יש לך מקור לזה ??
אני באמת חשבתי ככה פעמים רבות לנוכח תמיהות רבות ומגוונות שחלקן הוזכרו לעיל, אך לא ידעתי אם "מותר" לומר כך.
כלומר, האם ייתכן לומר שהפסוק בישעיה באמת אינו עונה על כללי הדקדוק וזה לא נורא או שחייבים למצוא הסבר מניח את הדעת...
מותר בהחלט לומר כך.
וזה גם נכון.
גדולי הדורות שלאחר דור הנקדנים, הם הראשונים שניסו למצוא חוקיות בשימוש בלשה"ק.
בניינים, פעלים, הטיות ודגשים.
תנועות גדולות וקטנות וכו'.
בפשטות לכאורה, כל זה לא היה קיים קודם. (להוציא את הניקוד, שחודש ע"י עזרא, אולי, בפועל אנו מכירים אותו רק מחכמי טבריה, אולם בזוהר מופיע עליו, ועל כללי מוצאות האותיות, ובג"ד כפר"ת, עניינים גדולים, ונראה שניתנו כללים אלו מסיני גם. כוונתי רק על הכללים האחרים.)
ולכן, כמה שמנסים למצוא חוקיות, אף פעם לא תצליח לחלוטין, ולכל כלל יש יוצא מן הכלל.
שאל כל בעל קורא שקורא מעל 5 שנים, (אם הוא באמת שואף לדקדק כמובן.) ומכין את הקריאה עם מנחת שי, כמה פעמים כתוב שפסוק זה במקרא, הוא ש"לא כמשפט", ללא שום הסבר.
מדוע דגושות אלפים במקרא? מדוע דגושה ר'? ועוד ועוד.
ומה שכתוב "קרא ולא דקדק באותיותיה", אין הכוונה חלילה לחכמת הדקדוק, אלא למסורת הקריאה.
ואדרבה, אם אדם קורא שלא כמסורת, על מנת שיקרא מדוקדק, עליו נאמר קרא ולא דקדק באותיותיה.
ישנו אף סידור שהולך עפ"י הדקדוק ומשנה את מסורת כלל ישראל בצורות הגייה מסוימות, וגדולי ישראל יצאו נגד זה.
ויש הרבה תפילות וברכות שתוקנו דווקא כפי מטבע חכמים, ובניגוד לכללי הדקדוק, וכן ננהג.
(לישב בסוכה. בורא פרי הגפן, כשהגימל בסגול, להספרדים, מי שישנה לומר בקמץ מפני הדקדוק, הוא עושה עבירה, ולא מי שממשיך את המסורת. כך כתב החיד"א לשואלו על זה. כמובן שלהאשכנזים זה כן מדוקדק.)