הנושאים החמים
הנושאים החמים
Natan Galant
כתיבה שדגה לך לקוחות, ובכמויות!
מנוי פרימיום
עיצוב גרפי
כתיבה ספרותית
מוזיקה ונגינה
עריכה תורנית
עיצוב ואדריכלות פנים
בס"ד
דמיינתי את הפרצוף שלו מתעגל בהפתעת ענק:
להזדהות?
שאני, אזדהה?
למה???
ניסיתי להסביר לו, כתבתי לו שוב ושוב.
הוא לא הבין.
התחמק.
להזדהות?
לאאאא.
שוב, ושוב, ושוב.
לבסוף, הודעתי לו:
אדון כלכולתא, ברשותך, אינני מגיב לך יותר, עד שתבחר להזדהות באופן מלא.
הוא ניסה להתחכם, כתב לי:
שמי משה לוי מירושלים, לומד בישיבה חשובה.
חברו, כתב לי כך:
שמי נועם כהן, גר בעיירה בדרום.
הנה הטלפון שלי - והשאיר טלפון לקבלת הודעות בלבד.
השלישי, כתב לי כך:
ר' נתן, מתנצל.
אסור שידעו שיש לי ניק בפרוג, ואני מפחד שתספר לחמי שיש לי ניק בפרוג.
ועכשיו תגיד, לגבי מה שכתבת...
למה באמת?
וזה נכון?
ותגיד...
לא הגבתי. ביקשתי מאדון חתן של חמיו - תזדהה בבקשה.
הוא לא הבין, הנעבעך.
לבסוף, כלו כל הקיצין.
נמאס לי, עצלנון מחפיר שכמוני, להסביר שוב ושוב, לכל ניק מחדש, למה הוא מתבקש להזדהות.
בשלב מסויים, התחרו ראש בראש שתי מידות מפוארות:
האחת, הצורך להסביר בצורה מכבדת לאנשים את הבקשה להזדהות, השניה, העצלות הרבה שלי.
לאחר קרב הגון שנמשך שעות שינה ארוכות, החלטתי להעלות אשכול מסודר, מנומק, ושם להסביר, אח ולתמיד, לכל אותם שואלים תמהים.
אז הנה, חבר'ה.
האשכול הזה - בשבילכם.
יתכן שתסכימו, ייתכן שתחלקו עליי בזעם.
כך או כך, אל תהססו להביע את דעתכם.
***
לא מעט ניקים שביקשו לשוחח איתי, התבקשו על ידי להזדהות. מיידית. עוד לפני ה'בוקר טוב'.
אמרתי להם:
חברים יקרים, אתם יודעים מי אני, אתם לא.
אינני יכול להרשות לעצמי לדבר עם אדם אנונימי.
והם שאלו, הם תמיד שואלים:
מה הקשר?
למה שנצטרך להזדהות?
מההה???
ולכן, ידידיי האנונימיים, אחת ולתמיד, אענה, אסביר, אנאם, אפרט, אנמק, וזהו.
תרצו, תקבלו, לא תרמו, לא תקבלו.
זכותכם, לגמרי.
ואחרי כל הקשקושים, נזלוג באפאטיות לנושא האמיתי.
****
כאשר ניק איקס מתכתב בצורה אנונימית עם ניק וואי, שני הצדדים יודעים שהם מדברים תחת מעטה החשאיות, החביב כל כך, וכל זמן שהם ישמרו על עצמם, ולא יספקו פרטים מזהים, הרי ששניהם אנונימיים זה לזה.
בכלל, בציבור החרדי, אנשים ממש אוהבים להיות אנונימיים.
לא מעט אברכים סיפרו לכותב השורות שהמחשבה שידעו שיש להם ניק בפרוג - הורגת אותם.
שמענו, שמענו.
אם אתם מפחדים שידעו שאתם גולשים בפרוג, תוותרו וזהו.
אם אתם חושבים שהגלישה בפרוג לא מתאימה לתדמית שלכם, אז תעזבו אותנו בשקט, שלום.
עד כאן, הכל בסדר.
יש ניקים אנונימיים, הם מגיבים באנונימיות (וגם מעצבנים ומטיפים לשאר החבר'ה, כי מה אכפת להם?), והכל בסדר.
איפה הבעיה?
ובכן...
כאשר יש בפרוג ניק מזוהה.
כן כן.
ניק, מזוהה.
בשמו המלא, האמיתי, ככה.
לא בדוי, לא מרומז, לא משחק אותיות מחוכם, לא באנגלית, לא שם העסק, לא ולא.
שם מלא, אמיתי ורגיל.
***
עבדכם העייף היה עוד ניק דלוח, רגיל, סודי, אנונימי.
עוד אדם אמיתי שמתחפר מאחורי ניק טיפשי ולא מחייב כלשהו. בהתחלה איש שמח, אחר כך פנס בערפל.
בוקר אחד בהיר, עבדכם הזדהה.
ואז, נוצר המצב הבא:
כל מיני ידידים מהעבר באו, רצו לפטפט, ופתאום...
התבקשו להזדהות.
סירבו, ונעלבו כאשר סירבתי להמשיך לשוחח איתם.
וזה למה, חברים.
כי ניק מזוהה, ששמו גלוי לכל, לא יכול להתכתב עם אדם לא מזוהה.
נקודה.
לא יעוץ, לא עזרה, לא כלום.
כי העסקה, לא מאוזנת.
כאשר אתם יודעים את שמי, אינני יכול לדבר איתכם ולא לדעת את שמכם.
פשוט וקל כל כך.
אתמול קיבלתי הודעה פרטית מאת ניק מוכר. הוא רוצה לדבר איתי, כתב.
הצעתי לו לדבר איתי בטלפון בשעות הערב.
להפתעתי, הבחור התקשר מחסוי.
משום מה, עניתי.
הבחור התחיל לפטפט, וציפה שאזרום איתו.
אמרתי לו בקול מגרגר:
אדון, להזדהות בבקשה.
הוא שתק בהלם, גמגם.
להזדהות?
אבל אני.. מתבייש...
משם לכאן, הבנתי בהלם אמיתי כי הבחור ציפה שאדבר איו בטלפון, כאשר הוא יודע את שמי, בעוד שהוא ישאר אנונימי עד כדי כך, שאפילו לא ישאר בידיי מספר הטלפון שלו, לא פחות.
נאלצתי, בכאב, לטרוק.
***
האשכול הזה מיועד גם אליך, הניק האנונימי שפונה אליי בהודעה פרטית ומבקש משהו.
אם אתה מפחד להזדהות, סבבה. אבל אל תצפה לקבל יחס מכבד ושויוני ובגובה העיניים מניק מזוהה.
אם אתה חושש לספר מהו שמך, אל תחשוב לרגע שניק מזוהה יסכים להתייחס אליך ברצינות.
אם אתה פתטי כל כך שאינך מכבד את עצמך, ואינך מוכן להזדהות בשמך בהודעה פרטית, אל תחשוב לרגע שתקבל יחס ענייני.
אם אתה חושב שתפנה לאדם כלשהו, ובזמן שאתה תרמוז לו שאתה מכירו היטב אתה תישאר אנונימי ועדיין תקבל יחס כלשהו - אתה טועה, לגמרי.
כי אם אתה פונה לניק מזוהה בהודעה פרטית ומפחד להזדהות, ומעדיף להתבחשש בביצת האנונימית החשאית - זו זכותך, אבל אל תצפה לקבל יחס חברי, הגיוני, מכבד ומכובד.
כי קודם כל - תכבד את עצמך.
תפסיק להסתתר ולשגר הודעות חצי סתומות ומסתוריות.
אם אתה חושב שאתה שווה משהו - תתחיל בזה שתציג את עצמך....
***
הטיפ הזה מוקדש לכמה אנשים.
הוא מוקדש לניק מרושע מסויים שהיטיב למתוח את עצביי בכך שכתב לי את שמות מחצית מבני כיתתי, רימז לי כי מכירני היטב, אבל סירב להזדהות, הפרחח המתועב. אם אתה קורא את הטיפ הזה - תתבייש. הייתי מאחל לך שתתנסה בדיוק באותו מצב, אבל לא אאחל לך איחול כה מרושע.
הוא מוקדש לניק יקר שהתקשר אליי הבוקר משיחה שאיננה מזוהה (והיי, אדוני, אתה נשמע באמת יהודי נהדר!), וברגע שהוא הבהיר כי הוא אינו מתכוון להזדהות - ספג טריקת טלפון מעליבה.
סליחה על הטריקה ההיא, אגב.
הייתי מתקשר להתנצל, אבל לא השארת לי מספר לחזור אליו.
הוא מוקדש לניק @אורי ש האהוב, שהיה הניק הראשון מפרוג שזכיתי להכירו בשיחת טלפון. וזה עוד בזמנים שהוא היה סתם ניק מצחיק עם שטריימל וחיוך. היום הוא כבר מזוהה לגמרי, אבל פעם זהותו הייתה מסתורית.
הוא מוקדש לניק @גדי ישראלי ש...
הוא מוקדש לניק @שמואל גרינשטיין שאינני מכירו אישית, אבל יש לו חלק רב בכך שהפכתי את ניקי לגלוי.
התפעמתי מהרעיון החדשני שהוא הציג:
לעמוד איתן לצד הדעות שאתה מביע.
כך: זאת תגובתי, והנה שמי מתנוסס לצידה.
הוא מוקדש לניק @יואל ארלנגר, הבשלן המדהים. אין על האוכל שלך, והדברי תורה, בכלל...
הוא מוקדש לניק @מלאך טוב שהתבקש להזדהות, הזדהה, והתגלה כאדם נאצל.
הוא מוקדש לניק @משויטט ש...
הוא מוקדש לניק @דונלד טראמפ ששולח לי מיילים נהדרים ומרתקים, שופעי הומור ותובנות, ותוהה למה אני לא עונה.
כי ככה, מר אנונימי. תזדהה, ואז נדבר.
נתן.
טיפים קודמים
דמיינתי את הפרצוף שלו מתעגל בהפתעת ענק:
להזדהות?
שאני, אזדהה?
למה???
ניסיתי להסביר לו, כתבתי לו שוב ושוב.
הוא לא הבין.
התחמק.
להזדהות?
לאאאא.
שוב, ושוב, ושוב.
לבסוף, הודעתי לו:
אדון כלכולתא, ברשותך, אינני מגיב לך יותר, עד שתבחר להזדהות באופן מלא.
הוא ניסה להתחכם, כתב לי:
שמי משה לוי מירושלים, לומד בישיבה חשובה.
חברו, כתב לי כך:
שמי נועם כהן, גר בעיירה בדרום.
הנה הטלפון שלי - והשאיר טלפון לקבלת הודעות בלבד.
השלישי, כתב לי כך:
ר' נתן, מתנצל.
אסור שידעו שיש לי ניק בפרוג, ואני מפחד שתספר לחמי שיש לי ניק בפרוג.
ועכשיו תגיד, לגבי מה שכתבת...
למה באמת?
וזה נכון?
ותגיד...
לא הגבתי. ביקשתי מאדון חתן של חמיו - תזדהה בבקשה.
הוא לא הבין, הנעבעך.
לבסוף, כלו כל הקיצין.
נמאס לי, עצלנון מחפיר שכמוני, להסביר שוב ושוב, לכל ניק מחדש, למה הוא מתבקש להזדהות.
בשלב מסויים, התחרו ראש בראש שתי מידות מפוארות:
האחת, הצורך להסביר בצורה מכבדת לאנשים את הבקשה להזדהות, השניה, העצלות הרבה שלי.
לאחר קרב הגון שנמשך שעות שינה ארוכות, החלטתי להעלות אשכול מסודר, מנומק, ושם להסביר, אח ולתמיד, לכל אותם שואלים תמהים.
אז הנה, חבר'ה.
האשכול הזה - בשבילכם.
יתכן שתסכימו, ייתכן שתחלקו עליי בזעם.
כך או כך, אל תהססו להביע את דעתכם.
***
לא מעט ניקים שביקשו לשוחח איתי, התבקשו על ידי להזדהות. מיידית. עוד לפני ה'בוקר טוב'.
אמרתי להם:
חברים יקרים, אתם יודעים מי אני, אתם לא.
אינני יכול להרשות לעצמי לדבר עם אדם אנונימי.
והם שאלו, הם תמיד שואלים:
מה הקשר?
למה שנצטרך להזדהות?
מההה???
ולכן, ידידיי האנונימיים, אחת ולתמיד, אענה, אסביר, אנאם, אפרט, אנמק, וזהו.
תרצו, תקבלו, לא תרמו, לא תקבלו.
זכותכם, לגמרי.
ואחרי כל הקשקושים, נזלוג באפאטיות לנושא האמיתי.
****
כאשר ניק איקס מתכתב בצורה אנונימית עם ניק וואי, שני הצדדים יודעים שהם מדברים תחת מעטה החשאיות, החביב כל כך, וכל זמן שהם ישמרו על עצמם, ולא יספקו פרטים מזהים, הרי ששניהם אנונימיים זה לזה.
בכלל, בציבור החרדי, אנשים ממש אוהבים להיות אנונימיים.
לא מעט אברכים סיפרו לכותב השורות שהמחשבה שידעו שיש להם ניק בפרוג - הורגת אותם.
שמענו, שמענו.
אם אתם מפחדים שידעו שאתם גולשים בפרוג, תוותרו וזהו.
אם אתם חושבים שהגלישה בפרוג לא מתאימה לתדמית שלכם, אז תעזבו אותנו בשקט, שלום.
עד כאן, הכל בסדר.
יש ניקים אנונימיים, הם מגיבים באנונימיות (וגם מעצבנים ומטיפים לשאר החבר'ה, כי מה אכפת להם?), והכל בסדר.
איפה הבעיה?
ובכן...
כאשר יש בפרוג ניק מזוהה.
כן כן.
ניק, מזוהה.
בשמו המלא, האמיתי, ככה.
לא בדוי, לא מרומז, לא משחק אותיות מחוכם, לא באנגלית, לא שם העסק, לא ולא.
שם מלא, אמיתי ורגיל.
***
עבדכם העייף היה עוד ניק דלוח, רגיל, סודי, אנונימי.
עוד אדם אמיתי שמתחפר מאחורי ניק טיפשי ולא מחייב כלשהו. בהתחלה איש שמח, אחר כך פנס בערפל.
בוקר אחד בהיר, עבדכם הזדהה.
ואז, נוצר המצב הבא:
כל מיני ידידים מהעבר באו, רצו לפטפט, ופתאום...
התבקשו להזדהות.
סירבו, ונעלבו כאשר סירבתי להמשיך לשוחח איתם.
וזה למה, חברים.
כי ניק מזוהה, ששמו גלוי לכל, לא יכול להתכתב עם אדם לא מזוהה.
נקודה.
לא יעוץ, לא עזרה, לא כלום.
כי העסקה, לא מאוזנת.
כאשר אתם יודעים את שמי, אינני יכול לדבר איתכם ולא לדעת את שמכם.
פשוט וקל כל כך.
אתמול קיבלתי הודעה פרטית מאת ניק מוכר. הוא רוצה לדבר איתי, כתב.
הצעתי לו לדבר איתי בטלפון בשעות הערב.
להפתעתי, הבחור התקשר מחסוי.
משום מה, עניתי.
הבחור התחיל לפטפט, וציפה שאזרום איתו.
אמרתי לו בקול מגרגר:
אדון, להזדהות בבקשה.
הוא שתק בהלם, גמגם.
להזדהות?
אבל אני.. מתבייש...
משם לכאן, הבנתי בהלם אמיתי כי הבחור ציפה שאדבר איו בטלפון, כאשר הוא יודע את שמי, בעוד שהוא ישאר אנונימי עד כדי כך, שאפילו לא ישאר בידיי מספר הטלפון שלו, לא פחות.
נאלצתי, בכאב, לטרוק.
***
האשכול הזה מיועד גם אליך, הניק האנונימי שפונה אליי בהודעה פרטית ומבקש משהו.
אם אתה מפחד להזדהות, סבבה. אבל אל תצפה לקבל יחס מכבד ושויוני ובגובה העיניים מניק מזוהה.
אם אתה חושש לספר מהו שמך, אל תחשוב לרגע שניק מזוהה יסכים להתייחס אליך ברצינות.
אם אתה פתטי כל כך שאינך מכבד את עצמך, ואינך מוכן להזדהות בשמך בהודעה פרטית, אל תחשוב לרגע שתקבל יחס ענייני.
אם אתה חושב שתפנה לאדם כלשהו, ובזמן שאתה תרמוז לו שאתה מכירו היטב אתה תישאר אנונימי ועדיין תקבל יחס כלשהו - אתה טועה, לגמרי.
כי אם אתה פונה לניק מזוהה בהודעה פרטית ומפחד להזדהות, ומעדיף להתבחשש בביצת האנונימית החשאית - זו זכותך, אבל אל תצפה לקבל יחס חברי, הגיוני, מכבד ומכובד.
כי קודם כל - תכבד את עצמך.
תפסיק להסתתר ולשגר הודעות חצי סתומות ומסתוריות.
אם אתה חושב שאתה שווה משהו - תתחיל בזה שתציג את עצמך....
***
הטיפ הזה מוקדש לכמה אנשים.
הוא מוקדש לניק מרושע מסויים שהיטיב למתוח את עצביי בכך שכתב לי את שמות מחצית מבני כיתתי, רימז לי כי מכירני היטב, אבל סירב להזדהות, הפרחח המתועב. אם אתה קורא את הטיפ הזה - תתבייש. הייתי מאחל לך שתתנסה בדיוק באותו מצב, אבל לא אאחל לך איחול כה מרושע.
הוא מוקדש לניק יקר שהתקשר אליי הבוקר משיחה שאיננה מזוהה (והיי, אדוני, אתה נשמע באמת יהודי נהדר!), וברגע שהוא הבהיר כי הוא אינו מתכוון להזדהות - ספג טריקת טלפון מעליבה.
סליחה על הטריקה ההיא, אגב.
הייתי מתקשר להתנצל, אבל לא השארת לי מספר לחזור אליו.
הוא מוקדש לניק @אורי ש האהוב, שהיה הניק הראשון מפרוג שזכיתי להכירו בשיחת טלפון. וזה עוד בזמנים שהוא היה סתם ניק מצחיק עם שטריימל וחיוך. היום הוא כבר מזוהה לגמרי, אבל פעם זהותו הייתה מסתורית.
הוא מוקדש לניק @גדי ישראלי ש...
הוא מוקדש לניק @שמואל גרינשטיין שאינני מכירו אישית, אבל יש לו חלק רב בכך שהפכתי את ניקי לגלוי.
התפעמתי מהרעיון החדשני שהוא הציג:
לעמוד איתן לצד הדעות שאתה מביע.
כך: זאת תגובתי, והנה שמי מתנוסס לצידה.
הוא מוקדש לניק @יואל ארלנגר, הבשלן המדהים. אין על האוכל שלך, והדברי תורה, בכלל...
הוא מוקדש לניק @מלאך טוב שהתבקש להזדהות, הזדהה, והתגלה כאדם נאצל.
הוא מוקדש לניק @משויטט ש...
הוא מוקדש לניק @דונלד טראמפ ששולח לי מיילים נהדרים ומרתקים, שופעי הומור ותובנות, ותוהה למה אני לא עונה.
כי ככה, מר אנונימי. תזדהה, ואז נדבר.
נתן.
טיפים קודמים
נערך לאחרונה ב:
