האם לכתוב שליט"א בספר המיועד למאות שנים קדימה....

[א. נוסבוים]

חברים עורכים ואורחים נכבדים
רציתי לשתף אתכם בהתלבטות שמלווה אותי שנים ארוכות, אך עכשיו היא נוגעת לי למעשה.
הרי בהדפסת ספר או אפילו קונטרס, איננו מתכוונים לכך שהוא ישמש רק בשנה או חמש הקרובים, אלא שגם בעוד מאה שנה, צאצאי צאצאינו יזכו ללמוד ולהחכים מספר קדוש זה.
אשר על כן, לכאו' לא שייך לכתוב על יהודי המוזכר בספר תואר שליט"א או שיחי' או תליט"א וכדומה.
כמו שלא נכתוב דוגמאות אקטואליות מידי, אלא אם כן מדובר בעיתון.
מאידך קשה עד בלתי אפשרי להזכיר שם אדם, וכ"ש גדול בישראל ללא הסיום המוכרח שליט"א וכדומה.
כמה מציק לי היום ספרים מלפני לא הרבה זמן, בהם מוזכר מרן הקה"י שליט"א, או הגרנ"ק שליט"א וכדומה. וכי לא ידע הכותב שהם לא יחיו לנצח.
כמו כן כמה לא הגיוני לכתוב הנצחת 'לרפואת מו"ר הגרצציע"ר בן מרן הגרשגדי"ח בתושח"י'....
משעשע ומבריק הפתרון שמצאו בחצרות החסידים, לכתוב על הבניין של המוסד 'בנשיאות כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א', שאז השליט"א נשאר תמיד עדכני, רק המושא משתנה.
הבו עצה הלום. צריך איזה ראשי תיבות משותף לשליט"א וזצ"ל, איזה נ"י, שישמש כנרו יאיר, ולהבדיל לאחר מאה ועשרים לנוחו ישרים....

 

[משה מנחם]

מאז ומקדם הזכירו אנשים בברכת החיים כמו מורי נר"ו, וכמו ש"ן וכדו'.

 

[סוגרים שידוך]

א. מה רע שיידעו שהספר יצא לאור בחיי הרב?
ב. אפשר לפרש שליט"א גם אחרי [למשל ש'רוחו ל'עולם י'נחל ט'ובה א'מן] גם אם זה לא הפירוש המקובל

 

[גישה חיובית]

גרמת לי לפתוח ספרים ולעיין ואני כותב מפורשות .,לא ,אין כל בעיה וסיבה ,שלא לכתוב שליט"א

 

[שיקול דעת]

אדרבה, אני תמיד קופץ על 'המציאה' כשאני רואה ספרים ישנים עם המילים שליט"א, ממקומות כאלה אתה מעשיר את ידיעתך על ההסטוריה של בן אדם כלשהו, שלא היית מוצא נקודה כזו בשום מקום אחר. כי זה נכתב במסיח לפי תומו בעת שקרה וכדו'.

כמה אותנטי ומקורי לכתוב בביוגרפיה על צדיק שמלפני מאה חמשים שנה, "ואז בשלב כלשהוא הצטרף לבוררות עם עוד שני גדולי זמנו ה"ה וכו, וכמו שנמצא כתוב בספר --- 'כשישבתי עם ידידי הגה"צ --- שליט"א בבוררות, שאלתי אותו וכו'.

וכדו' וכיוצא בזה לעשרות ולמאות מקרים.

ואדרבה, המיומנות והמקצועיות של יצירת ביוגרפיה רחבה וכוללת על בן אדם, היא להיות 'ידען' גדול בספרים וכדו', ולהעלות מרגליות באישיותו מבין שורות הספרים מפה ומשם.

והאמת שזה נוגע לא רק בכתיבת 'ביוגרפיה', גם זה יכול להאיר את עינינו בכל מיני דברים שאנו רוצים לדעת, האם הגדול ההוא ידע מקיומו של דבר ההוא, או מעובדה ההיא, וכדו'.

 

[א. נוסבוים]

מאז ומקדם הזכירו אנשים בברכת החיים כמו מורי נר"ו, וכמו ש"ן וכדו'.

בספרי הראשונים שמוזכר מורי נר"ו, יש להסתפק אם באמת כוונתם הייתה שספרם יתפרסם וישמר.
זהו מחקר בפני עצמו, מה היחס שהיה לראשונים בשעתם, האם בני דורם הכירו בכך שהם לא סתם מגדולי וצדיקי, אלא כמלאכים.
ובכלל, ברור שבהרבה ספרים מוזכר שליט"א, ולא זה הנידון. השאלה היא שהרי חוץ מדבר זה שום דבר לא יכתב לשעתו, כמו שלא נציין מראה מקום לספר ע"פ עמוד [מלבד בספרי מחקר] אם העמוד אינו קבוע, ומסתבר שבמהדורות אחרות ישתנה הסדר. למרות שניתן לחלק שזה מפני הטעות, ואינו רק תואר.
בקיצור, הבעיה בעינה עומדת.

 

[תא חזי]

בספרי הראשונים שמוזכר מורי נר"ו, יש להסתפק אם באמת כוונתם הייתה שספרם יתפרסם וישמר.
זהו מחקר בפני עצמו, מה היחס שהיה לראשונים בשעתם, האם בני דורם הכירו בכך שהם לא סתם מגדולי וצדיקי, אלא כמלאכים.
ובכלל, ברור שבהרבה ספרים מוזכר שליט"א, ולא זה הנידון. השאלה היא שהרי חוץ מדבר זה שום דבר לא יכתב לשעתו, כמו שלא נציין מראה מקום לספר ע"פ עמוד [מלבד בספרי מחקר] אם העמוד אינו קבוע, ומסתבר שבמהדורות אחרות ישתנה הסדר. למרות שניתן לחלק שזה מפני הטעות, ואינו רק תואר.
בקיצור, הבעיה בעינה עומדת.

במחכ"ת, דחוק.

לענ"ד בוודאי צריך לכתוב שליט"א, זה כבוד מינימלי של ת"ח. גם אם מדפיסים. כאלה שמשמיטים שליט"א, מזכירים את ספרי יוצאי האקדמיה (רק שאלו משמיטים גם רב ורבי ורבן...).
ב"ה היום רוב הספרים מודפסים באמצעות מחשב, יואיל המחבר או יוצ"ח, או המעמד ויורשיו, ויעשו חיפוש והחלפה, לשלוט בשליט"א...

כמו כן - לציין מראה מקום לספר ע"פ עמוד, זה הגיוני בהחלט אם מדובר בספר שאמורה להיות לו מהדורא יחידאית (והדפסות חוזרות וכדו'). (נניח לציין לספרי מתוק האור של הגר"ש לונשטיין, האם תציין לפרשה עם דיבור המתחיל??? ברור שמציינים עמוד. הגע עצמך - הש"ס עצמו מציינים לו לפי דף ועמוד, וריבוי הציונים אילץ את המדפיסים לשמור על צורת הדף...). כמו כן במקרה של סימן ארוך מאוד בשו"ת, נגיד יביע אומר (זה אולי לא דוגמא טובה, כי התשובות מחולקות לפעמים לסעיפים, אבל לא חסרות דוגמאות), אני בכל אופן מציין גם את העמוד, לתועלת המעיין. מה שיהיה יהיה. אין לדבר סוף.

 

[א. נוסבוים]

במחכ"ת, דחוק.

לענ"ד בוודאי צריך לכתוב שליט"א, זה כבוד מינימלי של ת"ח. גם אם מדפיסים. כאלה שמשמיטים שליט"א, מזכירים את ספרי יוצאי האקדמיה (רק שאלו משמיטים גם רב ורבי ורבן...).
ב"ה היום רוב הספרים מודפסים באמצעות מחשב, יואיל המחבר או יוצ"ח, או המעמד ויורשיו, ויעשו חיפוש והחלפה, לשלוט בשליט"א...

כמו כן - לציין מראה מקום לספר ע"פ עמוד, זה הגיוני בהחלט אם מדובר בספר שאמורה להיות לו מהדורא יחידאית (והדפסות חוזרות וכדו'). (נניח לציין לספרי מתוק האור של הגר"ש לונשטיין, האם תציין לפרשה עם דיבור המתחיל??? ברור שמציינים עמוד. הגע עצמך - הש"ס עצמו מציינים לו לפי דף ועמוד, וריבוי הציונים אילץ את המדפיסים לשמור על צורת הדף...). כמו כן במקרה של סימן ארוך מאוד בשו"ת, נגיד יביע אומר (זה אולי לא דוגמא טובה, כי התשובות מחולקות לפעמים לסעיפים, אבל לא חסרות דוגמאות), אני בכל אופן מציין גם את העמוד, לתועלת המעיין. מה שיהיה יהיה. אין לדבר סוף.

לציין עמוד בספר מתוק האור... לדעתי רבים יסכימו עימי כי זה מיותר ולא נצרך, ואף לא חכם. מספיק לציין לפרשה שבה הוא מוזכר, או אפילו רק לשם הספר.

 

[תא חזי]

לציין עמוד בספר מתוק האור... לדעתי רבים יסכימו עימי כי זה מיותר ולא נצרך, ואף לא חכם. מספיק לציין לפרשה שבה הוא מוזכר, או אפילו רק לשם הספר.

שיסכימו איתך.
אני חושב אחרת, ובלא"ה כל מקרה לגופו. בסדרה כיום יש בערך 100 עמודים על פרשה, ואם אתה רוצה לציין דווקא לווארט מסוים, תשלח את המעיין לחפור ב100 עמודים?
נוקדנות מיותר לטעמי. מציינים וזהו.

 

[א. נוסבוים]

בספר כמוצא שלל רב [דברים ב' פרשת שופטים פרק יב פסוק ח' עמוד 127 באמצע העמוד] מביא בשם פנינים משולחן גבוה [ויקרא פרק ט' פסוק י"א עמוד 73] שהביא בשם הרבה ר' העשיל [חנוכת התורה עמוד 84] שפירש את הפסוק....
קצת לא קריא לטעמי....

 

[תא חזי]

בספר כמוצא שלל רב [דברים ב' פרשת שופטים פרק יב פסוק ח' עמוד 127 באמצע העמוד] מביא בשם פנינים משולחן גבוה [ויקרא פרק ט' פסוק י"א עמוד 73] שהביא בשם הרבה ר' העשיל [חנוכת התורה עמוד 84] שפירש את הפסוק....
קצת לא קריא לטעמי....

באמת... אתה עושה ליצנות?

הנה כמה דוגמאות יותר הגיוניות איך אפשר לציין עמוד בלי להיות מגוחך ומביך כהנ"ל.

דוגמא א:
"בספר כמוצא שלל רב (פרשת שופטים עמ' 127) מביא בשם פנינים משולחן גבוה (ויקרא עמ' 73) שהביא בשם הרבי ר' העשיל (חנוכת התורה עמ' 84) שפירש את הפסוק...."

דוגמא ב:
"בספר כמוצא שלל רב (דברים עמ' 127) מביא בשם פנינים משולחן גבוה, שציטט את דברי הרבי ר' העשיל בספרו חנוכת התורה (עמ' 84) על הפסוק...."

דוגמא ג:
"בספר כמוצא שלל רב (דברים עמ' 127) הביא מדברי הרבי ר' העשיל מקראקא, שפירש את הפסוק...."

לטעמי זה נעים ונקי, ונותן אינפורמציה לקורא. (אם כי יש מה לדון לגבי שרשור של מראי מקומות כמו כאן, שלכאו' עדיף כמו דוגמא ג', אבל זה תלוי באופי הספר)

עריכה תורנית היא לא דבר טכני וסיסטמטי, יש כללים קבועים, שהם הבסיס, אבל עורך חכם צריך להתאים את הדברים שיהיו נעימים לקורא.

 

[א. נוסבוים]

באמת... אתה עושה ליצנות?

הנה כמה דוגמאות יותר הגיוניות איך אפשר לציין עמוד בלי להיות מגוחך ומביך כהנ"ל.

דוגמא א:
"בספר כמוצא שלל רב (פרשת שופטים עמ' 127) מביא בשם פנינים משולחן גבוה (ויקרא עמ' 73) שהביא בשם הרבי ר' העשיל (חנוכת התורה עמ' 84) שפירש את הפסוק...."

דוגמא ב:
"בספר כמוצא שלל רב (דברים עמ' 127) מביא בשם פנינים משולחן גבוה, שציטט את דברי הרבי ר' העשיל בספרו חנוכת התורה (עמ' 84) על הפסוק...."

דוגמא ג:
"בספר כמוצא שלל רב (דברים עמ' 127) הביא מדברי הרבי ר' העשיל מקראקא, שפירש את הפסוק...."

לטעמי זה נעים ונקי, ונותן אינפורמציה לקורא. (אם כי יש מה לדון לגבי שרשור של מראי מקומות כמו כאן, שלכאו' עדיף כמו דוגמא ג', אבל זה תלוי באופי הספר)

עריכה תורנית היא לא דבר טכני וסיסטמטי, יש כללים קבועים, שהם הבסיס, אבל עורך חכם צריך להתאים את הדברים שיהיו נעימים לקורא.

כמובן שכוונתי הייתה להקצין את הדברים, מאוד, והעזתי אפילו טיפה להתלוצץ, ועם כבודו הכבד הסליחה.
וכמובן שניתן לכתוב בקיצור רב יותר. אך אני הייתי כותב את המקור האחרון, מכיון שהוא מספיק מפורסם, וללא עמוד!!! מספרי עמודים הם מראי מקום למחקרים וויקיפדיות, ולא לספרים תורניים.
מלבד דף בגמ', שהינו מקור ידוע ומוכר. ובעוד מספר מקרים בודדים.
אפי' בתלמוד הירושלמי ברוב הספרים [אם כי לא בכולם] הציון הוא לפי פרק והלכה, גפ כשההלכה ארוכה מאוד, וזאת מפני שלא נקבע סופית צורת הדף בירושלמי. ואכן בכל מהדורה הצורה שונה.
ובכלל סימון מספרי אינו נהוג כמעט בספרים תורניים, עד שאף את מספרי העמודים מציינים רבים באותיות, למרות ששם המספר הגיוני.
אשמח בדעות נוספים על הנידון

 

[תא חזי]

כמובן שכוונתי הייתה להקצין את הדברים, מאוד, והעזתי אפילו טיפה להתלוצץ, ועם כבודו הכבד הסליחה.
וכמובן שניתן לכתוב בקיצור רב יותר. אך אני הייתי כותב את המקור האחרון, מכיון שהוא מספיק מפורסם, וללא עמוד!!! מספרי עמודים הם מראי מקום למחקרים וויקיפדיות, ולא לספרים תורניים.
מלבד דף בגמ', שהינו מקור ידוע ומוכר. ובעוד מספר מקרים בודדים.
אפי' בתלמוד הירושלמי ברוב הספרים [אם כי לא בכולם] הציון הוא לפי פרק והלכה, גפ כשההלכה ארוכה מאוד, וזאת מפני שלא נקבע סופית צורת הדף בירושלמי. ואכן בכל מהדורה הצורה שונה.
ובכלל סימון מספרי אינו נהוג כמעט בספרים תורניים, עד שאף את מספרי העמודים מציינים רבים באותיות, למרות ששם המספר הגיוני.
אשמח בדעות נוספים על הנידון

מה איכפת לי שככה עושים במחקרים ובוויקיפדיות (טפו!) - אם זה מקל על הקורא שרוצה לפתוח ולקרוא מהמקור, מה זה הפרומקייט הזה?

אתה יכול להבין לבד, שבתלמוד הירושלמי לא למדו הרבה כמו בבבלי - אז לא ציינו הרבה דפים (אגב, יש קצת כאלה שמציינים דפים), ממילא לא היה הכרח לשמור על צורת הדף, דבר גורר דבר. התלמוד הירושלמי גם מלא ט"ס כרימון, אז מה זה אומר, שגם אנחנו צריכים להשאיר טעויות בספרים שלנו?

מה אכפת לי שסימון מספרי אינו נהוג כמעט בספרים תורניים, למה זה מונע אותי מלציין אליו כשצריך? למה להכביד על המעיין כשאפשר בקל?

 

[א. נוסבוים]

בתלמוד הירושלמי לא למדו הרבה כמו בבבלי - אז לא ציינו הרבה דפים (אגב, יש קצת כאלה שמציינים דפים)

בתלמוד הירושלמי ברוב הספרים [אם כי לא בכולם] הציון הוא לפי פרק והלכה

הסיבה שלא משתמשים במספור אינה פרומקייט, אלא כללי עריכה תורנית. כמו שלא מדגישים בזרחן את עיקר הווארט בשטיקל, וכמו שלא מוסיפים סמיילי עצבני כשיש שאלה חזקה, אפילו שזה מאוד יעזור למקד את הפוקוס...

 

[תא חזי]

הסיבה שלא משתמשים במספור אינה פרומקייט, אלא כללי עריכה תורנית. כמו שלא מדגישים בזרחן את עיקר הווארט בשטיקל, וכמו שלא מוסיפים סמיילי עצבני כשיש שאלה חזקה, אפילו שזה מאוד יעזור למקד את הפוקוס...

לא קרב זה אל זה...
מה הקורא אשם שהמעמד הכסיל של ספר פלוני עשה מספרי עמודים בספרות רגילות ולא בגימטריא?
מה ההשוואה בין ציון מ"מ לעמודים, לבין הדגשה של ווארט עם מארקר או הוספת אמוג'ים?

אגב, איפה הכללים האלה כתובים? הם ירדו כרוכים עם הלוחות? באיזה צד שמו אותם ליד ארון הברית? ימין או שמאל? בין מטה אהרן לצנצנת המן, או להיפך? צע"ג.

אגב פוקוס - אם זה משנה לך, אז סטינו לגמרי מהנושא שלשמו כת"ר כינס את השרשור הזה: שליט"א.

 

[א. נוסבוים]

לא קרב זה אל זה...
מה הקורא אשם שהמעמד הכסיל של ספר פלוני עשה מספרי עמודים בספרות רגילות ולא בגימטריא?
מה ההשוואה בין ציון מ"מ לעמודים, לבין הדגשה של ווארט עם מארקר או הוספת אמוג'ים?

אגב, איפה הכללים האלה כתובים? הם ירדו כרוכים עם הלוחות? באיזה צד שמו אותם ליד ארון הברית? ימין או שמאל? בין מטה אהרן לצנצנת המן, או להיפך? צע"ג.

אגב פוקוס - אם זה משנה לך, אז סטינו לגמרי מהנושא שלשמו כת"ר כינס את השרשור הזה: שליט"א.

גם ככשהמעמד החכם של ספר פלוני מספר את העמודים באותיות, לא אציין מיקום לפי אות! וזה למה? ככה! כי לא משתמשים באימוג'ים!!!!!
לעריכה תורנית יש כללים, כמו שלהבדיל לכתיבת מחקרים יש כללים. וסגנון הכתיבה והציון התורני, אינו מכיל בדרך כלל מספרי עמודים.
וזה כתוב בין ארון העץ לארון הזהב התחתון, או שלא... גנזו את הארון.

 

[תא חזי]

גם ככשהמעמד החכם של ספר פלוני מספר את העמודים באותיות, לא אציין מיקום לפי אות! וזה למה? ככה! כי לא משתמשים באימוג'ים!!!!!
לעריכה תורנית יש כללים, כמו שלהבדיל לכתיבת מחקרים יש כללים. וסגנון הכתיבה והציון התורני, אינו מכיל בדרך כלל מספרי עמודים.
וזה כתוב בין ארון העץ לארון הזהב התחתון, או שלא... גנזו את הארון.

עכשיו אני מבין כל כך הרבה דברים....

 

[זרח]

בספר כמוצא שלל רב [דברים ב' פרשת שופטים פרק יב פסוק ח' עמוד 127 באמצע העמוד] מביא בשם פנינים משולחן גבוה [ויקרא פרק ט' פסוק י"א עמוד 73] שהביא בשם הרבה ר' העשיל [חנוכת התורה עמוד 84] שפירש את הפסוק....
קצת לא קריא לטעמי....

הבעיה העיקרית הוא כי בימינו כל ספר נדפס מחדש ובעריכה מחודשת ואז משתנה סדר העמודים.
ד"א אכן סטינו מנושא הכותרת, אך הנושא הוא באמת ראוי לדיון ויבוא המעביר ויעבירנו לאשכול חדש

 

[תא חזי]

הבעיה העיקרית הוא כי בימינו כל ספר נדפס מחדש ובעריכה מחודשת ואז משתנה סדר העמודים.

זאת בעיה, אבל היא שולית לעומת היתרון שנוסף לקורא כאשר אתה מציין עמודים.

 

[א. נוסבוים]

בספר כמוצא שלל רב [דברים ב' פרשת שופטים פרק יב פסוק ח' עמוד 127 באמצע העמוד] מביא בשם פנינים משולחן גבוה [ויקרא פרק ט' פסוק י"א עמוד 73] שהביא בשם הרבה ר' העשיל [חנוכת התורה עמוד 84] שפירש את הפסוק....
קצת לא קריא לטעמי....

אגב הנתונים אינם נכונים משום כיוון, כמובן! שלא יהיה טעות..