אומר את הבעיות למתאשפזים במחלקה מתוך הכרות פנימית.
א. הדבר הכי 'שולי' זה שאם אפשר להמנע מבקור במיון או במחלקה בזמן שמאומתים עדיף להמנע, מי שמתאשפז או נבדק במיון אינו משתחרר כמו הנהלים החדשים היינו שלושה ימים ללא תסמינים אלא כמו בעבר רק לאחר 2 תשובות שליליות, דבר שלפעמים אורך שבועות רבים....
ב. אין מבקרים, מלווים וכדו' את השקט ואת הדיכאון במחלקה ניתן למשש בידיים.
ג. כתוצאה מהנ''ל חולה שמעל סיבה שהיא חולשה, התנודות לא מסוגל לקום מהמיטה יכול לחכות זמן רב כדי לקבל אפילו צורך בסיסי של כוס מים, ולמה, בלי לקטרג על הצוות שעושים לילות כימים לא נדבר על הסכנה שהם מכניסים את עצמם הם באמת מאד משתדלים למען המטופלים אך כיון שכל כניסה תלויה בהתמגנות ובהכנה מראש וכניסה לזמן קצוב אין באפשרותם להכנס בכל רגע נתון לכל אחד שמבקש. מה שכן הם צוברים את כל הבקשות וכל זמן מה הם נכנסים, משהו כמו פעמיים במשמרת, פעם אחת לחלוקת תרופות וכדו' במרכז ושוב פעם אם יש דרישות מיוחדות ולהאכיל.
טוב, יש עוד דברים קטנים אבל ד''ל.
מה שקורה בקורונה יש הרבה דברים שגם אם חושבים שחייבים אשפוז למעשה אפשר להחלים בבית ע''י מעקב מוקפד וטיפול מתאים והרבה נעזרו ע''י גורמים רלוונטיים וכדו' זאת. ההמלצה בגדול זה שאם אפשר להשאר בבית אז כדאי
כמובן שאין כאן אלא הנחת הדברים, כל אחד יפעל במקרה שלו לגופו של ענין בזהירות, באחריות ובשיקול דעת.
אוסיף עוד נקודה - יש כאן הרבה אשכולות על הנושא של קורונה, אנשים מתיעצים על הרבה נקודות, אם זה בידוד, אם זה תסמינים ועוד יותר איך לנהוג עם מאומתים.
אנא קחו הכל בגדר המלצות, ותדעו שבגדול אנחנו במבחן הקורונה וכל אחד חווה את זה בצורה שונה, היו ערניים לפני שאתם 'מעתיקים' ממקרה למקרה
בתפילה
שלא יצא מכשול תחת ידינו
ורפואה שלימה לכל חולי עם ישראל