דקדוק בתורה שבעל פה

יאן

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
איך זה שמוצאים בתורה שבעל פה לענין בנות צלפחד, לטוב בעיניהם לשון זכר ובעיניהן לשון נקבה,
האם התורה משנה מכללי הדקדוק?
 

דיונון

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
איור וציור מקצועי
עריכה תורנית
לטוב בעיניהם לשון זכר ובעיניהן לשון נקבה
ישנם שני פסוקים סותרים בפרשת בנות צלפחד, או שאתה שואל על פי כללי הדקדוק?
מבלי לבדוק בפרשנים - שמא הכוונה לטוב בעיני הגברים?
 

יאן

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
ישנם שני פסוקים סותרים בפרשת בנות צלפחד, או שאתה שואל על פי כללי הדקדוק?
מבלי לבדוק בפרשנים - שמא הכוונה לטוב בעיני הגברים?
האמת שבהתחלה זכרתי שפעם כתוב עם נון ופעם עם מם.
אחר כך ראיתי שכתוב רק עם מם.

מצד שני, כתוב בפסוק ו' למשפחת מטה אביהם ובפסוק יב על מטה משפחת אביהן.

לא מסתבר לומר שמדובר שם על גברים כי המשמעות שפנו לבנות צלפחד.
 

סוגרים שידוך

משתמש מקצוען
מוזיקה ונגינה
עריכה תורנית
וכן בשיר השירים: "הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם בְּנוֹת יְרוּשָׁלִַם".
ובפרשת שמות: וַיָּבֹאוּ הָרֹעִים וַיְגָרְשׁוּם וַיָּקָם מֹשֶׁה וַיּוֹשִׁעָן וַיַּשְׁקְ אֶת צֹאנָם
ובפרשת בשלח: וַתַּעַן לָהֶם מִרְיָם
ובמגילת רות: וַתֵּלַכְנָה שְׁתֵּיהֶם
 

דיונון

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
איור וציור מקצועי
עריכה תורנית
וכן בשיר השירים: "הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם בְּנוֹת יְרוּשָׁלִַם".
ובפרשת שמות: וַיָּבֹאוּ הָרֹעִים וַיְגָרְשׁוּם וַיָּקָם מֹשֶׁה וַיּוֹשִׁעָן וַיַּשְׁקְ אֶת צֹאנָם
ובפרשת בשלח: וַתַּעַן לָהֶם מִרְיָם
ובמגילת רות: וַתֵּלַכְנָה שְׁתֵּיהֶם
בשיר השירים גם המשך הפסוק מדבר בל' זכר, כך שייתכן ו'בנות ירושלים' הוא רק תואר. ודחוק כמובן, אבל מצווה ליישב.
בשלח - לא זוכר את המקור המדויק, אבל מקובל לדרוש ש'ותען להם מרים' דהיינו לגברים שבאו להביט במחולות.
 

יאן

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
וכן בשיר השירים: "הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם בְּנוֹת יְרוּשָׁלִַם".
ובפרשת שמות: וַיָּבֹאוּ הָרֹעִים וַיְגָרְשׁוּם וַיָּקָם מֹשֶׁה וַיּוֹשִׁעָן וַיַּשְׁקְ אֶת צֹאנָם
ובפרשת בשלח: וַתַּעַן לָהֶם מִרְיָם
ובמגילת רות: וַתֵּלַכְנָה שְׁתֵּיהֶם
אז זה התשובה. שאכן התורה לא נצמדת לכללי הדקדוק.
ואם שלפת את כל זה מהזיכרון, כל הכבוד.
 

יצחק ג.

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי DIP
עיצוב גרפי
עימוד ספרים
עריכה תורנית
פנינה נאה מאת ר' זלמן סורוצקין
לטוב בעיניהם.png
 

דיונון

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
איור וציור מקצועי
עריכה תורנית
שאכן התורה לא נצמדת לכללי הדקדוק.
לא נראה לי שזו הנקודה.
אין לי הוכחות והסברים, אבל להחליט אחרי התבוננות מהיום בבוקר-קריה"ת עד עכשיו שהתורה לא צמודה לכללים, כשאנו יודעים שכל קוץ ותג נדרשים - נראה לי קצת נמהר.
 

דיונון

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
איור וציור מקצועי
עריכה תורנית

יאן

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
אם כבר הזכרת ר' זלמן סורוצקין אזכיר כאן עוד פנינה נאה ששמעתי בשמו.

כתוב בחולין סד לגבי סימני טהרה בביצים
כל שכודרת ועגולגולת, ראשה אחד כד וראשה אחד חד – טהורה, שני ראשיה כדין או שני ראשיה חדין – טמאין.

אמר ר' זלמן:
יש כאן רמז מהם התנאים הנדרשים כדי לגדול ת"ח. יש כאלו שיש להם רחב למטה, היינו מתמיד ויושב שעות על שעות אבל גם למעלה יש לו רחב היינו ראש בלוק. טמא.

ויש אחד שיש לו חד למעלה, היינו ראש חריף ומחודד, אבל יש לו גם חד למטה, מה שנקרא קוצים "בכסא". גם הוא טמא.

אבל מי שיש לו רחב למטה וחד למעלה, הרי זה משובח.
 

Panda

משתמש מקצוען
איך זה שמוצאים בתורה שבעל פה לענין בנות צלפחד, לטוב בעיניהם לשון זכר ובעיניהן לשון נקבה,
האם התורה משנה מכללי הדקדוק?

דברים של ה'כלי יקר' על מה ששאלת אצל בנות צלפחד:
'נתון תתן להם' וגו'. 'להן' היה צריך לומר, וכן 'בתוך אחי אביהם', 'אביהן' היה צריך לומר, כמו שנאמר בסמוך והעברת את נחלת אביהן להן. וזה לפי שבענין הירושה אם אין לו בן הרי הם עומדים במקום זכרים לכל דבר על כן אמר נתון תתן להם כמדבר לזכרים להורות שהם כזכרים לכל דבר ירושה. אבל אחר כך שאמר והעברת המורה על לשון עברה, או לשון העברת נחלה משבט לשבט מצד שהן נקבות על כן אמר כמדבר לנקבות והעברת נחלת אביהן להן:
 

דיונון

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
איור וציור מקצועי
עריכה תורנית
דברים של ה'כלי יקר' על מה ששאלת אצל בנות צלפחד:
'נתון תתן להם' וגו'. 'להן' היה צריך לומר, וכן 'בתוך אחי אביהם', 'אביהן' היה צריך לומר, כמו שנאמר בסמוך והעברת את נחלת אביהן להן. וזה לפי שבענין הירושה אם אין לו בן הרי הם עומדים במקום זכרים לכל דבר על כן אמר נתון תתן להם כמדבר לזכרים להורות שהם כזכרים לכל דבר ירושה. אבל אחר כך שאמר והעברת המורה על לשון עברה, או לשון העברת נחלה משבט לשבט מצד שהן נקבות על כן אמר כמדבר לנקבות והעברת נחלת אביהן להן:
זה עדיין לא מיישב את השאלה של @יאן .
 

יאן

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
לא נראה לי שזו הנקודה.
אין לי הוכחות והסברים, אבל להחליט אחרי התבוננות מהיום בבוקר-קריה"ת עד עכשיו שהתורה לא צמודה לכללים, כשאנו יודעים שכל קוץ ותג נדרשים - נראה לי קצת נמהר.
ברור לי שעל פי קבלה יש לזה הסבר
אבל בתלת הוי חזקה, הביאו כאן פסוק משמות ובשלח ובמסעי, כנראה שאכן כן.
 

דיונון

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
איור וציור מקצועי
עריכה תורנית
אז שללת את כל מושגי ולימודי זכר-נקבה?
 

יצחק ג.

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי DIP
עיצוב גרפי
עימוד ספרים
עריכה תורנית
לגבי אביהם/אביהן מצאתי כזאת בספר 'אגרא דכלה' (ה'בני יששכר'):
1595112365035.png

ועוד:
1595112373112.png
 

דיונון

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
איור וציור מקצועי
עריכה תורנית
אבן עזרא כותב בפסוקים כאלו, וקובע, שהאותיות מ"ם ונו"ן הם "בני תמורה", ושניהן יכולות לשמש לציין נקבות רבות נסתרות.
תוכל לתת ציון מדויק?
 

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קיט א'

א אַשְׁרֵי תְמִימֵי דָרֶךְ הַהֹלְכִים בְּתוֹרַת יְהוָה:ב אַשְׁרֵי נֹצְרֵי עֵדֹתָיו בְּכָל לֵב יִדְרְשׁוּהוּ:ג אַף לֹא פָעֲלוּ עַוְלָה בִּדְרָכָיו הָלָכוּ:ד אַתָּה צִוִּיתָה פִקֻּדֶיךָ לִשְׁמֹר מְאֹד:ה אַחֲלַי יִכֹּנוּ דְרָכָי לִשְׁמֹר חֻקֶּיךָ:ו אָז לֹא אֵבוֹשׁ בְּהַבִּיטִי אֶל כָּל מִצְוֹתֶיךָ:ז אוֹדְךָ בְּיֹשֶׁר לֵבָב בְּלָמְדִי מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ:ח אֶת חֻקֶּיךָ אֶשְׁמֹר אַל תַּעַזְבֵנִי עַד מְאֹד:
נקרא  26  פעמים

לוח מודעות

למעלה