שיתוף - לביקורת האישה שבחרה גיהנום

האישה שבחרה גיהנום

העולם ההוא היה מאיר פנים אליה, רוב הזמן. היא הלכה בשבילים עם התחלה ברורה ומהלך סלול. השמים היו מוצקים מעליה ונדיר שנתקלו רגליה בבוץ על הארץ. היא היתה עטופה באויר נקי ובאטמוספרה של הגנה עמוקה. האישה ההיא.

ככל שהלכה יותר בשבילים, שמה לב שהיא גדלה יותר, שולחת מבטים לצדדים ומראות נוספים חודרים לחושיה. בעולם ההוא היו אנשים עם שבילים ללא התחלה, אנשים שהגיחו מג'ונגל או מדבר או ביצה ומשם- פילסו בחריקת שיניים שביל ראוי למדרך.

בעוד האישה ההיא הולכת יציבה על רגליה, נושמת בקלילות ובחיונית. גילו עיניה אנשים מדרכים אחרות- חלשים עד אימה, נאבקים על כל נשימה, נוטים למות. אימה אחזה אותה כששמה לב כמה גדלה והחלה לזהות את פניהן של דמויות מוכרות שצעדיהן נקטעו.

לאישה ההיא היה שביל עמוס בטוב, היו בו משפחה מורחבת ומשפחה גרעינית, היו בו נשמות ענוגות קטנטנות שהגיחו לעולם כל שנה שנתיים שלוש. בשביל שלה היו התחדשות ושמחה ורגשות מלא חופניים. ובשבילים מקבילים לא היו כל אלו. היו שבילים בהם חיכו והמתינו והתעכבו. היו שבילים של דממה ושבילים עם נשמות ענוגות מעולם אחר.

הלכה האשה וגדלה, והעולם המשיך להאיר לה פנים.
בעולם ההוא היה השביל שלה גן עדן.

אך האישה ההיא שהלכה וגדלה, בחרה לראות אחרת
בעודה הולכת חיונית ויציבה ונושמת בקלילות, זכרה רק את המשקל העודף, עקמימות האף והוורידים
ביתה החם והנאה השתקף לה כאוסף ערימות כביסה בלתי כלות, עקבות טפטופי איגלו וידית מגירה שנשברה

הנשמות הענוגות בכו באוזניה כשהוציאו שיניים, העלו חום או סתם דלפו נזלת
ונוכחותו של בן הזוג מצאה ביטוי בליבה בפרחים שלא נקנו לכבוד שבת ובכוס הקפה הריקה שלא הונחה בכיור

האישה ההיא כעסה על אחות שלא שיתפה במידע, על אח שהוזמן יותר להורים, ועל כך שלא תומכים בה בכסף בארוחות ובשמירה על הקטנים, היא היתה רוצה שיציעו לה גיהוץ מפעם לפעם וכללית להרגיש בראש מעייניהם

בעבודה, כן היתה לה עבודה. אבל לא מכניסה מספיק אלפים, והנסיעות בפקקים והבוסית לא עליכם
וחשבון הבנק, כן היה כזה ולא מעוקל וכמעט לא במינוס. חשבון שהאישה ההיא לא גמרה לרוקן על בגדים ואבזור לילדים כמובן או לעצמה ופאה וחופשה משותפת וכוסות אייס קפה

בעולם ההוא האישה ההיא
כל זה היה לה
אבל מה היא ראתה?

בעולם ההוא האישה ההיא
שהלכה וגדלה וראתה את אלו שלא זכו לגן עדן

קשה לכתוב

ומוזר

איך

האישה ההיא
בחרה לראות גיהנום
 

אהרון1

משתמש פעיל
אהבתי את ההגשה.
לגוף העניין, תכל’ס לא עוזר לאנשים (לי לכה”פ) לשמוח בגלל שאחרים סובלים יותר, מה לעשות כל אחד נמצא בעולם שלו,
אגב, אנל’א מאמין, זו את מהסיפור של ’אלקסתימיה ולאהוב’? מה איתו?
 

אלעזר 1

צוות הנהלה
מנהל
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי
כתיבה ספרותית
עיצוב פונטים
מוזיקה ונגינה
UX UI
D I G I T A L
יוצרי ai
לגוף העניין, תכל’ס לא עוזר לאנשים (לי לכה”פ) לשמוח בגלל שאחרים סובלים יותר, מה לעשות כל אחד נמצא בעולם שלו,
נושא לדיון, אכן לא תמיד אנחנו מפנימים ומקבלים את זה, אך זה מובא בחובת-הלבבות בשער הביטחון.
 

יאן

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
אהבתי את ההגשה.
לגוף העניין, תכל’ס לא עוזר לאנשים (לי לכה”פ) לשמוח בגלל שאחרים סובלים יותר, מה לעשות כל אחד נמצא בעולם שלו
זה לא עוזר לשמוח כשאחרים סובלים. אבל זה עוזר פחות להצטער, כשאתה רואה שכולם סובלים ממשהו ולא רק אתה.

ואם אין לך ממה להצטער למה לא תהיה שמח?
 

נ. גל

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
לגוף העניין, תכל’ס לא עוזר לאנשים (לי לכה”פ) לשמוח בגלל שאחרים סובלים יותר, מה לעשות כל אחד נמצא בעולם שלו,
אף אחד לא אמר שקל לבחור בגן עדן...
לדעת לשמוח במה שיש - זו עבודה קשה. (ויהיה מי שיאמר שלכן גם אדם הראשון בגן עדן הצטווה "לעבדה"...)
 

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קיט ב'

ט בַּמֶּה יְזַכֶּה נַּעַר אֶת אָרְחוֹ לִשְׁמֹר כִּדְבָרֶךָ:י בְּכָל לִבִּי דְרַשְׁתִּיךָ אַל תַּשְׁגֵּנִי מִמִּצְוֹתֶיךָ:יא בְּלִבִּי צָפַנְתִּי אִמְרָתֶךָ לְמַעַן לֹא אֶחֱטָא לָךְ:יב בָּרוּךְ אַתָּה יְהוָה לַמְּדֵנִי חֻקֶּיךָ:יג בִּשְׂפָתַי סִפַּרְתִּי כֹּל מִשְׁפְּטֵי פִיךָ:יד בְּדֶרֶךְ עֵדְוֹתֶיךָ שַׂשְׂתִּי כְּעַל כָּל הוֹן:טו בְּפִקֻּדֶיךָ אָשִׂיחָה וְאַבִּיטָה אֹרְחֹתֶיךָ:טז בְּחֻקֹּתֶיךָ אֶשְׁתַּעֲשָׁע לֹא אֶשְׁכַּח דְּבָרֶךָ:
נקרא  15  פעמים

לוח מודעות

למעלה