ברכות דף מא
מקור: שם משמואל הגש"פ ד"ה בדבר
בדבר שבעת המינים שנשתבחה בהם ארץ ישראל, ארץ חטה ושעורה תאנה ורמון ארץ זית שמן ודבש, ונסמכו לארץ חטה וזית שמן, ועי' בברכות (מ"א ב) זה שני לארץ וזה חמישי לארץ, מבואר שם דעיקר החביבות מה שסמוך לארץ.
ונראה בזה דעיקר החביבות של פירות ארץ ישראל היא מפני שא"י היא מקום החכמה ואין חכמה כחכמת א"י, ולכך העיקר היא הארץ כמ"ש ה' בחכמה יסד ארץ, והעיקר קאי על ארץ ישראל כי ארץ ישראל מקבלת וכרוכה בה החכמה העליונה, ולכך עיקר הסמיכות לארץ היא חטה בגימט' כ"ב נגד כ"ב אותיות התורה מקור החכמה, וגם איתא בגמ' אין תינוק יודע לקרות אבא עד שיטעם טעם דגן, וכמו כן על שמן אמרו חכז"ל כל מקום ששמן מצוי שם חכמה מצוי', ולכך שני מינים אלה סמוכים לארץ (והדברים נכונים עפ"י דרך אמת).
ולכך בט"ו בשבט שהוא זמן ביאור חכמת התורה כמ"ש באחד לחודש עשתי עשר הואיל משה באר את התורה הזאת, ובט"ו בשבט יוצאת ההתחלה לפועל, הוא זמן ראש השנה, לאילנות ובעיקר בארץ ישראל. ה' יזכנו להחכים בחכמת ארץ ישראל האמתית ונזכה להתבסם מזיו תורתה.