ג'ורג' קזאחי פותח קליניקה, פציינטים לבוא ולבכות- כולל פרקים חדשים!

Natan Galant

כתיבה שדגה לך לקוחות, ובכמויות!
מנוי פרימיום
עיצוב גרפי
כתיבה ספרותית
מוזיקה ונגינה
עריכה תורנית
עיצוב ואדריכלות פנים
בס"ד

ג'ורג', בלי שם נוסף. ככה אני מכיר עצמי.

נולדתי בקזחסטן המפוארת. ארץ יפהפיה! מלאת אגמים, נהרות, הוד קדומים. ג'ורג' אוהב קזחסטן, ומגדיר עצמו קזחי גאה. גם אם זה לא מוצא חן בעיניכם הישראלים.

אני גורג' ואני קזאחי. תקנאו כולכם!!

בניגוד לישראל שלכם, אצלנו לא היו חוכמות. מייד אחרי בית הספר הטכני לתכנון טילים והרכבתם, הלכתי ללמוד מקצוע עמוק יותר. מאוד רציתי משהו נפשי, רוחני, עמוק יותר מהמקצועות שבחרו חברים שלי בוריס גרישה וניקולאי. הם הלכו להיות מהנדסי חשמל ורכבות, ובוריס בכלל השתתף בפיתוח טיל היאחונט X.

אני תמיד הרגשתי שונה. אולי בגלל האמא היהודייה הארורה שלי. לפחות עד שהיא מתה היא לא הרסה לי את החיים ולא יידעה אותי שאני בכלל יהודי מתועב. רק רגע לפני היא מתה היא אמרה לי: אנחנו יהודים! בכיתי שעות. גם בלוויה שלה בכיתי. בוריס וגרישה גיחכו: ג'ורג' נהיה יהודי בכיין. לא היה להם מושג כמה הם צודקים. רק נהייתי יהודי וכבר נהייתי בכיין. ניחמתי את עצמי אומנם אני יהודי אבל לפחות נולדתי בקזחסטן המפוארת. יהודי יהודי, אבל קזאחי!

הרגשתי שונה, והלכתי ללמוד אצל כומר זקן סודות לטיפול בנפש וכמה כללים איך להיות סופר טוב. אחרי מפגש אחד הכומר נעלם. הוא נלקח למרתפי הנקווד. דווקא על ידי היבסקציה. היהודים האידיוטים ביבסקציה חשדו בכומר שהוא בכלל יהודי בתחפושת. בחיים שלו ג'ורג' לא יבין ראש של יהודים איך עובד, אין סיכוי. כך או כך גורג' נשאר בלי מורה רוחני. צ'יזמאייס! דרעק, רעייס גרייעט צ'יזמאקו!

בסוף מצאתי את אוניברסיטת מינסק. אז היא הייתה שם דבר בכל הסביבה. שם למדתי במשך שבועות ארוכים את שיטת מילצ'אייב לטיפול בנפש וקיבלתי תעודת הסמכה. שמחתי כל כך! אני, ג'ורג', מטפל מוסמך! ואני גם סופר!
מייד אחרי התואר עליתי לישראל, חוק השבות וכל זה. הישראלים אולי חושבים שהם חכמים, אבל הם לא. עובדה: הם המירו לי את התעודה בתואר ישראלי אמיתי. הם פשוט האמינו לי שהתעודה הפשוטה שקיבלת מאוניברסיטת מינסק היא בעצם תואר ראשון במדעי הנפש. הישראלים הטיפשים פשוט לא ידעו לקרוא קזאחית, ולא הבינו שג'ורג' עובד עליהם בעיניים.

פתחתי קליניקה, אף אחד לא בא. הטלפון לא צילצל. רק פעם אחת, וגם אז בכלל חיפשו מנקה למוסד. כמובן שטרקתי את הטלפון. אני מטפל מוסמך! סופר! לא מנקה! גראט חיצ'זמאס גלאט דרעק!!! יאז'צו סאייב דרעק!!!

לפני שבועיים חבר שלי בוריס פרסם בשבילי מודעות בבני ברק, העיר של היהודים השחורים. פתאום הקליניקה התמלאה באנשים. בוריס אמר: הם תמיד מחפשים מטפלים מחוץ לקהילה שלהם, מישהו שכל החטטנים לא יידעו. שלא יגלו שיש להם בעיות בנפש השחורה שלהם.

כל הזמן באים אנשים לקליניקה של ג'ורג', ובזמן שהם עסוקים בעצמם ומדברים על הצרות הקטנות שלהם - ג'ורג' יושב וכותב את הסיפורים שלהם בשביל הספר שלו.

בגלל שאני קזאחי לא חתמתי על שבועת אתיקה מקצועית, ואני יכול לספר הכל. לכתוב בדיוק מה שאומרים אנשים באים אצלי לקליניקה. רק את השמות מחקתי בגלל ג'ורג' לא טיפש ולא מחפש צרות.

או-הו. יש המון סיפורים. המון. אבל ג'ורג לא נותן דברים בחינם. ולכן אתם היום לשמוע את ג'ורג' מספר רק שלוש מקרים כי זה מה משרד ישראלי לתרבות היה מוכן לממן. הנה קדימה תקראו.

סיפור ראשון מאת קליניקה טיפולית בשיטת מילצ'אייב בהגשת ג'ורג' הקזאחי! | אורך לשוני בוריס! | במימון משרד הקליטה והתרבות.

הוא נכנס לקליניקה שלי כפוף. שקט. עיניים מבוהלות. צעיר יחסית. לבוש שחורים. דבר ראשון הוא סגר את הדלת בכפיתיות שלוש פעמים, ואז נעמד מולי, ושאל: כתבת במודעה שיש סודיות מובטחת. אתה מבטיח לי שלא תגלה לאף אחד שום דבר עליי?
הבטחתי והוא נרגע. בישראל אנשים מאמינים הבטחות ג'ורג', וזה טוב.

הוא התיישב על הכורסא ואני ידעתי שלא יקרה שום דבר רע כי הרגתי כל עכברים היו שם אתמול. הוא התחיל לספר:
הוריי התגרשו לפני הרבה מאוד שנים. גדלתי בבית רק עם אימי ואחותי הקטנה. כל שבת היינו נודדים לשכן אחר ואוכלים שם סעודה. כל כמה שבתות היינו נוסעים לחברה של אמא שגרה רחוק, ורק לפעמים היינו אוכלים בבית בשבת. בישיבה כולם ריחמו עליי. בדרך כלל הייתי נשאר בישיבה גם בבין הזמנים, פשוט לא היה לי כוח להיות בבית המדוכא שלי.

התחתנתי עם אשה טובה, אבל גם אצלה הבית היה מפורק לגמרי. היו שם 6 ילדים בבית ואבא שלה היה מכה אותם. התעללות קשה. היום הוא באמצע ריצוי 20 שנות מאסר. היא והאחים שלה אף פעם לא באו לבקר אותו בכלא, וכל מי ששואל אותם איפה אבא, הם עונים שהוא יושב בכלא בגלל עבירות מס. בסדר.

ביחד ניסינו לבנות את הבית שלנו, אבל לא הצלחנו. המשקעים מהעבר שלנו כל הזמן צצו שוב ושוב והרסו לנו את החיים.
לא נשארה ברירה, התגרשנו. ומאז אני כפייתי, ממש. אני לא מסוגל ללכת לישון בלי שבדקתי 9 פעמים שהדלת נעולה, ושהסדין שלי יושב בדיוק כמו שצריך. דברים כאלו. לא סיפרתי את זה לאף אחד, ואני ממש נאבק עם עצמי כדי לספר את זה, לצורך הטיפול. אני כפייתי. כבד כבד. תעזור לי בבקשה, ג'ורג'.
אתה יכול בבקשה לעזור לי?

הבחור הזה כל כך עצבן אותי!! לא ידעתי מאיפה להתחיל!

אמרתי לו: קום מהכורסא! קום!! הוא נבהל ולא זז. תפסתי אותו בצווארון של החליפה החרדית שלו, הרמתי אותו כמו דלי מלא דגים טריים מאגם קישינב, סחבתי אותו לראי הסדוק שבוריס תלה אצלי בקליניקה, ואמרתי לו בזעם: תסתכל בראי. מה אתה רואה?
הוא מילמל: את אוריאל, שם בדוי.

בדיוק!!!! צעקתי. אתה גבר! לא אישה! מה זה כל סיפורים מסכנים שלך וכל דמעות? אתה גבר, לא אישה! תפסיק לבכות! תתחיל לעבוד! בגיל שלך ניקולאי כבר תכנן רכבת לקישינב!!
הוא החוויר לחלוטין, עמד מולי, וכמעט צנח.

בשביל לעודד אוריאל, נתתי לו בוקס גברי ידידותי בכתף. חיצז'מאייס! הוא נפל!! איך מדינת ישראל לא מתביישת גברים שלה עשויים חמאה?

הרמתי אותו, הצמדתי לקיר. וסיננתי:

אתה להפסיק לדמיין שטויות. אתה בסדר גמור. נפש שלך מצויינת, אתה בריא. הכל בסדר אצלך. תזכור אתה גבר ותפסיק לבכות כל היום על שטויות ולהגיד: קשה לי, רע לי, אני כפייתי. אתה לא יכול להיות כפייתי. אתה גבר. גברים נפש שלהם בריאה תמיד.

הוא דחף אותי ורץ החוצה מהקליניקה.

גראט חיצ'זמאס גלאט דרעק! יאז'צו סאייב דרעק! בקאזחסטן הוא היה מנשק לי את היד ואומר תודה על ששמע אמת סוף סוף. רק בישראל מטופל לדחוף מטפל ולברוח בלי לשלם.

חיז'מאיייס!! דרעק!!!
יאצ'ו קירמייעב! דרעק!

עכשיו אני הפסקתי לכתוב כי אני פשוט כועס. אין כוח לגמור ולכתוב עוד שתי סיפורים הבטחתי לכם בהתחלה.
מבטיח לכם בהזדמנות לספר עוד שתי סיפורים.
אני ג'ורג' ואני קזאחי ומילה שלי זו מילה.
 

Natan Galant

כתיבה שדגה לך לקוחות, ובכמויות!
מנוי פרימיום
עיצוב גרפי
כתיבה ספרותית
מוזיקה ונגינה
עריכה תורנית
עיצוב ואדריכלות פנים
סיפור שני מאת קליניקה טיפולית בשיטת מילצ'אייב בהגשת ג'ורג' הקזאחי! | אורך לשוני בוריס! | במימון משרד הקליטה והתרבות.



האשה נכנסה ראשונה בצעד ענק ובוטח, והבעל נכנס אחריה לאט לאט ובדק שאף אחד לא עוקב אחריהם מהמסדרון.
אשתו התיישבה וסימנה לו שישב גם, והוא שאל אותי:
ג'ורג'- מתי הפגישה הבאה שלך עם אנשים? אני לא רוצה שאף אחד יראה אותנו פה.

פחדן.
ביישן.


אמרתי לו שיש לנו שעה ואפשר לעצור אחרי 50 דקות ואף אחד לא יראה אותם.
הם החליפו ביניהם מבטים מלאי שנאה וכעס, ואני שאלתי בקול תמים, הכי הכי תמים שיש לי:
טוב, אז מי ראשון?
הבעל שתק שתיקה כעוסה במיוחד והיא פירשה את זה בצדק את כהסכמה.

היא התחילה לדבר בשטף:
הוא לא נמצא בבית כל היום! הוא לא עוזר לי עם הילדים! אני מתקשרת אליו והוא לא עונה לי! או שהוא עונה לי בקול קטן ועצבני ואומר שהוא יחזיר לי צלצול אחר כך.

הוא לא מחזיר אף פעם!
אני לבד בבית!
מטפלת בילדים!
אני---

הבעל נפנף בביטול ואמר בזלזול מודגש: רואים עליהם, רואים, בטח. מספיק להסתכל על הילדים שלנו רגע אחד ורואים מייד את ההזנחה.
אני מתבייש!
הילדים שלי הולכים עם בגדים מקומטים!
והיא (הוא החווה עליה בבוז)-
יושבת בסלון ומדברת בטלפון עם חברות! בלי סוף!

היא התפרצה ורשפה: תן לי לגמור לדבר.
הנה, אתה רואה? הוא אף פעם לא מקשיב לי, אדון יועץ. תלמד אותו איך להיות בנאדם!!!!
הוא רתח: את, את. תלמדי כבר לתת כבוד למה שאני אומר.
הרגשתי שאני חייב להתערב. למרות שנהניתי מכל רגע. בחיי.

הרמתי ידיים שלי למעלה, שניהם להסתכל ג'ורג' ולהיות בשקט.
אמרתי:
זוגיות שלכם גרועה מאוד.
ג'ורג' לא לראות תקווה אצלכם.
אתם צריכים ללמוד להקשיב אחד לשני, ולכבד. לתת מקום לצרכים של השני. להבין ש-
פתאום הבעל מלמל: את זה תגיד לה.
היא סיננה: שמעת? אדון יועץ, שמעת? ככה הוא כל הזמן: את אשמה, את אשמה. את הבעיה. כאילו שהוא מושלם.
הוא הרים את הקול: אני לא אמרתי שאת אשמה. אמרתי שאת יכולה וצריכה להשתפר, ומהר. למען הילדים. מספיק לדבר בטלפון כל היום.
היא כבר ממש צעקה: ואיך אתה יודע בכלל אם אני בטלפון כל היום?
אתה לא בבית!
אתה לא נמצא!
איך פתאום יש לך מושג מה אני עושה כל השעות האלו??
ראיתי שהוא רוטט מרוב כעס, ורק בגלל שיש ג'ורג' בחדר הוא לא עונה לה.
פתאום נפלט לי צחוק קטן.

שניהם השתתקו בבת אחת, והביטו בי בתדהמה. מה זה הצחוק הזה? אתה נהנה?
קצת הסמקתי.
נפנפתי בידיים:
תמשיכו, תמשיכו, סליחה שקטעתי.

האשה שאלה אותי, בטון שונה לחלוטין:
אדון יועץ, סליחה שאני שואלת. יש לך נסיון בכלל בתחום?
הם החליפו מבטים מהירים, והבעל אמר:
היא צודקת. כמה שנים אתה בתחום?
פתאום האשה ראתה את הקומקום החדש שעמד בצד.
היא אמרה לבעלה:
תראה, הקומקום פה חדש. מהניילונים. כל הריהוט פה. הוא בטח עלה מרוסיה אתמול. בטח היה סנדלר עד אתמול.
הוא צחק בחטף, כיווץ את השפתיים והידק אותם, ומלמל:
לא נראה לי, פשוט לא נראה לי כל המכון הזה.
היא אמרה:
אתה צודק, גם לי לא נראה.
הם החליפו שוב פעם מבטים מהירים, ופשוט קמו בבת אחת, יצאו בחיוך מקליניקה ג'ורג'.

קמתי מהר מהר וצעקתי. הם עמדו בסוף מסדרון והסתובבו אליי.
אמרתי: אתם רואים. ג'ורג' מטפל מצויין. עשיתי V עם האצבעות.
אתם להגיע פעם אחת, בקושי להיות פה 20 דקות, וכבר זוגיות טובה!
הם הסתכלו אחד על השני וחייכו בשקט.
אמרתי:
אבל כללים הם כללים. אתם לשלם ג'ורג' מחיר שעה מלאה!
ג'ורג' לא אשם אתם לקום ולעזוב באמצע!
האשה אמרה בבוטות:
תשכח מזה, סנדלר.
הוא אמר: הפעם היא צודקת.

שניהם יצאו החוצה. נשארתי לבד. הלכתי להכין כוס תה, ראיתי קומקום בוריס קנה מקולקל.
אני שונא בוריס.
אולי אני באמת לחפש עבודה אחר.
 

Natan Galant

כתיבה שדגה לך לקוחות, ובכמויות!
מנוי פרימיום
עיצוב גרפי
כתיבה ספרותית
מוזיקה ונגינה
עריכה תורנית
עיצוב ואדריכלות פנים
סיפור שלישי מאת קליניקה טיפולית בשיטת מילצ'אייב בהגשת ג'ורג' הקזאחי! | אורך לשוני בוריס! | במימון משרד הקליטה והתרבות.


חצי שעה עברה מהר, אני נרדמתי וחלמתי קזחסטן שלי. אגמים, נהרות. שירים מוכרים.
פתאום נכנס זוג חדש לחדר.
הרמתי את הראש בבהלה.
הם ראו אני ישנתי ולא אמרו כלום.
האשה חיכתה עד בעלה יושב ואז היא התיישבה בצד.
הוא אמר: באתי כדי ללמוד ולהחכים.
האשה אמרה: מה שבעלי אומר, קדוש.
הוא אמר: חס וחלילה. הדעה שלי לא טובה יותר משלך. מה דעתך?
היא אמרה: אני חושבת שהוא יתחיל לדבר על מה שהוא חושב. הוא היועץ, ניתן לו לבחור.
הוא אמר: כמו תמיד, את אומרת דברים חכמים.

הייתי בהלם.
איפה ויכוחים?
איפה רעש?
איפה בעיות שלום בית ג'ורג' יכול מתערב ועושה סדר?
שתקתי. לא היה לי מה להגיד.

הם חיכו בסבלנות, ואחרי כמה דקות האשה אמרה:
אני לא יודעת. אני מרגישה שאין לך מה לתרום לנו. מה בעלי חושב?
הבעל אמר בנינוחות ובנועם: אם אשתי חושבת שאין לך מה לתרום, היא כנראה צודקת.
הם כבר התחילו לקום.

ידעתי: אני חייב לעזור להם!!!!
אמרתי להם בקול הכי סמכותי:
שבו, שבו. אני אעזור לכם.
הם התיישבו, תמהים.

פתחתי מגירה נסתרת שלי ונתתי לבעל חבילת כדורים טובים, קזחיים. הכי אמינים שיש.
הוא שאל עם הגבות: מה זה, אדוני?
אמרתי: אני רואה בעיה שלכם. אתם מפחדים להגיד אחד לשני מה אתם באמת חושבים. אתה צריך לקחת כדורים, ואז ייגמרו בעיות שלך.

הגשתי לו את החבילה. אמרתי: זה להיות כדורים לטיפול בכפייתיות.
בטחון עצמי מעצבן של בעל ירד הרבה. שניהם שאלו אותי ביחד:
כפייתיות? למה?
אני הסברתי: אתה כפייתי. אתה רגיל מקשיב אשתך ומכבד אותה במקום היא מקשיבה אותך. אתה כפייתי. אם אתה לא אומר מה אתה חושב, בסוף אתה לשנוא אשה שלך.
שניהם הביטו בי ושתקו, לא הבנתי מה הם חושבים.
המשכתי: הרבה זוגות היו אצלי בטיפול. בעיה שלכם גדולה מאוד. אבל לאט לאט ג'ורג' יעזור לכם.
השקט נהיה כבד יותר.

לפתע האשה פרצה בצחוק היסטרי, ואמרה לבעלה, מתעלמת לגמרי ג'ורג:
אמרתי לך אברומי שאתה יועץ מדהים. תראה את היועצים האחרים בשוק. תראה כמה שהם גרועים. כדורים נגד כפיתיות, ראית?
אתה חייב להמשיך לעסוק בתחום של השכנת שלום בית!

שניהם קמו, הבעל ניגש אליי ולחץ לי יד: שכוייח מר ג'ורג'. שמחנו להכיר אותך.
אשתו אמרה: קח את הצ'ק, את הכדורים הקזחיים שלך אתה יכול לשמור לעצמך.
שניהם גיחכו לעצמם ויצאו.

חיז'מאייס!!!!! דרעק!!! אני לתפוס בוריס, להכניס ראש שלו בקומקום, לזרוק קומקום ביחד עם בוריס, ולחזור לקזחטן שלי. שם גברים היו גברים.

יאצ'ו קירמייעב!!!
 
נערך לאחרונה ב:

Natan Galant

כתיבה שדגה לך לקוחות, ובכמויות!
מנוי פרימיום
עיצוב גרפי
כתיבה ספרותית
מוזיקה ונגינה
עריכה תורנית
עיצוב ואדריכלות פנים

חגי פאהן

משתמש סופר מקוצען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי
עימוד ספרים
הערה:
הקללות הכתובות בטורים חסרות משמעות, ואינם מילים גסות ח"ו.
כמעט כל יום אני שומע במשרד קללות ברוסית. ב"ה שאני לא מבין רוסית. רק אחת, ולכן אני מקיש לכל השאר.
 

תפנית בעלילה

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
אפשר תקציר בראשי פרקים?
אני רוצה לקרוא,יש לי פוביה מקטעים ארוכים..
 
נערך לאחרונה ב:

Natan Galant

כתיבה שדגה לך לקוחות, ובכמויות!
מנוי פרימיום
עיצוב גרפי
כתיבה ספרותית
מוזיקה ונגינה
עריכה תורנית
עיצוב ואדריכלות פנים
אפשר תקציר בראשי פרקים?
אני רוצה לקרוא,יש לי פוביה מקטעים ארוכים..
אתם צודקים.
הייתה התלבטות אם להעלות, או לא.
לכן ההודעה חולקה ל3 מקטעים, וניתנה אזהרה בכותרת לגבי האורך.
לגבי תקציר- בשמחה:
מטפל בנפש. ג'ורג'.
3 סיפורים.
1- בחור כפייתי.
2- ייעוץ זוגי.
3- ייעוץ זוגי.


(@יאכטה מתנצל על השחזור הכפוי, נמאס לי מהודעות ערוכות שמשאירות את כל הגולשים סקרנים)
 

מטאלי

משתמש מקצוען
עיצוב גרפי
צילום מקצועי
עריכה והפקת סרטים
חיז'מאייס!!!!! דרעק!!!
אצ'ו קירמייעב!!!
חיז'מאיייס!! דרעק!!!
יאצ'ו קירמייעב! דרעק!

@יאכטה זה תימצות בשבילך...

גבאינו, קודם לכל אתה יכול לעסוק בבלשנות קללנית זה ממש מפעים, נשמע אורגינלי לחלוטין!

שנית, יש מצב ש-1989 מילה זה רק הקללות?
 

שרה מגן

מהמשתמשים המובילים!
מנוי פרימיום
עימוד ספרים
עריכה תורנית
הערה:
הקללות הכתובות בטורים חסרות משמעות, ואינם מילים גסות ח"ו.

נשמע כמו אידיש קזחית...

ובהחלט בוריס השתפר מטיפול לטיפול.

בקטנה. הקפיצות בין גוף ראשון לשלישי הן בכוונה (אורך:בוריס). בכל אופן משהו קצת מציק בקריאה. שלמרות הכל חיה ומרתקת.
 

נריה מגן

משתמש מקצוען
אהבתי מאוד מאוד, פנס.
הדבר היפה ביותר - יצאת מהגבולות הרגילים שלך, מהכתיבה המוכרת והקצת יותר מופרעת לכיוון מסויים, ונכנסת לכיוון שונה שהוציא ממך משהו אחר ויפה. היה משהו שטיפה חזר על עצמו בהודעות שלך (ושלא תבין לא נכון, אני מאוד מאוד אוהב את החומר שלך, ומהראשונים שהמליצו על ספר - לפחות בפורמט אישי, בשבילי, אחד כזה גדול וחמוד) וכאן הגעת מכיוון שונה לגמרי - והצלחת, ובגדול.
ציון 10.
 
נערך לאחרונה ב:

יוני מקרוני

משתמש פעיל
אתם צודקים.
הייתה התלבטות אם להעלות, או לא.
לכן ההודעה חולקה ל3 מקטעים, וניתנה אזהרה בכותרת לגבי האורך.
לגבי תקציר- בשמחה:
מטפל בנפש. ג'ורג'.
3 סיפורים.
1- בחור כפייתי.
2- ייעוץ זוגי.
3- ייעוץ זוגי.


(@יאכטה מתנצל על השחזור הכפוי, נמאס לי מהודעות ערוכות שמשאירות את כל הגולשים סקרנים)
קראתי רק את התקציר וזה פשוט סיפור ענקקקקקקקקק
 

תפנית בעלילה

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
ולחשוב אני מפסידה סיפור יפה זה בגלל אורך!



(@יאכטה מתנצל על השחזור הכפוי, נמאס לי מהודעות ערוכות שמשאירות את כל הגולשים סקרנים)
(השחזור הכפוי-
התשובה היהודית לצנזורה הסובייטית. )
 

משויטט

משתמש מקצוען
אחד יותר טוב מהשני. חזק במיוחד.

אפרופו ספר, זה למשל קונספט מנצח לרב מכר כובש "בקליניקה של ג'ורג' הקזאחי".
מפה השמים הם הגבול. אתה יכול להציע בדרכך הייחודית את חולאי העולם וחלאות האדם ותחלואי היקום, והכל מתוך עינים קזאחסטניות רושפות קללות ברוסית.
חילך למשהו רציני יותר מפוסטים מופלאים..
 

גדי ישראלי

משתמש מקצוען
הערה:
הקללות הכתובות בטורים חסרות משמעות, ואינם מילים גסות ח"ו.
אתה אף פעם לא יכול לדעת, צדיק.

תן לקזחסטני הזה עוד שנתיים בישראל - ונרגיש בחו"ל...

המעטפת הרוסית כאמצעי לנתינת לגיטימציה לכתיבה דוגרית, מוצלחת באופן קטלני.
 

יענקי R

ספר יהלום - עימוד נוצץ ברמה אחרת
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי
פרסום וקופי
עימוד ספרים
צילום מקצועי
עריכה תורנית
עריכה והפקת סרטים
פשוט ללקק את האצבעות. (או את המסך...)
אחד החזקים.
בעצם - לא יודע אם יש לך חומר שלא חזק, אבל איך אומרים: הפעם שיחקת אותה...
תן עוד!
 

בן מיכאל

משתמש מקצוען
עריכה תורנית
בס"ד

ג'ורג', בלי שם נוסף. ככה אני מכיר עצמי.

נולדתי בקזחסטן המפוארת. ארץ יפהפיה! מלאת אגמים, נהרות, הוד קדומים. ג'ורג' אוהב קזחסטן, ומגדיר עצמו קזחי גאה. גם אם זה לא מוצא חן בעיניכם הישראלים.

אני גורג' ואני קזאחי. תקנאו כולכם!!

בניגוד לישראל שלכם, אצלנו לא היו חוכמות. מייד אחרי בית הספר הטכני לתכנון טילים והרכבתם, הלכתי ללמוד מקצוע עמוק יותר. מאוד רציתי משהו נפשי, רוחני, עמוק יותר מהמקצועות שבחרו חברים שלי בוריס גרישה וניקולאי. הם הלכו להיות מהנדסי חשמל ורכבות, ובוריס בכלל השתתף בפיתוח טיל היאחונט X.

אני תמיד הרגשתי שונה. אולי בגלל האמא היהודייה הארורה שלי. לפחות עד שהיא מתה היא לא הרסה לי את החיים ולא יידעה אותי שאני בכלל יהודי מתועב. רק רגע לפני היא מתה היא אמרה לי: אנחנו יהודים! בכיתי שעות. גם בלוויה שלה בכיתי. בוריס וגרישה גיחכו: ג'ורג' נהיה יהודי בכיין. לא היה להם מושג כמה הם צודקים. רק נהייתי יהודי וכבר נהייתי בכיין. ניחמתי את עצמי אומנם אני יהודי אבל לפחות נולדתי בקזחסטן המפוארת. יהודי יהודי, אבל קזאחי!

הרגשתי שונה, והלכתי ללמוד אצל כומר זקן סודות לטיפול בנפש וכמה כללים איך להיות סופר טוב. אחרי מפגש אחד הכומר נעלם. הוא נלקח למרתפי הנקווד. דווקא על ידי היבסקציה. היהודים האידיוטים ביבסקציה חשדו בכומר שהוא בכלל יהודי בתחפושת. בחיים שלו ג'ורג' לא יבין ראש של יהודים איך עובד, אין סיכוי. כך או כך גורג' נשאר בלי מורה רוחני. צ'יזמאייס! דרעק, רעייס גרייעט צ'יזמאקו!

בסוף מצאתי את אוניברסיטת מינסק. אז היא הייתה שם דבר בכל הסביבה. שם למדתי במשך שבועות ארוכים את שיטת מילצ'אייב לטיפול בנפש וקיבלתי תעודת הסמכה. שמחתי כל כך! אני, ג'ורג', מטפל מוסמך! ואני גם סופר!
מייד אחרי התואר עליתי לישראל, חוק השבות וכל זה. הישראלים אולי חושבים שהם חכמים, אבל הם לא. עובדה: הם המירו לי את התעודה בתואר ישראלי אמיתי. הם פשוט האמינו לי שהתעודה הפשוטה שקיבלת מאוניברסיטת מינסק היא בעצם תואר ראשון במדעי הנפש. הישראלים הטיפשים פשוט לא ידעו לקרוא קזאחית, ולא הבינו שג'ורג' עובד עליהם בעיניים.

פתחתי קליניקה, אף אחד לא בא. הטלפון לא צילצל. רק פעם אחת, וגם אז בכלל חיפשו מנקה למוסד. כמובן שטרקתי את הטלפון. אני מטפל מוסמך! סופר! לא מנקה! גראט חיצ'זמאס גלאט דרעק!!! יאז'צו סאייב דרעק!!!

לפני שבועיים חבר שלי בוריס פרסם בשבילי מודעות בבני ברק, העיר של היהודים השחורים. פתאום הקליניקה התמלאה באנשים. בוריס אמר: הם תמיד מחפשים מטפלים מחוץ לקהילה שלהם, מישהו שכל החטטנים לא יידעו. שלא יגלו שיש להם בעיות בנפש השחורה שלהם.

כל הזמן באים אנשים לקליניקה של ג'ורג', ובזמן שהם עסוקים בעצמם ומדברים על הצרות הקטנות שלהם - ג'ורג' יושב וכותב את הסיפורים שלהם בשביל הספר שלו.

בגלל שאני קזאחי לא חתמתי על שבועת אתיקה מקצועית, ואני יכול לספר הכל. לכתוב בדיוק מה שאומרים אנשים באים אצלי לקליניקה. רק את השמות מחקתי בגלל ג'ורג' לא טיפש ולא מחפש צרות.

או-הו. יש המון סיפורים. המון. אבל ג'ורג לא נותן דברים בחינם. ולכן אתם היום לשמוע את ג'ורג' מספר רק שלוש מקרים כי זה מה משרד ישראלי לתרבות היה מוכן לממן. הנה קדימה תקראו.

סיפור ראשון מאת קליניקה טיפולית בשיטת מילצ'אייב בהגשת ג'ורג' הקזאחי! | אורך לשוני בוריס! | במימון משרד הקליטה והתרבות.

הוא נכנס לקליניקה שלי כפוף. שקט. עיניים מבוהלות. צעיר יחסית. לבוש שחורים. דבר ראשון הוא סגר את הדלת בכפיתיות שלוש פעמים, ואז נעמד מולי, ושאל: כתבת במודעה שיש סודיות מובטחת. אתה מבטיח לי שלא תגלה לאף אחד שום דבר עליי?
הבטחתי והוא נרגע. בישראל אנשים מאמינים הבטחות ג'ורג', וזה טוב.

הוא התיישב על הכורסא ואני ידעתי שלא יקרה שום דבר רע כי הרגתי כל עכברים היו שם אתמול. הוא התחיל לספר:
הוריי התגרשו לפני הרבה מאוד שנים. גדלתי בבית רק עם אימי ואחותי הקטנה. כל שבת היינו נודדים לשכן אחר ואוכלים שם סעודה. כל כמה שבתות היינו נוסעים לחברה של אמא שגרה רחוק, ורק לפעמים היינו אוכלים בבית בשבת. בישיבה כולם ריחמו עליי. בדרך כלל הייתי נשאר בישיבה גם בבין הזמנים, פשוט לא היה לי כוח להיות בבית המדוכא שלי.

התחתנתי עם אשה טובה, אבל גם אצלה הבית היה מפורק לגמרי. היו שם 6 ילדים בבית ואבא שלה היה מכה אותם. התעללות קשה. היום הוא באמצע ריצוי 20 שנות מאסר. היא והאחים שלה אף פעם לא באו לבקר אותו בכלא, וכל מי ששואל אותם איפה אבא, הם עונים שהוא יושב בכלא בגלל עבירות מס. בסדר.

ביחד ניסינו לבנות את הבית שלנו, אבל לא הצלחנו. המשקעים מהעבר שלנו כל הזמן צצו שוב ושוב והרסו לנו את החיים.
לא נשארה ברירה, התגרשנו. ומאז אני כפייתי, ממש. אני לא מסוגל ללכת לישון בלי שבדקתי 9 פעמים שהדלת נעולה, ושהסדין שלי יושב בדיוק כמו שצריך. דברים כאלו. לא סיפרתי את זה לאף אחד, ואני ממש נאבק עם עצמי כדי לספר את זה, לצורך הטיפול. אני כפייתי. כבד כבד. תעזור לי בבקשה, ג'ורג'.
אתה יכול בבקשה לעזור לי?

הבחור הזה כל כך עצבן אותי!! לא ידעתי מאיפה להתחיל!

אמרתי לו: קום מהכורסא! קום!! הוא נבהל ולא זז. תפסתי אותו בצווארון של החליפה החרדית שלו, הרמתי אותו כמו דלי מלא דגים טריים מאגם קישינב, סחבתי אותו לראי הסדוק שבוריס תלה אצלי בקליניקה, ואמרתי לו בזעם: תסתכל בראי. מה אתה רואה?
הוא מילמל: את אוריאל, שם בדוי.

בדיוק!!!! צעקתי. אתה גבר! לא אישה! מה זה כל סיפורים מסכנים שלך וכל דמעות? אתה גבר, לא אישה! תפסיק לבכות! תתחיל לעבוד! בגיל שלך ניקולאי כבר תכנן רכבת לקישינב!!
הוא החוויר לחלוטין, עמד מולי, וכמעט צנח.

בשביל לעודד אוריאל, נתתי לו בוקס גברי ידידותי בכתף. חיצז'מאייס! הוא נפל!! איך מדינת ישראל לא מתביישת גברים שלה עשויים חמאה?

הרמתי אותו, הצמדתי לקיר. וסיננתי:

אתה להפסיק לדמיין שטויות. אתה בסדר גמור. נפש שלך מצויינת, אתה בריא. הכל בסדר אצלך. תזכור אתה גבר ותפסיק לבכות כל היום על שטויות ולהגיד: קשה לי, רע לי, אני כפייתי. אתה לא יכול להיות כפייתי. אתה גבר. גברים נפש שלהם בריאה תמיד.

הוא דחף אותי ורץ החוצה מהקליניקה.

גראט חיצ'זמאס גלאט דרעק! יאז'צו סאייב דרעק! בקאזחסטן הוא היה מנשק לי את היד ואומר תודה על ששמע אמת סוף סוף. רק בישראל מטופל לדחוף מטפל ולברוח בלי לשלם.

חיז'מאיייס!! דרעק!!!
יאצ'ו קירמייעב! דרעק!

עכשיו אני הפסקתי לכתוב כי אני פשוט כועס. אין כוח לגמור ולכתוב עוד שתי סיפורים הבטחתי לכם בהתחלה.
מבטיח לכם בהזדמנות לספר עוד שתי סיפורים.
אני ג'ורג' ואני קזאחי ומילה שלי זו מילה.
רק חמישים ושתים ניקים נתנו לייק בינתיים??????????
 

בן מיכאל

משתמש מקצוען
עריכה תורנית
סיפור שני מאת קליניקה טיפולית בשיטת מילצ'אייב בהגשת ג'ורג' הקזאחי! | אורך לשוני בוריס! | במימון משרד הקליטה והתרבות.



האשה נכנסה ראשונה בצעד ענק ובוטח, והבעל נכנס אחריה לאט לאט ובדק שאף אחד לא עוקב אחריהם מהמסדרון.
אשתו התיישבה וסימנה לו שישב גם, והוא שאל אותי:
ג'ורג'- מתי הפגישה הבאה שלך עם אנשים? אני לא רוצה שאף אחד יראה אותנו פה.

פחדן.
ביישן.


אמרתי לו שיש לנו שעה ואפשר לעצור אחרי 50 דקות ואף אחד לא יראה אותם.
הם החליפו ביניהם מבטים מלאי שנאה וכעס, ואני שאלתי בקול תמים, הכי הכי תמים שיש לי:
טוב, אז מי ראשון?
הבעל שתק שתיקה כעוסה במיוחד והיא פירשה את זה בצדק את כהסכמה.

היא התחילה לדבר בשטף:
הוא לא נמצא בבית כל היום! הוא לא עוזר לי עם הילדים! אני מתקשרת אליו והוא לא עונה לי! או שהוא עונה לי בקול קטן ועצבני ואומר שהוא יחזיר לי צלצול אחר כך.

הוא לא מחזיר אף פעם!
אני לבד בבית!
מטפלת בילדים!
אני---

הבעל נפנף בביטול ואמר בזלזול מודגש: רואים עליהם, רואים, בטח. מספיק להסתכל על הילדים שלנו רגע אחד ורואים מייד את ההזנחה.
אני מתבייש!
הילדים שלי הולכים עם בגדים מקומטים!
והיא (הוא החווה עליה בבוז)-
יושבת בסלון ומדברת בטלפון עם חברות! בלי סוף!

היא התפרצה ורשפה: תן לי לגמור לדבר.
הנה, אתה רואה? הוא אף פעם לא מקשיב לי, אדון יועץ. תלמד אותו איך להיות בנאדם!!!!
הוא רתח: את, את. תלמדי כבר לתת כבוד למה שאני אומר.
הרגשתי שאני חייב להתערב. למרות שנהניתי מכל רגע. בחיי.

הרמתי ידיים שלי למעלה, שניהם להסתכל ג'ורג' ולהיות בשקט.
אמרתי:
זוגיות שלכם גרועה מאוד.
ג'ורג' לא לראות תקווה אצלכם.
אתם צריכים ללמוד להקשיב אחד לשני, ולכבד. לתת מקום לצרכים של השני. להבין ש-
פתאום הבעל מלמל: את זה תגיד לה.
היא סיננה: שמעת? אדון יועץ, שמעת? ככה הוא כל הזמן: את אשמה, את אשמה. את הבעיה. כאילו שהוא מושלם.
הוא הרים את הקול: אני לא אמרתי שאת אשמה. אמרתי שאת יכולה וצריכה להשתפר, ומהר. למען הילדים. מספיק לדבר בטלפון כל היום.
היא כבר ממש צעקה: ואיך אתה יודע בכלל אם אני בטלפון כל היום?
אתה לא בבית!
אתה לא נמצא!
איך פתאום יש לך מושג מה אני עושה כל השעות האלו??
ראיתי שהוא רוטט מרוב כעס, ורק בגלל שיש ג'ורג' בחדר הוא לא עונה לה.
פתאום נפלט לי צחוק קטן.

שניהם השתתקו בבת אחת, והביטו בי בתדהמה. מה זה הצחוק הזה? אתה נהנה?
קצת הסמקתי.
נפנפתי בידיים:
תמשיכו, תמשיכו, סליחה שקטעתי.

האשה שאלה אותי, בטון שונה לחלוטין:
אדון יועץ, סליחה שאני שואלת. יש לך נסיון בכלל בתחום?
הם החליפו מבטים מהירים, והבעל אמר:
היא צודקת. כמה שנים אתה בתחום?
פתאום האשה ראתה את הקומקום החדש שעמד בצד.
היא אמרה לבעלה:
תראה, הקומקום פה חדש. מהניילונים. כל הריהוט פה. הוא בטח עלה מרוסיה אתמול. בטח היה סנדלר עד אתמול.
הוא צחק בחטף, כיווץ את השפתיים והידק אותם, ומלמל:
לא נראה לי, פשוט לא נראה לי כל המכון הזה.
היא אמרה:
אתה צודק, גם לי לא נראה.
הם החליפו שוב פעם מבטים מהירים, ופשוט קמו בבת אחת, יצאו בחיוך מקליניקה ג'ורג'.

קמתי מהר מהר וצעקתי. הם עמדו בסוף מסדרון והסתובבו אליי.
אמרתי: אתם רואים. ג'ורג' מטפל מצויין. עשיתי V עם האצבעות.
אתם להגיע פעם אחת, בקושי להיות פה 20 דקות, וכבר זוגיות טובה!
הם הסתכלו אחד על השני וחייכו בשקט.
אמרתי:
אבל כללים הם כללים. אתם לשלם ג'ורג' מחיר שעה מלאה!
ג'ורג' לא אשם אתם לקום ולעזוב באמצע!
האשה אמרה בבוטות:
תשכח מזה, סנדלר.
הוא אמר: הפעם היא צודקת.

שניהם יצאו החוצה. נשארתי לבד. הלכתי להכין כוס תה, ראיתי קומקום בוריס קנה מקולקל.
אני שונא בוריס.
אולי אני באמת לחפש עבודה אחר.
כבר נגמרו לי התגובות
 

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קיט פ'

קכט פְּלָאוֹת עֵדְוֹתֶיךָ עַל כֵּן נְצָרָתַם נַפְשִׁי:קל פֵּתַח דְּבָרֶיךָ יָאִיר מֵבִין פְּתָיִים:קלא פִּי פָעַרְתִּי וָאֶשְׁאָפָה כִּי לְמִצְוֹתֶיךָ יָאָבְתִּי:קלב פְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כְּמִשְׁפָּט לְאֹהֲבֵי שְׁמֶךָ:קלג פְּעָמַי הָכֵן בְּאִמְרָתֶךָ וְאַל תַּשְׁלֶט בִּי כָל אָוֶן:קלד פְּדֵנִי מֵעֹשֶׁק אָדָם וְאֶשְׁמְרָה פִּקּוּדֶיךָ:קלה פָּנֶיךָ הָאֵר בְּעַבְדֶּךָ וְלַמְּדֵנִי אֶת חֻקֶּיךָ:קלו פַּלְגֵי מַיִם יָרְדוּ עֵינָי עַל לֹא שָׁמְרוּ תוֹרָתֶךָ:
נקרא  11  פעמים

לוח מודעות

למעלה