דרוש מידע האם אפשר לומר: אני את נפשי הצלתי ושלום עלי נפשי?

פרפר סגול

משתמש מקצוען
האם לא הרווחתם יחס אישי על חשבון חשיפה לחברים מבתים פחות שמורים?
כמובן שאין ערובה לאף אחד בשום מקום
נכון,
לא בגדול ולא בקטן.
ועקרונית, אני חושבת שבמציאות חיינו , שמור ולא שמור נובע מחוסן פנימי.
וחוסן פנימי רוחני- זה עבודה של הבית.
כי גם במקומות הכי "שמורים" יכולים להיות...
 

המשיב

משתמש פעיל
רק שאלה קטנה... (ולא קראתי את כל האשכול)
כאחת שמאד מאד בעד לשלוח לת"ת קטן ואישי- אך לא עושה זאת- בגלל טיב האוכלוסיה.
האם אוכלוסיית הילדים , הרמה של הבתים וכו' זהה במקום הקטן למקום הגדול?
האם לא הרווחתם יחס אישי על חשבון חשיפה לחברים מבתים פחות שמורים?
והאם יש בכלל מקום כזה שהוא גם קטן, ואישי וחם ואכפתי, וגם אוכלוסיית הילדים נבחרת בקפידה?
כאם לחמשה בנים- רואה למפרע שלא תמיד היחס האישי הוא הערובה לכך שהבן יצמח ת"ח... כי יש גם חברים מסביב , והם באים מכל מיני, וכשהחברה לא מוגנת מספיק לטעמי- יתכן שנצא מופסדים מכיוון אחר?
מי אמר שיש לזה קשר לחיידר גדול או קטן?
כל דבר לגופו.
והכלל הוא שההורים יעקבו אחרי הילד,
יקדישו זמן לדבר/ להקשיב/ להכיל/ ולראות
מה ואיך הוא מרגיש.
והעיקר להתפלל להרבה סייעתא דשמיא....
 

דבר סתר

משתמש פעיל
ראשית אם אני מנסה לעשות ככל יכולתי למה צריך כסף נוסף???
כי כשמרגישים מנוצלים היכולת היא פחות
אם אתה רוצה לשחד אותי כדי שאטפל בילד שלך יותר, אז אם היינו שוק, אתה צודק, אבל למה לגרום לי ניסיון לתעדף ילד, או לא לתעדף ולהיות מבולבל,.
זה לא לתעדף אלא להתנהג איתו רגיל לוקח הרבה יותר אנרגיות
(אף אמא לא יכולה להבין כמה אנרגיה לוקח לשלוח לילד פנקס התנהגות כל יום , אבל זה לוקח הרבה ,מציאות)
אם הילד הוא מאתגר זה לא סיבה להכניס לי לכיס מעטפה, בכל כיתה יש כמה ילדים כאלה ועל דעת כן אני מגיע לעבוד, אתה מדבר על פיצוי אתה יכול לתת את הפיצוי בסוף השנה....
זה יכול להיות נכון אבל קשה להרגיש את זה כשאתה רואה מול העיניים ילד שהופך את הכיתה
בקיצור כל אדם מבין ששוחד זה זלזול באינטלגנציה, אלא מה יש כאלה שבשביל כסף אין להם בעיה לזלזל בעצמם,
זה לא שוחד זה תשלום על עבודה עודפת
 

גרשוני

משתמש פעיל
מי אמר שיש לזה קשר לחיידר גדול או קטן?
כל דבר לגופו.
והכלל הוא שההורים יעקבו אחרי הילד,
יקדישו זמן לדבר/ להקשיב/ להכיל/ ולראות
מה ואיך הוא מרגיש.
והעיקר להתפלל להרבה סייעתא דשמיא....
יש לזה קשר, כי אם אכן יהיה כזה מקום- כ--ו--לם ישלחו לשם, וממילא שוב הוא לא יהיה קטן, ושוב לא יוכלו להגיע לכל תלמיד באופן אישי,
המציאות מראה שככה זה פה בארץ: המקומות הקטנים בד"כ מאופיינים באוכלוסיה מסוג אחר... (ויעידו הסמינרים...)
 

דבר סתר

משתמש פעיל
יש לזה קשר, כי אם אכן יהיה כזה מקום- כ--ו--לם ישלחו לשם, וממילא שוב הוא לא יהיה קטן, ושוב לא יוכלו להגיע לכל תלמיד באופן אישי,
המציאות מראה שככה זה פה בארץ: המקומות הקטנים בד"כ מאופיינים באוכלוסיה מסוג אחר... (ויעידו הסמינרים...)
נכון מאד
ואנו מגיעים שוב למה שכתבתי למעלה
שולחים לחיידר ילד שלא מתאים בגלל סיבה צדדית
זה מקשה (מאד) על המלמד
ויש לזה מחיר
אם המלמד צדיק הוא ישלם את המחיר
אם פחות אז כל הכיתה תשלם
ואם עוד פחות אז הילד שלכם ישלם את המחיר ויהפוך לשעיר לעזאזל והגיהנום של המלמד לא יציל את הילד
אבל אם ההורים יהיו הגונים הם יכולים לשלם את המחיר במעטפה ולפתור את כל הבעיות
ושוב זה לא שוחד זה תשלום
 

דבר סתר

משתמש פעיל
אגב היכרתי אחד מגדולי הדור שהיה לוקח מאנשים כסף בעד תפילות (והוא לא היה אדמו"ר)
את הכסף הוא בכלל חילק לצדקה
אבל הוא הסביר שכשהוא מקבל כסף (וזה היה סכום יפה) הוא "חייב" והתפילה יותר מתקבלת
 

מרחבית

משתמש מקצוען
הערת אגב: לא לכל ילד טוב חיידר קטן עם יחס אישי וכו'. יש ילדים שההתמקדות בהם לא עושה להם טוב ובולמת אותם. הם יכולים להתפתח טוב יותר דווקא במקום שיש עליהם פחות מעקב ופחות תשומת לב על כל תנועה. עניין של אופי.
ככה שלא הייתי עושה כללים. צריך להכיר כל ילד וילד בפני עצמו ולהיות פתוחים למציאות שלכל אחד מתאים משהו אחר; להתפלל לסייעתא דשמיא לדעת מה נכון לכל ילד ולמצוא את המקום המתאים.
 

לושלוש

משתמש צעיר
אני כ"כ מזדהה עם פותחת האשכול, יען חווינו חוויה דומה עם הבן שלנו.
הכנסנו אותו לאחד מהחיידרים שנראים כמו מפעל לייצור ילדים, אין צורך להשקיע כי מילא זה שייך לאחת החסידויות, כך שהורים ישלחו בכל מקרה. אפס עזרה אישית ועידוד (מדובר על כיתות גן/ מכינה). הכנסנו ילד פורח בן 3, ואחרי כמה שבועות קיבלנו פרח קמל. ניסינו לדבר עם הרבה וכו' ולא היתה שום התקדמות, הילד הלך בלי חשק ולא ידע להסביר מה קורה לו (חצי חורף "לא הרגיש טוב"), חיכינו לשניה שתגמר השנה וייחלנו שאולי בשנה הבאה יהיה יותר טוב, מה שלא קרה, אלא נהיה עוד יותר גרוע- משטר לימודי לילדים בני 3-4 וזלזול מחפיר בצרכים של הילדים בגילאי הגן. מיד אחרי החגים ראינו את הכוון והחלטנו להעביר אותו מיידית לאחד החיידרים המעולים ביותר שאני מכירה, מה אומר, השינוי זעק- הילד חזר לפרוח, קיבל אותו רבה חם, סדר יום מותאם גיל, השקעה בכל ילד ובכלל, השקעה בחומר לימודי (ומדובר בחיידר ברמה לימודית גבוהה), יש מפקח לכל שכבת גיל, מנהל חינוכי. יש עם מי לדבר ולהתייעץ. אנחנו לא גומרים להלל את החיידר, וכמובן שאת הבא בתור רשמנו ישר לשם. וכן, בעלי צריך להתמודד עם השאלות של החברים למה הוא לא שולך לת"ת ששיך לחסידות שלנו (שזה נושא נפרד שמקומם אותי- ההתערבות).
אז כן, יש חיידרים מעולים שכל הצוות שם נבחר בקפידה ויש פיקוח, ויש עם מי לדבר.
חבל לתת לילדים לסבול!
 

מרחבית

משתמש מקצוען
אז כן, יש חיידרים מעולים שכל הצוות שם נבחר בקפידה ויש פיקוח, ויש עם מי לדבר.
ופה החלק של ההורים. אם הורים יהיו מעורים יותר במה שקורה לילדים ויאזרו אומץ להעביר לחיידרים הטובים באמת, ממילא המצב ישתפר. חיידר שאחוז גבוה מההורים יעבירו את ילדיהם ממנו - יהיה חייב להשתפר.
 

משתדל להיות פשוט

משתמש מקצוען
עיצוב גרפי
צילום מקצועי
כי כשמרגישים מנוצלים היכולת היא פחות
נתחיל בכך שמי שמרגיש מנוצל מקצוע החינוך לא מתאים לו!
ולמה?! כי מי שהולך נטו בשביל כסף הוא לא בא לחנך, ומי שרוצה לחנך צריך לדעת, שלצאת מאזור הנוחות זה יומיומי.

זה לא לתעדף אלא להתנהג איתו רגיל לוקח הרבה יותר אנרגיות

אתה לא מאמין באמת במה שכתבת!
כי בפועל זה רק מוסיף למלמד עוד מחשבות מטרידות שגורמות לו, לא להתנהג איתו כרגיל, אבל גם עם אחרים לא וזה בעיה גדולה.
חכמי המוסר מסבירים את השוחד, שזה הופך את האדם כאילו יש לו שתי ראשים, שכל אחד מושך לצד אחר...

זה יכול להיות נכון אבל קשה להרגיש את זה כשאתה רואה מול העיניים ילד שהופך את הכיתה


אתה צודק שבשעת ניסיון זה קשה יותר, אבל בעיני, כסף רק יהרוס!


זה לא שוחד זה תשלום על עבודה עודפת

תשלום מעבירים דרך ההנהלה שאצלה אני עובד...:rolleyes:

נכון מאד
ואנו מגיעים שוב למה שכתבתי למעלה
שולחים לחיידר ילד שלא מתאים בגלל סיבה צדדית
זה מקשה (מאד) על המלמד
ויש לזה מחיר
אם המלמד צדיק הוא ישלם את המחיר
אם פחות אז כל הכיתה תשלם
ואם עוד פחות אז הילד שלכם ישלם את המחיר ויהפוך לשעיר לעזאזל והגיהנום של המלמד לא יציל את הילד
אבל אם ההורים יהיו הגונים הם יכולים לשלם את המחיר במעטפה ולפתור את כל הבעיות
ושוב זה לא שוחד זה תשלום

המעטפה הנוראית הזאת תגרום, שגם המלמד ישלם את המחיר, גם כל הכיתה, וגם הילד.
אולי בצורה שאתה לא תראה, אבל כולם כן יראו!


אגב היכרתי אחד מגדולי הדור שהיה לוקח מאנשים כסף בעד תפילות (והוא לא היה אדמו"ר)
את הכסף הוא בכלל חילק לצדקה
אבל הוא הסביר שכשהוא מקבל כסף (וזה היה סכום יפה) הוא "חייב" והתפילה יותר מתקבלת

שלא מן הענין!
אין שום סיבה לחייב את החייב!
 

בדינג

משתמש מקצוען
D I G I T A L
לא קראתי את כל האשכול
אבל בכאב אני כותבת- שאת את נפשך ונפש ילדיך הצלת
ושאר ההורים - ה' ירחם עליהם ויערה עליהם חכמה איך לנהוג
אנחנו לא נתקן את העולם.
וכל מאבק מכל סוג שהוא לא יעזור.

בטח שהוא יעזור!

אם נפסיק להסתכל על יוקרה ועל כבוד, ונבחן באמת מהות ומעלות מול חסרונות, נראה שאין כל טעם להמשיך לשלוח את כל ילדינו לאותו מוסד יוקרתי שאנו חפצים שילדינו ימנו על תלמידיו ובקורות חיים שלהם יתנוסס המוסד ההוא.

אם נבחן באמת מה מתאים לכל ילד - המצב ישתנה מן הקצה אל הקצה!
 
נערך לאחרונה ב:

brod

משתמש מקצוען
עיצוב גרפי
עריכה והפקת סרטים
רק שאלה קטנה... (ולא קראתי את כל האשכול)
כאחת שמאד מאד בעד לשלוח לת"ת קטן ואישי- אך לא עושה זאת- בגלל טיב האוכלוסיה.
האם אוכלוסיית הילדים , הרמה של הבתים וכו' זהה במקום הקטן למקום הגדול?
האם לא הרווחתם יחס אישי על חשבון חשיפה לחברים מבתים פחות שמורים?
והאם יש בכלל מקום כזה שהוא גם קטן, ואישי וחם ואכפתי, וגם אוכלוסיית הילדים נבחרת בקפידה?
כאם לחמשה בנים- רואה למפרע שלא תמיד היחס האישי הוא הערובה לכך שהבן יצמח ת"ח... כי יש גם חברים מסביב , והם באים מכל מיני, וכשהחברה לא מוגנת מספיק לטעמי- יתכן שנצא מופסדים מכיוון אחר?
כיום, לאחר שנים רבות של תסכולים מן הת"ת הענק ששלחתי את בנַי- ולאחר כל הביקורת שיש לי עליהם- עדיין אמשיך לשלוח את הקטנים דווקא לשם, ולו בכדי שישבו עם עוד 40 ויותר ילדים בכתה שדומים להם מבחינת ערכים, שאיפות ורמת חומות ההגנה שחווים מהבתים.
כמובן שאין ערובה לאף אחד בשום מקום, אבל אני רואה את זה כהשתדלות שלי,
את היחס האישי, האכפתיות, החום והעמל- אשקיע בבית, לא בלי תפילות: לפני, אחרי ותוך כדי...
והלואי שנהיה אנחנו וצאצאינו וצאצאי צאצאינו כולנו יודעי שמך ועוסקי תורתך לשמה!

זו תגובה שממש כואבת לי.
עם כל הכבוד לחברה 'שמורה' ו'משלנו', נפש של ילד זה דבר יותר חשוב.

כתבת שלא תמיד יחס אישי הוא ערובה לכך שהילד יצמח תלמיד חכם. נכון. אין קשר.
יחס אישי לילד שזקוק לו זו השתדלות לכך שהילד יצמח בכלל...

אנחנו קודם כל צריכים להיות הורים לילד ולדאוג למה שטוב עבורו, לפני שאנחנו מעמיסים עליו את הפנטזיות הרוחניות שלנו.
 

brod

משתמש מקצוען
עיצוב גרפי
עריכה והפקת סרטים
(ולא נפתח כאן נושא חמור עוד יותר שכמעט אין חיידר שאין בו כמה ילדים של חינוך מיוחד שדרך כלל הם הסמרטוט של כל הכיתה רק הם לא יודעים לספר את זה להורים שלהם והנזק הוא לנצח- שיהיה ברור, בחיידרים הגדולים של היום אין שום!! אפשרות של שילוב)

וזו טרגדיה בפני עצמה.
כשלרוב המוסדות החרדיים אין רצון או יכולת לשלב ילד עם מגבלויות, יוצא שלמעשה הם דוחקים אותו אל מחוץ לחברה. יותר נוח לשים את הילדים המתאגרים במוסדות חינוך מיוחד, גם כשהם יכולים, עם תמיכה ועזרה מקצועית, להשתלב במוסד רגיל.

ואיזו אפשרויות נשארות להורים?
א. לשלוח אותו למוסד חינוך מיוחד, ולפגוע בסיכוי שלו לעצמאות בעתיד.
ב. להיאבק כדי לשלב אותו במוסד חרדי ללא צוות חינוכי מנוסה, ללא מודעות או הכלה. וכמו שכתבת - הילד יהיה הסמרטוט של הכיתה.
ג. ללכת למוסדות דתיים שמשלבים באהבה. אבל זה פתרון לאמיצים בלבד שרואים את טובת הילד ומאמינים בזכות לשילוב למרות שהחברה החרדית עוד לא מכירה בה.

המציאות הזו עולה במחיר של נשמות.
 

לושלוש

משתמש צעיר
וזו טרגדיה בפני עצמה.
כשלרוב המוסדות החרדיים אין רצון או יכולת לשלב ילד עם מגבלויות, יוצא שלמעשה הם דוחקים אותו אל מחוץ לחברה. יותר נוח לשים את הילדים המתאגרים במוסדות חינוך מיוחד, גם כשהם יכולים, עם תמיכה ועזרה מקצועית, להשתלב במוסד רגיל.

ואיזו אפשרויות נשארות להורים?
א. לשלוח אותו למוסד חינוך מיוחד, ולפגוע בסיכוי שלו לעצמאות בעתיד.
ב. להיאבק כדי לשלב אותו במוסד חרדי ללא צוות חינוכי מנוסה, ללא מודעות או הכלה. וכמו שכתבת - הילד יהיה הסמרטוט של הכיתה.
ג. ללכת למוסדות דתיים שמשלבים באהבה. אבל זה פתרון לאמיצים בלבד שרואים את טובת הילד ומאמינים בזכות לשילוב למרות שהחברה החרדית עוד לא מכירה בה.

ודווקא בשביל זה יצא החוק החדש (שיחול בשנה"ל הבאה) שמאפשר להורים לבחור האם ילדם יקבל עזרה במסגרת חינוך מיוחד או שילוב בחינוך רגיל בתוספת העזרה לה הוא זקוק.
 

brod

משתמש מקצוען
עיצוב גרפי
עריכה והפקת סרטים
ודווקא בשביל זה יצא החוק החדש (שיחול בשנה"ל הבאה) שמאפשר להורים לבחור האם ילדם יקבל עזרה במסגרת חינוך מיוחד או שילוב בחינוך רגיל בתוספת העזרה לה הוא זקוק.

כן, אבל החוק הזה לא ישים במוסדות שלא רוצים לשלב את הילד.
אולי אפשר להכריח אותם לקבל אותו (אם הם לא מוסד פטור), אבל האם הם ירצו אותו? האם יש להם כלים לקבל ולקדם אותו? האם יש נכונות להשקיע ולהתייעץ עם אנשי מקצוע?
לצערי לרוב החיידרים אין.
 

לושלוש

משתמש צעיר
כן, אבל החוק הזה לא ישים במוסדות שלא רוצים לשלב את הילד.
אולי אפשר להכריח אותם לקבל אותו (אם הם לא מוסד פטור), אבל האם הם ירצו אותו? האם יש להם כלים לקבל ולקדם אותו? האם יש נכונות להשקיע ולהתייעץ עם אנשי מקצוע?
לצערי לרוב החיידרים אין.
החוק יחייב אותם לקבל ילדים שהוריהם החליטו לקבל את העזרה במסגרת רגילה.
אם הם ירצו אותו? לא בטוח. (למרות שברוב המקרים, המרויחים העיקריים אלה החברים מסביב שנפשם נבנית מהנתינה)
לגבי אנשי מקצוע, הם אמורים לקבל ייעוץ והכוונה וטיפול בילד.
 

brod

משתמש מקצוען
עיצוב גרפי
עריכה והפקת סרטים
מנסיון מר, החוק לא עוזר אם אין רצון.
שילוב הוא דבר מורכב שמצריך הרבה אהבה וחזון חינוכי.
 

nori

משתמש מקצוען
עיצוב ואדריכלות פנים
מוסדות הלימוד של הבנות מאד מעונינים בשילוב. אני מניחה שלא מאהבת אדם.
אלא בגלל תקציבים, תקנים ועוד תופינים שזוכים אליהם בזכות השילוב.
יתכן (וזו רק השערה) שהחיידרים פחות קופצים על זה כי אולי זה פחות מתאים. ואם המסגרת כל כך לא מתאימה לילד המתקשה זו אנרגיה מוגזמת (או מיותרת) עבורם?
אני לא חושבת שבחיידרים לא מתמודדים עם קשיים. במרבית החיידרים יש מורה/רבה מקדם שעוזר עם ילדים שמתקשים בקריאה, וגם מעט בגילאים מאוחרים יותר. ילדים שמתקשים בכתות הגבוהות מצפים מהורים לסיע להם, אין להם די משאבים (לא לשכוח שמדובר בגוף פרטי שממומן מכספי הורים, לא בטוח בכלל שמותר להם מכסף של ילד אחד להקצות שעות פרטיות לילד אחר)
יכול להיות שמי שצריך יותר מזה לא נכון לו להשתלב במסגרת הזו? או שצריך למצא פתרון יותר כוללני שהוא גדול על כל חיידר בפני עצמו? (חיידרים זה הרי מוסדות פרטיים, ויש להם התמודדיות גם ככה, אולי הם לא יכולים לפתור כל בעיה?)
 

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קיט א'

א אַשְׁרֵי תְמִימֵי דָרֶךְ הַהֹלְכִים בְּתוֹרַת יְהוָה:ב אַשְׁרֵי נֹצְרֵי עֵדֹתָיו בְּכָל לֵב יִדְרְשׁוּהוּ:ג אַף לֹא פָעֲלוּ עַוְלָה בִּדְרָכָיו הָלָכוּ:ד אַתָּה צִוִּיתָה פִקֻּדֶיךָ לִשְׁמֹר מְאֹד:ה אַחֲלַי יִכֹּנוּ דְרָכָי לִשְׁמֹר חֻקֶּיךָ:ו אָז לֹא אֵבוֹשׁ בְּהַבִּיטִי אֶל כָּל מִצְוֹתֶיךָ:ז אוֹדְךָ בְּיֹשֶׁר לֵבָב בְּלָמְדִי מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ:ח אֶת חֻקֶּיךָ אֶשְׁמֹר אַל תַּעַזְבֵנִי עַד מְאֹד:
נקרא  27  פעמים

לוח מודעות

למעלה