמרו' ו'פאס'ט נישט', ובתור חברה שמרנית זה מחויב המציאות.
כמה אברכים היו רוצים להחזיק סמארטפון לולי הלחץ החברתי והמוסדי? כמה משפחות היו נחרבות אם לא הלחץ 'מה יאמרו עלינו ברחוב'? כמה אנשים היו עוזבים את הישיבה, הכולל, החסידות? צא וראה אצל אחינו מהציונות הדתית, כמה הם חופשיים להוריד את הכיפה, ברגע שאין עליהם לחץ מאף אחד, ועושים מה שליבם חפץ!

לא מקבל את זה.
אם התכתבתם שנה או שנתיים, אתם מכירים אחד את השני בהיכרות הרבה יותר אינטימית מאשר אתה מכיר את השכן שלך, זה שאתה מכיר את שמו ואת משפחתו ואת כל ילדיו, אבל אין לך מילה איתו חוץ מאשר 'שלום שלום' בחדר המדרגות.
אם רק אחד מכם איבד את החשבון - אפשר לפתוח חשבון חדש ולומר 'היי, זה אני! זוכר אותי? אני כאן בניק חדש!'
אני בטוח שרוב הגולשים הקבועים בפרוג יוכלו לזהות אותך גם אם תחליף 10 ניקים...
לחברים שלי מהחיידר, לא אמרתי שלום כבר בישיבה קטנה...

אממ...
אחינו בציונות הדתית עוזבים בגלל אי לחץ חברתי או בגלל קשר עמוק מידי לתרבות בחוץ?

 

[חושב מחדש]

אחינו בציונות הדתית עוזבים בגלל אי לחץ חברתי או בגלל קשר עמוק מידי לתרבות בחוץ?

כאחד שחי עם החברה הדתית לאומית [בעיקר לייט] היציאה שלהם מעולם הדת, מגיעה בעיקר מתוך חשיפה לעולם החיצון, ומתוך אי הבנה לערכיות התורה, ובלי חמימות ביהדות.

אבל - אם היה להם חשש מ'מה יאמרו', התהליך היה קצת יותר איטי, לא יותר מכך.
לצערי הרב.

 

[Natan Galant]

כאחד שחי עם החברה הדתית לאומית [בעיקר לייט] היציאה שלהם מעולם הדת, מגיעה בעיקר מתוך חשיפה לעולם החיצון, ומתוך אי הבנה לערכיות התורה, ובלי חמימות ביהדות.

אבל - אם היה להם חשש מ'מה יאמרו', התהליך היה קצת יותר איטי, לא יותר מכך.
לצערי הרב.

מה שווה יהדות שנובעת רק מהחשש ממה יאמרו? עליבות.
בכל מקרה, הציבור שלנו כציבור לא בנוי לשקיפות כרגע, וזה מתבטא חזק פה בפורום. מה לעשות.
מציאות משעשעת של חיים כפולים. אחד אמיתית, והשניה לצרכי תדמית.

 

[חושב מחדש]

בכל מקרה, הציבור שלנו כציבור לא בנוי לשקיפות כרגע, וזה מתבטא חזק פה בפורום. מה לעשות.
מציאות משעשעת של חיים כפולים. אחד אמיתית, והשניה לצרכי תדמית.

יש לי כל כך הרבה מה לומר לך בענין,
שאצטרך לחכות לטיסה עם וויפי בשביל להגיב לך

 

[Natan Galant]

יש לי כל כך הרבה מה לומר לך בענין,
שאצטרך לחכות לטיסה עם וויפי בשביל להגיב לך

נייר טואלט ועט יספיקו
העיקר להעלות על הכתב.

 

[yonatanr]

מה שווה יהדות שנובעת רק מהחשש ממה יאמרו? עליבות.
בכל מקרה, הציבור שלנו כציבור לא בנוי לשקיפות כרגע, וזה מתבטא חזק פה בפורום. מה לעשות.
מציאות משעשעת של חיים כפולים. אחד אמיתית, והשניה לצרכי תדמית.

מאחר שאנחנו מאמינים ביהדות, ובערך של שמירת התורה והמצוות, אין שום עליבות בכך שיש סנקציות חברתיות על מי שסוטה מהאמת הצרופה בגלל תאוות וחוסר חשיבה. באותה מידה אתה יכול לומר זאת על העונשים שיש בתורה 'מה שווה יהדות שמתקיימת רק מחשש מעונשים?' זה לא כך. היהדות לא נובעת מחששות כאלה ואחרים, היא נובעת ממשה רבינו שקיבלה מסיני, וכדי שלא יקומו פורצי גדר שאין להם את ההבנה המקיפה למה הם עלולים לגרום, ומאחר שבזמננו אין אפשרות להטיל סנקציות פיזיות על עוברי הדת, יש לנו דרך אחת ויחידה - והיא סנקציות חברתיות.
לדת בלי סנקציות אין רגש מחייב, ולגבי אלו שאין להם רגש דתי, היא נדמית כפולקלור. ופולקלור הוא תלוי תרבות, ואצל מי שחי בתרבות המערבית בכל רמ"ח ושס"ה, כמו אצל רבים מן הד"לים, עזיבת הדת היא 'כמישחל ביניתא מחלבא', מאחר שאין לו שום דבר לאבד אם יעזוב את הדת.