דיון בעקבות אשכולות הסיפורים בהמשכים שעל ידי הכותבים – האם יש טעם בזה?

yonatanr

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
מוזיקה ונגינה
עריכה תורנית
כשראיתי את האתגרים של סיפורים בהמשכים, שכל אחד ממשיך אותו כאוות נפשו, לא ממש הבנתי את הקונספט.

לדעתי, כל הטעם בסיפור בהמשכים הוא, שבכל פרק ופרק ניתנים רמזים נוספים לפרשייה, או התפתחויות חדשות שהיו מתוכננות מלכתחילה, או העמקה של הדמות הידועה מראש, כשהכל מכוון לשזירת כל הקצוות לבסוף.

אך מה הטעם בסיפור שנכתב על ידי סופרים שונים, בלי כיוון מסוים, בלי סוף ידוע, כשכל אחד נוטל את החירות לעצמו להחליט אם בפרק הבא הוא מותח אותנו עוד קצת, משנה את כיוון העלילה, או מתחיל סאגה נוספת?

הדבר דומה עלי לאוטובוס של נוסעים שמעוניינים לצאת לטיול, שלוקחים נהג ומבקשים ממנו להסיע אותם למקום מעניין, מבלי להצביע על יעד מסוים. הנהג מתחיל את הנסיעה לכיוון שהוא מחליט עליו בליבו, ולאחר כמה קילומטרים הוא יורד מתא הנהג, מעביר את ההגה לנהג אקראי שהזדמן לשם, ומודיע לו שעליו 'להמשיך את הטיול', וכך כל כמה זמן משתנה הנהג. מלבד הנוף שהם יראו בדרך, אפשר להיות סמוך ובטוח, שהם לא יגיעו לשום מקום בצורה כזו.

מה דעתכם?
 

אלישבע10

משתמש מקצוען
מנוי פרימיום
אוטובוס של נוסעים שמעוניינים לצאת לטיול
פה נעוץ ההבדל.
אין מדובר כאן בחבורת נוסעים שרוצים לצאת לטיול, אלא בחבורת נהגים שרוצים לנהוג.
הם נהנים מהנהיגה, גם אם היעד לא מוגדר וייתכן שהם יסתובבו סביב עצמם.
מי שרוצה להצטרף כנוסע - מוזמן, אך הנסיעה לא מיועדת עבורו.
 

בא בחשבון

משתמש מקצוען
זה פשוט סוג של אתגר.
נותנים לך סיטואציה מאד מסוימת, דמויות מובנות, ואומרים לך: תכתוב את הפרק הבא.
היצירה שלך היא לא ספר שלם, היא רק פרק אחד, שהאומנות שבו היא ההתאמה שלו לכל הפרקים הקודמים שלא אתה תכננת.
 

אמא ומתכנתת

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
כתיבה ספרותית
הבעיה העיקרית שאני כקוראת (לפחות בינתיים) רואה, היא שאין עקביות באפיון הדמויות.
כל אחד לוקח את אותה דמות לכיוון אחר, מצייר אותה בצורה שהוא רואה אותה ובקריאה רצופה של כמה פרקים - מתקבלת לעיתים תמונה סותרת ולא הגיונית.
 

Natan Galant

כתיבה שדגה לך לקוחות, ובכמויות!
מנוי פרימיום
עיצוב גרפי
כתיבה ספרותית
מוזיקה ונגינה
עריכה תורנית
עיצוב ואדריכלות פנים
הבעיה העיקרית שאני כקוראת (לפחות בינתיים) רואה, היא שאין עקביות באפיון הדמויות.
כל אחד לוקח את אותה דמות לכיוון אחר, מצייר אותה בצורה שהוא רואה אותה ובקריאה רצופה של כמה פרקים - מתקבלת לעיתים תמונה סותרת ולא הגיונית.
חלק מהכיף:)
 

yonatanr

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
מוזיקה ונגינה
עריכה תורנית
הבעיה העיקרית שאני כקוראת (לפחות בינתיים) רואה, היא שאין עקביות באפיון הדמויות.
כל אחד לוקח את אותה דמות לכיוון אחר, מצייר אותה בצורה שהוא רואה אותה ובקריאה רצופה של כמה פרקים - מתקבלת לעיתים תמונה סותרת ולא הגיונית.
על זה בדיוק אני מדבר.
שכל אחד לוקח את הסיפור לכיוון אחר, ולא מגיעים לשום מקום קוהרנטי.
 

עיתונאית

משתמש סופר מקצוען
על זה בדיוק אני מדבר.
שכל אחד לוקח את הסיפור לכיוון אחר, ולא מגיעים לשום מקום קוהרנטי.

אפרופו אוטובוס טיולים -
זה כמו להגיד לנהג שיוצא מנתיבות לכיוון הכנרת, בצומת קסטינה: "לא רואים כנרת"!
זה כנראה עניין של סגנון,
יש את 'המסודרים' יותר ויש את אלו שהיצירתיות מרחיבה להם את הדעת.
 

מ"ם

משתמש סופר
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
איור וציור מקצועי
ראו דיון בנושא בפעם הקודמת שהיה כאן אשכול כזה, בשנה האחרונה, על ידי @אשר שרבר :

https://www.prog.co.il/threads/מי-רוצה-לכתוב-פרק.419084/

אני למשל כתבתי שם, שבפורום כתיבה אחר שהשתתפתי פעם, כתבו סיפור-בהמשכים-כל-אחד-פרק וזה הלך טוב מאוד ואפילו מעולה (ובהוספה לאשכול כאן: הסיפור שנוצר היה מגובש וממוקד, ומה שהתחלף היה בעיקר סגנון הכתיבה).

שני דברים על סמך שם שיכולים לשפר כאן:

1. שכל פרק יהיה באורך משמעותי (והתקדמות משמעותית תוכנית). לא צריך אלף מילים, אבל לא רק קטע.

2. לקבוע אחרי כל פרק מי תופס את הפרק הבא, ולתת לו את הזמן, אם צריך.
(רבע שעה כאן, לא באמת מאפשרת להוסיף פרק בניחותא).

*
ועוד כתב שם יפה @דיו וקסת (לכו לשלוח את הלייק שם):

אני עדיין חושב שסיפור בונים מהסוף להתחלה, כך עובדים סופרים מקצוענים.
השלד צריך להיות ברור, אם אינך יודע מה היעד, איך תדע לצעוד אליו?

כל הקטע הזה שכל אחד כותב פרק, יכול להיות טוב כסיעור מוחות והעלאת רעיונות. אבל בשביל לבנות סיפור טוב באמת, יש סיכויים נמוכים מאד שזה יקרה בצורה הזו.

אמר לי אחד הסופרים המפורסמים שמפרסם את ספריו כסיפור בהמשכים בעיתון, שלמרות שהשלד בנוי אצלו מראש, לפעמים הוא תופס בפרקים האחרונים שהיה צריך לשתול משהו בפרקים הראשונים וכדו', ולכן תמיד הספר יותר טוב מאשר איך שהוא היה כתוב בעיתון.
 

yonatanr

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
מוזיקה ונגינה
עריכה תורנית
ועוד כתב שם יפה @דיו וקסת (לכו לשלוח את הלייק שם):

אני עדיין חושב שסיפור בונים מהסוף להתחלה, כך עובדים סופרים מקצוענים.
השלד צריך להיות ברור, אם אינך יודע מה היעד, איך תדע לצעוד אליו?

כל הקטע הזה שכל אחד כותב פרק, יכול להיות טוב כסיעור מוחות והעלאת רעיונות. אבל בשביל לבנות סיפור טוב באמת, יש סיכויים נמוכים מאד שזה יקרה בצורה הזו.

אמר לי אחד הסופרים המפורסמים שמפרסם את ספריו כסיפור בהמשכים בעיתון, שלמרות שהשלד בנוי אצלו מראש, לפעמים הוא תופס בפרקים האחרונים שהיה צריך לשתול משהו בפרקים הראשונים וכדו', ולכן תמיד הספר יותר טוב מאשר איך שהוא היה כתוב בעיתון.
גם אני מצטרף.
ואת הלייק אפשר לשלוח ל @הדוויג
 

אמא ומתכנתת

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
כתיבה ספרותית
שני דברים על סמך שם שיכולים לשפר כאן:

1. שכל פרק יהיה באורך משמעותי (והתקדמות משמעותית תוכנית). לא צריך אלף מילים, אבל לא רק קטע.

2. לקבוע אחרי כל פרק מי תופס את הפרק הבא, ולתת לו את הזמן, אם צריך.
(רבע שעה כאן, לא באמת מאפשרת להוסיף פרק בניחותא).
ואם יורשה לי להוסיף: אפיון ברור של הדמויות, לפחות של הגיבורים הראשיים.
 

yonatanr

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
מוזיקה ונגינה
עריכה תורנית
"תראה. אנחנו, איך לומר? הגענו למבוי סתום. אני יודע שאתה מכיר את עבדקן. הוא כותב אותך בגוף ראשון וכו'. תדבר איתו, תסביר לו שהוא סיבך פה את העסק יותר מדי, ומאז אף אחד לא רוצה להתקרב לאזור"
"דבר ראשון, עבדקן לא התחיל, אשר שרבר גם כתב אותי בגוף ראשון"
"בסדר, אבל עבדקן הוא זה שסיבך אותנו. אז תבקש ממנו, תסביר לו את המצב"
"אני לא הולך להסביר שום מצב לאף אחד" התעצבנתי "זכותו של כל עבדקן וכל שמבדקן לסבך את העסק כמה שהוא רוצה. זו הייתה המטרה של אשר שרבר, לא?"
"אני לא יודע מה הייתה המטרה שלו" מלמל, "הוא לא הסביר לאף אחד"
"יש לו בכלל מטרה?" הטחתי
"אני חושב שכן, הוא כתב בתחילת האשכול שיש לו איזושהי מטרה"
"אז תגיד לאשר שרבר שלך" לאטתי "שאי אפשר לתת רכב לארבעה נהגים שונים בלי שהם מתואמים לגבי היעד, וכל שכן כאשר לאף אחד מהם לא ידוע מה היעד"
ברוך שכיוונתי.
 

א-ירושלמית

מהמשתמשים המובילים!
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי DIP
עיצוב גרפי
איור וציור מקצועי
פרסום וקופי
UX UI
D I G I T A L
זה מרגיש לי יותר בתור אוטובוס רב נהגים, כל אחד יושב בזוית אחרת של האוטובוס, אבל האוטובוס כולו נתון בתוך מגרש משחקים :)
כלומר, כל ה'נהגים' הם שחקנים בלבד.
וכל אחד מושך לכיוון אחר, וזה כיף.
ולא מחייב.
וכמובן, מנסים לצאת טוב, שלא יהיו סתירות בין פרק לפרק. אבל בינתיים, זה סוג של שפשוף.
 

לילך אור

משתמש סופר מקצוען
מנהל קבוצה
צילום מקצועי
מנסה לעקוב אחר הפולמוס...
הנה דעתי:
הסיפור לא אוטובוס.
לאוטובוס יש תחנה סופית,
לסיפור הזה אין.
לא חשבתי שיכתב לו סוף, וזה לא הכיוון בכלל.

לדעתי, זה כמו טיול רגלי בשעת לילה.
יש צורך לתמרן בין עצים, ללמוד מהקודמים שהתוו את המסלול.
לחשב מסלול מחדש.
הנהנים מטיול כזה, מוזמנים.
אלו שמעדיפים להישאר בבית,
תשתו בשבילנו את הקפה הביתי תחת המזגן.
 

Violinist

משתמש מקצוען
מוזיקה ונגינה
הפקות ואירועים
הבעיה העיקרית שאני כקוראת (לפחות בינתיים) רואה, היא שאין עקביות באפיון הדמויות.
כל אחד לוקח את אותה דמות לכיוון אחר, מצייר אותה בצורה שהוא רואה אותה ובקריאה רצופה של כמה פרקים - מתקבלת לעיתים תמונה סותרת ולא הגיונית.
ישנם כמה סדרות של ספרים שבהם התחלפו הכותבים וישנם הרבה כאלה שמראש סיכמו שכל אחד יכתוב ספר אחר וזה חלק מהעניין ובהחלט יש בזה משהו מהנה
לגבי הסתירות באמת צריך לשים לב לכל דבר שלא יהיה בעיות אבל זה בדרך כלל נראה כסתירה למי שכתב את אחד החלקים ולא לקוראים מהצד שהם יותר פתוחים לשינויים
 

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קיט ב'

ט בַּמֶּה יְזַכֶּה נַּעַר אֶת אָרְחוֹ לִשְׁמֹר כִּדְבָרֶךָ:י בְּכָל לִבִּי דְרַשְׁתִּיךָ אַל תַּשְׁגֵּנִי מִמִּצְוֹתֶיךָ:יא בְּלִבִּי צָפַנְתִּי אִמְרָתֶךָ לְמַעַן לֹא אֶחֱטָא לָךְ:יב בָּרוּךְ אַתָּה יְהוָה לַמְּדֵנִי חֻקֶּיךָ:יג בִּשְׂפָתַי סִפַּרְתִּי כֹּל מִשְׁפְּטֵי פִיךָ:יד בְּדֶרֶךְ עֵדְוֹתֶיךָ שַׂשְׂתִּי כְּעַל כָּל הוֹן:טו בְּפִקֻּדֶיךָ אָשִׂיחָה וְאַבִּיטָה אֹרְחֹתֶיךָ:טז בְּחֻקֹּתֶיךָ אֶשְׁתַּעֲשָׁע לֹא אֶשְׁכַּח דְּבָרֶךָ:
נקרא  14  פעמים

לוח מודעות

למעלה