שיתוף - לביקורת בעקבות פרקי אבות, פרק ג, משנה יג

7שבע7

משתמש מקצוען
כתיבה ספרותית
איור וציור מקצועי
מנסה לשוב לכתיבת הסיפורים על־פי פרקי אבות. במשנה הזו ניסיתי לאפיין דמות לכל חלק/מאמר שבה.

"רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר:
שְׂחוֹק וְקַלּוּת רֹאשׁ, מַרְגִּילִין לְעֶרְוָה.
מָסֹרֶת, סְיָג לַתּוֹרָה.
מַעַשְׂרוֹת, סְיָג לָעשֶׁר.
נְדָרִים, סְיָג לַפְּרִישׁוּת.
סְיָג לַחָכְמָה, שְׁתִיקָה:"


הצחוק שלו שוב התגלגל, גובר על ציוצי הציפורים הפסטורליים, גובר גם על המהומי חוסר שביעות־הרצון שלהם.

הוא הביט בו, בראשו הקל עליו, והרגיש איך הסלידה עולה ומתגברת בו. מרננים עליו כבר, אומרים שהוא נטה מהדרך לא מעט פעמים. עם קלות הראש הזו, שבימי נעוריהם היה רק רמז קל לה, אך הגיוני שהוא הידרדר לכך.

אילו רק הוא היה נשאר במסגרת. אילו רק לא היה פורש לעולם הגדול בתום שנתיים בלבד בישיבה. אילו רק היה דבק במסורת, זו שנותנת סייג לכל החדשנות הפרשנית – אולי לא היה נסחף אחרי החדשנות בעולם הגדול.

***

הצחוק שלו שוב התגלגל, מרתיע, מכווץ. מה הוא עושה כאן. יש לו עסקים על הראש. יש לו צדקה לתת. כן, מעשרות ואף יותר. תמיד הוא מקפיד על זה, קלה כבחמורה. ואיך הוא, ידיד נעוריו, מדבר בכזו קלות על העסקים שהוא מגלגל, על ההון שהוא מרוויח בזכות עקיצות קטנות פה ושם. הוא לא תורם מעשרות.

אולי יקום עכשיו. יתנצל שהוא צריך ללכת, שהעסקים דוחקים בו. ילך, ומהר יפריש עוד סכום לצדקה, עוד מעשרות כפולות. אולי יהיו המעשרות הללו לזכותו של חברו ההולל, החבר שהיה מעדיף לשכוח שקשר כלשהו יש ביניהם.

***

הצחוק שלו שוב התגלגל, והוא נרתע לאחר, מסתייג כל־כך מקלות הדעת, אינו מבין איך הגיע חברו לספסל הלימודים למצב שכזה.

אולי לא היה צריך להגיע למפגש החברים של חדר ארבע מפנימיית הישיבה. אולי היה צריך לומר שהוא עסוק. להישאר בישיבה, להישאר בלימודו, להישאר בפרישותו. הרי כבר מזמן נדר שלא להיגרר לשיחות בטלות. איך לא עמדה לו פרישותו הפעם.

***

הצחוק שלו שוב התגלגל. הוא הביט בו, וחיוך דק, שותק, נפרש על פניו. איך הוא הגיע לרמה הזו, איך שכח את שיחות הנפש שלהם בלילות בישיבה.

נכון, הוא עצמו לא דיבר הרבה בשיחות הנפש הללו – לא סתם הדביקו לו את התואר "השתקן" – אבל במילים שהעניק פה ושם בין השתפכויות הנפש הארוכות של חברו קל־הדעת הוא הצליח לטעת בו קצת קרבה, קצת יהדות, קצת השתוקקות לדבר האמתי.

החיוך שלו התכווץ מעט, אבל אז הוא שוב פרש אותו במלוא־הכוח. יש לו תקווה, לבחור־האיש הזה. הוא יודע, כי הוא שמע את עמקי נפשו.

ובעוד חבריו שותקים במבוכה עצבנית, מעיפים מבטים בשעון, מייחלים להימלט מחלקת היער הציורית שבה הם קבעו את "מפגש המחזור" שלהם – הוא המשיך לחייך. ולשתוק. ולהקשיב.

וכשסוף־סוף הפנה חברו השוחק את ראשו אליו, וכשסוף־סוף התייצבו עיניו המתרוצצות בחיוניות זרה והביטו בו, מחכות למוצא פיו השותק – הוא ידע שהיה שכר לשתיקתו. שהיה שכר לסייג ששם לעצמו.

ידע שעוד יבוא היום, וגם החבר הזה ישוב אל החכמה.
 

אולי מעניין אותך גם...

אשכולות דומים

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קיט א'

א אַשְׁרֵי תְמִימֵי דָרֶךְ הַהֹלְכִים בְּתוֹרַת יְהוָה:ב אַשְׁרֵי נֹצְרֵי עֵדֹתָיו בְּכָל לֵב יִדְרְשׁוּהוּ:ג אַף לֹא פָעֲלוּ עַוְלָה בִּדְרָכָיו הָלָכוּ:ד אַתָּה צִוִּיתָה פִקֻּדֶיךָ לִשְׁמֹר מְאֹד:ה אַחֲלַי יִכֹּנוּ דְרָכָי לִשְׁמֹר חֻקֶּיךָ:ו אָז לֹא אֵבוֹשׁ בְּהַבִּיטִי אֶל כָּל מִצְוֹתֶיךָ:ז אוֹדְךָ בְּיֹשֶׁר לֵבָב בְּלָמְדִי מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ:ח אֶת חֻקֶּיךָ אֶשְׁמֹר אַל תַּעַזְבֵנִי עַד מְאֹד:
נקרא  39  פעמים

לוח מודעות

למעלה