דיון בלשון ציווי

[אסתיג]

לשון ציווי של דיון היא "דון"? כמו: "דון בעניין הזה"
(משהו במקום "הוי דן" הידוע...)

 

[חגי פאהן]

כן.

למעשה השורש של 'דיון' הוא ד.י.נ.
ד.י.נ, צ.י.ד ועוד הם שורשים תנייניים מגזרת השלמים, שנוצרו מד.ו.נ, צ.ו.ד בגזרת נע"ו.
"כל דיין שדן דין אמת לאמיתו" - מפה משמע שהשורש של דיין הוא ד.ו.ן. אבל כשאומרים לְהִדַּיֵּן זו כבר גזרת השלמים.
וכן צַיָּד צָד ומִצְטַיֵּד.

 

[אסתיג]

ובעניין דקדוקי אחר -
כאשר מונים במשפט אחד בזה אחר זה לשון זכר ונקבה, ומוסיפים לאחריהם תיאור כלשהו המתייחס לשני המינים הנ"ל, התיאור בצורת רבים יהיה בלשון זכר?
כמו:
מחשבות ורגשות פנימיים

 

[אפכא מסתברא]

כן. כאשר יש בחדא מחתא זכר אחד ואפילו מאה נקבות (ה"ה אלף, מיליון...) - הרבים בלשון זכר...

 

[אסתיג]

כוחם של גברים...

 

[פרסום שנהב]

אעיך מנקדים את המילה: "והכני" מלשון להכות?
ומאיזה שורש המילה הזו?

 

[יענקי R]

איך מנקדים את המילה: "והכני" מלשון להכות?

"הַצִּילֵנִי נָא מִיַּד אָחִי מִיַּד עֵשָׂו כִּי יָרֵא אָנֹכִי אֹתוֹ פֶּן יָבוֹא וְהִכַּנִי אֵם עַל בָּנִים" (בראשית לב יב)
ויש עוד הטיות: וְהַכֵּנִי, וְהִכָּנִי.

ומאיזה שורש המילה הזו?

נ.כ.ה (מחסרי פ"נ)

 

[אפכא מסתברא]

ויש עוד הטיות: וְהַכֵּנִי, וְהִכָּנִי.

'וְהִכָּנִי' זו בדיוק אותה הטיה של 'וְהִכַּנִי', רק בטעם מפסיק (כגון אתנחתא, סוף פסוק).