הנושאים החמים
הנושאים החמים
אשמח שהיריעה תורחב על ידי מהדירי אוצרות הספרים היהודיים... [הדברים מתוך גיליון חגיגי שהו"ל בשנה שעברה].
מעשה ברבי אליעזר ורבי יהושע ורבי אלעזר בם עזריה ורבי עקיבא ורבי טלפון שהיו מסובין בבני ברק, והיו מספרים ביציאת מצרים כל אותו הלילה עד שבאו תלמידיהם ואמרו להם וכו'.
רבותינו הראשונים מבארים ש 'בני ברק' הוא שם מקום כנזכר בנביא (יהושע יט, מה) ובגמרא (כתובות קיא.) [ר"י בר יקר, רי"ד, ראב"ן, אבודרהם, שבלי הלקט ורשב"ץ].
אולם, רבינו דון יצחק אברבנאל בפירושו זבח פסח על ההגדה הביא שיש המפרשים "שהיו נסמכין לאכול את הפסח עם תלמידיהם שנקראו 'בנים' בעיר אחת ששמה 'ברק'. אבל זה בלתי מתיישב אצלי. כי היה ראוי לומר שהיו נסמכין בבתי בניהם או תלמידיהם בברק, לא שיאמר מסובין 'בבני ברק' וכו' ועוד אם נאמר שהיו אוכלים בבתי תלמידיהם היאך יאמר עד שבאו תלמידיהם, הלא היו החכמים בבתי תלמידיהם, ומאין באו".
ולכן הסיק ש 'בני ברק' "הם כלים יפים שהיו מסובין עליהם בליל הפסח כדת וכהלכה, ולפי שאמר למעלה והלילה הזה כולנו מסובין סיפר כאן שחמשה גאוני עולם הללו היו אוכלים יחד בבית הנשיא ר' אלעזר בן עזריה, ושם שמו לפניהם לכבוד ולתפארת הכלים ההם שנקראו 'בני ברק' כי בנים יאמר על כל דבר בנין ומעשה, כמו "בן לילה היה ובן לילה אבד" (יונה ד, י) עד שהסעיף יקרא בן, כמו "ועל בן אמרתה לך" (תהלים פ, טז), "בן פורת יוסף" (בראשית מט, כב) שפירושו המדקדקים [אבן עזרא] לשון סעיף פורה וגידול, והברק יאמר על מראה המשי המבריק לעינים, כי על הכלים ההם היו מסובין".
והגאון החיד"א כתב בפירושו על ההגדה שמחת הרגל שהשיגו את האברבנאל על פירושו ששם מקום הוא ונזכר ביהושע (שם) ובסנהדרין (לב: ), "ואני מצאתי בשבת דף מ (ע"א) ובכתובות דף קיא (ע"ב) ובתרא דף קנד (ע"א) הזכירו בש"ס אתרא דשמיה בני ברק" [וכן הוא בגיטין (נז: ) ובסנהדרין (צו: ) מבני בניו של המן למדו תורה בבני ברק. ובבבא בתרא (קנה.)].
ורבינו אליהו הכהן האיתמרי מאיזמיר בעל 'שבט מוסר' הביא בשם מהר"א אשכנזי שהשיג על האברבנאל בזה"ל: ופירש כן מחמת רוב דוחקו, והלחץ אשר לחצו לומר כן, וזה היה שנראה אליו בלתי דבר נכון ששם מקום יקרא משתי מילות וכו' ובאמת פליאה נשגבה מני שהיאך נעלם ממנו פסוק בפרשת מסעי (במדבר לג, לב) ויסעו מבני יעקן. עכ"ל. והוסיף להקשות מסנהדרין (שם) ומיהושע (שם).
אולם השבט מוסר תלה שלא הבין מהר"א אשכנזי דברי האברבנאל שהכרחו לפרש ש'בני ברק' הם כלים מבריקים, ואע"פ שיש מקום ושמו 'בני ברק', שאם כונת המגיד כאן ש'בני ברק' הוא מקום היה ראוי לומר "שהיו בבני ברק מסובין" ולהקדים שם המקום ואח"כ המעשה, ומכח זה דרשו רז"ל גבי עמלק "ויבוא עמלק וילחם עם ישראל ברפידים" (שמות יז, ח) שבאו על עם ישראל משום שרפו ידיהם מן התורה, שאם הכונה לומר שבאו בעיר רפידים היה ראוי לומר "ויבוא עמלק ברפידים וילחם עם ישראל", גם בנידון דידן אם המשמעות למקום הנקרא 'בני ברק' היה למגיד להקדים 'בני ברק' למעשה התנאים.
ועל מה שהשיג מהר"א אשכנזי שיש ושם מקום הוי משתי מלות והביא ראיה מבני יעקן, ביאר, ש'בני' יעקן היינו אנשי העיר או כפרים הסמוכים לה כמו עקרון ובנותיה. וכלשונו "כלל העולה שדברי מהרי"א (אברבנאל) הם דברים נכונים למבין וישרים ומתוקים ליודעי דעת".
ברם, מדברי שאר הראשונים מבואר שלא חשו לסֵדֶר המגיד [ועיין עוד למרנא הבן איש חי בהגדתו אורח חיים מש"כ לבאר בענין זה].
***
מעשה ברבי אליעזר ורבי יהושע ורבי אלעזר בם עזריה ורבי עקיבא ורבי טלפון שהיו מסובין בבני ברק, והיו מספרים ביציאת מצרים כל אותו הלילה עד שבאו תלמידיהם ואמרו להם וכו'.
רבותינו הראשונים מבארים ש 'בני ברק' הוא שם מקום כנזכר בנביא (יהושע יט, מה) ובגמרא (כתובות קיא.) [ר"י בר יקר, רי"ד, ראב"ן, אבודרהם, שבלי הלקט ורשב"ץ].
אולם, רבינו דון יצחק אברבנאל בפירושו זבח פסח על ההגדה הביא שיש המפרשים "שהיו נסמכין לאכול את הפסח עם תלמידיהם שנקראו 'בנים' בעיר אחת ששמה 'ברק'. אבל זה בלתי מתיישב אצלי. כי היה ראוי לומר שהיו נסמכין בבתי בניהם או תלמידיהם בברק, לא שיאמר מסובין 'בבני ברק' וכו' ועוד אם נאמר שהיו אוכלים בבתי תלמידיהם היאך יאמר עד שבאו תלמידיהם, הלא היו החכמים בבתי תלמידיהם, ומאין באו".
ולכן הסיק ש 'בני ברק' "הם כלים יפים שהיו מסובין עליהם בליל הפסח כדת וכהלכה, ולפי שאמר למעלה והלילה הזה כולנו מסובין סיפר כאן שחמשה גאוני עולם הללו היו אוכלים יחד בבית הנשיא ר' אלעזר בן עזריה, ושם שמו לפניהם לכבוד ולתפארת הכלים ההם שנקראו 'בני ברק' כי בנים יאמר על כל דבר בנין ומעשה, כמו "בן לילה היה ובן לילה אבד" (יונה ד, י) עד שהסעיף יקרא בן, כמו "ועל בן אמרתה לך" (תהלים פ, טז), "בן פורת יוסף" (בראשית מט, כב) שפירושו המדקדקים [אבן עזרא] לשון סעיף פורה וגידול, והברק יאמר על מראה המשי המבריק לעינים, כי על הכלים ההם היו מסובין".
והגאון החיד"א כתב בפירושו על ההגדה שמחת הרגל שהשיגו את האברבנאל על פירושו ששם מקום הוא ונזכר ביהושע (שם) ובסנהדרין (לב: ), "ואני מצאתי בשבת דף מ (ע"א) ובכתובות דף קיא (ע"ב) ובתרא דף קנד (ע"א) הזכירו בש"ס אתרא דשמיה בני ברק" [וכן הוא בגיטין (נז: ) ובסנהדרין (צו: ) מבני בניו של המן למדו תורה בבני ברק. ובבבא בתרא (קנה.)].
ורבינו אליהו הכהן האיתמרי מאיזמיר בעל 'שבט מוסר' הביא בשם מהר"א אשכנזי שהשיג על האברבנאל בזה"ל: ופירש כן מחמת רוב דוחקו, והלחץ אשר לחצו לומר כן, וזה היה שנראה אליו בלתי דבר נכון ששם מקום יקרא משתי מילות וכו' ובאמת פליאה נשגבה מני שהיאך נעלם ממנו פסוק בפרשת מסעי (במדבר לג, לב) ויסעו מבני יעקן. עכ"ל. והוסיף להקשות מסנהדרין (שם) ומיהושע (שם).
אולם השבט מוסר תלה שלא הבין מהר"א אשכנזי דברי האברבנאל שהכרחו לפרש ש'בני ברק' הם כלים מבריקים, ואע"פ שיש מקום ושמו 'בני ברק', שאם כונת המגיד כאן ש'בני ברק' הוא מקום היה ראוי לומר "שהיו בבני ברק מסובין" ולהקדים שם המקום ואח"כ המעשה, ומכח זה דרשו רז"ל גבי עמלק "ויבוא עמלק וילחם עם ישראל ברפידים" (שמות יז, ח) שבאו על עם ישראל משום שרפו ידיהם מן התורה, שאם הכונה לומר שבאו בעיר רפידים היה ראוי לומר "ויבוא עמלק ברפידים וילחם עם ישראל", גם בנידון דידן אם המשמעות למקום הנקרא 'בני ברק' היה למגיד להקדים 'בני ברק' למעשה התנאים.
ועל מה שהשיג מהר"א אשכנזי שיש ושם מקום הוי משתי מלות והביא ראיה מבני יעקן, ביאר, ש'בני' יעקן היינו אנשי העיר או כפרים הסמוכים לה כמו עקרון ובנותיה. וכלשונו "כלל העולה שדברי מהרי"א (אברבנאל) הם דברים נכונים למבין וישרים ומתוקים ליודעי דעת".
ברם, מדברי שאר הראשונים מבואר שלא חשו לסֵדֶר המגיד [ועיין עוד למרנא הבן איש חי בהגדתו אורח חיים מש"כ לבאר בענין זה].
