..וכרגיל שעי'ה יקירי אתה עושה בשבילי את העבודה... צריך לתכנת כאן כפתור "תודה כפולה" עבור אנשים מסוגך.
קצת הבהרות, ואולי מענה מסויים לחלק מהטענות הענייניות שהועלו:
צבע:
הדוגמה הצבעונית בהודעת הפתיחה הינה למטרות פרזנטציה בלבד - ולא סכמת הצבעים של הלוגו בפועל (שמן הסתם יופיע לרוב בצבע מוחלט - הטבעה, חריטה וכד'). מכאן גם חשיבותה של צורניות יחודית. גם הרב יאקאב יודה שאת קובץ המקור קיבל בגוון שחור לבן בלבד, נגטיב ופוזטיב.
צורניות:
הטיעון בדבר חוסר הדמיון ו/או דמיון היתר ללוגו הקודם - מקורו אחד: התאוריה העומדת בבסיסו של העיצוב - לשמור על המקור אך לתת לו פרשנות חדשנית יותר. העובדה שהדעות נחלקות משאירה אותו במקום טוב באמצע...
טיפוגרפיה:
לפונט הקודם ישנה לענ"ד בעיה אחת: חוסר זהות. הוא דומה ליותר מדי פונטים אחרים (רבי אליהו, תעזור לי כאן...) וזה דבר לא טוב. ההטיה שלו לא הוסיפה לתחושת היציבות הרשמית שלוגו מסוג זה רוצה לשדר. בהתחשב בקהלי היעד החדשים להם מיועד סל המוצרים הבעל"ט, היה רק מתבקש לפרק את הזהות החסידית שנכפתה על המותג. לוגו אמור גם להתיחס לקהל שאינו מתגורר בתחומי בני ברק. הדמיון הרחוק של שפע קלאסיק לקורן המיתולוגי (כן, אין לי חום..) יכול לפתור חלק מהבעיה.
גודל המילה נבחר במודע על פי החוק העיצובי - השטח הסטרילי סביב הוא חלק מהאות. כך נמנע סכנת חנק מהזרימה שבעיטור.
לגבי קופירייט והצעתו לזמנהוף:
ראשית הסרת הכובע על ההבחנה הדקה. ההצעה מעידה על חשיבה וורסטילית המשקללת את תכתיבי הבריף מחד, וחוש אסתטי מפותח במיוחד מאידך.
אכן רצתי לבדוק - מה חבל שלא היה תחת ידי...
מסמרים:
נכון, הברגים אינם ברוח הקודש של המעצבים (גם לא יתר חלקי הלוגו אגב..). המיסמור הדמיוני של הלוגו מדגיש את אופיו כאלמנט בר קיימא. ישנו בו גם משהו מיושן המחזק את מוטיב הוותק שעסק מסוג זה שמח להתברך בו. התחושה הכללית אכן "שריונית" ולכן כולי תקווה שאף אחד לא ינסה "להתעסק" איתו...
ולזה:
נכתב ע"י studio dv.d;386496:
השאלה היא אם להומינר יש אומץ לקחת את הלוגו הזה
כי במבט ראשון אתה מקבל סוג של אגרוף לפנים ואתה די בהלם
אחר כך אתה מנסה לראות למה התכוון המשורר
פשוט וקסברגר התווה לכולם את הדרך והומינר צעד בה
עכשיו הוא מנסה להיות עצמאי ולשדר מסר אחר לחלוטין
עד כאן בלבולי השכל שלי
יש תשובה הטמונה בהודעה עצמה. ע"ע "בידול".
הנושאים החמים
הנושאים החמים
