האם הטיפחא גורמת למילת "רע" להיות קמוצה?

גידל

משתמש פעיל
בפרשתינו (בחקותי) המלה "רע" מוטעמת פעמיים בטיפחא,
פעם אחת היא מנוקדת בקמץ , ופעם שניה היא בפתח,
מדוע? האם יש הבדל בין שני הפסקים הללו:
1) לֹ֣א יַחֲלִיפֶ֗נּוּ וְלֹֽא־יָמִ֥יר אֹת֛וֹ ט֥וֹב בְּרָ֖ע אוֹ־רַ֣ע בְּט֑וֹב וְאִם־הָמֵ֨ר יָמִ֤יר בְּהֵמָה֙ בִּבְהֵמָ֔ה וְהָֽיָה־ה֥וּא וּתְמוּרָת֖וֹ יִֽהְיֶה־קֹּֽדֶשׁ׃ ויקרא כ״ז י'
2) לֹ֧א יְבַקֵּ֛ר בֵּֽין־ט֥וֹב לָרַ֖ע וְלֹ֣א יְמִירֶ֑נּוּ וְאִם־הָמֵ֣ר יְמִירֶ֔נּוּ וְהָֽיָה־ה֧וּא וּתְמוּרָת֛וֹ יִֽהְיֶה־קֹ֖דֶשׁ לֹ֥א יִגָּאֵֽל׃ ויקרא כ״ז ל"ג
 
נערך לאחרונה ב:

דיונון

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
איור וציור מקצועי
עריכה תורנית
הפסוק השני הוא בה' הידיעה - ה'רע', ולכן הלמד קמוצה ולא בשו"א.
 

גידל

משתמש פעיל
כוונת שאלתי היא למה ה"ריש" פעם בקמץ ופעם בפתח.
 

דיונון

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
איור וציור מקצועי
עריכה תורנית
כוונת שאלתי היא למה ה"ריש" פעם בקמץ ופעם בפתח.
הצבעתי על החילוק בין הפסוקים.
שאלתך אם כן היא - למה 'רע' בהא הידיעה נהגה בפתח ולא בקמץ.
לא כן?
 

גידל

משתמש פעיל
האם אפשר לחלק ולומר, שמכיוון שבפסו' ל"ג יש וי"ו החיבור אחר הטיפחא, זה מחליש את פעולת ה"טיפחא" ה"מפסיק" ההופכת פתח לקמץ ?
מקווה שהובנתי מספיק.
"ט֥וֹב בְּרָ֖ע" ׀ אוֹ־"רַ֣ע בְּט֑וֹב" ויקרא כ״ז י
"בֵּֽין־ט֥וֹב לָרַ֖ע־וְלֹ֣א יְמִירֶ֑נּוּ" ויקרא כ״ז ל"ג
 
נערך לאחרונה ב:

חייט

משתמש פעיל
בהפסק חזק יש קמץ בדרך כלל זה באס"ף [אתנחתא וסוף פסוק]
לפעמים בזקף קטון ונקרא קמץ בז"ק וללפעמים בטפחא וכמו בפרשת ויקרא בסוף
או את העושק אשר עשק
וה"ה כאן
 

גידל

משתמש פעיל
זוהי בדיוק השאלה
בהפסק חזק יש קמץ בדרך כלל זה באס"ף [אתנחתא וסוף פסוק]
לפעמים בזקף קטון ונקרא קמץ בז"ק ולפעמים בטפחא וכמו בפרשת ויקרא בסוף
או את העושק אשר עשק
וה"ה כאן
האם "רע" זה קמץ באס"ף, או קמץ בטפחא?
לכאו' יש כאן סתירה בין הפסוקים!
 

גידל

משתמש פעיל
האם אפשר לתרץ כך, ש בעיקרון "רע" זה קמץ באס"ף, ובעיקרון שניהם היו אמורים להיות בפתח,
אלא כיוון שבפסו' י' יש פעמים רע, פעם בטפחא ופעם במונח, והמונח בוודאי צריך להיות בפתח, וע"מ לתת קצת גיוון לפסו' מה שנקרא "תפארת הקריאה" שמו קמץ ב"רע" הראשון.
לֹ֣א יַחֲלִיפֶ֗נּוּ וְלֹֽא־יָמִ֥יר אֹת֛וֹ ט֥וֹב בְּרָ֖ע אוֹ־רַ֣ע בְּט֑וֹב וְאִם־הָמֵ֨ר יָמִ֤יר בְּהֵמָה֙ בִּבְהֵמָ֔ה וְהָֽיָה־ה֥וּא וּתְמוּרָת֖וֹ יִֽהְיֶה־קֹּֽדֶשׁ׃
ויקרא כ״ז י'
כעי"ז תירצו לגבי:

תנ"ך/תורה/ספר שמות/פרק טו/פסוק יא
מִֽי־כָמֹ֤כָה בָּֽאֵלִם֙ יְהוָ֔ה מִ֥י כָּמֹ֖כָה נֶאְדָּ֣ר בַּקֹּ֑דֶשׁ נֹורָ֥א תְהִלֹּ֖ת עֹ֥שֵׂה פֶֽלֶא׃


תנ"ך/נביאים/ספר שופטים/פרק ה/פסוק יב
עוּרִ֤י עוּרִי֙ דְּבֹורָ֔ה ע֥וּרִי ע֖וּרִי דַּבְּרִי־שִׁ֑יר ק֥וּם בָּרָ֛ק וּֽשֲׁבֵ֥ה שֶׁבְיְךָ֖ בֶּן־אֲבִינֹֽעַם׃
 

חייט

משתמש פעיל
ממש לא
א אם יש בפסוק יותר מענין אחד או עצירה חשובה אז נוסף לאתנחתא יבוא בטפחא
במי כמוכה הענין שונה
וארחיב מעט ב ג ד כ פ ת בראש מילה דגוש
אם יש בסוף מילה קודמת א ה ו י אז נופל הדגש
דוגמא ויקרא פרעה האלף של ויקרא מפילה את הדגש של פ של פרעה
לכלל זה יש 6 מבטלים ונאמר דוגמא א בפרשת השבוע בהר למרות שבמלה קודמת יש ה בסופה מכיון שזה טעם מפסיק
פשטא חוזר הכלל שזה דגוש ולכן הב דגוש
ולכן מי כמכה הכ רפויה אבל הכ השניה יוצאת מן הכלל עקב שם השם שלא ישמע ח"ו מך כלפי שמים
סליחה על האריכות
 

חייט

משתמש פעיל
האבן עזרא מוסיף "הדומות "לדוגמא בשבתך בביתך
אגב הקמץ שמושך אחריו א או ה גם מפיל דגש
[עין רש"י מכות פרק שני דף ראשון עמוד שני ברחבות למטה שקמץ מושך וכולי]
הבית דגושה או ואכבדה בפרעה מאותו מוצא
חוזר הדגש בבית
וה6עקב שבוש או כבוד כלפי מעלה כדלעיל במי כמוכה או עם זו גאלת שהגימל חוזרת להדגש עקב סכנת שבוש בהבנה לפי העדות שהוגים שונה דגוש מרפוי בגימל שנשכח מחלק מהעדות
 

חגי פאהן

משתמש סופר מקוצען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי
עימוד ספרים
האם אפשר לחלק ולומר, שמכיוון שבפסו' ל"ג יש וי"ו החיבור אחר הטיפחא, זה מחליש את פעולת ה"טיפחא" ה"מפסיק" ההופכת פתח לקמץ ?
מקווה שהובנתי מספיק.
"ט֥וֹב בְּרָ֖ע" ׀ אוֹ־"רַ֣ע בְּט֑וֹב" ויקרא כ״ז י
"בֵּֽין־ט֥וֹב לָרַ֖ע־וְלֹ֣א יְמִירֶ֑נּוּ" ויקרא כ״ז ל"ג
לא מצינו שו' החיבור משפיעה בצורה כזאת.
הצבעתי על החילוק בין הפסוקים.
שאלתך אם כן היא - למה 'רע' בהא הידיעה נהגה בפתח ולא בקמץ.
לא כן?
וַיִּשְׁמַע הָעָם אֶת הַדָּבָר הָרָע הַזֶּה וַיִּתְאַבָּלוּ
וְלָמָה הֶֽעֱלִיתֻנוּ מִמִּצְרַיִם לְהָבִיא אֹתָנוּ אֶל הַמָּקוֹם הָרָע הַזֶּה
ועוד הרבה פסוקים לא כך.
 

חייט

משתמש פעיל
לא מצינו שו' החיבור משפיעה בצורה כזאת.

וַיִּשְׁמַע הָעָם אֶת הַדָּבָר הָרָע הַזֶּה וַיִּתְאַבָּלוּ
וְלָמָה הֶֽעֱלִיתֻנוּ מִמִּצְרַיִם לְהָבִיא אֹתָנוּ אֶל הַמָּקוֹם הָרָע הַזֶּה
ועוד הרבה פסוקים לא כך.
עיין לעיל מס 7 ו10
 

חייט

משתמש פעיל
הרעיון באס"ף שבקמץ ולא בפתח הוא כי זה עצירה חזקה ולכן לפעמים יש עוד עצירות חזקות או כי הפסוק ארוך או כי הוא מדבר על כמה ענינים
אך דא עקא [זאת הצרה] שאין יותר מאתנחתא אחד בפסוק ולכן הטעם הבא בתור המפסיק החזק מקבל דין אס"ף ולכן נהפך לקמץ
 

חייט

משתמש פעיל
אני קצת היפראקטיבי, אשמח שתכתוב ממש מה אתה רוצה לומר.
סך הכל הפניתי לתגובות קודמות שלי מספר7 ו10
בצד שמאל למעלה יש מספרים לכל תגובה
נ ב אני קד קידה לאדם שבמקום לומר פרש נמק באר הסבר אומר אני הבעיה אנא חזור שנית
 

גידל

משתמש פעיל
ולכן מי כמכה הכ רפויה אבל הכ השניה יוצאת מן הכלל עקב שם השם שלא ישמע ח"ו מך כלפי שמים
זהו תירוץ הב"י (אורח חיים סוף סימן נ"א) בשם הארחות חיים.
ור' משה הנקדן (דרכי הניקוד והנגינות שנדפס ב'הצופה לחכמת ישראל' תרפ"ט, עמ' 329 , לא מצוי
במהדורות הרגילות) נתן טעם, שכאשר יש במילה אות אחת פעמיים, ואין ביניהן
אלא הברה אחת, לא תהיינה שתיהן דגושות או שתיהן רפות, כי לא נאה על
הלשון לקרותן ככה, אלא תהיה אחת דגושה ואחת רפה, ולכן בתיבות 'מִי
כָּמֹכָה' הכ"ף הראשונה דגושה, בעבור הכ"ף השניה הרפה,
מתוך "תורת הקורא".
 

חייט

משתמש פעיל
זהו תירוץ הב"י (אורח חיים סוף סימן נ"א) בשם הארחות חיים.
ור' משה הנקדן (דרכי הניקוד והנגינות שנדפס ב'הצופה לחכמת ישראל' תרפ"ט, עמ' 329 , לא מצוי
במהדורות הרגילות) נתן טעם, שכאשר יש במילה אות אחת פעמיים, ואין ביניהן
אלא הברה אחת, לא תהיינה שתיהן דגושות או שתיהן רפות, כי לא נאה על
הלשון לקרותן ככה, אלא תהיה אחת דגושה ואחת רפה, ולכן בתיבות 'מִי
כָּמֹכָה' הכ"ף הראשונה דגושה, בעבור הכ"ף השניה הרפה,
מתוך "תורת הקורא".
[/Qולמה פעם ראשונה שתיהם רפות ?
 

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קיט ב'

ט בַּמֶּה יְזַכֶּה נַּעַר אֶת אָרְחוֹ לִשְׁמֹר כִּדְבָרֶךָ:י בְּכָל לִבִּי דְרַשְׁתִּיךָ אַל תַּשְׁגֵּנִי מִמִּצְוֹתֶיךָ:יא בְּלִבִּי צָפַנְתִּי אִמְרָתֶךָ לְמַעַן לֹא אֶחֱטָא לָךְ:יב בָּרוּךְ אַתָּה יְהוָה לַמְּדֵנִי חֻקֶּיךָ:יג בִּשְׂפָתַי סִפַּרְתִּי כֹּל מִשְׁפְּטֵי פִיךָ:יד בְּדֶרֶךְ עֵדְוֹתֶיךָ שַׂשְׂתִּי כְּעַל כָּל הוֹן:טו בְּפִקֻּדֶיךָ אָשִׂיחָה וְאַבִּיטָה אֹרְחֹתֶיךָ:טז בְּחֻקֹּתֶיךָ אֶשְׁתַּעֲשָׁע לֹא אֶשְׁכַּח דְּבָרֶךָ:
נקרא  2  פעמים

לוח מודעות

למעלה