"בעלי קוראים"?-הכנסו לכאן!!!

[גידל]

לא שמתי לב שכבר קנית בכל אופן שיהיה לך בהצלחה. אולי זה יעזור למישהו אחר.

 

[תן סימן]

אני קראתי כמה שנים בספר תורה ישן מאד [רמח]
בשנה ראשונה הייתי מכין מ'סימנים' [רמה], ואח"כ עובר שוב על הפרשה מתוך 'פאר' [רמח], ובאמת הייתי צריך כמה פעמים ב'פאר' כדי לקרוא חלק.
אך בשנה השניה הבעיה פשוט נעלמה, הכנתי מתוך 'סימנים' [רבע מהזמן שלקח שנה ראשונה] והקריאה היתה חלקה לגמרי בשעת מעשה - בספר הישן.

 

[צביזון]

אני מכיר מישהו שקנה ספר תורה, ואח"כ היה לו עוגמת נפש גדולה, כי התברר לו שהספר תורה נכתב לפי תיקון קוראים של 248 עמודים, ולא לפי המקובל שהוא 245 עמודים.

קצת רקע:
התיקון הרגיל והסטנרטי זה 245 עמודים, ונכתב במקור ע"י רבי מנחם דוידוביץ ז"ל, וכל התיקוני קוראים מכל היצרנים כהיום, עושים כפי התיקון הזה, אולי עם שינויים קלים מאד, שלא באים לידי ביטוי.

בבעלז יש ענין שהס"ת יהיה 248 עמודים, ולכן מישהו יצר עבורם תיקון קוראים של 248 עמודים (והוא גם הסתייע בכך בר"מ דוידוביץ), וזה התיקון של ה-248 עמודים הקיים כהיום בשוק.

בפועל, יש סופרים בעיקר מתחילים, שיותר קל להם לכתוב לפי 248 עמודים כי זה הרבה יותר מרווח. אח"כ גם כשהם מקבלים וותק, הם לא עוברים לתיקון קוראים הרגיל שהוא 245 עמודים.

מי שיצר את התיקון קוראים של 248 עמודים, מצא כמה נקודות שבגינם הוא משווק את זה כמהודר יותר. אני לא שולל את הנקודות האלו מכל וכל, אבל צריך לדעת, שסופר שכותב 248 עמודים לא כותב כך כי זה יותר מהודר, אלא כי זה יותר נח או כי הוא פחות מומחה.

בנוסף, חלק ניכר מהנקודות קיימות גם בתיקון הרגיל, אלא שנטען שקשה לבצע זאת שם, אבל כאחד שראה ס"ת רבים מאד מאד, במציאות כולם מסתדרים עם זה מצוין בתיקון של 245 עמודים. (הכוונה לרווח בין הפרשיות הפתוחות, שיהיה ג' פעמים אשר ולא רק למשפחתיכם).

והעיקר, כל גדולי ישראל של עשרות השנים האחרונות, קנו כתבו וקראו בס"ת שנכתב לפי התיקון של 245 עמודים, וכעת כל מי שרוצה לרכוש ס"ת שיעשה טוב חשבון, אם בשביל עוד הידורים מסויימים, (שהם רק לשיטות מסוימות), הוא רוצה להדר יותר מכולם, ולקחת בסיכון שלא יקראו בס"ת שהוא תרם. כי בבתי כנסת שיש יותר מס"ת אחד, יקראו תמיד בס"ת הרגיל של ה-245 עמודים, (מעת שיעבור זמן ההתחייבות לתורם החדש, שזה בדר"כ שנה).

בנוסף, חשוב לציין שני נקודות נוספות:
על אף ההידורים שנטען שיש בתיקון של 248 עמודים, יש שם חסרון גדול, שבעמודים מסוימים צריך ממש למתוח אותיות בצורה רצינית, שזה כשלעצמו מובא בספרים שלא לעשות. (אמנם בכל ס"ת נצרך להגיע לזה, למשל בשירת האזינו, אבל לא בעמודים הרגילים).
כמו"כ השינויים אצל יצרן מסוים הם לא רק בבראשית שמות ויקרא, אלא הוא החליט מכל מיני שיקולים לעשות שינויים גם בהמשך, (למשל בעמוד של קריא"ת של ראש חודש), וזה שינויים מהותיים ומבלבלים. ואת השינויים האלו הוא מוכר גם בתיקוני 245 עמודים שהוא מוכר.

לכן כדאי לכל אחד לברר שהס"ת שהוא קונה/כותב, עשוי כמו התיקון סופרים הרגיל שנעשה ע"י ר"מ דוידוביץ.

 

[סטודיו לגרפיקה]

אבל למה שלא תבקש מהגבאי שיחליף לך ספר תורה נורמלי, וגמרנו??

בכל בית כנסת יש כמה ספרי תורה???
יש אצלינו רק אחד

 

[ברוך ר]

בכל בית כנסת יש כמה ספרי תורה???

בהרבה בתי כנסיות יש יותר מאחד

 

[סטודיו לגרפיקה]

אם אתם כבר כאן...
שאלת ידע,
באילו פסוקים בפרשת השבוע (בשלח) מנגנים את המנגינה המיוחדת?

 

[kaduri]

רק שינון בלי סוף או להחליף ספר...
זה קשה מאוד, אבל עם השינון זה נהיה יותר קל.
כמובן שאם יש אפשרות לבקש ולהודיע שזה שונה מהתיקון ורק בשבתות שממש חייבים שיוציאו אותו
אצלנו יש ספר שמוציאים בר"ח ובחגים בפרשת פנחס רק וכך יוצא שהוא יוצא המון אבל אפשר לקרוא בלי בעיות

 

[כתר מלוכה]

אם אתם כבר כאן...
שאלת ידע,
באילו פסוקים בפרשת השבוע (בשלח) מנגנים את המנגינה המיוחדת?

בפסוקים שיש שם ה' ולפני כן ב"והמים להם חומה" ואח"כ בשירת מרים.

 

[סטודיו לגרפיקה]

בפסוקים שיש שם ה' ולפני כן ב"והמים להם חומה" ואח"כ בשירת מרים.

ד' בכל הויראציות או רק את הכינוי הזה? (קלי לדוג')

 

[חייט]

ד' בכל הויראציות או רק את הכינוי הזה? (קלי לדוג')

כן בכל

 

[גידל]

כן בכל

האם זה למנהג הליטאים?

 

[חייט]

האם זה למנהג הליטאים?

זה מה שלי ידוע

 

[גידל]

אני קראתי כמה שנים בספר תורה ישן מאד [רמח]
בשנה ראשונה הייתי מכין מ'סימנים' [רמה], ואח"כ עובר שוב על הפרשה מתוך 'פאר' [רמח], ובאמת הייתי צריך כמה פעמים ב'פאר' כדי לקרוא חלק.
אך בשנה השניה הבעיה פשוט נעלמה, הכנתי מתוך 'סימנים' [רבע מהזמן שלקח שנה ראשונה] והקריאה היתה חלקה לגמרי בשעת מעשה - בספר הישן.

למה בשנה הראשונה לא הכנת רק מה"רמח"?

 

[סטודיו לגרפיקה]

בפסוקים שיש שם ה'

יש לציין שבפסוקים אלו מנגנים, אך רק בחצי השני של הפסוק.

 

[גידל]

ואם כבר ב"בעלי קוראים" עסקינן לתשומת לבכם אם השבוע אתם רואים בשירת הים שה"לבינה" לא יושבת על גבי ה"אריח", כמו בתמונה המצורפת ש"זה קלי ואנווהו" עומדות באוויר, זה קצת בעייתי.
אני לא רב ולא פוסק רק תשימו לב!

 

[גידל]

יש לציין שבפסוקים אלו מנגנים, אך רק בחצי השני של הפסוק.

הנ"ל למנהג הליטאים?

 

[סטודיו לגרפיקה]

מה זה החיבור הזה?
אפשר להיעזר בו?

 

[סטודיו לגרפיקה]

הנ"ל למנהג הליטאים?

בנתיים כן

 

[קרעפט]

זה מה שלי ידוע

גם לספרדי
גם למרוקאי
רק שהניגון בהתאמה

 

[גידל]

ולפני כן ב"והמים להם חומה"

רק בפסוק כט ולא בפסוק כב.
איך קוראים מה שמודגש בירוק??(לכאורה אין בזה שם ה', אך זכור לי שמנגנים)
והאם יתר ההדגשות נכונות??

וּבְנֵ֧י יִשְׂרָאֵ֛ל הָלְכ֥וּ בַיַּבָּשָׁ֖ה בְּת֣וֹךְ הַיָּ֑ם וְהַמַּ֤יִם לָהֶם֙ חֹמָ֔ה מִֽימִינָ֖ם וּמִשְּׂמֹאלָֽם׃
לוַיּ֨וֹשַׁע יְהוָ֜ה בַּיּ֥וֹם הַה֛וּא אֶת־יִשְׂרָאֵ֖ל מִיַּ֣ד מִצְרָ֑יִם וַיַּ֤רְא יִשְׂרָאֵל֙ אֶת־מִצְרַ֔יִם מֵ֖ת עַל־שְׂפַ֥ת הַיָּֽם׃
לאוַיַּ֨רְא יִשְׂרָאֵ֜ל אֶת־הַיָּ֣ד הַגְּדֹלָ֗ה אֲשֶׁ֨ר עָשָׂ֤ה יְהוָה֙ בְּמִצְרַ֔יִם וַיִּֽירְא֥וּ הָעָ֖ם אֶת־יְהוָ֑ה וַיַּֽאֲמִ֙ינוּ֙ בַּֽיהוָ֔ה וּבְמֹשֶׁ֖ה עַבְדּֽוֹ׃ (פ)
ט״ו
אאָ֣ז יָשִֽׁיר־מֹשֶׁה֩ וּבְנֵ֨י יִשְׂרָאֵ֜ל אֶת־הַשִּׁירָ֤ה הַזֹּאת֙ לַֽיהוָ֔ה וַיֹּאמְר֖וּ לֵאמֹ֑ר אָשִׁ֤ירָה לַֽיהוָה֙ כִּֽי־גָאֹ֣ה גָּאָ֔ה ס֥וּס וְרֹכְב֖וֹ רָמָ֥ה בַיָּֽם׃
בעָזִּ֤י וְזִמְרָת֙ יָ֔הּ וַֽיְהִי־לִ֖י לִֽישׁוּעָ֑ה זֶ֤ה אֵלִי֙ וְאַנְוֵ֔הוּ אֱלֹהֵ֥י אָבִ֖י וַאֲרֹמְמֶֽנְהוּ׃
גיְהוָ֖ה אִ֣ישׁ מִלְחָמָ֑ה יְהוָ֖ה שְׁמֽוֹ׃
דמַרְכְּבֹ֥ת פַּרְעֹ֛ה וְחֵיל֖וֹ יָרָ֣ה בַיָּ֑ם וּמִבְחַ֥ר שָֽׁלִשָׁ֖יו טֻבְּע֥וּ בְיַם־סֽוּף׃???
ה)תְּהֹמֹ֖ת יְכַסְיֻ֑מוּ יָרְד֥וּ בִמְצוֹלֹ֖ת כְּמוֹ־אָֽבֶן׃
ו)יְמִֽינְךָ֣ יְהוָ֔ה נֶאְדָּרִ֖י בַּכֹּ֑חַ יְמִֽינְךָ֥ יְהוָ֖ה תִּרְעַ֥ץ אוֹיֵֽב׃
זוּבְרֹ֥ב גְּאוֹנְךָ֖ תַּהֲרֹ֣ס קָמֶ֑יךָ תְּשַׁלַּח֙ חֲרֹ֣נְךָ֔ יֹאכְלֵ֖מוֹ כַּקַּֽשׁ׃
חוּבְר֤וּחַ אַפֶּ֙יךָ֙ נֶ֣עֶרְמוּ מַ֔יִם נִצְּב֥וּ כְמוֹ־נֵ֖ד נֹזְלִ֑ים קָֽפְא֥וּ תְהֹמֹ֖ת בְּלֶב־יָֽם׃
טאָמַ֥ר אוֹיֵ֛ב אֶרְדֹּ֥ף אַשִּׂ֖יג אֲחַלֵּ֣ק שָׁלָ֑ל תִּמְלָאֵ֣מוֹ נַפְשִׁ֔י אָרִ֣יק חַרְבִּ֔י תּוֹרִישֵׁ֖מוֹ יָדִֽי׃
ינָשַׁ֥פְתָּ בְרוּחֲךָ֖ כִּסָּ֣מוֹ יָ֑ם צָֽלֲלוּ֙ כַּֽעוֹפֶ֔רֶת בְּמַ֖יִם אַדִּירִֽים׃???
יאמִֽי־כָמֹ֤כָה בָּֽאֵלִם֙ יְהוָ֔ה מִ֥י כָּמֹ֖כָה נֶאְדָּ֣ר בַּקֹּ֑דֶשׁ נוֹרָ֥א תְהִלֹּ֖ת עֹ֥שֵׂה פֶֽלֶא׃
יבנָטִ֙יתָ֙ יְמִ֣ינְךָ֔ תִּבְלָעֵ֖מוֹ אָֽרֶץ׃
יגנָחִ֥יתָ בְחַסְדְּךָ֖ עַם־ז֣וּ גָּאָ֑לְתָּ נֵהַ֥לְתָּ בְעָזְּךָ֖ אֶל־נְוֵ֥ה קָדְשֶֽׁךָ׃
ידשָֽׁמְע֥וּ עַמִּ֖ים יִרְגָּז֑וּן חִ֣יל אָחַ֔ז יֹשְׁבֵ֖י פְּלָֽשֶׁת׃
טואָ֤ז נִבְהֲלוּ֙ אַלּוּפֵ֣י אֱד֔וֹם אֵילֵ֣י מוֹאָ֔ב יֹֽאחֲזֵ֖מוֹ רָ֑עַד נָמֹ֕גוּ כֹּ֖ל יֹשְׁבֵ֥י כְנָֽעַן׃
טזתִּפֹּ֨ל עֲלֵיהֶ֤ם אֵימָ֙תָה֙ וָפַ֔חַד??? בִּגְדֹ֥ל זְרוֹעֲךָ֖ יִדְּמ֣וּ כָּאָ֑בֶן עַד־יַעֲבֹ֤ר עַמְּךָ֙ יְהוָ֔ה עַֽד־יַעֲבֹ֖ר עַם־ז֥וּ קָנִֽיתָ׃
יזתְּבִאֵ֗מוֹ וְתִטָּעֵ֙מוֹ֙ בְּהַ֣ר נַחֲלָֽתְךָ֔ מָכ֧וֹן לְשִׁבְתְּךָ֛ פָּעַ֖לְתָּ יְהוָ֑ה מִקְּדָ֕שׁ אֲדֹנָ֖י כּוֹנְנ֥וּ יָדֶֽיךָ׃
יחיְהוָ֥ה ׀ יִמְלֹ֖ךְ לְעֹלָ֥ם וָעֶֽד׃
יטכִּ֣י בָא֩ ס֨וּס פַּרְעֹ֜ה בְּרִכְבּ֤וֹ וּבְפָרָשָׁיו֙ בַּיָּ֔ם וַיָּ֧שֶׁב יְהוָ֛ה עֲלֵהֶ֖ם אֶת־מֵ֣י הַיָּ֑ם וּבְנֵ֧י יִשְׂרָאֵ֛ל הָלְכ֥וּ בַיַּבָּשָׁ֖ה בְּת֥וֹךְ הַיָּֽם׃ (פ)
כוַתִּקַּח֩ מִרְיָ֨ם הַנְּבִיאָ֜ה אֲח֧וֹת אַהֲרֹ֛ן אֶת־הַתֹּ֖ף בְּיָדָ֑הּ וַתֵּצֶ֤אןָ כָֽל־הַנָּשִׁים֙ אַחֲרֶ֔יהָ בְּתֻפִּ֖ים וּבִמְחֹלֹֽת׃
כאוַתַּ֥עַן לָהֶ֖ם מִרְיָ֑ם שִׁ֤ירוּ לַֽיהוָה֙ כִּֽי־גָאֹ֣ה גָּאָ֔ה ס֥וּס וְרֹכְב֖וֹ רָמָ֥ה בַיָּֽם׃ (ס)