עזרה דקדוק: ה"א הידועה תמיד או לא

[סמוי]

יש לי איזו תובנה. אציע זאת בפניכם. אמרו לי אם אני צודק.
מדוע מכניסים את ה-ה"א לסומך?
כמו שהסומך מוסף בשביל להסביר את הנסמך שהוא העיקר, כך גם ה-ה"א מוסף בשביל ליידע את הנסמך לכן מצרפים אותם למילה אחת, שהם באותה משפחה. ששניהם מוספים לצורך הנסמך.

 

[stars]

במקרה כזה הכוונה לא הופכת לקו מסוים, כמו "ישי בית הלחמי".

אין הרבה בית לחם. יש בית לחם ידוע אחד, ולכן הוא מאוית בה"א הידועה.
לעומת זאת ישנם קוים רבים.

 

[מילה בסלע]

אין הרבה בית לחם. יש בית לחם ידוע אחד, ולכן הוא מאוית בה"א הידועה.
לעומת זאת ישנם קוים רבים.

להיפך. ערים וארצות נחשבים למיודעים בדיוק מפני שיש מהם אחד. קרית ארבע" כבר מיודעת, א"א לומר "קרית הארבע" וכן "דימונה"- לעולם לא תיודע : "הדימונה". לכן חייב לומר ש"בית הלחמי" לא מתכוון ליידע את בית לחם כעיר. טרם צללתי בין נבכי הפרשנים שם, אבל מוכרח מעצם צורת הכתיבה שיש לכך פרוש מיוחד.

 

[חגי פאהן]

אין הרבה בית לחם. יש בית לחם ידוע אחד, ולכן הוא מאוית בה"א הידועה.
לעומת זאת ישנם קוים רבים.

התכוונתי שב'רב-הקו' עדיין ה"א הידיעה מתייחסת לעצם, ולא ספציפית לקו; כמו שבבית הלחמי אין הכוונה לתאר את ישי כאיש שדומה לכיכר לחם, אלא הה"א מתייחסת ל'בית לחם'. וכן: "אֵהוּד בֶּן גֵּרָא בֶּן הַיְמִינִי" - משבט בנימין.

 

[stars]

להיפך. ערים וארצות נחשבים למיודעים בדיוק מפני שיש מהם אחד. קרית ארבע" כבר מיודעת, א"א לומר "קרית הארבע" וכן "דימונה"- לעולם לא תיודע : "הדימונה". לכן חייב לומר ש"בית הלחמי" לא מתכוון ליידע את בית לחם כעיר. טרם צללתי בין נבכי הפרשנים שם, אבל מוכרח מעצם צורת הכתיבה שיש לכך פרוש מיוחד.

בשם הרב קוק (ספר עולת ראיה א, נג) ראיתי שתיבת "הלחמי" כוונתה מלשון "מלחִים" - מחבר ומאחד את כל היצורים לעבודת ה'.
לפי זה מובן למה הוא מאוית בה"א הידועה. דוד בן ישי המלחים - המחבר והמאחד.

 

[stars]

התכוונתי שב'רב-הקו' עדיין ה"א הידיעה מתייחסת לעצם, ולא ספציפית לקו; כמו שבבית הלחמי אין הכוונה לתאר את ישי כאיש שדומה לכיכר לחם, אלא הה"א מתייחסת ל'בית לחם'. וכן: "אֵהוּד בֶּן גֵּרָא בֶּן הַיְמִינִי" - משבט בנימין.

אמת

 

[חגי פאהן]

בשם הרב קוק (ספר עולת ראיה א, נג) ראיתי שתיבת "הלחמי" כוונתה מלשון "מלחִים" - מחבר ומאחד את כל היצורים לעבודת ה'.
לפי זה מובן למה הוא מאוית בה"א הידועה. דוד בן ישי המלחים - המחבר והמאחד.

פשט זה לא. ומה הוא יאמר על "שְׂדֵה יְהוֹשֻׁעַ בֵּית הַשִּׁמְשִׁי" (שמואל א ו יד)? הפשט הוא תיאור לבן האדם, שכאן הוא בית שמשי, כלומר גר בבית שמש. וישי היה גר בעיר ששמה בית לחם.

 

[stars]

פשט זה לא. ומה הוא יאמר על "שְׂדֵה יְהוֹשֻׁעַ בֵּית הַשִּׁמְשִׁי" (שמואל א ו יד)?

נכון.

 

[פסיק]

נ.ב. אמנם מצינו בלשון המפרשים עברית שאינה ע"פ כללי הדקדוק המוכרים לנו.

יפה כתבת וצדקו דבריך.
וב' תשובות בדבר.
א. אכן מצינו בלשון המפרשים לשון קודש שאינה ע"פ כללי הדקדוק המוכרים לנו כ'בקיאי' דקדוק בעברית. והמשכיל יבין...
ב. אכן ישנם הרבה מן המפרשים שלא דקדקו בלשונם (אף בלשה"ק). זה תלוי מאד מי (זה לא תלוי איפה בגלובוס הם התגוררו, היו הרבה רבנים מדקדקים גם אצל האשכנים).
יש מחברים המפורסמים בגודל דקדוקם בלשונם. וכן להיפך, יש מפרשים שגילו את דעתם שלא שמו דגש על עניין הדקדוק. וכלשון הרמ"א (שו"ת הרמ"א תשובה ז' ד"ה ומה שכתב לי אדוני ששגגתי וכו') בתשובתו למהרש"ל שביקר אותו על חוסר ידיעתו בחכמת הדקדוק: אומר אינני מכת המדברים בעלי הלשון, כי כבד פה ולשון אנכי, כי אנכי נזהר בעניין המכוון ולא במלות שאינו מעלה ולא מוריד לעניין דינא. עכ"ל.

 

[הקיפוד המיקרוביוטי]

אין הרבה בית לחם. יש בית לחם ידוע אחד, ולכן הוא מאוית בה"א הידועה.
לעומת זאת ישנם קוים רבים.

יש גם בית לחם הגלילית

 

[הקיפוד המיקרוביוטי]

יפה כתבת וצדקו דבריך.
וב' תשובות בדבר.
א. אכן מצינו בלשון המפרשים לשון קודש שאינה ע"פ כללי הדקדוק המוכרים לנו כ'בקיאי' דקדוק בעברית. והמשכיל יבין...
ב. אכן ישנם הרבה מן המפרשים שלא דקדקו בלשונם (אף בלשה"ק). זה תלוי מאד מי (זה לא תלוי איפה בגלובוס הם התגוררו, היו הרבה רבנים מדקדקים גם אצל האשכנים).
יש מחברים המפורסמים בגודל דקדוקם בלשונם. וכן להיפך, יש מפרשים שגילו את דעתם שלא שמו דגש על עניין הדקדוק. וכלשון הרמ"א (שו"ת הרמ"א תשובה ז' ד"ה ומה שכתב לי אדוני ששגגתי וכו') בתשובתו למהרש"ל שביקר אותו על חוסר ידיעתו בחכמת הדקדוק: אומר אינני מכת המדברים בעלי הלשון, כי כבד פה ולשון אנכי, כי אנכי נזהר בעניין המכוון ולא במלות שאינו מעלה ולא מוריד לעניין דינא. עכ"ל.

ודאי שהיו דקדקנים גם אצל האשכנזים, אך באופן כללי ודאי שאצל האשכנזים פחות החשיבו את עניין הדקדוק ואף פיתחו על זה התנגדות בגלל המשכילים שחיבבו את הדקדוק.
ותשובת הרמ"א קשה לי, כי בוודאי שיש מקרים שעניין הדקדוק מוריד ומעלה לעניין דינא, למשל בקריאת שמע ובקריאת התורה
ואם מתרגלים לדבר בשיבושים ולא בקיאים בדקדוק, איך אפשר לקרוא בתורה בלי טעויות?

 

[הקיפוד המיקרוביוטי]

א. אכן מצינו בלשון המפרשים לשון קודש שאינה ע"פ כללי הדקדוק המוכרים לנו כ'בקיאי' דקדוק בעברית. והמשכיל יבין...

כללי הדקדוק בעברית כפי שאתה מכנה בזלזול, הם כללי הדקדוק של התורה, אף על פי שבמקרא יש יוצאים מן הכלל, אבל כשיש יוצא מן הכלל המפרשים ניסו להסביר למה זה כך

 

[משה מנחם]

א"א לומר "קרית הארבע"

יש "ממרא קרית הארבע"

 

[אברהם]

להיפך. ערים וארצות נחשבים למיודעים בדיוק מפני שיש מהם אחד. קרית ארבע" כבר מיודעת, א"א לומר "קרית הארבע" וכן "דימונה"- לעולם לא תיודע : "הדימונה". לכן חייב לומר ש"בית הלחמי" לא מתכוון ליידע את בית לחם כעיר. טרם צללתי בין נבכי הפרשנים שם, אבל מוכרח מעצם צורת הכתיבה שיש לכך פרוש מיוחד.

גם הגליל, השרון, הגולן, הבשן, השומרון הם מקומות שבאים עם ה' הידיעה...

 

[דגש חזק]

יש "ממרא קרית הארבע"

זה כמו "ישי בית הלחמי" "ניתאי הארבלי" וכדו'
ה' הידיעה באה ליידע את ממרא, איזה ממרא? ההוא שגר בקרית ארבע, אין זה יידוע של המקום קרית ארבע.

 

[מילה בסלע]

גם הגליל, השרון, הגולן, הבשן, השומרון הם מקומות שבאים עם ה' הידיעה...

מוזר אבל נכון. אחקור בדבר.

 

[חגי פאהן]

יש "ממרא קרית הארבע"

תראו מה מצאתי ברש"י (בראשית לה כז):
"קרית הארבע" - ואם תאמר: היה לו לכתוב ממרא הקרית ארבע! כן דרך המקרא בכל דבר ששמו כפול, כגון זה וכגון 'בית לחם', 'אבי עזר', 'בית אל', אם הוצרך להטיל בו ה"א - נותנה בראש התיבה השניה (ש"א טז) 'בית הלחמי' (שופטים ו) 'בעפרת אבי העזרי' (מ"א טז) 'בנה חיאל בית האלי'

 

[פסיק]

כפי שאתה מכנה בזלזול

אין לי בעיה בלזלזל בעברית, אבל חיפשתי את ה'כינוי' המדובר אך לא מצאתי.

כללי הדקדוק בעברית... הם כללי הדקדוק של התורה

אמנע מלהיכנס לויכוח על הנושא הזה.
כמה דיו נשפך על הנושא הזה של - עברית מול לשון קודש. כמה וכמה חיבורים יצאו לאור במשך השנים לבאר ולברר שהעברית עיוותה את לשון הקודש. (מצורף בזה מה שחובר בשנים האחרונות, אבל אם יהיה ביקוש אצרף בל"נ בעזרת ה' גם משנים קודמות במקצת) וכל היודע ספר מודע לזה שהעברית מתמחה בלהוציא מילים מפירושם המקוריות בלשון הקודש.

אדרבה, יאמרו המושלים והאדונים כאן האם דעתי נכונה או לא.

 

[אפכא מסתברא]

התכוונתי שב'רב-הקו' עדיין ה"א הידיעה מתייחסת לעצם, ולא ספציפית לקו; כמו שבבית הלחמי אין הכוונה לתאר את ישי כאיש שדומה לכיכר לחם, אלא הה"א מתייחסת ל'בית לחם'. וכן: "אֵהוּד בֶּן גֵּרָא בֶּן הַיְמִינִי" - משבט בנימין.

וכמו אחיה השילוני - האיש הבא משילה. ה"א הידיעה המצטרפת לסומך שב'בית הלחמי', למרות שהסמיכות הזו היא אידיומטית (נא לא להשמיט את המ"ם מהמלה 'אידיומטית'...) מוכיחה מה שכתבו לעיל, שגם בסמיכות אידיומטית מצטרפת ה"א הידיעה לסומך.
ואל תביאו ראיה מן 'היושב ראש', כי זה אינו צירוף של סמיכות (לא 'יושב של ראש' אלא 'יושב בראש' בהשמטת ב' השימוש).

 

[דגש חזק]

תראו מה מצאתי ברש"י (בראשית לה כז):
"קרית הארבע" - ואם תאמר: היה לו לכתוב ממרא הקרית ארבע! כן דרך המקרא בכל דבר ששמו כפול, כגון זה וכגון 'בית לחם', 'אבי עזר', 'בית אל', אם הוצרך להטיל בו ה"א - נותנה בראש התיבה השניה (ש"א טז) 'בית הלחמי' (שופטים ו) 'בעפרת אבי העזרי' (מ"א טז) 'בנה חיאל בית האלי'

אם כך אז מעניין למה אין י' בסומך גם ב"ממרא קרית הארבע" (לא נכתב "ממרא קרית הארבעי", כמו "ישי בית הלחמי", "רבי יוסי הגלילי" וכדו')