הנושאים החמים
הנושאים החמים
כהמשך לסיפור של עבדקן, עשיתי כמה שינויים קלים שיתאים לחלקו השני של הפסוק.
ותודה לעבדקן על הקטע המרגש מאד!!!
גם השנה הוא ילך ללמוד בלילה. גם השנה הוא בטח יחזור אחרי שעה, ימשוך בכתפיו ויאמר: היו לי קוצים ובכלל לא הצלחתי להתרכז .
והיא שוב תביט בו באותו מבט נוגה.
היא עוד זוכרת את הגדולים שלה, עם העיניים הנוצצות שהיו חוזרים הביתה ומספרים: היום אמרתי תירוץ, היום חידשתי סברא.
איזה חג היה בשבילה שבועות באותם ימים. החג של התורה, החג של ה"ישיבע בוחרים" שלה.
ובעצם, החג שלה. איך תמיד שלחה אותם ללמוד. ודחקה בו להיות יותר ויותר מתמיד.
אני לא צריכה את העזרה שלכם. רק תלכו ללמוד.
זוכרת את עוגת הגבינה המיוחדת, בצורת הר סיני, שהייתה מביאה להם בקידוש של הבוקר בעיניים בורקות מגאווה, גאווה שלא אמא לתלמידי חכמים
אבל מוטי, הקטן שלה, הוא והתורה כבר לא. מי היה מאמין.
בהתחלה, כשהמלמדים היו גוערים ומתקשרים ושולחים אותו הביתה לכמה ימים, היא ניסתה והפצירה בטוב וברע,במילים חמות ובגערות .הוא אמר שהוא באמת משתדל, אבל הוא לא מצליח. האותיות קופצות לו מול העיניים .
אחר כך הוא הלך לישיבה, אז נכון שלא חשובה כמו של האחים שלו, אבל בכל זאת ישיבה רגילה.
אחר כך גם זה לא. הוא התגלגל מישיבה לישיבה. אבל בכל פעם הגיעה השיחה הזאת שאומרת ש"הבן שלכם באמת בחור טוב, אבל זה לא מתאים לישיבה שלנו"
ונכון שברוך ד' הוא לא מסתובב ברחובות והקב"ה שלח שליחים טובים בדורנו להקים ישיבות לאלו שקשה להם. הוא שמח בישיבה, הוא מרגיש סיפוק, הוא לומד נגינה, הוא לומד אומנות ושעתיים ביום הוא גם לומד גמרא. בזה מסתכם חלקו בתורה.
וכמה שהיא בכתה עליו. בפניו ושלא בפניו. אני רציתי ילדים תלמידי חכמים בטוח שאתה יכול קצת יותר.
אז נכון, הוא מתפלל שלוש תפילות במניין רציני. הוא ירא שמיים ומדקדק בהלכה. והוא באמת ילד טוב שרק רוצה לרצות את ההורים שלו.
אבל אני, אני רציתי ילד תלמיד חכם. רציני כזה. שרק התורה מעניינת אותו. לא שום דבר אחר.
הייתה נזכרת בעוגת הגבינה ההיא. ודומעת אל הכרית. מה היא קשורה להר סיני.
אבל השנה, פתאום היא תפסה.
בשבועות לא קיבלנו רק את מצוַות תלמוד תורה. קיבלנו 613 מצוות.
אז אנחנו - חשבה לעצמה - נחגוג את ה-612 האחרות.
תרי"ב מצוות שהוא מקיים בכל לבבו ובכל נפשו ובכל מאודו.
ובסוף כשהוא חזר בליל שבועות אחרי שעה ורבע, ואמר: "וואו, זה היה קשה והגבאי אמר שאולי כבר כדאי שאני אלך לישון".
היא לא נעצה בו שום מבט נוגה.
היא רק אמרה לו: אני גאה בך. אתה הילד הכי נפלא שלי"
ילד שמתאמץ, באמת מתאמץ לעשות הטוב בעיני הקב"ה,ילד שבאמת רוצה חלק בתורה, אבל קשה לו.
ילד של תרי"ב מצוות. פלוס שעה ורבע.
והוציאה את עוגת הגבינה המיוחדת. בצורת הר סיני.
בשכר שמוליכות, רק מוליכות...
ותודה לעבדקן על הקטע המרגש מאד!!!
גם השנה הוא ילך ללמוד בלילה. גם השנה הוא בטח יחזור אחרי שעה, ימשוך בכתפיו ויאמר: היו לי קוצים ובכלל לא הצלחתי להתרכז .
והיא שוב תביט בו באותו מבט נוגה.
היא עוד זוכרת את הגדולים שלה, עם העיניים הנוצצות שהיו חוזרים הביתה ומספרים: היום אמרתי תירוץ, היום חידשתי סברא.
איזה חג היה בשבילה שבועות באותם ימים. החג של התורה, החג של ה"ישיבע בוחרים" שלה.
ובעצם, החג שלה. איך תמיד שלחה אותם ללמוד. ודחקה בו להיות יותר ויותר מתמיד.
אני לא צריכה את העזרה שלכם. רק תלכו ללמוד.
זוכרת את עוגת הגבינה המיוחדת, בצורת הר סיני, שהייתה מביאה להם בקידוש של הבוקר בעיניים בורקות מגאווה, גאווה שלא אמא לתלמידי חכמים
אבל מוטי, הקטן שלה, הוא והתורה כבר לא. מי היה מאמין.
בהתחלה, כשהמלמדים היו גוערים ומתקשרים ושולחים אותו הביתה לכמה ימים, היא ניסתה והפצירה בטוב וברע,במילים חמות ובגערות .הוא אמר שהוא באמת משתדל, אבל הוא לא מצליח. האותיות קופצות לו מול העיניים .
אחר כך הוא הלך לישיבה, אז נכון שלא חשובה כמו של האחים שלו, אבל בכל זאת ישיבה רגילה.
אחר כך גם זה לא. הוא התגלגל מישיבה לישיבה. אבל בכל פעם הגיעה השיחה הזאת שאומרת ש"הבן שלכם באמת בחור טוב, אבל זה לא מתאים לישיבה שלנו"
ונכון שברוך ד' הוא לא מסתובב ברחובות והקב"ה שלח שליחים טובים בדורנו להקים ישיבות לאלו שקשה להם. הוא שמח בישיבה, הוא מרגיש סיפוק, הוא לומד נגינה, הוא לומד אומנות ושעתיים ביום הוא גם לומד גמרא. בזה מסתכם חלקו בתורה.
וכמה שהיא בכתה עליו. בפניו ושלא בפניו. אני רציתי ילדים תלמידי חכמים בטוח שאתה יכול קצת יותר.
אז נכון, הוא מתפלל שלוש תפילות במניין רציני. הוא ירא שמיים ומדקדק בהלכה. והוא באמת ילד טוב שרק רוצה לרצות את ההורים שלו.
אבל אני, אני רציתי ילד תלמיד חכם. רציני כזה. שרק התורה מעניינת אותו. לא שום דבר אחר.
הייתה נזכרת בעוגת הגבינה ההיא. ודומעת אל הכרית. מה היא קשורה להר סיני.
אבל השנה, פתאום היא תפסה.
בשבועות לא קיבלנו רק את מצוַות תלמוד תורה. קיבלנו 613 מצוות.
אז אנחנו - חשבה לעצמה - נחגוג את ה-612 האחרות.
תרי"ב מצוות שהוא מקיים בכל לבבו ובכל נפשו ובכל מאודו.
ובסוף כשהוא חזר בליל שבועות אחרי שעה ורבע, ואמר: "וואו, זה היה קשה והגבאי אמר שאולי כבר כדאי שאני אלך לישון".
היא לא נעצה בו שום מבט נוגה.
היא רק אמרה לו: אני גאה בך. אתה הילד הכי נפלא שלי"
ילד שמתאמץ, באמת מתאמץ לעשות הטוב בעיני הקב"ה,ילד שבאמת רוצה חלק בתורה, אבל קשה לו.
ילד של תרי"ב מצוות. פלוס שעה ורבע.
והוציאה את עוגת הגבינה המיוחדת. בצורת הר סיני.
בשכר שמוליכות, רק מוליכות...
