דיון האם לאומנות יש כללים?

נועה לבין (Tamar)

משתמש מקצוען
כתיבה ספרותית
צילום מקצועי
כתיבה היא תחום אומנותי. בעצם, כל אחד שרוצה, יכול פשוט לפתוח מסמך וורד ולכתוב סיפור. אין לזה כללים, סדר מסוים או משהו שיגרום לך לעצור ולהגיד: "רגע, עוד לא למדתי". בניגוד לכל מקצוע אחר.

האומנם?

מניסיונכם – האם כללי כתיבה שנלמדים בקורס או בכתיבה יוצרת אכן יוצרים חסמים ליצירתיות וכובלים את הכותב או לא?

אני למדתי כתיבה (לא יוצרת) ונעזרתי מאוד בכללים, אבל עדיין אני מוצאת את עצמי קוראת ספרים מסוימים מדהימים, שלא כתובים לפי שום כלל, ותוהה. איך זה עובד גם בלי?

אז כתיבה זו אומנות. והאם לאומנות יש כללים?
 

RACHELIZ

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
כתיבה ספרותית
פרסום וקופי
כאן למדתי שבאומנות - כללים נלמדים בשביל לדעת לשבור אותם. בשביל לשבור צריך קודם ללמוד מהם.

סתם דוגמא מהמטבח שחשבתי עליה פעם בהקשר של הכתיבה: קחי למשל הוראות לבישול אורז. צריך להוסיף 2 כוסות מים על כל כוס אורז. על דעת עצמי החלטתי שאחרי שהוספתי את כמות כוסות המים הנצרכת, להוסיף עוד כוס אחת כדי שיצאו לי אורזים אחד אחד.
אם לא הייתי יודעת מהן ההוראות, סביר להניח שהאורז היה יוצא לא משהו.
 

שלחן עורך

מהמשתמשים המובילים!
פרסום וקופי
עריכה תורנית
כללי כתיבה לא חייבים ללמוד בקורס.
בעצם כן, אבל החיים עצמם הם גם סוג של קורס.
כל ספר טוב שביד שלנו, הוא שיעור נוסף בקורס. איך מתארים סצנה בצורה טובה, ובאיזה צורה ממש לא!
איך כותבים דו שיח בצורה מעניינת, בלי לאבד מי מאמר מה.
כל היתקלות שלנו עם טקסט שכתוב לא טוב מלמדת אותנו כללי אל תעשה. וכל טקסט טוב מלמד אותנו עשה.
בשונה מהמון מקצועות אחרים שכמעט תמיד חייבים קורס מסודר.
כי התוצאה הסופית בציור, לשם דוגמא, אינה מלמדת את כל התהליך. את הכלים שבו השתמשו, אם זה צבעים ועפרונות, וכל שכן אם זה איור דיגטלי. שכבות, הדגשות, הצללות, סקיצות. כל אלו לא ניתן לראות בתוצאה הסופית.
כתיבה, אין בה שכבות, אין בה כלי מקצוע יחודיים, יש בה רק כשרון ונסיון.
כדאי להשקיע בפיסוק נכון, באיך להגיה, בבניית עלילה.
יש המון ידע בפורום כאן, בפרט במאמרים.
יש נישות של כתיבה שאולי דורשות לימוד, כמו כתיבה עיתונאית מקצועית, כתיבת מחזות וכדומה.
 

חדוי לינד

משתמש מקצוען
כתיבה ספרותית
האם כללי כתיבה שנלמדים בקורס או בכתיבה יוצרת אכן יוצרים חסמים ליצירתיות וכובלים את הכותב או לא?
מתייחסת לזה כמו לכל נושא הגבולות.
הייתי רוצה להאריך, אבל אין לי זמן....

אז הדוג' שלי זה כמו שתתני לילד לשחק בכדור על גג בנין גבוה בלי גדר. הוא לא יזוז מרוב פחד ליפול....
הוא חייב את הגדר כדי להרגיש ביטחון ולהעיף את הכדור הרחק, אולי אפילו מעבר לגדר....
זאת ההסתכלות שלי על כתיבה יוצרת.
הקורס שייף את הכתיבה שלי והשביח. ומהמקום הזה יכולתי לפרוץ קדימה....
 

נועה לבין (Tamar)

משתמש מקצוען
כתיבה ספרותית
צילום מקצועי
כללים נלמדים בשביל לדעת לשבור אותם.
משפט מעניין. בלי קשר לדיון, אהבתי.
הספר לא צריך לעמוד בשום כללים. הכללים בכתיבה לא גורמים ליצירתיות לרדת אלה להפך. פעם שמעתי משפט שאמרה פסיכולוגית - "צריך קופסא כדי לצאת ממנה" (שכחתי את שמה)
אבל כן, במשך שנים ניסו אנשים לחקור את תחום הכתיבה והחליטו לתת לאחרים ללמוד מהטעויות שלהם, והם גילו שיש דברים מסוימים שיגרמו לספר להיות יותר \ פחות טוב כשמשתמשים בהם.
הדוגמא הכי פשוטה: חזרתיות - עוד פעם מופיעה אותה המילה באותה הפסקה? למחוק או לחשוב על ניסוח אחר.
זה אכן כלל, אבל באותה מידה זו המלצה.
את זה כתבתי בתחילה-של-דיון שהתפתח בפורום "לוחמת". ובגלל שאני פוגשת את הנושא ממש ביום יום הוא לא מניח לי.
להתיישב מול דף ריק לפשוט לכתוב או לעשות תכנון מקדים? להישמע לכללי העריכה או להחליט על מינונים בעצמי?
יש לכם כלל שראיתם שבאמת עזר לשבח את הכתוב? (נגיד בקטעי רגש?)
 

נועה לבין (Tamar)

משתמש מקצוען
כתיבה ספרותית
צילום מקצועי
מה הכוונה לימודי כתיבה לא יוצרת?
מה לומדים?
כתיבה יוצרת היא יותר איך לשחרר חסמים פנימיים ולכתוב יותר אותנטי, מרגש, ונכון מבחינת הכותב.
אני למדתי איך לפתח סיפור ע"י שאלות, איך לסתום חורי עלילה וכתיבת סצנות נכון.
סוג של עריכה - אבל גם עלילתית.
 

נ. גל

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
רציתי לכתוב את דעתי, אך במקום זאת אקצר ואצטט אותה, כפי שנאמרה על ידי גדולים וחכמים:
כללי כתיבה לא חייבים ללמוד בקורס.
בעצם כן, אבל החיים עצמם הם גם סוג של קורס.

את זה כתבתי בתחילה-של-דיון שהתפתח בפורום "לוחמת". ובגלל שאני פוגשת את הנושא ממש ביום יום הוא לא מניח לי.
להתיישב מול דף ריק לפשוט לכתוב או לעשות תכנון מקדים? להישמע לכללי העריכה או להחליט על מינונים בעצמי?
יש פה כמה שאלות שונות, שלא קשורות בהכרח זו לזו.
השאלה המהותית כאן היא: מה מטרתי, כשאני כותב/ת?
אם המטרה היא ליצור קטע מקצועי?
אולי קטע מרשים, שיגרוף קהל ולא דווקא יהיה באמת איכותי?
האם המטרה שלי היא לבטא את עצמי בדרך נוספת?
או אולי בכלל אני רוצה להעזר במילים כדי להשתחרר נפשית?

לכל סופר יש כמה מטרות, כל קטע ומטרתו.
לכל מטרה כזו, יש דרכים אחרות להשגה.
וכאן באמת צריך הכותב להתיישב מול דף ולהחליט: מה אני רוצה לעשות עכשיו? איך אני עושה את זה? ורק אז להתחיל לעבוד.

יש לכם כלל שראיתם שבאמת עזר לשבח את הכתוב? (נגיד בקטעי רגש?)
ובכן, אצלי הכללים הם בעצם הגדרות ל"איך אני אוהבת את הקטעים שלי". למשל, אני לא אוהבת אותם מלאי דמעות, אלא בעלי רגש מאופק אך עמוק. כפועל יוצר מכך, אני לומדת בקורסי החיים שהקב"ה מזמן לי, איך כותבים כאלו קטעים.
יש לי הרבה מאוד כללים אישיים שעזרו לי, אינני יודעת אם הם יועילו לעוד כותבים, כי טעם זה דבר אישי... דוגמא לכלל כזה:
כדי להעביר אווירה מדוייקת, תמיד עדיף לכתוב מה הדמות עשתה ברגעי השיא של הקטע. אבל בשורה האחרונה - עדיף להכניס מחשבה ולא פעולה.

כלל נוסף:
השורה הראשונה לא חייבת להיות קשורה לעלילה. היא צריכה לעורר אצל הקורא רגש, ולהכניס אותו ל"מוד" של הקטע כולו. לדוגמא:
 

פירי

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
לכתיבה יש כללים שבעזרתם מבטאים את התוכן בצורה שרוצים אותו על הדף.
האם צריך ללמוד את הכללים דווקא בקורס? יש כללים סודיים שאי אפשר להגיע אליהם על ידי קריאה של מגוון ספרים והתנסות עצמית?
ובימינו בכלל יש הכל ברשת, באתרים או בספרים.
 

סיפור8

משתמש מקצוען
כתיבה ספרותית
אז כתיבה זו אומנות. והאם לאומנות יש כללים?
כשלמדתי ציור אמרו לי שרק מי שלמד ציור קלאסי יכול ליצור אומנות מופשטת. כך גם במוזיקה, אתה לא יכול להלחין יצירות מקוריות עד שלא תהיה בקיא במיומנות. ובקיצור, בדיוק כמו ש @RACHELIZ כתבה- כדי לשחק עם הכללים צריך קודם ללמוד אותם.
 

נועה לבין (Tamar)

משתמש מקצוען
כתיבה ספרותית
צילום מקצועי
כשעשיתי משאל קטן בסביבה, גיליתי שהמון א\נשים שלא למדו כתיבה מפחדים לעשות את זה.
מאיים עליהם הגבולות. אם הם היו רגילים לכתוב רגש בתאורים, 'יתקעו' אותם עם משפטי מצב שנכונים לגביי הכתיבה אבל מעצבנים לכותב.
יש כללים סודיים שאי אפשר להגיע אליהם על ידי קריאה של מגוון ספרים והתנסות עצמית
גם לדעתי. אגב, ברשת אין כלום כמעט - הדברים השווים בתשלום.
 

Sparrow Bird

משתמש מקצוען
מנוי פרימיום
לעניות דעתי זה תלוי בכותב עצמו.

יש אנשים כל כך מוכשרים שהם לא צריכים כללים נלמדים (הם כן לומדים מחוויית הקיראה האישית שלהם, והכשרון שלהם מארגן להם אותה בכללים לא כתובים שמנחים אותם בעבודה שלהם. אבל לא נראה לי שיש הרבה כאלה עד כדי כך מוכשרים.... אנשים כאלה גם ישברו כללים בהצלחה, כנראה...

יש אנשים שלא יצליחו לזוז בלי כללים. יש להם יצירתיות, רעיונות וגאונות מפה ועד להודעה חדשה, אבל הם צריכים שיסללו להם שביל ברור והם כבר יגיעו לאוטוסטרדה.

יש אנשים שיש להם אינטואיציות טובות וכישרונות ראשוניים לא רעים בכלל. לימוד של כללים רק יעשיר את האינטואיציות והיכולת שלהם, ייתן להם משמעות ושם לכל דבר, ויארגן את הכל בצורה טובה יותר.
 

נועה לבין (Tamar)

משתמש מקצוען
כתיבה ספרותית
צילום מקצועי
יש אנשים כל כך מוכשרים שהם לא צריכים כללים נלמדים
האמת שאני לא מסכימה. תמיד יש מה לשפר, ולמידה חוסכת עריכה.
אנשים שיש להם אינטואיציות טובות וכישורים לא רעים בכלל- אלו נהיים הסופרים;)?
 

Sparrow Bird

משתמש מקצוען
מנוי פרימיום
האמת שאני לא מסכימה. תמיד יש מה לשפר, ולמידה חוסכת עריכה.
אנשים שיש להם אינטואיציות טובות וכישורים לא רעים בכלל- אלו נהיים הסופרים;)?
אני לגמרי בעד למידה של כללים וכיו"ב,

אבל עדיין סבורה שבכל תחום אומנותי, יש את האנשים הנדירים שפשוט יש להם את זה, גם בלי ללמוד.
 

פירי

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
אולי תלכי הפוך, ותבדקי כמה מהסופרים שמפרסמים כיום סיפורים למדו ואם כן איך/היכן.

יש מצב שכבר היה כאן סקר כזה.
 

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קיט א'

א אַשְׁרֵי תְמִימֵי דָרֶךְ הַהֹלְכִים בְּתוֹרַת יְהוָה:ב אַשְׁרֵי נֹצְרֵי עֵדֹתָיו בְּכָל לֵב יִדְרְשׁוּהוּ:ג אַף לֹא פָעֲלוּ עַוְלָה בִּדְרָכָיו הָלָכוּ:ד אַתָּה צִוִּיתָה פִקֻּדֶיךָ לִשְׁמֹר מְאֹד:ה אַחֲלַי יִכֹּנוּ דְרָכָי לִשְׁמֹר חֻקֶּיךָ:ו אָז לֹא אֵבוֹשׁ בְּהַבִּיטִי אֶל כָּל מִצְוֹתֶיךָ:ז אוֹדְךָ בְּיֹשֶׁר לֵבָב בְּלָמְדִי מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ:ח אֶת חֻקֶּיךָ אֶשְׁמֹר אַל תַּעַזְבֵנִי עַד מְאֹד:
נקרא  33  פעמים

לוח מודעות

למעלה