הנושאים החמים
הנושאים החמים
המעשה הראשון שעל ידו הכירו כל ישראל בחכמתו המופלגת של שלמה המלך היה בסיפור מוכר וידוע - משפט שלמה.
שתי נשים מתייצבות לפני שלמה עם תינוק, כשכל אחת מהן טוענת שהיא אימו של התינוק. שלמה המלך מבקש לקבל חרב, ופוסק שיש לחתוך את התינוק לשנים, וכל אחת מהן תקבל חצי ממנו. האם האמיתית של התינוק זועקת "תנו לה את הילד החי! אל תהרגו אותו!", והאשה השניה מכריזה בקול אכזרי "גם לי גם לך לא יהיה. גזורו!"
המלך פוסק שהילד שייך לאשה שהסכימה למסור את הילד לאשה השניה, והכל מכירים בחכמתו העצומה של שלמה, ומבינים שהקב"ה נתן בקרבו בינה מופלגת.
***
מאז ומתמיד היו הימין והשמאל במדינת ישראל חלוקים בשאלה מי יותר דואג למדינת ישראל. הימין טוען שהוא היחיד שדואג לביטחונה של המדינה, ולכן הוא מקפיד שלא לוותר על אף שעל ממנה, ולא לצאת למשא ומתן עם האויבים, והשמאלנים הם בוגדים שמוכנים למכור את המדינה לערבים.
אנשי המרכז-שמאל, מצידם, טוענים שהם הדואגים לכך שהמדינה תוכל להתקיים לאורך שנים כמדינה יהודית ודמוקרטית, כיון שאם הערבים לא יקימו מדינה משל עצמם הם יהיו רוב בשטח מדינת ישראל, ואז מדינת ישראל תהפוך למדינה עם רוב ערבי בכנסת, או למדינת אפרטהייד שאינה נותנת לרוב אזרחיה אפשרות להצביע בבחירות.
בשנים האחרונות, ובפרט בימים האחרונים, הסתמנה תשובה על השאלה הזו, תשובה שהיא בבואה של 'משפט שלמה'.
אין איש מקצוע אחד שיטען שבחירות חוזרות ונשנות הן טובות למדינה. אין כלכלן אחד שיאמר שהיעדר תקציב הוא דבר מועיל למדינה. אבל זה לא מנע מגוש הימין בהנהגת נתניהו להוביל את המדינה שוב ושוב לבחירות במעין ספורט שכזה, בתקווה דחוקה "אולי הפעם נצליח לקבל רוב".
לאחר הבחירות הקודמות, כששוב נקלעה מדינת ישראל לתיקו פוליטי, היה בני גנץ יכול להמשיך לרוץ בראש מפלגתו בת השלושים מנדטים לבחירות רביעיות, אך הוא ויתר על הנהגת גוש המרכז-שמאל למען טובת המדינה, והקים ממשלת אחדות יחד עם נתניהו, כשבכך הוא מתכחש להבטחת הבחירות המרכזית שלו - שהוא לא ישב תחתיו.
היה נראה שהתיקו הגיע לסופו, אך לא. נתניהו החליט שלא יעלה על הדעת שיהיה חוק שלפיו הוא צריך לעזוב את כס ראש הממשלה לאחר שנה וחצי, ועשה את המהלך הנכלולי ביותר מאז קום המדינה, כשהוא מתכחש להסכם הקואליציוני שעליו הוא חתם רק מספר שבועות קודם לכן והבטיח לקיימו 'בלי טריקים ובלי שטיקים', והודיע שהוא לא הולך להעביר תקציב דו-שנתי כפי שהתחייב, כדי לקחת את המדינה לבחירות רביעיות, שאז שוב 'אולי' הוא יצליח לקבל רוב.
למרבה ההפתעה, לאחר הבחירות הרביעיות גילה נתניהו שהעם לא התחלף בשנה שחלפה, ושוב הוא החליט שלא לתת לו את קולותיו. ניסיונו להקים ממשלה בקולות התנועה האיסלמית לא צלח, ושוב נפתח מצידו מסע מזורז לגלישה לבחירות החמישיות.
הלכו ראשי גוש המרכז-שמאל, ועשו את המעשה הקשה ביותר מבחינתם - נתנו את כס ראש הממשלה לאחד האנשים הימניים ביותר בכנסת. אדם שמבחינתו 'שתי מדינות לשני עמים' זה דבר שלא יעלה על הדעת.
והנה 'משפט שלמה' לפנינו במלוא עוצמתו.
גוש נתניהו לא מסכים בשום פנים ואופן להקמת ממשלה בראשות אדם שאינו נתניהו, ומבחינתו צריך ללכת שוב ושוב לבחירות, עד שהעם יבין מה עליו לעשות, או עד שהמדינה תקרוס.
ואילו גוש השמאל, שעשה ככל שביכולתו כדי להקים ממשלה מתפקדת, ובממשלה הקודמת נתן לנתניהו שנוא-נפשו להיות ראשון ברוטציה, מוותר שוב לימין, ונותן לבנט את כס ראשות הממשלה לשנתיים.
***
אבל זה לא הסוף.
בימים האחרונים אנחנו עדים לפשיטת הרגל המוחלטת של אלו שקוראים לעצמם 'גוש הימין', 'הגוש הלאומי' בנושא חוק האזרחות.
לפני כעשרים שנה התגלה, שהחוק המכריז שאזרח ישראל שהתחתן עם אזרח מדינה אחרת יכול להכניסו לארץ, גורם לסיכון בטחוני עצום, כשערבים תושבי הארץ מתחתנים עם פלסטינים מעזה, מירדן או מיתר מדינות האויב, ונכנסים עם בני זוגם ויתר משפחתם לארץ. לאותם בני זוג פלסטינים היה חלק גדול מאד מהפיגועים שאירעו בארץ. מלבד זאת, החוק מסכן את הרוב היהודי בארץ, כשערבים יכולים להכניס בחסותו עשרות אלפי פלסטינים מדי שנה.
הממשלה ניצלה פירצה דחוקה בפסיקת בג"ץ, והצליחה להעביר הוראת שעה לשנה שאומרת שהחוק אינו תקף לגבי בני זוג המתגוררים ביהודה ושומרון ובעזה, או במדינת ערב העוינות.
מדי שנה בשנה האריכה הממשלה את תחולת החוק בשנה נוספת, כשהשב"כ דוחק בה לעשות זאת, שאם לא כן, הסיכונים הביטחוניים הם גדולים.
אך כשהגיעה העת להאריך את החוק הזה, החליטו אנשי 'גוש הימין' לעשות משחקים פוליטיים על חשבון ביטחון המדינה. הם הבינו שאנשי רע"ם יתנגדו לחוק, וכדי להביך את הקואליציה, הם הודיעו שהם יצביעו נגד החוק הזה - שהם עצמם הצביעו עליו מדי שנה בשנה בעשרים השנים האחרונות.
אין מילים לתאר את גודל העזות והחוצפה. אלו שכועסים על הקמת הממשלה, בטענה שהיא תערער את ביטחון המדינה - מוכנים לערער בידיהם את ביטחון המדינה, ובלבד שהקואליציה תהיה מובכת. מבחינתם - אם הרשימה המשותפת תעלה חוק שצריך לשחרר את כל האסירים הערביים מהכלא - הם יתמכו בו, העיקר להביך את הקואליציה. כן, אנשי גוש ביבי טוענים "אם הקואליציה חושבת שהיא תוכל להגן על ביטחון ישראל בלעדינו - תעשו את זה. אנחנו לא נעזור לכם". אבל אף אחד לא ביקש מהם לעזור לקואליציה. בסך הכל ביקשו מכם לעזור למדינה, ולא להצביע נגד החוק שחשוב לביטחון המדינה.
אין גם ספק שזו היתה טענת האשה שזעקה 'גזורו': "אם את חושבת שתוכלי להגן על חיי תינוקך כשאת לא מוותרת לי עליו - עשי זאת! אני לא אעזור לך לשמור על חייו, כשאת לא מוכנה שאני אהיה זאת שאגן עליו".
שתי נשים מתייצבות לפני שלמה עם תינוק, כשכל אחת מהן טוענת שהיא אימו של התינוק. שלמה המלך מבקש לקבל חרב, ופוסק שיש לחתוך את התינוק לשנים, וכל אחת מהן תקבל חצי ממנו. האם האמיתית של התינוק זועקת "תנו לה את הילד החי! אל תהרגו אותו!", והאשה השניה מכריזה בקול אכזרי "גם לי גם לך לא יהיה. גזורו!"
המלך פוסק שהילד שייך לאשה שהסכימה למסור את הילד לאשה השניה, והכל מכירים בחכמתו העצומה של שלמה, ומבינים שהקב"ה נתן בקרבו בינה מופלגת.
***
מאז ומתמיד היו הימין והשמאל במדינת ישראל חלוקים בשאלה מי יותר דואג למדינת ישראל. הימין טוען שהוא היחיד שדואג לביטחונה של המדינה, ולכן הוא מקפיד שלא לוותר על אף שעל ממנה, ולא לצאת למשא ומתן עם האויבים, והשמאלנים הם בוגדים שמוכנים למכור את המדינה לערבים.
אנשי המרכז-שמאל, מצידם, טוענים שהם הדואגים לכך שהמדינה תוכל להתקיים לאורך שנים כמדינה יהודית ודמוקרטית, כיון שאם הערבים לא יקימו מדינה משל עצמם הם יהיו רוב בשטח מדינת ישראל, ואז מדינת ישראל תהפוך למדינה עם רוב ערבי בכנסת, או למדינת אפרטהייד שאינה נותנת לרוב אזרחיה אפשרות להצביע בבחירות.
בשנים האחרונות, ובפרט בימים האחרונים, הסתמנה תשובה על השאלה הזו, תשובה שהיא בבואה של 'משפט שלמה'.
אין איש מקצוע אחד שיטען שבחירות חוזרות ונשנות הן טובות למדינה. אין כלכלן אחד שיאמר שהיעדר תקציב הוא דבר מועיל למדינה. אבל זה לא מנע מגוש הימין בהנהגת נתניהו להוביל את המדינה שוב ושוב לבחירות במעין ספורט שכזה, בתקווה דחוקה "אולי הפעם נצליח לקבל רוב".
לאחר הבחירות הקודמות, כששוב נקלעה מדינת ישראל לתיקו פוליטי, היה בני גנץ יכול להמשיך לרוץ בראש מפלגתו בת השלושים מנדטים לבחירות רביעיות, אך הוא ויתר על הנהגת גוש המרכז-שמאל למען טובת המדינה, והקים ממשלת אחדות יחד עם נתניהו, כשבכך הוא מתכחש להבטחת הבחירות המרכזית שלו - שהוא לא ישב תחתיו.
היה נראה שהתיקו הגיע לסופו, אך לא. נתניהו החליט שלא יעלה על הדעת שיהיה חוק שלפיו הוא צריך לעזוב את כס ראש הממשלה לאחר שנה וחצי, ועשה את המהלך הנכלולי ביותר מאז קום המדינה, כשהוא מתכחש להסכם הקואליציוני שעליו הוא חתם רק מספר שבועות קודם לכן והבטיח לקיימו 'בלי טריקים ובלי שטיקים', והודיע שהוא לא הולך להעביר תקציב דו-שנתי כפי שהתחייב, כדי לקחת את המדינה לבחירות רביעיות, שאז שוב 'אולי' הוא יצליח לקבל רוב.
למרבה ההפתעה, לאחר הבחירות הרביעיות גילה נתניהו שהעם לא התחלף בשנה שחלפה, ושוב הוא החליט שלא לתת לו את קולותיו. ניסיונו להקים ממשלה בקולות התנועה האיסלמית לא צלח, ושוב נפתח מצידו מסע מזורז לגלישה לבחירות החמישיות.
הלכו ראשי גוש המרכז-שמאל, ועשו את המעשה הקשה ביותר מבחינתם - נתנו את כס ראש הממשלה לאחד האנשים הימניים ביותר בכנסת. אדם שמבחינתו 'שתי מדינות לשני עמים' זה דבר שלא יעלה על הדעת.
והנה 'משפט שלמה' לפנינו במלוא עוצמתו.
גוש נתניהו לא מסכים בשום פנים ואופן להקמת ממשלה בראשות אדם שאינו נתניהו, ומבחינתו צריך ללכת שוב ושוב לבחירות, עד שהעם יבין מה עליו לעשות, או עד שהמדינה תקרוס.
ואילו גוש השמאל, שעשה ככל שביכולתו כדי להקים ממשלה מתפקדת, ובממשלה הקודמת נתן לנתניהו שנוא-נפשו להיות ראשון ברוטציה, מוותר שוב לימין, ונותן לבנט את כס ראשות הממשלה לשנתיים.
***
אבל זה לא הסוף.
בימים האחרונים אנחנו עדים לפשיטת הרגל המוחלטת של אלו שקוראים לעצמם 'גוש הימין', 'הגוש הלאומי' בנושא חוק האזרחות.
לפני כעשרים שנה התגלה, שהחוק המכריז שאזרח ישראל שהתחתן עם אזרח מדינה אחרת יכול להכניסו לארץ, גורם לסיכון בטחוני עצום, כשערבים תושבי הארץ מתחתנים עם פלסטינים מעזה, מירדן או מיתר מדינות האויב, ונכנסים עם בני זוגם ויתר משפחתם לארץ. לאותם בני זוג פלסטינים היה חלק גדול מאד מהפיגועים שאירעו בארץ. מלבד זאת, החוק מסכן את הרוב היהודי בארץ, כשערבים יכולים להכניס בחסותו עשרות אלפי פלסטינים מדי שנה.
הממשלה ניצלה פירצה דחוקה בפסיקת בג"ץ, והצליחה להעביר הוראת שעה לשנה שאומרת שהחוק אינו תקף לגבי בני זוג המתגוררים ביהודה ושומרון ובעזה, או במדינת ערב העוינות.
מדי שנה בשנה האריכה הממשלה את תחולת החוק בשנה נוספת, כשהשב"כ דוחק בה לעשות זאת, שאם לא כן, הסיכונים הביטחוניים הם גדולים.
אך כשהגיעה העת להאריך את החוק הזה, החליטו אנשי 'גוש הימין' לעשות משחקים פוליטיים על חשבון ביטחון המדינה. הם הבינו שאנשי רע"ם יתנגדו לחוק, וכדי להביך את הקואליציה, הם הודיעו שהם יצביעו נגד החוק הזה - שהם עצמם הצביעו עליו מדי שנה בשנה בעשרים השנים האחרונות.
אין מילים לתאר את גודל העזות והחוצפה. אלו שכועסים על הקמת הממשלה, בטענה שהיא תערער את ביטחון המדינה - מוכנים לערער בידיהם את ביטחון המדינה, ובלבד שהקואליציה תהיה מובכת. מבחינתם - אם הרשימה המשותפת תעלה חוק שצריך לשחרר את כל האסירים הערביים מהכלא - הם יתמכו בו, העיקר להביך את הקואליציה. כן, אנשי גוש ביבי טוענים "אם הקואליציה חושבת שהיא תוכל להגן על ביטחון ישראל בלעדינו - תעשו את זה. אנחנו לא נעזור לכם". אבל אף אחד לא ביקש מהם לעזור לקואליציה. בסך הכל ביקשו מכם לעזור למדינה, ולא להצביע נגד החוק שחשוב לביטחון המדינה.
אין גם ספק שזו היתה טענת האשה שזעקה 'גזורו': "אם את חושבת שתוכלי להגן על חיי תינוקך כשאת לא מוותרת לי עליו - עשי זאת! אני לא אעזור לך לשמור על חייו, כשאת לא מוכנה שאני אהיה זאת שאגן עליו".
