סיפור בהמשכים דמעה דוממת

shevi123

מהמשתמשים המובילים!
מנהל קבוצה
כתיבה ספרותית
בס"ד

פרק א

צינת לילה עטפה אותה. מרעידה את גופה המצונף. אינסטנקטיבית, שלחה ידה למשוך את שמיכת הפוך שנשמטה לה. ידה המגששת נתקלה בבד מחוספס, דק. כמעט ולא מיטיב עמה. מנסה איכשהוא להתכרבל, אך הקור הצורב לא מרפה, לא מתרשם מהאופציות הדלות.

באנחה כבדה, בעיניים עצומות למחצה, קמה במאמצי על. מנסה לגשש אחרי השמיכה המשובחת, האהובה. אך לשווא.

באחת מכה בה הידיעה, אכזרית וכואבת.
ביתה החם, העוטף, המחבק, צף ומתערבל בין הדמעות.
כמעט שכחה איך זה לבכות.

החזה צורב, מקשה על נשימתה. קורסת חסרת אונים אל מיטת הברזל הקשוחה. חשה את עולמה מתהפך עליה שוב, כבסרט חוזר, בפעם המי יודע כמה.

וכמו תמיד, חשה חסרת אונים מולו, כבר לא מייחלת לפקוח עיניים ולגלות שזה חלום. כבר לא. יודעת שאין טעם וחבל על המאמצים. מוטב להשלים, חבל על האנרגיות המבוזבזות, על התקווה חסרת השחר. הרי תמיד המציאות תנפץ זאת בקשיחות אכזרית.

נקישתו החד משמעית של הפטיש כמו מאיימת לנפץ את ראשה לרסיסים.
קולו הרועם של השופט, גזר הדין החד משמעי, הערעורים הרבים שעמלו עליהם כה רבות.

ובעיקר טעמה המר והצורב של הדחייה.
דחיית הערעורים ובעיקר הדחייה מהמשפחה, מהחברה, מהיקר לה ביותר.

מושלכת בודדה רועדת והלומה אל מעבר הסורגים. חומות הכלא סוגרים עליה מכל הכיוונים.
לא הייתה מעלה בגרוע מחלומותיה, את המעבר החד הקשוח.

תמיד ידעה שהיא במקום בטוח. לא משנה מה יקרה, היא מוגנת. משפחתה המכובדת, ההערצה הבלתי מעורערת בקהילה, בחברה, בכל מקום בעצם, פרסו שטיח אדום ומלכותי לרגליה.
וכעת, מה משמעות יש לכך?

היוקרה, הכבוד וההערצה, מושלכים בביזיון מול דוכן השופט. והיא, תמימה שכמותה. חשבה שהיא מוגנת, שאין מי שיעמוד מולה.

צמרמורת אחזה בה, הרעידה את גיוה. ייחלה לדמעות הגואלות, לשווא. כמו אסרו גם אותם באזיקי מתכת.
והם כמותה, לא מעזות להפר פקודה.

באחת, פקחה את עיניה. משפשפת אותם, הלומה. רועדת כל כולה.
מנסה לעטוף עצמה בדמעות חסרות שליטה.
'זהו חלום, אפי' לחשה לעצמה. 'חלום לא נעים בכלל, אבל רק חלום'
הדמעות לא התרשמו מכך, גם לא הרעד. רק הגבירו עצמתם, מסרבים להאמין.
ובתוך תוכה ידעה גם היא.
אין דברים בטלים כבר אמרו חכמים ממנה.

יודעת שלא יעזרו כאן הכחשות והדחקות. נפשה המתייסרת הנדחקת אל הקצוות, זועקת לעזרה.
מוצאת פורקן קלוש בשעות הדוממות, מנסה להיחלץ ולהשתחרר ממאסרה הכפוי.

יודעת נכונה, כמה קשה ככה כואב, כי בסיפור חייה שלה, היא השופטת, הסוהרת והאסירה גם יחד.

>>>לפרק ב
 

shevi123

מהמשתמשים המובילים!
מנהל קבוצה
כתיבה ספרותית

shevi123

מהמשתמשים המובילים!
מנהל קבוצה
כתיבה ספרותית
אשמח כתמיד לכל הארה וביקורת בונה

רציתי רק להבהיר
לא כתבתי את המשפט הזה לצורך הפרוטוקול....
התכוונתי לכל מילה לגמרי

מחכה לביקורות מכל כיוון, כן גם ובעיקר לאלו שלא מסתפקים בפרגונים נטו בעדינות כן?

תודה מראש
 

רוחי בלבוחי

משתמש סופר מקצוען

shevi123

מהמשתמשים המובילים!
מנהל קבוצה
כתיבה ספרותית

shevi123

מהמשתמשים המובילים!
מנהל קבוצה
כתיבה ספרותית
פרק ב

קמתי באחת, מנערת ממני את קורי המחשבות, הודפת במיומנות לפינה ההיא האפילה, המוזנחת.
אח, אשליה. כמה את ממכרת. כמה נח להתרפק בחיקך. לשכוח מכל העולם.

כמה מתוקה את, משחדת בערמומיות אופיינית לטעום מדבשך המורעל, ממהרת לברוח מלשאת בתוצאות.
כמה קל ופשוט היה להמשיך לצפות מהצד. לתאר את סבלה של האסירה השופטת, להתהדר בדיוק תחושותיה. לגעת בכאב המייסר, החודר.

להנות מפידבקים ומחמאות על כשרון אדיר ואוטנטיות מדהימה. וחיבור עמוק כל כך שקשה לתאר....
להרטיב כריות באישון, לצפות בדיונים בפורומים ובתור למכולת. לטפוח לעצמי על השכם. אח, איזו פופלריות קסומה.
לשבת עם הגיסות וללהג, לרחם באמת מכל הלב. עליה, האומללה הכאובה.

וכמה, כמה קשה להתחבר לאמת. הכואבת, השורטת, הפוצעת את הלב עד זוב.
הצריבה הזו, שמלווה אותי בזמן האחרון, מתעקשת להשמיע קולה. מסרבת לתחנוני האילמים. כבר לא מסכימה לשתף פעולה. בוגדת שכמותה.

מה כבר בקשתי? להיות אחת מכולם, לטשטש בגבורה כל קמט ואנחה. לעמוד על המשמרת יום יום שעה שעה. אירועים ויום יום שיחות טלפון ויציאה עם חברות. מי כמוני יודעת כמה זה לא פשוט.
ולמרות זאת, למרות הכל.

תמיד התגאיתי בהם, בעוצמות הכובשות, בגבורה העילאית. תמיד טפחתי על עצמי בסיפוק וגאווה על עמידה כה איתנה. שומרת מעולה. לא מאפשרת גישה אל עמקי נפשה.

זורמת, כיפית, חברותית להפליא. פיס של ממש, גאווה למשפחה ולחברה. ועם זאת.... כל כך בודדה.
אהבתי לתלות את סגירותי בגנים המשפחתיים הידועים שהעניקו לי באהבה את האופי השתקני, שלא משתף מדי.

ועדיין, במקום העמוק הזה, שמתעורר בלילות שקטים במיוחד. שמתעקש לצוף בכל הזדמנות אפשרית.
שבועט וצורב ומתחנן לאוויר.
במקום הזה גאו הגלים, שצפו ואיימו לבקוע את החומה השמורה.

והקונפליקט הזה הפך לחלק מחיי, מחיר השתיקה והסוד.

מחיר שגבה רבות, הפך את חיי לאתגר קשה מנשוא.
ועדיין מבחינתי הכל היה שווה.

לא רציתי, לא אפשרתי לעצמי להבין את המציאות ההזויה שיצרתי במו יידי.

שופטת סוהרת ואסירה.

>>> לפרק ג'
 

ליאורהA

מהמשתמשים המובילים!
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
כתיבה ספרותית
D I G I T A L
אני אוהבת את הכתיבה שלך. כל כך אמיתית. נוגעת.
אפשר ממש להרגיש את המחנק שלה דרך המילים.
התיאורים משובחים, והקטעים שזורים במשפטים אחד אחד, לקרוא שוב ושוב.

כמה פנינים, לגזור ולשמור:
כבר לא מייחלת לפקוח עיניים ולגלות שזה חלום.
אח, אשליה. כמה את ממכרת. כמה נח להתרפק בחיקך.
שומרת מעולה. לא מאפשרת גישה אל עמקי נפשה.


אהבתי לתלות את סגירותי בגנים המשפחתיים הידועים שהעניקו לי באהבה את האופי השתקני.
איי! כל כך אמיתי...

כמה תיקונים קטנים:

מושלכת בודדה רועדת והלומה
פיסוק?

את המעבר החד הקשוח.
כנ"ל.

אותנטיות? זו מילה בלועזית, אז אולי הט' והת' מתחלפות...

את מה?

חומות הכלא סוגרים

ייחלה לדמעות הגואלות, לשווא. כמו אסרו גם אותם

עיניה. משפשפת אותם


הממתק נגמר מהר מידי, אפשר עוד?
מה? צריך לחכות עד שבוע הבא??
:)
 

shevi123

מהמשתמשים המובילים!
מנהל קבוצה
כתיבה ספרותית
אני אוהבת את הכתיבה שלך. כל כך אמיתית. נוגעת.
אפשר ממש להרגיש את המחנק שלה דרך המילים.
התיאורים משובחים, והקטעים שזורים במשפטים אחד אחד, לקרוא שוב ושוב.

תודה רבה!


תודה, יטופל


אותנטיות? זו מילה בלועזית, אז אולי הט' והת' מתחלפות...

צודקת כנ"ל


את התקווה חסרת השחר


הממתק נגמר מהר מידי, אפשר עוד?
מה? צריך לחכות עד שבוע הבא??

וואוו איזה פרגון :)

הפעילי קשרייך בהנהלה, ובהנתן האישור אעלה בשמחה
 

ליאורהA

מהמשתמשים המובילים!
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
כתיבה ספרותית
D I G I T A L
את התקווה חסרת השחר
מוטב להשלים, חבל על האנרגיות המבוזבזות, על התקווה חסרת השחר. הרי תמיד המציאות תנפץ זאת בקשיחות אכזרית.
התכוונת שחבל על האנרגיות המבוזבזות על התקווה חסרת השחר (בלי פסיק)? או שחבל על שני דברים - על האנרגיות ועל התקווה? אם האופציה הראשונה, צריך להוריד את הפסיק השני, ואם האופציה השניה, כדאי שתדייקי את הכוונה ב"זאת". לפחות לי לא היה מספיק ברור מה הייתה כוונתך. (אולי זו רק אני, לשיקולך...)

הפעילי קשרייך בהנהלה, ובהנתן האישור אעלה בשמחה
:)
 

shevi123

מהמשתמשים המובילים!
מנהל קבוצה
כתיבה ספרותית

ליאורהA

מהמשתמשים המובילים!
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
כתיבה ספרותית
D I G I T A L
אשמח אם תוכלי לפרט לי מה הרגיש לך לא מספיק ברור?
בשמחה :)

מוטב להשלים, חבל על האנרגיות המבוזבזות, על התקווה חסרת השחר. הרי תמיד המציאות תנפץ זאת בקשיחות אכזרית.
במשפט הראשון, התייחסת לשני דברים (כמו שהבהרת למעלה). לאנרגיות ולתקווה. במשפט השני, כתבת שהמציאות תנפץ זאת בקשיחות אכזרית. בקריאה ראשונה לא מובן על מה מוסבת המילה "זאת" - על התקווה, על האנרגיות והתקווה או על משהו אחר... אחרי שכתבת שהתכוונת שהמציאות תנפץ את התקווה חסרת השחר, אני חושבת שעדיף שיהיה כתוב "הרי תמיד המציאות תנפץ אותה בקשיחות אכזרית", כך יותר ברור שהכוונה לתקווה (אותה) ולא לאנרגיות או לשתיהן (אותן).
מקווה שהסברתי את עצמי ברור, ושזה יעזור לך ואני לא סתם מטריחה אותך :)
 

shevi123

מהמשתמשים המובילים!
מנהל קבוצה
כתיבה ספרותית
בשמחה :)


במשפט הראשון, התייחסת לשני דברים (כמו שהבהרת למעלה). לאנרגיות ולתקווה. במשפט השני, כתבת שהמציאות תנפץ זאת בקשיחות אכזרית. בקריאה ראשונה לא מובן על מה מוסבת המילה "זאת" - על התקווה, על האנרגיות והתקווה או על משהו אחר... אחרי שכתבת שהתכוונת שהמציאות תנפץ את התקווה חסרת השחר, אני חושבת שעדיף שיהיה כתוב "הרי תמיד המציאות תנפץ אותה בקשיחות אכזרית", כך יותר ברור שהכוונה לתקווה (אותה) ולא לאנרגיות או לשתיהן (אותן).
מקווה שהסברתי את עצמי ברור, ושזה יעזור לך ואני לא סתם מטריחה אותך :)

תודה על הדיוק והסבלנות,
את ממש לא מטריחה, בדיוק בשביל זה אני מעלה
ותודה לך על הטרחה והתובנות :)
 

RACHELIZ

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
כתיבה ספרותית
פרסום וקופי
את כותבת יפה ונוגע!
קמתי באחת, מנערת ממני את קורי המחשבות
קמה באחת. זה עבר והווה באותו משפט. למרות שאני מבינה שהקימה היא באחת אז איכשהו זה יכול לעבור אבל לי זה הפריע.

כי בסיפור חייה שלה, היא השופטת, הסוהרת והאסירה גם יחד.
אהבתי את זה מאוד!

שופטת סוהרת ואסירה.
לדעתי, מיותר לחזור על זה שוב.
 

shevi123

מהמשתמשים המובילים!
מנהל קבוצה
כתיבה ספרותית
את כותבת יפה ונוגע!
תודה!

קמה באחת. זה עבר והווה באותו משפט.
איך היית כותבת את זה?

לדעתי, מיותר לחזור על זה שוב.
התלבטתי האמת לגבי זה, אם זה מחבר יותר להתחלה או שזה מיותר

תודה על הפידבקים
 

shira bira

צוות הנהלה
מנהל
מנוי פרימיום
כתיבה ספרותית
את כותבת מאד יפה עם מטבעות לשון יחודיים ובהחלט מסקרן לשמוע מדוע היא אסירה ואיפה.
אבל שימי לב שאין התרחשות ממשית בפרקים.
פרק בסיפור הוא מעין מיקרו קוסמוס של סיפור שלם וככזה אמורים להיות בו מיני קונפליקט והתרה או לפחות התרחשות כלשהי ולא רק הרהורים.
 

shevi123

מהמשתמשים המובילים!
מנהל קבוצה
כתיבה ספרותית
את כותבת מאד יפה עם מטבעות לשון יחודיים ובהחלט מסקרן לשמוע מדוע היא אסירה ואיפה.
אבל שימי לב שאין התרחשות ממשית בפרקים.
פרק בסיפור הוא מעין מיקרו קוסמוס של סיפור שלם וככזה אמורים להיות בו מיני קונפליקט והתרה או לפחות התרחשות כלשהי ולא רק הרהורים.

תודה רבה!
אני אכן חותרת לפרק הבא שיהיה בצורה פחות מעורפלת, עם הרבה יותר תוכן.
תודה על המשוב המכוון :)
 

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קיט ב'

ט בַּמֶּה יְזַכֶּה נַּעַר אֶת אָרְחוֹ לִשְׁמֹר כִּדְבָרֶךָ:י בְּכָל לִבִּי דְרַשְׁתִּיךָ אַל תַּשְׁגֵּנִי מִמִּצְוֹתֶיךָ:יא בְּלִבִּי צָפַנְתִּי אִמְרָתֶךָ לְמַעַן לֹא אֶחֱטָא לָךְ:יב בָּרוּךְ אַתָּה יְהוָה לַמְּדֵנִי חֻקֶּיךָ:יג בִּשְׂפָתַי סִפַּרְתִּי כֹּל מִשְׁפְּטֵי פִיךָ:יד בְּדֶרֶךְ עֵדְוֹתֶיךָ שַׂשְׂתִּי כְּעַל כָּל הוֹן:טו בְּפִקֻּדֶיךָ אָשִׂיחָה וְאַבִּיטָה אֹרְחֹתֶיךָ:טז בְּחֻקֹּתֶיךָ אֶשְׁתַּעֲשָׁע לֹא אֶשְׁכַּח דְּבָרֶךָ:
נקרא  2  פעמים

לוח מודעות

למעלה