עזרה בני בן השנתיים וחצי מכה את אחיו התינוק

[חיה לנדאו]

אצלינו קורה גם ההיפך התינוק הקטן מושך בשיער לבכורה המרשימה(בת 2.8) או זוחל למשחק שלה ומפרק הכללללללל

גם אצלינו...
איזה כיף!

 

[גיטרה]

גם אצלי כך, בנות השנה ושמונה לבת החמישה חודשים, אבל נראה שהם עושות את זה (מושכות לה בשערות שכמעט ואין לה.... בררר......) ממקום שהם אוהבות ומנסות לשחק איתה, לא מבינות שזה גורם לכאב ובכי. זה חלק מהסדר של חיבוק, נשיקה, ליטוף ומשיכה בשיער....

 

[חולמנית]

תשתפו תשתפו את הגדול- אצלי שני החבר'ה הם העוזרים הראשיים שלי!!!
כל הזמן אני מראה להם כמה התינוקת אוהבת אותם ו-היא חיכה אליך? תדע שהיא מחייכת רק למי שהיא אוהבת כי אתה מצחיק אותה שומר עליה שלא יכאב לה שום דבר, מוותר לה, איזה כייף לה שאתה אח שלה, ו- כן כשאני קונה לה משחק חדש אני מסבירה מאד ברור שזה שלה, אבל הם משחקים בזה קודם.
גם אני הייתי בבעיה שהקטן מפרק כל הזמן לגדול- זה יוצר המון תסכול (אצל הקטן זהו תהליך בריא ונדרש) כעס, ובכיות ומכאן הדרך למכות- קרובה.
בדיוק בשביל זה נוצר הלול- עשינו שעה מוגדרת בה בונים במהלך היום- עוד מעלת התינוקת הכבודה מקבלת את חלקה בלול.
והחברה בונים בששון ובשמחה.
אח"כ אוספים ה-כ-ל כולל החלקים הקטנטנים ומורידים את התינוקת למשק של כולם ביחד (כולל אותי)
כשהגבול ברור- הילדים שלווים

 

[אלישבע וי]

תשתפו תשתפו את הגדול- אצלי שני החבר'ה הם העוזרים הראשיים שלי!!!
בדיוק בשביל זה נוצר הלול- עשינו שעה מוגדרת בה בונים במהלך היום- עוד מעלת התינוקת הכבודה מקבלת את חלקה בלול.
והחברה בונים בששון ובשמחה.
אח"כ אוספים ה-כ-ל כולל החלקים הקטנטנים ומורידים את התינוקת למשק של כולם ביחד (כולל אותי)
כשהגבול ברור- הילדים שלווים

אז מה שאני עושה , דבר פשוט מאד שאולי משום מה לא חשבתם עליו-את כל המשחקים של הבניה אני מביאה לילד שלי לשחק על השולחן בסלון. ככה אין אפשרות לקטנה לפרק לו.(למרות שאם שם בקצה אז היא מושכת ואני מזהירה אותו ע"כ.כי היא כבר עומדת...)וזה פתרון פשוט מושלם!!!
חסל סדר המריבות. זה גם יוצר הפרדה. הם לא מידי בקרוב זה לזה ופותר מריבות לפעמים.

 

[אורחת לרגע]

אצלי הבן (היום בן 7) היה דופק את הראש של אחותו הקטנה בקיר, תשומת לב חיובית/גערות/עונשים לא עזרו.
ואז אמרה לי משהי, ניסית הכל במשך תקופה וזה לא עזר, בפועל הילד מחפש כפי הנראה תשומת לב, אפילו שלילית, אל תתני לו את זה (בזמנים רגועים לתת לו תשומת לב חיובית), פשוט תרגיעי את הקטנה ואת עצמך
או כפי שהמשילה לי, לו חתולה היתה נכנסת הביתה ומתנפלת על הקטנה, מה היית עושה ? צועקת על החתולה ?
פשוט תנהגי אותו דבר וזה מה שעשיתי, כל פעם שדפק את ראש הילדה לקיר, הרמתי אותה, וננעלתי בחדר שינה בלי לאמר לו כלום, אפילו לא נתתי בו מבט, (תוך שלעצמי אמרתי, אני צריכה להגן על הקטנה ולא משנה ממי) תוך יומיים זה הפסיק.
אחרי שבוע ניסה לחזור לזה עוד פעם, ומיד הגבתי בנעילה שלי בחדר שינה, וזהו, זה נגמר

 

[אורחת לרגע]

אז מה שאני עושה , דבר פשוט מאד שאולי משום מה לא חשבתם עליו-את כל המשחקים של הבניה אני מביאה לילד שלי לשחק על השולחן בסלון. ככה אין אפשרות לקטנה לפרק לו.(למרות שאם שם בקצה אז היא מושכת ואני מזהירה אותו ע"כ.כי היא כבר עומדת...)וזה פתרון פשוט מושלם!!!
חסל סדר המריבות. זה גם יוצר הפרדה. הם לא מידי בקרוב זה לזה ופותר מריבות לפעמים.

עד שהיא תטפס על הכסאות

 

[מקצועי בלבד]

שאלה קצת להקצנה, אם הילד יברח כל רגע לכביש ואת מעמידה אותו כל פעם בפינה והוא צוחק וממשיך כרגיל מה תעשי?
אז זהו! שברור שלא תתני לזה לקרות!!! בלי שום התפלספויות! ואם מאד חשוב לך שהוא לא ירביץ לאחיו הקטן, אז תפעלי באותה דרך גם בנושא, פירוש ללא שום פשרות, הרביץ פעם אחת עונש ברמה שהילד יבכה כהוגן, ובכוונה אני לא כותבת מה, כי זה עד שהילד יבכה כהוגן, ואם הוא לא מבין בפעם הראשונה, [מה שצפוי לקרות] ממשיכים בזו הדרך עד שמפסיק, ואם את יותר עקשנית ותדעי לעמוד על שלך, "שבבית שלנו לא מרביצים", אז מובטחת לך הצלחה, ולילד מובטח דבר הרבה יותר חשוב והוא להיות ממושמע אם גבולות.
בהצלחה

 

[בן ציון הלמ]

ואם את יותר עקשנית ותדעי לעמוד על שלך, "שבבית שלנו לא מרביצים", אז מובטחת לך הצלחה

אם הצלחה נחשבת השגת שליטה לזמן קצר -
אכן יתכן ובדרך זו תמצאו הצלחה.
הבעיה היא שזו גישה מצומצמת שאינה מסתכלת לטווח ארוך,
הרי מדובר בפעוטות, עיקר העיצוב של האישיות שלהם נמצא בשנים האלו,
אם תלכו איתו חזק יותר זה עלול להשיג תוצאות שליליות לאורך זמן.
אנחנו לא אמורים לאלף ילדים -
הם לא חיות מחמד,
אנחנו אמורים לחנך אותם והיינו לבנות את האישיות שלהם !!!

 

[בן ציון הלמ]

לדעתי העניה,
וכפי שקבלתי מרבותי,
וגם מנסיוני.
אין תחליף, בפרט בדורנו היתום,
לסבלנות,
רוגע פנימי,
שליטה עצמית,
אהבה ללא גבולות,
והמון סייעתא דשמיא !!!
שתגיע בעזהי"ת -
ע"י ריבוי תפילה מעומקא דליבא !!!
בהצלחה לכולם.

 

[מקצועי בלבד]

אם הצלחה נחשבת השגת שליטה לזמן קצר -
אכן יתכן ובדרך זו תמצאו הצלחה.
הבעיה היא שזו גישה מצומצמת שאינה מסתכלת לטווח ארוך,
הרי מדובר בפעוטות, עיקר העיצוב של האישיות שלהם נמצא בשנים האלו,
אם תלכו איתו חזק יותר זה עלול להשיג תוצאות שליליות לאורך זמן.
אנחנו לא אמורים לאלף ילדים -
הם לא חיות מחמד,
אנחנו אמורים לחנך אותם והיינו לבנות את האישיות שלהם !!

לדעתי העניה,
וכפי שקבלתי מרבותי,
וגם מנסיוני.
אין תחליף, בפרט בדורנו היתום,
לסבלנות,
רוגע פנימי,
שליטה עצמית,
אהבה ללא גבולות,
והמון סייעתא דשמיא !!!
שתגיע בעזהי"ת -
ע"י ריבוי תפילה מעומקא דליבא !!!
בהצלחה לכולם.

קודם כל אין פה שום סתירה בין הדברים, ולחנך ילד שמה שאימא אומרת עושים, ואין פשרות בזה, זה חינוך למשמעת, כמו שאומר הרב יחיאל יעקובזון שליט"א, ו"להעניש" למי שלא הבין יכול להיות גם בסבלנות, מתוך רוגע פנימי, ולא מעצבים, אלא מתוך שליטה עצמית ואהבה ללא גבולות,
מי שרק מלטף את ילדיו ולא מעניש כשצריך מועל בתפקידו!!!

 

[מוישה]

אני מתפלא שעדיין לא כתבו כאן את הסיבה הפשוטה, פשוטה מאוד: קנאה.
לתת את הצומי האפשרי, כמו שנכתב, זה חשוב מאוד. אך איך עושים את זה. צריך לבדוק אפוא האח הקטן תופס לו את מה שהוא באמת רוצה.
הבן שלי הגדול התחיל להכות את הקטן שהפציע זה מקרוב, ואף בכנות ובתום לב הציע להשליך את הקטן לפח, אחת ולתמיד. ארך לנו זמן להבין שהוא צריך את המקום הייחודי שלו. הדגשנו ביותר הזדמנויות שלו ראשית הבכורה ויש לו פריבילגיות שאין לקטן. הענקנו לו המון אגו.
יש גם תופעה שהגדול משחק אותה תינוק בן שנה [החל מדיבור תינוקי ועד למוצץ וטיטול!]. צריך לכבד את זה מאוד ולזרום אתו יחד. הוא מרגיש שהתינוק החדש עושק את התינוקיות המתרפקת שלו, וכאן המקום לתת לו מה שהוא רוצה.
היום הם החברים הכי טובים. הוא אוהב את הקטן יותר ממני (אבל לא יותר מאשתי ).

 

[המימד הנוסף]

תנסי להרים את הגדול על ברכייך ללטף את שערותיו ולדבר איתו כמו מבוגר, ולהציע לו הסבר סביר שהוא (ואת) יבין מה קורה איתו: אני רואה שאתה מרביץ הרבה לתינוקי, אתה לא אוהב אותו?, זה מעצבן אותך שאני מטפלת בו, מאכילה אותו? שהוא ישן במיטה שלך וכו...? אתה יודע שפעם פעם גם אתה הייתה תינוק קטן ו---- כאן ההזדמנות לספר לו על עצמו: על מה קניתם לו ומה אהבת בו ומי התלהב ממנו וכו'. כדאי להוציא אלבום תמונות ולהראות לו אותו קטן.
את לא תאמיני כמה פשוט וקל, אפשר לחזור על זה שוב ושוב, עונג לך ולו!

כל זה בתנאי שבדקת מה את מרגישה כשהוא מרביץ, והצלחת להרגיע את עצמך כליל ולהסכים למצב הזה מתוך הבנה שהקושי עם הילד הולך ל"הוליד" לך הבנות חדשות וחיבור חדש עם ילדיך...

 

[בן ציון הלמ]

פירוש ללא שום פשרות, הרביץ פעם אחת עונש ברמה שהילד יבכה כהוגן, ובכוונה אני לא כותבת מה, כי זה עד שהילד יבכה כהוגן

ממש לא בא לי לנהל כאן התנצחויות בלי סוף,
אין לי זמן,
ומזמן עברתי את הגיל שנהנים מזה...
אבל לכתוב משפט כזה,
להכות ולהכות עד שיבכה ויבין
(ברור גם ילד קטן מבין שהוא נמצא בסכנה על החיים שלו,
לא תפסיק להרביץ יש מגהץ בבית...),
ולתלות את זה ברב יעקבזון - ממש חוסר הבנה בסיסית בחינוך.
זה נראה שהעיקר היא להשיג מטרה של רגע ולא לחנך.
ברור שחלק מחינוך זה הצבת גבולות,
אבל להכות ילד קטן וחסר ישע,
עד שיפסיק יש בה שתי טעויות.
ראשית עושים פעולה הפוכה,
הילד מבין שבכח אפשר להשיג כל דבר והוא יהיה כוחני.
שנית,
תשאלו את עצמכם לפני ואחרי כל פעם שאתם משתמשים בכח,
האם באמת כוונתכם הייתה טהורה,
האם באמת רק חינוך הילד היה לנגד עיניכם,
או איבוד שליטה שלנו,
חוסר השלמה עם מציאות החיים,
חשש ממה יאמרו...
כו' כו'
אם באמת ובתמים (אבל באמת ובתמים !!!)
התשובה היא רק החינוך לנגד עיננו (וכמעט כל הפעמים זה לא כך !!!),
אז ההכאה מוצדקת.
גם על צער של ילד קטן יש תביעה בשמים.
בהצלחה לכולם.

 

[מקצועי בלבד]

ממש לא בא לי לנהל כאן התנצחויות בלי סוף,
אין לי זמן,
ומזמן עברתי את הגיל שנהנים מזה...
אבל לכתוב משפט כזה,
להכות ולהכות עד שיבכה ויבין
(ברור גם ילד קטן מבין שהוא נמצא בסכנה על החיים שלו,
לא תפסיק להרביץ יש מגהץ בבית...),
ולתלות את זה ברב יעקבזון - ממש חוסר הבנה בסיסית בחינוך.
זה נראה שהעיקר היא להשיג מטרה של רגע ולא לחנך.
ברור שחלק מחינוך זה הצבת גבולות,
אבל להכות ילד קטן וחסר ישע,
עד שיפסיק יש בה שתי טעויות.
ראשית עושים פעולה הפוכה,
הילד מבין שבכח אפשר להשיג כל דבר והוא יהיה כוחני.
שנית,
תשאלו את עצמכם לפני ואחרי כל פעם שאתם משתמשים בכח,
האם באמת כוונתכם הייתה טהורה,
האם באמת רק חינוך הילד היה לנגד עיניכם,
או איבוד שליטה שלנו,
חוסר השלמה עם מציאות החיים,
חשש ממה יאמרו...
כו' כו'
אם באמת ובתמים (אבל באמת ובתמים !!!)
התשובה היא רק החינוך לנגד עיננו (וכמעט כל הפעמים זה לא כך !!!),
אז ההכאה מוצדקת.
גם על צער של ילד קטן יש תביעה בשמים.
בהצלחה לכולם.

אולי כדאי שתקרא שוב את המשפט שציטטת!! מישהו דיבר שם על מכות? אני בחיי עוד לא נתתי מכה אחת לילדיי וגם בעלי לא.
ילד בוכה כשמסבירים לו בצורה שהוא יבין שהוא עשה מעשה שלא עושים!
ולתזכורת הנה זה שוב

פירוש ללא שום פשרות, הרביץ פעם אחת עונש ברמה שהילד יבכה כהוגן, ובכוונה אני לא כותבת מה, כי זה עד שהילד יבכה כהוגן,

 

[ochayon]

ממש לא בא לי לנהל כאן התנצחויות בלי סוף,
אין לי זמן,
ומזמן עברתי את הגיל שנהנים מזה...
אבל לכתוב משפט כזה,
להכות ולהכות עד שיבכה ויבין
(ברור גם ילד קטן מבין שהוא נמצא בסכנה על החיים שלו,
לא תפסיק להרביץ יש מגהץ בבית...),
ולתלות את זה ברב יעקבזון - ממש חוסר הבנה בסיסית בחינוך.
זה נראה שהעיקר היא להשיג מטרה של רגע ולא לחנך.
ברור שחלק מחינוך זה הצבת גבולות,
אבל להכות ילד קטן וחסר ישע,
עד שיפסיק יש בה שתי טעויות.
ראשית עושים פעולה הפוכה,
הילד מבין שבכח אפשר להשיג כל דבר והוא יהיה כוחני.
שנית,
תשאלו את עצמכם לפני ואחרי כל פעם שאתם משתמשים בכח,
האם באמת כוונתכם הייתה טהורה,
האם באמת רק חינוך הילד היה לנגד עיניכם,
או איבוד שליטה שלנו,
חוסר השלמה עם מציאות החיים,
חשש ממה יאמרו...
כו' כו'
אם באמת ובתמים (אבל באמת ובתמים !!!)
התשובה היא רק החינוך לנגד עיננו (וכמעט כל הפעמים זה לא כך !!!),
אז ההכאה מוצדקת.
גם על צער של ילד קטן יש תביעה בשמים.
בהצלחה לכולם.

הזוי!
מי הזכיר כאן להכות ולהרביץ מלבדך שאתה חוזר על זה שוב ושוב?
ישנם עשרות אפשרויות ענישה חוץ ממכות והפעלת כח!

 

[chanaf]

ד"ר בלוך היה אומר שהאבא צריך לתת המון המון תשומת לב לילד הגדול!
כמובן שגם האמא, אבל הילדון יודע ומבין מצוין שכרגע התינוק החדש הוא בראש מעייניה של האם, ואילו אצל האבא פחות.
אצלנו עשינו את זה וב"ה התקופה עברה מצוין עם הגדול בן השנתיים, כי הוא לא הרגיש נפסד.

בהצלחה!