בשביל להיות בטוח...

agav

משתמש צעיר
נכתב ע"י געוואלדיג;349529:
אם הנאה מבנין הפעיל אכן יהיה לו דין אחר. אולם אינני בטוח שזה אכן כך, וזהו כל הדיון כאן. אני מחכה למישהו שיביא לי מקור או סברא לאמיתות שרש פעל זה.

הפיק - הפקה
הרים - הרמה
הכין - הכנה
הסיר - הסרה
הביא - הבאה
המיר - המרה
וכו'
בכולם: חטף פתח, קמץ, קמץ
נכון הוא שלפי הנ''ל היינו צריכים לומר הניא - אבל הצורה הזו כבר התבדלה למשמעות שונה
בכל אופן, ניתן לפלח צורת פועל/ ש''פ ע''פ ניקוד, ושכיחות של חריגות והתניידות לבנינים אחרים בפעלים של פ''ג, ע''ג, ע''ו, ל''ו וכו' היא גבוהה ביחס לפעלים נורמטיביים - מטעמי הגיה. (בהתעלם כמובן מסיבות ברובד הסוד שאין לי כל הבנה בהן)
 

עפרה

משתמש מקצוען
איור וציור מקצועי
סליחה, במילה הנאה הה' היא שורשית, ולכן לא דומה לכל הדוגמאות הנ"ל.
 

עפרה

משתמש מקצוען
איור וציור מקצועי
פתאום נראה לי פשוט שהֲנָאָה בבניין פיעל מעין בְּרָכָה ו-קְלָלָה.
הלא כן?
ואכן נפוץ שמשתמשים בפועל בבניין זה - מְהַנֶּה.
 

געוואלדיג

משתמש צעיר
עימוד ספרים
האם בכוונתך לומר שאין דבר כזה ה"א פ"א הפעל?
גם מדבריך יוצא שאין הוכחה לשרש הנאה, שאפשר שהוא משרש נאה והה"א שלו הוא לסימן הפעיל, ואפשר שהוא משרש הנא, האם הפרכת זאת?

אני לא אמור לדעת את הר"ת המודרניים שרשמת, כי הם אינם מהמקורות עד כמה שאני זוכר (לבד מע"ו ול"ו). ומה שכתבת שאפשר לדעת זאת על פי ניקוד - הלוא כל השאלה היא איך הוא הניקוד "לֵהָנוֹת" או "לַהֲנוֹת".
 

עפרה

משתמש מקצוען
איור וציור מקצועי
געוואלדיג - למי הופנו דבריך?
 

agav

משתמש צעיר
נכתב ע"י עפרה;349544:
סליחה, במילה הנאה הה' היא שורשית, ולכן לא דומה לכל הדוגמאות הנ"ל.

אכן
ההניא (?) - הנאה
ברור שמשהו צריך לקרות למלה הזו כדי שאפשר יהיה להגות אותה בלי שהלשון תסתבך.
מה שכוונתי לומר הוא, שבכל הבניינים אין שמות פעולה בתצורה כזו, ולכן סביר להניח ששה''פ הנאה נגזר ע''ד הפעיל - ולא מבנין קל. לדוג', אומרים השערה אולם אין אומרים השעיר. עברי על כל שמות הפעולה בבנין קל ולא תמצאי תצורה שנגזרת ע''ד פְּעָלָה. צדקה, צווחה למשל - אינם ש''פ אלא ש''ע.
סביר יותר להניח (ואין לי הוכחות אחרות לבד מסברא) ש'הנה' בהיותה שורש בעייתי - פ''ג ול''ג, אמצה לעצמה מטעמי הגיה תצורות מבניינים שונים, ולכן כל עוד ההטיה בבנין קל אינה קיימת ברשומות, אין מקום לשייך אותה לבנין קל על סמך שה''פ.
 

עפרה

משתמש מקצוען
איור וציור מקצועי
אגב - מה דעתך על האפשרות של הנאה בניין פיעל, ע"ד ברכה וקללה? ובמיוחד כשרואים הטיה של השורש בבניין זה?
בכל הדוגמאות שהבאת בבניין הפעיל, מדובר במילים בהן ע' הפועל היא ו'. כדי לתמוך בתיאוריה שלך עלייך להביא צורה כזו כשפה"פ היא ה'!
 

agav

משתמש צעיר
נכתב ע"י עפרה;349549:
פתאום נראה לי פשוט שהֲנָאָה בבניין פיעל מעין בְּרָכָה ו-קְלָלָה.
הלא כן?
ואכן נפוץ שמשתמשים בפועל בבניין זה - מְהַנֶּה.

לפי אבן שושן, אכן הנאה מבנין פיעל.
אולם לא התרשמתי שיש לו ממש על מה להסתמך, כיון שש''פ בבנין פיעל מנוקדים בדר''כ בפתח ודגש, כניקוד הבסיסי של הבנין. ברכה וקללה אכן קיימים אולם התקשיתי למצוא ש''פ
(שמות פעולה) נוספים ע''ד אלו, ובוודאי לא ש''פ שהפעלים שלהם בעלי פ''ג ול''ג (פא הפועל גרונית, למד הפועל גרונית)
לענין המסקנה, אני מתקנת בעקבות דבריה של אושר שראיתי רק עכשו, להנות ע''ד להעשות בנפעל.
להַנּות - בפתח ודגש, גם היא צורה קיימת, ומשמעותה: לגרום הנאה לשני. (להנות בהם בני אדם)
עם זאת, הצורה הִניתי אינה מופיעה במקרא, (האם בגמרא כן מופיעה?) וייתכן שהשרש הנ''ה פשוט התיישב על כמה תצורות של ש''פ בבנינים שונים, בלי קשר הדוק להטיותיו בפועל.
 

agav

משתמש צעיר
נכתב ע"י געוואלדיג;349550:
האם בכוונתך לומר שאין דבר כזה ה"א פ"א הפעל?
גם מדבריך יוצא שאין הוכחה לשרש הנאה, שאפשר שהוא משרש נאה והה"א שלו הוא לסימן הפעיל, ואפשר שהוא משרש הנא, האם הפרכת זאת?

לא התכוונתי לומר זאת.
אם כי מסתמא יש קרבת-משמעים לשרש נאה, שכן הנאה היא חוויה של עונג.
ככלל, לא באתי להפריך אלא לברר (בפרט בעניינים כאלה שחוסר הבהירות גובר על הודאי) וכל המוסיף מוסיפים וכו'
 

agav

משתמש צעיר
נכתב ע"י עפרה;349563:
אגב - מה דעתך על האפשרות של הנאה בניין פיעל, ע"ד ברכה וקללה? ובמיוחד כשרואים הטיה של השורש בבניין זה?
בכל הדוגמאות שהבאת בבניין הפעיל, מדובר במילים בהן ע' הפועל היא ו'. כדי לתמוך בתיאוריה שלך עלייך להביא צורה כזו כשפה"פ היא ה'!
ההערה שלך הופיעה אחרי שהתחלתי להגיב ולכן לא התייחסתי אליה - ראיתי אותה רק עכשו.
למעשה, את צודקת וחשבתי ע''כ כבר תוך כדי כתיבה. כיון שאין הרבה פעלים מורכבים כמו הנ''ה לא הצלחתי למצוא מקבילה לתצורה זו, ולכן נטפלתי לתצורה הקרובה ביותר שאינה ע''ד השלמים. הרי יש מקרים כאלה שפועל ניטה ע''ד פועל
אחר למרות היותו שונה בנתוניו, לדוגמא, פעלים חסרי פ''י (פ' הפעל יוד) שנטים על דרך פ''נ (פ' הפעל נון) או פ''י שנטים ע''ד ע''ו (פ' הפעל יוד על דרך ע' הפעל ואו) ופ''ו שנטים ע''ד הכפולים, ועוד.

מן האמור לעיל ייתכן שהנאה ניטית על דרך פיעל - אם כי במקרה זה מדוע, כמו שכתבתי קודם, אינה מנוקדת בפתח ודגש?
וייתכן שניטית ע''ד הפעיל - כל אלו בשמות הפעולה
ואילו שם הפועל וצורת המקור ניטים ע''ד בנין קל (לפי גוואלדיג) או ע''ד בנין נפעל (לפי אושר)
אבל השרש עצמו ניטה בבנין נפעל (סביל)
[ובמקרה של הוראה יוצאת - בבנין פיעל, ואז גם שם הפעולה יהיה הַנָּאה כמו בנפעל]

כלומר השרש הזה מטייל על פני כמה בניינים בלי לטפח עקביות, ולכן א''א להסיק לגבי הטית הפעל עצמו - כי אז ניתן יהיה להגות אותו על דרך שבעת הבנינים (כמעט) כולם.
 

אושר

משתמש מקצוען
נראה לי מופרך לחשוב ש"הנאה" נגזרת מבנין הפעיל כי ברור שהשורש הוא הנ"ה, לא נא"ה, ואם נשווה לפנ"ה, למשל, צ"ל בהפעיל הֶהֱנֵיתִי (על משקל הִפְנֵיתִי), הַהֲנָיָה (על משקל הַפְנָיָה).

ואם תשאלו מניין לי הבטחון שהשורש הוא הנ"ה - "זה נהנה וזה לא חסר" זו דוגמא מהמקורות, ואם מישהו יפריך את העובדה שבמלה "נהנה" השורש הוא הנ"ה כי אז כדאי שהוא יתחיל לכתוב כאן ספר דקדוק חדש לפורים.:cool:
 

agav

משתמש צעיר
נכתב ע"י אושר;349796:
נראה לי מופרך לחשוב ש"הנאה" נגזרת מבנין הפעיל כי ברור שהשורש הוא הנ"ה, לא נא"ה, ואם נשווה לפנ"ה, למשל, צ"ל בהפעיל הֶהֱנֵיתִי (על משקל הִפְנֵיתִי), הַהֲנָיָה (על משקל הַפְנָיָה
הגיוני
טוב אני חושבת שאסביר טיפה יותר.
אזהרה: אין כאן כמעט חידושים בנוסף על שנכתב קודם, רק קצת ניקוי שלחנות.

לרגע לא עלה בדעתי שה' של הפעיל הצטרפה לשרש נא''ה ויצרה איזה יצור עב''מי.
גם מבחינת משמע אין לפועל כזה בסיס - גרם לזולת להיות נאה?

יכול להיות - ושוב: יכול להיות - ששה''פ הנאה ניטה ע''ד הפעלה - מבלי שיקבל את המוסכמות של הבנין (גרם לשני ל-) וכמובן שה' אחת נפלה שם בדרך כפי שקורה בפעלים אחרים שבהם מופיעות אותיות בעייתיות מבחינת הגייה.

ולמה ללכת כל כך רחוק? מכיון שקרוב לא היה שום הסבר לצורה המסוימת הזו. שם פעולה על משקל ברכה בפיעל - קשה להניח, מכיון שבפיעל המילה ניטית במשמעות של 'גרם הנאה ל-' בפתח ודגש, אז למה שיקבל ש''פ של בנין שהוא ש''פ חריג בבנין זה, כשהמלה עצמה שייכת לבנין אחר לגמרי? קשה.

עוד סיבה? שה''פ 'הֲנָאָה' משמש לשלש הוראות שונות: ליהנות (כמו נהנה בנפעל), להנות אחרים (כמו הינה בפיעל), ו-למנוע מאחרים לעשות פעולה מסוימת (כמו הֵנִיא בהפעיל - השרש: נוא).
כיון ש'הנאה' כבר נמצאת בהפעיל - ונכון! נכון! נכון!!! בלי עגבניות!!! שהיא נמצאת שם כפועל יוצא במשמעות שונה לחלוטין - ייתכן - וזו רק השערה - שאף 'הנאה' במשמעות של ליהנות קיבלה את התצורה שכאמור כבר קיימת ממילא.

עכשו, לגבי הטענות האחרות. נניח ש'הנאה' הוא ש''פ בבנין קל. ונניח שזהו משום שנפעל (נהנה) הוא הסביל של בנין קל. מה לגבי לְהַנּוֹת בפתח ודגש - מבנין פיעל?
נטייה להִטמעות? אז אולי זה נטמע דווקא בבנין הפעיל, מכיון שקיימת כבר צורה כזו במשמע שונה? נשארנו בתיקו.

דבר נוסף. הטענה שש''פ על משקל 'פְּעָלָה' שייך לבנין פיעל, כמו ברכה, קללה. מה עם צווחה (צווח - קל)? מה עם דרשה (דרש - קל)? וכו' וכו' לא אעתיק לכאן את המילון כולו. נראה אם כן שמשקל פעלה אינו מתייחס לבנין פיעל בלבד, וגם משקל פְּעָלָה עצמו אינו ש''פ של קל דווקא כי שה''פ הטבעי של קל הוא פעילה (כמו שמירה) או פעולה (גאולה) וזה מין משקל רב תכליתי לשמות פעולה בכמה בניינים.

ולגבי המלים עצמן שמקבלות את התצורה של משקל זה - האם אמנם כולן הן שמות פעולה? כשאני מנסה להוסיף את הקידומת 'הוא ביצע פעולה של' למלה 'ברכה' מתקבל משהו קצת קשה לגריסה. ברכה היא יותר תוצאה מאשר פעולה. גם דרשה. גם הלכה. לעומת 'נהמה' או 'חנטה' למשל שזו הפעולה עצמה. במילים אחרות: האם משקל פְּעלה הוא משקל מובהק של ש''פ? לא בטוח.

ולטענה 'להיכן נעלמה הה' של השרש ''הנה''?' - ניתן לטעון מנגד כי ה' כפולה נופלת באופן טבעי - וזו הטענה שלך אושר כשהצעת ש'להנות' נגזר מ'לההנות'. בדומה לכך נמצא בבנין הפעיל את שה''פ 'הֲנָקָה' - משרש ינק. והיכן היוד השרשית? נפלה מסיבה דומה. אפילו לא הפכה ל'הונקה'.
(ואגב הפניתי את הסוגיה לאיזה מייבין, והוא טען שאכן, להנות בחטף סגול ולא בחטף פתח, כלומר ש''פ של נפעל כמו ההטיה ולא של פעל, ולכן רצוי שתחדלי מלומר הָנָתִי. ואני מצטערת על שאני גוזלת ממך את ההנאה התהומית)

מה לגבי הטענה של עפרה שהפעלים האחרים בהפעיל בתצורה זו הם על דרך ע''ו - אז טוב, אי אפשר לבדוק שרשים אחרים שמתחילים בה', כיון שאז שוב יטען הטוען שאולי זה בכלל ש''פ של בנין קל. צריך למעשה לבדוק אם קיימת בכלל אפשרות שפועל בבנין אחר - כמו במקרה שלנו בנין קל או פיעל - יכול לאמץ ש''פ בבנין אחר, למשל הפעיל. כמעט אין טעם לבדוק פעלים רגילים, שהרי איזו סיבה תהיה להם לנדוד? בדר''כ תתרחש הנדידה או לצורת המקור כלומר ש''פ בבנין קל - כדברי געוואלדיג (אם הבנתי נכון) - או שתקרה עקב צורך מיוחד, כגון בידול משמעים, או כמו במקרה שלנו - בפעלים בעלי עיצורים בעייתיים.

אז הנה: הַשְעָרָה - ש''פ בבנין הפעיל - הפועל: שִעֵר.
הלְוָיָה (ל''ע) - הפעיל. הפועל: ליווה - בפיעל. ולמה לא להסתפק במלה ליווי כש''פ טבעי של פיעל? מובן מאליו.
הכבדה של הבית (רש''י) - בנין הפעיל. הפועל: כיבד את הבית. בנין פיעל. למה לא כיבוד? אולי כדי ליצור בידול משמעים, ואולי כדי לתת עוצמה לפעולה. מי חכם וידע?
אלו דוגמאות שמצאתי במקורות. בחידושי ימינו יש המון כאלה, בדר''כ מסיבה של תוספת משמעויות. 'הַכְוָנָה' אינה סתם 'כיוון' (פיעל). 'הַעֲרָמָה' אינה סתם 'עֲרִימָה' (קל) - כמובן, במשמעות של איסוף ערימות ולא במשמעות של הונאה. ועדת 'השמה' (הפעיל) לא סתם 'שמה' (קל). ואסתפק באלו.

תגידי מה ענין הנאה לבנין הפעיל? אין לי תשובה. מה ענין הנאה לבנין פיעל? ולמה גם הנאה כפועל עומד וגם הנאה כפועל יוצא משתמשים באותו ש''פ? בקיצור הכל נותר בגדר השערות. אני מקבלת באותה מידה של הגיון את הטענה שמדובר בש''פ במשקל קל. רק רציתי לומר שעל סמך אותן הוכחות ניתן לטעון גם אחרת לגמרי. אמנם בדעתי להפנות את השאלה לאנשים נוספים - מה התפיסה המקובלת (אבן שושן למשל גורס כסברתה של עפרה שזהו ש''פ של פיעל - הִנָּה) ואם אעלה בחכתי ממצא מענין אעלה אותו לכאן.
 

אושר

משתמש מקצוען
קראתי בעניין רב ובכובד ראש את הפלפול (חיפשתי מלה אחרת, כדי שלא תחשבי שאני לועגת ח"ו אבל אינני מוצאת כרגע) הארוך והמנומק, שהקדשת לו זמן רב ומחשבה רבה. היוצא מדברייך הוא, שקשה לקבוע א)אם המלה "הנאה" היא שם פעולה (ואני מסכימה איתך בזה) ב)ואם היא שם פעולה - של איזה בניין (גם בזה נראים לי דברייך). אבל אם כבר הביאו כאן את אבן שושן - הרי תקציר דבריו הנוגעים לשאלה איך מנקדים את "להנות":
לשורש "הנה" הוא מביא:
נפ' נֶהֱנָה - לֵהָנות מן-;
פִּע' הִנָּה - לְהַנּות את-;
הת' הִתְהַנָּה - לְהִתְהַנּות [התהנה, נהנה, קיבל הנאה: "ואסור למכרו לכותים ולהתהנות מן כספו" (והזהיר, ויקרא ו ט) ולא במשמעות של פועל חוזר של "הניתי את עצמי,];
הִפ' הֶהֱנָה - לְהַהֲנות.
לכל הצורות האלה יש דוגמא מן המקורות, ואין מנויה כאן שום צורה מבנין פָּעל, כך שלטעון שהצורה "הָניתי" ו"לַהֲנות" היא קבילה - זה קצת מוזר... ולפי הדוגמא שמביא אבן שושן, גם בהתפעל אין המשמעות של הִנֵּיתי את עצמי, מה שמבקש געוואלדיג לטעון למשמעות של הנ"ה בבניין קל דווקא...
ואגב, ההסבר ש"לֵהָנות" היא קיצור של "להֵהָנות" אינה טענה שבדיתי מלבי אלא כך מקובלני מרבותי שלימדוני דקדוק, וכמדומתני שיש בלשון חכמים הרבה כאלה (האם אין "ליעשות" וכד'?)
 

agav

משתמש צעיר
נכתב ע"י אושר;350016:
קראתי בעניין רב ובכובד ראש את הפלפול (חיפשתי מלה אחרת, כדי שלא תחשבי שאני לועגת ח"ו אבל אינני מוצאת כרגע) הארוך והמנומק, שהקדשת לו זמן רב ומחשבה רבה. היוצא מדברייך הוא, שקשה לקבוע א)אם המלה "הנאה" היא שם פעולה (ואני מסכימה איתך בזה) ב)ואם היא שם פעולה - של איזה בניין (גם בזה נראים לי דברייך). אבל אם כבר הביאו כאן את אבן שושן - הרי תקציר דבריו הנוגעים לשאלה איך מנקדים את "להנות":
לשורש "הנה" הוא מביא:
נפ' נֶהֱנָה - לֵהָנות מן-;
פִּע' הִנָּה - לְהַנּות את-;
הת' הִתְהַנָּה - לְהִתְהַנּות [התהנה, נהנה, קיבל הנאה: "ואסור למכרו לכותים ולהתהנות מן כספו" (והזהיר, ויקרא ו ט) ולא במשמעות של פועל חוזר של "הניתי את עצמי,];
הִפ' הֶהֱנָה - לְהַהֲנות.
לכל הצורות האלה יש דוגמא מן המקורות, ואין מנויה כאן שום צורה מבנין פָּעל, כך שלטעון שהצורה "הָניתי" ו"לַהֲנות" היא קבילה - זה קצת מוזר... ולפי הדוגמא שמביא אבן שושן, גם בהתפעל אין המשמעות של הִנֵּיתי את עצמי, מה שמבקש געוואלדיג לטעון למשמעות של הנ"ה בבניין קל דווקא...
ואגב, ההסבר ש"לֵהָנות" היא קיצור של "להֵהָנות" אינה טענה שבדיתי מלבי אלא כך מקובלני מרבותי שלימדוני דקדוק, וכמדומתני שיש בלשון חכמים הרבה כאלה (האם אין "ליעשות" וכד'?)
למה יצרתי את הרושם שטענתך בנוגע ל'לההנות' היא משהו שבדית מלבך? להפך זו היתה טענה שנראתה לי הגיונית.
מה שכן ככל שאני חושבת על הענין יותר אני משתכנעת ש'הנאה' היא במשקל פעלה ולא הפעלה. ומה שכתבתי למעלה הוא קצת ללכת בדרך ארוכה כשיש דרך קצרה. הסבה היא אמנם כפי שכתבתי שגם הצורה 'הנאה' כש''פ משותף ולא מובהק לשני הבניינים לא נהירה אבל מה לעשות - זה מה יש!
בכל אופן תקחי את מה שכתבתי (להלן: הפלפול) כנסיון להסביר את הדברים בכיוון קצת אחר, אם כי ללא עדיפות מובהקת על ההסברים האחרים.
 

agav

משתמש צעיר
נכתב ע"י אושר;350016:
קראתי בעניין רב ובכובד ראש את הפלפול (חיפשתי מלה אחרת, כדי שלא תחשבי שאני לועגת ח"ו אבל אינני מוצאת כרגע) הארוך והמנומק, שהקדשת לו זמן רב ומחשבה רבה. היוצא מדברייך הוא, שקשה לקבוע א)אם המלה "הנאה" היא שם פעולה (ואני מסכימה איתך בזה) ב)ואם היא שם פעולה - של איזה בניין (גם בזה נראים לי דברייך). אבל אם כבר הביאו כאן את אבן שושן - הרי תקציר דבריו הנוגעים לשאלה איך מנקדים את "להנות":
לשורש "הנה" הוא מביא:
נפ' נֶהֱנָה - לֵהָנות מן-;
פִּע' הִנָּה - לְהַנּות את-;
הת' הִתְהַנָּה - לְהִתְהַנּות [התהנה, נהנה, קיבל הנאה: "ואסור למכרו לכותים ולהתהנות מן כספו" (והזהיר, ויקרא ו ט) ולא במשמעות של פועל חוזר של "הניתי את עצמי,];
הִפ' הֶהֱנָה - לְהַהֲנות.
לכל הצורות האלה יש דוגמא מן המקורות, ואין מנויה כאן שום צורה מבנין פָּעל, כך שלטעון שהצורה "הָניתי" ו"לַהֲנות" היא קבילה - זה קצת מוזר... ולפי הדוגמא שמביא אבן שושן, גם בהתפעל אין המשמעות של הִנֵּיתי את עצמי, מה שמבקש געוואלדיג לטעון למשמעות של הנ"ה בבניין קל דווקא...
ואגב, ההסבר ש"לֵהָנות" היא קיצור של "להֵהָנות" אינה טענה שבדיתי מלבי אלא כך מקובלני מרבותי שלימדוני דקדוק, וכמדומתני שיש בלשון חכמים הרבה כאלה (האם אין "ליעשות" וכד'?)
מכיון שהתעופפו פה חביתות באויר ויוגורטים עשו הכרות קרובה עם הרצפה (קוראים לזה משום מה 'ארוחת ערב') לא עיינתי מספיק במה שכתבת. אם יש הטיה בבנין הפעיל לשרש הנ''ה, יש מקום לחשוב שגם הש''פ בבנין זה. כמובן עם כל ההסתיגויות שלעיל.
 

אושר

משתמש מקצוען
מאחר שכנראה "אין לו דומה במקרא" (ניסיתי להעלות במחשבתי עוד שורש המתחיל בה"א ושיש לו נטיה בהפעיל, ולעת עתה מצאתי רק הד"ר - ההדרה - שבו אין הה"א נשמטת), אין לי מושג כמה אחוזים של נכונות אפשר לתת להשערה זו, הגם שזה רעיון נחמד.
ובהזדמנות זו אני חייבת לתקן פליטת מקלדת מבישה שלי בהודעה מס' 9 באשכול זה: להַנּות בפיעל כמו לפַנּות, ולא כפי שכתבתי (להכות, שהיא מגזרת חסרי פ"נ ולא שייכת לענייננו כלל) וה' הטוב יכפר...
 

געוואלדיג

משתמש צעיר
עימוד ספרים
נכתב ע"י אושר;350297:
(להכות, שהיא מגזרת חסרי פ"נ ולא שייכת לענייננו כלל) וה' הטוב יכפר...
זה מחלוקת בין המדקדקים, רש"י סובר שהשורש הוא הכה, וראב"ע סובר שהוא מחסרי פ"נ. עיין בדבריהם שמות ט, לא.
 

agav

משתמש צעיר
נכתב ע"י אושר;350297:
מאחר שכנראה "אין לו דומה במקרא" (ניסיתי להעלות במחשבתי עוד שורש המתחיל בה"א ושיש לו נטיה בהפעיל, ולעת עתה מצאתי רק הד"ר - ההדרה - שבו אין הה"א נשמטת), אין לי מושג כמה אחוזים של נכונות אפשר לתת להשערה זו, הגם שזה רעיון נחמד.
ההביל (חז''ל)
ההפיך (ינאי)
אולם בשניהם הה' נותרת על תילה.
 

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קיט ב'

ט בַּמֶּה יְזַכֶּה נַּעַר אֶת אָרְחוֹ לִשְׁמֹר כִּדְבָרֶךָ:י בְּכָל לִבִּי דְרַשְׁתִּיךָ אַל תַּשְׁגֵּנִי מִמִּצְוֹתֶיךָ:יא בְּלִבִּי צָפַנְתִּי אִמְרָתֶךָ לְמַעַן לֹא אֶחֱטָא לָךְ:יב בָּרוּךְ אַתָּה יְהוָה לַמְּדֵנִי חֻקֶּיךָ:יג בִּשְׂפָתַי סִפַּרְתִּי כֹּל מִשְׁפְּטֵי פִיךָ:יד בְּדֶרֶךְ עֵדְוֹתֶיךָ שַׂשְׂתִּי כְּעַל כָּל הוֹן:טו בְּפִקֻּדֶיךָ אָשִׂיחָה וְאַבִּיטָה אֹרְחֹתֶיךָ:טז בְּחֻקֹּתֶיךָ אֶשְׁתַּעֲשָׁע לֹא אֶשְׁכַּח דְּבָרֶךָ:
נקרא  15  פעמים

לוח מודעות

למעלה