עברתי על כל האשכול מלמעלה.
רוב המגיבים, הם נשים שמגיבות על החיידרים של ילדיהם. ולכן רוב הטיעונים הם מהשערה או מבחוץ.
אני כחניך של החיידרים של לפני 20 שנה, ואני מאמין שכן הרבה מהגברים, מסתכלים על הכל שונה.
אנחנו היינו שם! פעם, לפני שנכנסה המודעות הן מצד המוסד וה מצד ההורים לשלוח את הרעבעס להשתלמויות ולבחור מראש כאלה טובים שבאים ללמד עם הנשמה.
פעם, היינו חוטפים מכות על כל דבר שזז. השפלות וצעקות היו דבר של מה בכך, אמנם היינו חסונים יותר נפשית מהילדים של היום, אבל זה בוודאי משפיע עלינו עד היום.
אני זוכר שפעם חטפתי מכות נמרצות לאחר שהרבה חשד בי במשהו שלא עשיתי למרות שהכחשתי חלושות במשך כל הטקס, המשכתי לחטוף מהלומות בפנים... לאחר מכן כשהתברר באופן וודאי שזה היה מישהו אחר, אמר לי הרבה בלי למצמץ, "זה בטח הגיע לך על משהו אחר"....
גם ההורים היו שונים, ויותר נתנו אימון עיוור במערכת.
המצב היום שונה לחלוטין, רוב ככל החיידרים החדשים שקמו ב10 שנים האחרונות, בנויים מאנשים שרוצים ללמד, הם לא זקנים נרגנים שבאים ללמד רק כדי לסייע בחיתון הילדים,שכל דרישתם מהילדים זה שקט, כדי שיוכלו לנמנם בשלווה על השולחן כשהילדים מבצעים עבודות...(אמיתי)
היום אלו אנשים שרוצים לעשות טוב. יתכנו אכן נפילות מתח, ויש הרבה מה לשפר, אבל המצב היום טוב ביותר!
בסיפור שהובא בתחילת האשכול אכן היו לי תמיהות רבות. וכי המפקח וההנהלה לא מודעת שמפקח אחד לא אמור להספיק לכל כך הרבה ילדים? מה כל כך מסובך להביא מישהו נוסף? לא נשמע לי הגיוני שמדובר באנשים שבאים לעשות רע.
יש אכן אנשים שמרגישים ת'צמם שכשהורים באים אליהם בביקורת הם מגיבים בצורה עוקצנית ולא ראויה, אבל אני שואל באי הבנה, מה לדעתך הם חושבים, האם לדעתם החיידר מתנהל כראוי? לו הייתה נעשית הפניה הצורה מכובדת ומעריכה, האם הם לא היו מתייחסים בצורה עניינית לטענות? האם יתכן שלא פניתם אליהם בכבוד? האם הם מודעים לכך שיש לכם עליהם מקדמת דנא בטן מליאה ולכן מראש לא מתייחסים לדברים שלכם?