שיתוף - לביקורת הַפַּקָּח הַקֵּרֵחַ שֶׁעָשָׂה שְׁטוּת

פרוגמטי

צוות הנהלה
מנהל
מנוי פרימיום
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי
כתיבה ספרותית
פרסום וקופי
D I G I T A L
היה זה עוד יום חם. נכנסתי למגרש החניה הענק ואני מבחין בפקח קירח ששבילי זיעה ניגרים ממרומי מצחו לכיוון אפו, מזין לטבלט מספרי רכב בזה אחר זה, בניסיון נואש למצוא רכב שבעליו שכחו להפעיל פנגו.

מורת רוחו ניכרה היטב על פניו ועל שפתיו היה ניתן לקרוא שלש קללות, שהסתננו בסדר קבוע אחת לכל מכונית, בכל פעם שהסימון הירוק הופיע על המסך.

נראה היה שגמלה החלטה בלבו לעזוב את המקום ללא כל שלל, אולי מתוך ייאוש. הוא קיפל את הכסא שלו והתחיל לצאת מהחניון בצעדים נחשלים, כשפתאום זיק ניצת בעיניו. הוא שינה את כיוון הליכתו ופנה לעבר רכב יוקרתי שחנה ברישול, על שני קווי סימון ומלמל ''או! גם אמיד, גם חצוף!''

הוא אפילו לא בדק של מי הרכב והאם ברשותו תו המאפשר לו לחנות כך והוציא דף של דו''ח למילוי ידני. הוא מילא בעט כדורי את מספר הרכב והצמיד את הדף לשמשה הקדמית בעזרת המגב.

כשיצא מהחניה גבו היה זקוף ללא השוואה למה שהיה חמש דקות קודם – הוא הרגיש ניצחון.

לפתע הוא נרעד. צווחה גרונית עמוקה נשמעה מכיוון הרכב. הוא הסתובב לאט, נזהר לא להפתיע את שריריו המבוגרים והוא קלט את ח''כ איתמר בן גביר עומד סמוך לרכב המוד''ח וקורא את הדו''ח בשאגות כששפתיו מלאים בקצף. ''מי זה השמאלן הזה?? איך הוא מעיז? הוא לא יודע שאני חבר כנסת??? שיחכה איזה תביעה אני מגיש נגדו...'' הוא המשיך לצעוק ולצעוק והפקח עמד במרחק בטוח נזהר לא להכנס לשטח האש, גם לא בשביל פשוט להתנצל.

ריחמתי עליו, על הפקח הקירח ובמוחי חלפה מחשבה 'פַּקָּח שֶׁקֵּרֵחַ הָיָה מה ראה לשטות זו...'
 
נערך לאחרונה ב:

שלמה שקד

יוצר תוכן
מנוי פרימיום
כתיבה ספרותית
פרסום וקופי
מוזיקה ונגינה
D I G I T A L
מה ראה @פרוגמטי שתייג את בן גביר באופן אוטומטי?

וכי איתמרנו חשוד בזגזוג בין הקווים, הלא עמדתו ידועה נחושה וברורה?
אני לא שואל מבחינה פוליטית, אלא מבחינת הכתיבה מה גרם לך להצמיד את ה'גיבור' למעשה?
 

שועל ספרות.

רודיום לשעבר. מהמשתמשים המובילים!
מנוי פרימיום
עיצוב גרפי
פרסום וקופי
צילום מקצועי
נערך לאחרונה ב:

פרוגמטי

צוות הנהלה
מנהל
מנוי פרימיום
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי
כתיבה ספרותית
פרסום וקופי
D I G I T A L
מה ראה @פרוגמטי שתייג את בן גביר באופן אוטומטי?
חיפשתי דמות שתגיד את המילים האלו בדיוק ותתנהג כמו בתיאור.

עומד סמוך לרכב המוד''ח וקורא את הדו''ח בשאגות כששפתיו מלאים בקצף. ''מי זה השמאלן הזה?? איך הוא מעיז? הוא לא יודע שאני חבר כנסת??? שיחכה איזה תביעה אני מגיש נגדו...''
אתה מכיר עוד מישהו?
 

שלמה שקד

יוצר תוכן
מנוי פרימיום
כתיבה ספרותית
פרסום וקופי
מוזיקה ונגינה
D I G I T A L
אתה מכיר עוד מישהו?
כמובן שאופי התגובה מתאימה לבן גביר,
השאלה שלי היא האם הוא פרובקטור מלכתחילה שיחנה על שני קווים
גם כשאין בכך משום הפקעת מקום חניה מפלסטיני, או שאילנה דיין ודומיהם (סליחה יתד)
צודקים והוא מחפש אש איפה שיש. ושוב הנקודה שלי היא לא האישיות הפוליטית
אלא על הדמות ששימשה השראה לקטע הכתיבה.
 

פרוגמטי

צוות הנהלה
מנהל
מנוי פרימיום
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי
כתיבה ספרותית
פרסום וקופי
D I G I T A L

יוסף יצחק פ.

משתמש מקצוען
כתיבה ספרותית
מוזיקה ונגינה
אני אוהב (חוץ מהסיפור, כמובן) את המקוריות של:
1656864508265.png


וגם את:
1656864467137.png
 

פרוגמטי

צוות הנהלה
מנהל
מנוי פרימיום
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי
כתיבה ספרותית
פרסום וקופי
D I G I T A L
מה ראה @פרוגמטי שתייג את בן גביר באופן אוטומטי?

וכי איתמרנו חשוד בזגזוג בין הקווים, הלא עמדתו ידועה נחושה וברורה?
אני לא שואל מבחינה פוליטית, אלא מבחינת הכתיבה מה גרם לך להצמיד את ה'גיבור' למעשה?
ועוד כמה שכתבו בפרטי ''למה כתבת את זה על בן גביר?:mad::mad::mad:''
סורי!
מנסה לכתוב את זה רק בלי 'בן גביר' תגידו איך עכשיו.

היה זה עוד יום חם. נכנסתי למגרש החניה הענק ואני מבחין בפקח קירח ששבילי זיעה ניגרים ממרומי מצחו לכיוון אפו, מזין לטבלט מספרי רכב בזה אחר זה, בניסיון נואש למצוא רכב שבעליו שכחו להפעיל פנגו.

מורת רוחו ניכרה היטב על פניו ועל שפתיו היה ניתן לקרוא שלש קללות, שהסתננו בסדר קבוע אחת לכל מכונית, בכל פעם שהסימון הירוק הופיע על המסך.

נראה היה שגמלה החלטה בלבו לעזוב את המקום ללא כל שלל, אולי מתוך ייאוש. הוא קיפל את הכסא שלו והתחיל לצאת מהחניון בצעדים נחשלים, כשפתאום זיק ניצת בעיניו. הוא שינה את כיוון הליכתו ופנה לעבר רכב יוקרתי שחנה ברישול, על שני קווי סימון ומלמל ''או! גם אמיד, גם חצוף!''

הוא אפילו לא בדק של מי הרכב והאם ברשותו תו המאפשר לו לחנות כך והוציא דף של דו''ח למילוי ידני. הוא מילא בעט כדורי את מספר הרכב והצמיד את הדף לשמשה הקדמית בעזרת המגב.

כשיצא מהחניה גבו היה זקוף ללא השוואה למה שהיה חמש דקות קודם – הוא הרגיש ניצחון.

לפתע הוא נרעד. צווחה גרונית עמוקה נשמעה מכיוון הרכב. הוא הסתובב לאט, נזהר לא להפתיע את שריריו המבוגרים והוא קלט אדם בריון לבוש בגופייה צמודה, שהסתירה בקושי את מפת העולם שהייתה מקועקעת על פלג גופו העליון, עומד לד הרכב המוד''ח וקורא את הדו''ח בשאגות כששפתיו מלאים בקצף. ''מי זה החצוף הזה?? איך הוא מעיז? הוא לא מכיר אותי!!! שיחכה מה אני הולך לעשות לו...'' הוא המשיך לצעוק ולצעוק והפקח עמד במרחק בטוח נזהר לא להכנס לשטח האש, גם לא בשביל פשוט להתנצל.

ריחמתי עליו, על הפקח הקירח ובמוחי חלפה מחשבה 'פַּקָּח שֶׁקֵּרֵחַ הָיָה מה ראה לשטות זו...'
 

מירער

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
פרסום וקופי
אשמח לתגובות!
טוב, תגובה אישית שלי. ברגע שנכנס אדם מפורסם כלשהו, כח"כ בן גביר. יש תחושה לקורא, (לפחות אצלי זה כך) שהפואנטה אמורה להתרכז בו. ולא שמשמש כדמות משנית, שהיתה יכולה להיות גם מישהו אחר.
האזכור של בן גביר, אותי אישית זה בלבל. שמא אתה רוצה להביע דעה כלשהי על אישיותו, מה שלא נראה מהסיפור.
כך אני הרגשתי.
 

פרוגמטי

צוות הנהלה
מנהל
מנוי פרימיום
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי
כתיבה ספרותית
פרסום וקופי
D I G I T A L
אני מניח שנכנסת לחנייה בשביל להכנס לרכב שלך, אז תתחדש.
תודה תודה אבל מאז כבר עברתי סיפורים איתו...
 

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קיט ק'

קמה קָרָאתִי בְכָל לֵב עֲנֵנִי יְהוָה חֻקֶּיךָ אֶצֹּרָה:קמו קְרָאתִיךָ הוֹשִׁיעֵנִי וְאֶשְׁמְרָה עֵדֹתֶיךָ:קמז קִדַּמְתִּי בַנֶּשֶׁף וָאֲשַׁוֵּעָה (לדבריך) לִדְבָרְךָ יִחָלְתִּי:קמח קִדְּמוּ עֵינַי אַשְׁמֻרוֹת לָשִׂיחַ בְּאִמְרָתֶךָ:קמט קוֹלִי שִׁמְעָה כְחַסְדֶּךָ יְהוָה כְּמִשְׁפָּטֶךָ חַיֵּנִי:קנ קָרְבוּ רֹדְפֵי זִמָּה מִתּוֹרָתְךָ רָחָקוּ:קנא קָרוֹב אַתָּה יְהוָה וְכָל מִצְוֹתֶיךָ אֱמֶת:קנב קֶדֶם יָדַעְתִּי מֵעֵדֹתֶיךָ כִּי לְעוֹלָם יְסַדְתָּם:
נקרא  9  פעמים

לוח מודעות

למעלה