הַצֵּל מְאַחֲרֵי לִפְרשׁ מִן הַשַּׁבָּת (קה אכסוף)

צורת הדף

משתמש מקצוען
עימוד ספרים
עיצוב גרפי
עריכה תורנית
איך מתרגמים "הצל"?
ראיתי בזמירות מסויימת באידיש שתרגם 'ראטעווע', מלשון הצלה.
1592249670483.png
אך לא מבקשים שם ממה להציל אותם.
אולי פירוש הנכון 'באשיץ', מלשון צל ומגן?

ואגב, רש"י מפרש (בפרשת ויצא) כל הצלה שבמקרא מלשון הפרשה.
לפי"ז 'צל' הוא גם בכלל 'הצלה' וכולם לשון הפרשה, או שהם שני שרשים?
 

אפכא מסתברא

משתמש סופר מקצוען
מוזיקה ונגינה
עריכה תורנית
א. ''הצל מאחרי לפרוש מן השבת לבלתי תהיה סגור מהם ששה ימים'' - להיות מרוחק מהשי"ת הרי זה אסון, ועל ידי ההתאחרות ביציאת השבת ניצולים מהאסון הזה, כי ממשיכים את הקדושה לששת ימי המעשה ובזה הקב"ה אינו סגור מהם כל אותו זמן.
ב. 'צל' הוא משורש צל"ל ('צללי ערב') והצלה היא משורש נצ"ל. על פי יודעי פנימיות התורה ולשה"ק, כל שורש שיש בו שתי אותיות שוות לשורש אחר - יש קשר של משמעות ביניהם.
 

מש שט

משתמש חדש
עריכה תורנית
א. ''הצל מאחרי לפרוש מן השבת לבלתי תהיה סגור מהם ששה ימים'' - להיות מרוחק מהשי"ת הרי זה אסון, ועל ידי ההתאחרות ביציאת השבת ניצולים מהאסון הזה, כי ממשיכים את הקדושה לששת ימי המעשה ובזה הקב"ה אינו סגור מהם כל אותו זמן.
גם אני פירשתי את זה כך
 

סערצע

משתמש צעיר
ב'המכלול' פירשוהו אכן מלשון הגנה ושמירה, והכי נמי מסתברא.
דחוק קמעא לפרש שבעצם איחורם לפרוש מהשבת ניצולים הם מ'אסון' ששת ימי המעשה, כשהדברים נשמעים כבקשה מהקב"ה.
 

אפכא מסתברא

משתמש סופר מקצוען
מוזיקה ונגינה
עריכה תורנית
ב'המכלול' פירשוהו אכן מלשון הגנה ושמירה, והכי נמי מסתברא.
דחוק קמעא לפרש שבעצם איחורם לפרוש מהשבת ניצולים הם מ'אסון' ששת ימי המעשה, כשהדברים נשמעים כבקשה מהקב"ה.
כמובן - זו בקשה מהשי"ת שבזכות התאחרותם לצאת מן השבת יצילם מריחוק ממנו. מה דחוק כאן לא הבנתי. ואילו היה זה רק פירוש מדעתי הענייה כי אז החרשתי, אבל בדקתי ומצאתי כדברים האלה גם בפירושים מודפסים.
 

לוח אירועים וקורסים קרובים

למעלה