הנושאים החמים
הנושאים החמים
פרק י"א
הפעם, המפגש הרבעוני שלנו מתקיים בבית של מימי, שמאד חשוב לה לשעשע אותנו במצבנו הנוכחי וכל הערב היא חולקת בדיחות חלקן מצחיקות יותר וחלקן, חובה להודות, הרבה פחות.
וכשהיא שולפת את הכרטיס עם הכיתוב הבא:
"לכל מי שמחפשת את האחד, הוא נמצא בצד השמאלי של המקלדת", אין לנו בררה אלא לפרוץ בצחוק,אמיתי לשם שינוי.
מימי מחאה כף לכף בסיפוק והוציאה חבילת בריסטולים לבנים וקופסת נעליים עמוסת צבעים, והכריזה על תחרות, כל אחת צריכה לציר את הפגישה המשעשעת ביותר שהיא חוותה בשנים האחרונות. בתחילה כולן חשבו, אחר כך הידים התחילו לפעול ואחרי שעה של עבודת ציור וצביעה הוזמנה כל אחת לחלוק את החויה שלה,התנודבתי להיות הראשונה, תארתי את פגישת הפנטומימה שלי, אחת השדכניות המופלאות שזכיתי להכיר הכירה בחור חוצניק, "זהב טהור", הבעיה הפעוטה היתה שאני גרועה ממש באנגלית שימושית, אבל הגברת לא שתה ליבה לבעיות פעוטות שכאלה, וכך נפגשנו.
זה היה מצחיק מאד, כשהוא דיבר- הוא שיבש כל משפט אפשרי ונתקע כל שתי מילים, וכשאני קרטעתי באנגלית ראיתי איך נימוסיו הטובים טובעים בים החיוכים...
בשלב כלשהו עברנו לשיח בעזרת הפנטומימה, וראו זה פלא לשנינו היה ברור שאנחנו לא ממשיכים.
צר לי שאני לא יכולה לשתף אתכם בסיפוריהן של חברותי, אבל אני די בטוחה שאם תפטפטו קצת עם בחורות שעברו כמה שנות שידוכים, תשמעו סיפורים שעולים על כל דמיון.
אחר כך, כשצעדתי הביתה לא ממש הבנתי מה כל כך הצחיק אותנו בבדיחה האחרונה, שושה הייתה אומרת לי שהמשפט הזה דורש ממני קצת לפתוח ראש. זה נורא מענין, אבל איכשהו האמירות של שושה מתנגנות לי בראש הרבה אחרי שהן התפזרו בחלל הקליניקה שלה.
איפה באמת אני מחפשת את האחד?
הפעם, המפגש הרבעוני שלנו מתקיים בבית של מימי, שמאד חשוב לה לשעשע אותנו במצבנו הנוכחי וכל הערב היא חולקת בדיחות חלקן מצחיקות יותר וחלקן, חובה להודות, הרבה פחות.
וכשהיא שולפת את הכרטיס עם הכיתוב הבא:
"לכל מי שמחפשת את האחד, הוא נמצא בצד השמאלי של המקלדת", אין לנו בררה אלא לפרוץ בצחוק,אמיתי לשם שינוי.
מימי מחאה כף לכף בסיפוק והוציאה חבילת בריסטולים לבנים וקופסת נעליים עמוסת צבעים, והכריזה על תחרות, כל אחת צריכה לציר את הפגישה המשעשעת ביותר שהיא חוותה בשנים האחרונות. בתחילה כולן חשבו, אחר כך הידים התחילו לפעול ואחרי שעה של עבודת ציור וצביעה הוזמנה כל אחת לחלוק את החויה שלה,התנודבתי להיות הראשונה, תארתי את פגישת הפנטומימה שלי, אחת השדכניות המופלאות שזכיתי להכיר הכירה בחור חוצניק, "זהב טהור", הבעיה הפעוטה היתה שאני גרועה ממש באנגלית שימושית, אבל הגברת לא שתה ליבה לבעיות פעוטות שכאלה, וכך נפגשנו.
זה היה מצחיק מאד, כשהוא דיבר- הוא שיבש כל משפט אפשרי ונתקע כל שתי מילים, וכשאני קרטעתי באנגלית ראיתי איך נימוסיו הטובים טובעים בים החיוכים...
בשלב כלשהו עברנו לשיח בעזרת הפנטומימה, וראו זה פלא לשנינו היה ברור שאנחנו לא ממשיכים.
צר לי שאני לא יכולה לשתף אתכם בסיפוריהן של חברותי, אבל אני די בטוחה שאם תפטפטו קצת עם בחורות שעברו כמה שנות שידוכים, תשמעו סיפורים שעולים על כל דמיון.
אחר כך, כשצעדתי הביתה לא ממש הבנתי מה כל כך הצחיק אותנו בבדיחה האחרונה, שושה הייתה אומרת לי שהמשפט הזה דורש ממני קצת לפתוח ראש. זה נורא מענין, אבל איכשהו האמירות של שושה מתנגנות לי בראש הרבה אחרי שהן התפזרו בחלל הקליניקה שלה.
איפה באמת אני מחפשת את האחד?
נערך לאחרונה ב:
