מידע שימושי במקום שאין הנשים? השתדל לא להיות/ רכישת מקומות בביהכ"נ לימים הנוראים

kaduri

משתמש מקצוען
הנדסת תוכנה
D I G I T A L
ואגב, זה לא לגמרי מדוייק.
בחגים הבעיה אינה קיימת כי כל אחד מתפלל בבית הכנסת שלו ובמקומו הקבוע, בחלק גדול מבתי הכנסת מקומות נרכשים במחיר מלא.

הבעיה בעזרת הגברים היא דווקא במשך השנה, בבתי כנסת פעילים שמארחים הרבה אורחים- מתפללים שאינם קבועים.
כאן יש בעיה שפעמים רבות האורחים מתיישבים בטבעיות היכן שנראה מתאים בעיניהם בלא לבדוק בשטח האם במקרה המקום שייך למתפלל קבוע.

כאן לא תמיד עוזר הגבאי.
אם הוא יבחין בכך- מצויין. הוא יוכל בשמחה לכוון את המתפלל האורח למקום מכובד שאינו תפוס למתפללים קבועים.
אבל מה אם לא הבחין ולמתפלל לא היה נעים להעיר למי שתפס את מקומו? ויש הרבה כאלו.
ואוסיף ואומר,
אצלנו ההנהגה היא אדרבה, גם אם מישהו ישב במקום שלך אפילו אל תראה שזה המקום שלך..
אם הטלית בתא - תעשה כאילו אתה מחפש אותה בתאים ליד ואז "כשלא מצאת" תבקש סליחה על ההפרעה ותפתח את התא ותיקח...
ויש גבאים שהם הראשונים לוותר על המקום שלהם וגם אנחנו מוותרים בשמחה על מקומנו לאורחים כדי שירגישו נעים כשהם באים... מה זה שווה בית כנסת מפואר שהתוכן שלו מראה לך שאתה לא רצוי?
אצלנו בית הכנסת בוילה ישנה שכורה ומורכב טלאי על גבי טלאי וחצי בכלל זה קרוון שהוסיפו... אבל יש הארת פנים!
(ככה זה נראה - נמחק הקישור)
אבל האש בתפילות והחום בעבודת ה' שווה יותר מכל מקום ובית כנסת מפואר (שבעז"ה נזכה ויבנה בקרוב)
אדם צריך לשמוח כשמישהו אחר מרגיש נעים במקום שלו... הלוואי שזה יכפר לנו על העוונות ועל חובת גלות וכו'...
 
נערך לאחרונה ב:

חלון הזדמנות

משתמש פעיל
נכון.. פה המקום של האנשים עצמם לוותר..
לא לגמרי מסכים.
אם יש מישהו שאפשר לעזור לו- אני תמיד בעד להתאמץ ככל האפשר.

באוטובוס לדוג': המקומות נתפסים לפי סדר העולים. אם יעלה מישהו מבוגר/ חלש מאד/ אמא לתינוק וכו'- יהיה יפה ומתבקש להציע עזרה ולפנות את המקום אם אתה מרגיש שאתה מסוגל לכך, כמובן שגם אם זה דורש מאמץ גדול.
אבל ההבדל הוא ששם פשוט לא היתה אופציה לאותו אחד לתפוס מקום, הוא לא בחר באופציה הזו לכתכילה.
לו היה מצוייר שניתן לקנות מקום באוטובוס ועם כל זאת אותו האדם לא היה קונה, בתקווה שיפנו לו- התמונה משתנה. לא נדרש מאדם לרכוש בכסף מלא מקום ולוותר עליו למישהו שלא טרח לשלם בעצמו.
צדקה תיתן לאותו האדם להחליט למי הוא נותן.

גם כאן, לא יתכן שאישה תתאמץ לרכוש מקום בכסף מלא שלפעמים אין לה, ותרגיש נקיפות מצפון למה היא לא ויתרה על מקומה כפי שיהודי צריך לנהוג, לפי דבריכם- למישהי אחרת שחשבה בדיוק כך, שיהודים טובים אמורים לוותר לה על מקומם. זה מעשה יהודי ויפה, לא?

אני מבין שהתכוונתם הפוך, שאתם מצידכם רוצים לפנות את מקומכם. זה מעשה אצילי, יהודי ויפה.
אבל חבל לתת את ההרגשה שכך מתבקש מכולם, כי זה ממש לא כך.
לפנות את המקום שרכשתם מכספכם זה לגמרי לא מובן מאליו ולא מתבקש, כשההוא שיושב על מקומכם יכול היה לנהוג בדיוק כפי שנהגתם אתם ולרכוש את מקומו בתשלום מלא, או לכל הפחות לבקש רשות.
אני לא חושב שאם מישהו שוכר דירה וידוע לי שהוא לא נמצא בשבת בבית, אני אבוא ואדרוש ממנו את הדירה כי היא ממילא עומדת ריקה.
הוא כעת שוכר את הדירה, היא שלו, ורק הוא יכול להחליט מה לעשות בה.
אם אבקש יפה והוא יסכים לתרום לי את הדירה לשבת? יפה מאד, מעשה ראוי להערכה. אבל זה לגמרי לא מובן מאליו.
 

Natan Galant

כתיבה שדגה לך לקוחות, ובכמויות!
מנוי פרימיום
עיצוב גרפי
כתיבה ספרותית
מוזיקה ונגינה
עריכה תורנית
עיצוב ואדריכלות פנים
אני פונה מעל במה זו כגבאי בית הכנסת, מעוניין לשתף בתחושה שמלווה אותי מידי שנה בתקופה הזו ואשמח לשמוע את דעתם בעניין.

ב"ה אנחנו לקראת תקופה מורכבת מכל הבחינות, שראשיתה עוד הרבה לפני פתיחת ההכנות לחגים באופן רשמי...
משתדל במקסימום להשביע את רצונם של 'לקוחותי', קרי: המתפללים.
נקודה כואבת מאד צצה לי בכל שנה מחדש, מדובר בתופעה שמתרחשת בעיקר בעזרת הנשים (לא רק, אבל מטבע הדברים: בעיקר שם), והרי היא לפניכם:

בהרבה מאד מבתי הכנסת קיים, בפרט בימים הנוראים המושג של: "מכירת מקומות".
קניית המקום נקנית אצל חלקם של המתפללים מתוך קושי כלכלי רב, אך חיונית ממש למען החזקת בית הכנסת בימים אלו. ההוצאות המרובות שחורגות מההוצאות השוטפות של כל השנה: בעלי התפילה, הבעל תוקע, הוצאות החשמל ההזויות ועוד ועוד.
האנשים שרכשו את מקומם לימים אלו, שעשו את המאמץ הלא קל, עשו זאת מתוך ידיעה ברורה שיש להם מקום שמור משלהם, והוא שלהם בלבד בימים אלו.
ההרגשה של: "מקום ששמור במיוחד לי בכל זמן שאגיע" בלי צורך לתפוס מקום מוקדם , מבלי לחשוש לעזוב לרגע את הכסא שמא מישהו יתיישב עליו בינתיים, היא הרגשה נהדרת ושווה להם בהחלט את המחיר.

אך, לתמיהתי, מידי שנה אני שומע תלונות רבות מצד עזרת הנשים, מתפללות כאובות מאד שרכשו מקומות למרות הקושי, ויצאו עם עגמת נפש מרובה ומירמור גדול.
מדובר על אותן נשים שבד"כ לא יכולות להתפלל את כל התפילות, בוודאי לא מברכות השחר ועד ערבית ללא הפסקה, אבל מעוניינות בהחלט שלתפילות שכן תגענה יהיה להן מקום לשבת בנח. הן תדענה שיש להן מקום בטוח. מתי ואיך שהן תבאנה- ממתין ומחכה להן מקומן המגיע להן ביושר בחיוך מזמין.

ובכל שנה? הלם מחדש.
כשהן מגיעות הן רואות לתדהמתן שיושבת בנוחות מתפללת אחרת בלתי מוכרת על כסאן.
מקומן נתפס ע"י אחת מאלו הנשים שהחליטו שחבל להן על הממון, והן בהחלט יכולות להיעזר במקומות שממילא עומדים פנויים בשעה שהגיעו. והגיונן עימן: למה שלא תשתמשנה במקומות הללו שפשוט מזמינים אותן? הרי זה נהנה וזה לא חסר, הלא כן? ומי לא תרצה להוסיף זכויות בראש השנה?
ברור להן שהמתפללת שזהו מקומה שלה תשמח לאפשר להן לשבת במקומה ולאסוף עוד קצת זכויות.

ברור לי שמי שנוהגת כן, עושה זאת באמת בתמימות, היא פשוט לא מודעת לכך שיש נשים עדינות שקשה להן מאד להקים מישהי אחרת גם אם הכסא שלהן ביושר ובדין.
מאד לא נעים להן להקים את המתפללת שבמקרה הטוב נעה על כסאה בחוסר נוחות ומנסה לפענח למי שייך השם: "כהן" על מקומו היא יושבת כעת ומעיפה מבטים מוטרדים לחלל בית הכנסת בלי לדעת מיקומה של מי תפסה, ובמקרה הפחות טוב- המתפללת ה'פולשת' (סליחה על ההגדרה אם היא פוגענית. אבל זוהי בדיוק תחושת האישה שמקומה נתפס, לצערי) מרוכזת כל כולה בתפילה נרגשת מעומק ליבה, ואין לה הפנאי לחשוב האם, אולי וכיצד מרגישה ברגע זה ממש מישהי שאין לה מקום עכשיו ודווקא לגמרי אמור להיות לה, בשעה שהיא מתחננת לאביה שיקבל תפילותיה ויסלח לה.
ולמה אני אומר מקרה פחות טוב? כי במקרה שנראה שהאישה מוטרדת מכך שתפסה מקום של מישהי אחרת, יש עוד סיכוי שלאחר ככה, בערך, חמש- עשר דקות- רבע שעה, פתאום אולי תבחין באישה עדינה שמסתכלת עליה באכזבה עמוקה, ואז תבין שכנראה תפסה את מקומה- ותקום מיד.
וגם אם לא תבחין, יש נשים (אני כותב: "יש" מתוך ידיעה שלחלוטין לא כולן. יש רבות שמאד לא נעים להן והן לא תעשינה זאת) שתעזנה בכזה מצב לבקש בעדינות שיפנו להן את מקומן המגיע להן ביושר, כי הן רואות שמישהי מחפשת כנראה אותן בידיעה שהיא יושבת על מקום שלא שלה.
אך אם המתפללת מרוכזת כל כולה בתפילה? לא לה יש ראש לחפש אחר בעלת המקום, ולא לבעלת המקום יש לב להקים אותה מהמקום ולהפריע את תפילתה מלאת הכוונה.

אני מאמין באמונה שלימה, שמי שמתיישבת במקום שלא שלה, עושה זאת מתוך תמימות ומתוך כוונה טובה ומשוכנעת שכשתבוא המתפללת בעלת המקום- היא פשוט תקים אותה בשמחה.
הרי וודאי לי וברור שאף אחת לא מעוניינת בימים כאלו גדולים של התפייסות וסליחה לגרום לאיזשוהי קצה תרעומת עליה.

לכן, רק אציין מספר נקודות שאולי לא חשבתם, ובהחלט ראוי להתייחס אליהן. (לאחר שיחות, אני מבין שזו תופעה שהרבה גבאים מקבלים עליה תלונות, כך שכדאי לשים לב גם אם כך 'מקובל' אצלכם, כביכול.)

ובכן, התיישבתם במקום שלא שילמתם עליו? שימו לב:
1. האם אתם מכירים את בעלת שם המשפחה שבמקום שלה אתם משתמשים כעת, כדי להבחין ולדעת מיד לפנות את מקומה כאשר תגיע? האם אתן ערניות ובודקות מתי היא מגיעה?
2. האם שאלתם אותה קודם אם היא מאפשרת לך לשבת בזמן שאינה נמצאת? אולי סיכמה עם מישהי אחרת להתחלף איתה בחלק מן התפילות? (אחות וכד') ואולי סתם כך מתחשק לה לדעת שהיא מגיעה למקום פנוי ולא נאלצת להקים אף אחת מתוך הרגשה של חוסר נעימות שלחלוטין לא מגיעה לה?
3. האם אתם מבינים את העניין, שגם אם לכם ברור שאתם מתיישבים על מנת שיקימו אתכם וזה נראה לכם ברור וטבעי לכולם- לא לכל אחת נח לעשות את התפקיד הבלתי נעים הזה? שלא לדבר אם מדובר במקום של נערה שבוודאי לא יהיה לה נעים להקים מבוגרת מכיסא? והאם חשבתם על מצב שאולי אח"כ עוד חצי יום אותה אישה מתהלכת בהרגשה לא נעימה עם ייסורי מצפון מדוע לא ויתרה בכל אופן על מקומה? (הזוי לגמרי, נכון. אבל ככה זה. יש נשים כאלו. מה לעשות?)
4. האם חשבתם פעם על הנקודה שאם תפסתם מקום לאישה אחרת, יתכן ובגללכם היא תפסה מקום של מתפללת אחרת (לגמרי לא בסדר, אבל ככה לעיתים הגלגל ממשיך לצערנו. מתוך ידיעת השטח) ובגללה מישהי---- וכו', מן גלגל מוזר שכזה שאתם פשוט וחלק אחראיים לו? ורק בגללכם יש כאן בבית הכנסת מספר נשים מאוכזבות וכעוסות וסלט אחד גדול במקומות הישיבה?
5. וסתם, אני באמת תמה ומתפלא מעומק הלב: לאלו שמתיישבות על מקום פנוי בזמן של לפני התקיעות: האם אתם ב-א-מ-ת חושבים שיש מצב שאישה שרכשה מקום- לא תהיה בשעת התקיעות???! נשגב מהבנתי. פשוט לא נראה לי שיש מצב שאישה שקונה מקום לא תהיה בזמן התקיעות בבית הכנסת. מילא שחרית, אולי גם חלק ממוסף. אבל תקיעות? למה שתקנה מקום אם אפילו בתקיעות וחלק ממוסף לא תהיה? אם אפילו לא באה לתקיעות או מוסף- אז לצורך מה נקנה בעצם המקום? רק לשחרית?
אז מדוע אתם חושבים בזמן כזה שבוודאות אמורים כל המקומות להיות מאויישים, שרק בגלל ש'התמזל מזלכם' והמקום טרם נתפס כשהגעתם- אתם יכולים להתיישב עליו? סביר יותר להניח שרגע אחרי שהתיישבתם והתרכזתם במחזור במלוא הכוונה- הגיע בעלת המקום, או לחילופין: אולי בעלת המקום קמה לרגע ממקומה לפני שהגעתם ואתם מיהרתם לתפוס לה מחוסר ידיעה.
מקום פנוי בזמן התקיעות שנרכש בכסף מלא? כמעט ולא מציאותי!
בכל מקרה ובכל התפילות האחרות סעיפים 1-4 קיימים ויש להתחשב בהם. אבל בתקיעות- לעניות דעתי אין מצב שהמקום יהיה פנוי בכלל, כך שלא רלוונטי לשאול, להכיר או לברר.


לסיכום: העניין לא פשוט. אני מתמודד במוצאי כל חג עם הסיפורים הנ"ל שמגיעים אליי, וכואב כל כך בשביל המתפללות. לצערי טרם מצאתי דרך לעזור להן.
ולפני שכל אחת תגיד: "בעיה שלה" "שתלמד להיות יותר אסרטיבית" "איזו מוזרה? ברור שאם אני יושבת לה במקום- אני מצפה שהיא תקים אותי. מה יש לה להרגיש לא נעים?"- אז פשוט כדאי להבין שזה לא ממש רלוונטי לעניין.
כן, יש הרבה כאלו שלא נעים להן. כן, יש הרבה כאלו שתעמודנה ולא תקמנה אישה אחרת שיושבת במקומן. כן, יש הרבה כאלו שגם כשיבקשו את המקום המגיע להן ביושר- מחשבותיהן בתפילה כל הזמן ירוצו: "האם הייתי בסדר?" "האם הייתי אמורה לשתוק?" "למה לא נתתי לה עוד קצת?" "היא אישה מבוגרת או היתה נראית שלא מרגישה טוב... ואני יכולתי להחזיק מעמד" ולא יעזור להגיד להן לדעת שהן אמורות להרגיש בנוח. ככה הן וזהו.

מתפלל ומבקש שעד שנה הבאה ישתנה משהו בהסתכלות ובהבנה של ה(א)נשים בנוגע לקניית ה מקומות.
ויהי רצון שתהיה לכולנו שנה טובה ומבורכת ושיתקבלו כל תפילותינו לטובה ולרצון.
יש לי מקום משלי בבית הכנסת, ומידי שבת הוא נתפס בשלב מאוד מוקדם (מסוג המקומות שאורחים מאוד אוהבים לשבת בהם, צדדי), ו... לא נעים לי להקים. נקודה.
פעם הייתי מקים, עד שנמאס לי מזה. בייחוד כאשר מגיעים מאוחר לתפילה, ויודעים שכאשר מקימים את מר אורח אין לו מקום פנוי אחר בסביבה.
מצד שני, זכור לי כאשר הייתי אורח בבית כנסת מסויים בשבת מסויימת בנקודת זמן מסויימת, חשובה ושמחה בחיי - התיישבתי בבית כנסת במקום כלשהו. בערך ב'נשמת' הגיע בעליו והקימני. צודק.
אז עברתי למקום אחר.
ושוב הוקמתי.
ועברתי.
ושוב הוקמתי.
בסוף נשארתי לעמוד, ונשבעתי לעצמי שלשם לא אחזור לעולם.

@חלון הזדמנות - בוא נעשה מזה סטארטאפ.
נקים חברה לייצור מנעולים קטנים. כל רוכש מקום מקבל מפתח.
במשך השבוע המושב מורם כלפי מעלה ונעול (בלתי ניתן להורדה), וכאשר בעל המקום מגיע, הוא משתמש במפתח שלו ומשחרר את המושב...
*** מגיע לי פרס נובל ***
 

Natan Galant

כתיבה שדגה לך לקוחות, ובכמויות!
מנוי פרימיום
עיצוב גרפי
כתיבה ספרותית
מוזיקה ונגינה
עריכה תורנית
עיצוב ואדריכלות פנים
ועוד מילה.
זכיתי להיות פעם בשבת במושב בית חלקיה, ונדהמתי ונפעמתי והתרגשתי והתלהבתי ושמחתי והשתוממתי למראה הרב רותם שליט"א, אחד מדרי המקום, שניגש אישית לכל אורח ומנתב אותו למקום פנוי. הוא יודע בדיוק מי מבין התושבים איננו נמצא בשבת - ויודע שאפשר להושיב שם אורחים (המגיעים מידי שבוע למושב, עקב השתוקקות נמרצת לטעום מהצ'ולנט של @יואל ארלנגר - קקטוס )

כל הכבוד.
כל הכבוד.
כל הכבוד.
 

אך

משתמש סופר מקצוען
הדמיות בתלת מימד
עיצוב ואדריכלות פנים
בלת"ק. אין לי זמן לקרוא את התגובות ויתכן שאני אכתוב משהו שכבר נכתב, אבל מכיוון שהנושא חשוב מאד מאד אני בכ"ז אכתוב. בביה"כ שלנו האדם שאחראי על המקומות הוא בעלי, ובעזרת נשים אני עוזרת לו לפי איך שנראה לי שיהיה הכי נוח למתפללות(לזו יש ילדים קטנים שיכולים להכנס ולהפריע- היא תשב ליד הכניסה, זו מבוגרת שקשה לה לשמוע- תשב ליד המחיצה. זו יהיה לה נחמד ליד X וכו'), באמת באמת עבודת שיבוץ לא קלה כלל. אבל מגיעים הימים הנוראים וכל מה שאני רוצה זה להתרכז בתפילה, ב"ה הילדים גדלו ואין את הילד התורן שימשוך בשמלה, זה הזמן להתפלל ולבקש, אבל במקום זה אני צריכה לדאוג שזו תקום מהמקום שהתיישבה עליו מפני שבעלת המקום הגיעה, לבקש יפה שוב ושוב(למרות מודעות על הקיר) להוציא ילדים מביה"כ וכו' וכו'. יש מפת מקומות מסודת. יש בקשה לא להתיישב במקומות מסומנים. יש בקשה לא להכניס ילדים קטנים ועגלות. ולצערינו יש... חוסר משמעת. רוב הנשים נהדרות ובאמת בסדר. יכולה להיות אישה שתשאל בעדינות אם המקום פנוי וגם אם לא שואלים, אם אני רואה אשה שיושבת בספסל לא נוח ומצד שני אני יודעת שיש מישהי שמגיעה רק לתקיעות אני ביוזמתי אלך ואציע לה לשבת במקום מסוים, אבל המיעוט שמתנהג לא כראוי מפריע וחבל.
ואם כבר העלו את עניין המקומות אז נקודה חשובה נוספת: יש מקרים שנשים באות לביה"כ בימים שלא קונים מקומות(סליחות, קריאת מגילה וכד'), בכ"ז אמור להיות זכות קדימה לנשות המתפללים הקבועים בביה"כ, מה שקורה בפועל שנשים שגרות קרות לבחה"כ שולחות ילדות מוקדם "שיתפסו" מקומות ועד שהנשים הקבועות באות אין מקומות ישיבה. אמנם אם אני מגיעה מוקדם אני לא נותנת לשמור מקום ובודאי ששומרת מספר שולחנות מסוים למתפללות הקבועות, אבל מה אם הם מקדימות אותי? ולה בכלל זה צריך לקרות? ולמה ילדה תשב בנוחות כשאין לה בעיה לראות אשה מבוגרת עומדת(כמובן אני מקימה את הילדה)? ותאמינו לי שכ"כ לא נעים לי ולא נוח לי לעשות את זה, ואני עושה את זה בשיא העדינות שאפשר, אבל למה מעמידים אותנו בסיטואציה הזו???
 

kaduri

משתמש מקצוען
הנדסת תוכנה
D I G I T A L
לא לגמרי מסכים.
אם יש מישהו שאפשר לעזור לו- אני תמיד בעד להתאמץ ככל האפשר.

באוטובוס לדוג': המקומות נתפסים לפי סדר העולים. אם יעלה מישהו מבוגר/ חלש מאד/ אמא לתינוק וכו'- יהיה יפה ומתבקש להציע עזרה ולפנות את המקום אם אתה מרגיש שאתה מסוגל לכך, כמובן שגם אם זה דורש מאמץ גדול.
אבל ההבדל הוא ששם פשוט לא היתה אופציה לאותו אחד לתפוס מקום, הוא לא בחר באופציה הזו לכתכילה.
לו היה מצוייר שניתן לקנות מקום באוטובוס ועם כל זאת אותו האדם לא היה קונה, בתקווה שיפנו לו- התמונה משתנה. לא נדרש מאדם לרכוש בכסף מלא מקום ולוותר עליו למישהו שלא טרח לשלם בעצמו.
צדקה תיתן לאותו האדם להחליט למי הוא נותן.

גם כאן, לא יתכן שאישה תתאמץ לרכוש מקום בכסף מלא שלפעמים אין לה, ותרגיש נקיפות מצפון למה היא לא ויתרה על מקומה כפי שיהודי צריך לנהוג, לפי דבריכם- למישהי אחרת שחשבה בדיוק כך, שיהודים טובים אמורים לוותר לה על מקומם. זה מעשה יהודי ויפה, לא?

אני מבין שהתכוונתם הפוך, שאתם מצידכם רוצים לפנות את מקומכם. זה מעשה אצילי, יהודי ויפה.
אבל חבל לתת את ההרגשה שכך מתבקש מכולם, כי זה ממש לא כך.
לפנות את המקום שרכשתם מכספכם זה לגמרי לא מובן מאליו ולא מתבקש, כשההוא שיושב על מקומכם יכול היה לנהוג בדיוק כפי שנהגתם אתם ולרכוש את מקומו בתשלום מלא, או לכל הפחות לבקש רשות.
אני לא חושב שאם מישהו שוכר דירה וידוע לי שהוא לא נמצא בשבת בבית, אני אבוא ואדרוש ממנו את הדירה כי היא ממילא עומדת ריקה.
הוא כעת שוכר את הדירה, היא שלו, ורק הוא יכול להחליט מה לעשות בה.
אם אבקש יפה והוא יסכים לתרום לי את הדירה לשבת? יפה מאד, מעשה ראוי להערכה. אבל זה לגמרי לא מובן מאליו.
מסכים איתך שכשמדובר במתפללים הרגילים אין ספק שגם עליהם היה לקנות מקום ואין להם הצדקה לתפוס מקום של מישהו אחר... ולהגדיל ראש ולקנות גם לאורחים שלהם...

וכמובן שילמת וזה שלך בדין, אבל בימים הנוראים אנחנו רוצים שיתייחסו אלינו בשמים לפנים משורת הדין...
 

Natan Galant

כתיבה שדגה לך לקוחות, ובכמויות!
מנוי פרימיום
עיצוב גרפי
כתיבה ספרותית
מוזיקה ונגינה
עריכה תורנית
עיצוב ואדריכלות פנים

שושנית100

משתמש מקצוען
הבעיה הקשה היא חוסר המקום בעזרת הנשים של בית הכנסת
בבתי הכנסת שאני מכירה, אין מספיק מקומות, אפילו לאלו שרוצים לקנות מקום בכסף מלא או להוסיף מקום לבת משפחה נוספת.
ואם אישה הצליחה למצוא כמה דקות פנויות ולהגיע לבית הכנסת,
מה תעשה? אפילו לעמוד בין השולחנות אין מקום....
והיא רואה כמה וכמה כסאות פנויים סביבה...
הניסיון ממש קשה .
אז לשבת במקום פנוי ? - לא.
לעמוד בין השולחנות? - אי אפשר.
מה כן אפשר?

בעזרת הגברים בד"כ יש מקומות פנויים/ מעברים פתוחים יותר.
(באופן אישי, כבר כמה שנים טובות שלא רכשנו לי מקום בבית הכנסת ב"ה)
 

משה מנחם

משתמש מקצוען
עיצוב גרפי
עריכה תורנית
ואם כבר העלו את עניין המקומות אז נקודה חשובה נוספת: יש מקרים שנשים באות לביה"כ בימים שלא קונים מקומות(סליחות, קריאת מגילה וכד'), בכ"ז אמור להיות זכות קדימה לנשות המתפללים הקבועים בביה"כ, מה שקורה בפועל שנשים שגרות קרות לבחה"כ שולחות ילדות מוקדם "שיתפסו" מקומות ועד שהנשים הקבועות באות אין מקומות ישיבה. אמנם אם אני מגיעה מוקדם אני לא נותנת לשמור מקום ובודאי ששומרת מספר שולחנות מסוים למתפללות הקבועות, אבל מה אם הם מקדימות אותי? ולה בכלל זה צריך לקרות? ולמה ילדה תשב בנוחות כשאין לה בעיה לראות אשה מבוגרת עומדת(כמובן אני מקימה את הילדה)? ותאמינו לי שכ"כ לא נעים לי ולא נוח לי לעשות את זה, ואני עושה את זה בשיא העדינות שאפשר, אבל למה מעמידים אותנו בסיטואציה הזו???
אוסיף גם אני נקודה (בשם אשתי שלא יושבת כרגע לידי):
יש בבית הכנסת 'אופרוף', לדוגמא , ובאות אורחות רבות, ביניהן בנות משפחה של המתפללים הקבועים, שהן עצמן פוקדות את עזרת הנשים רק בחגים, אבל יש כאן נשים שמגיעות מדי שבת (לאו דווקא בשעת תחילת התפילה הרשמית) ובאופן טבעי יושבות בשורה הראשונה הפנויה. למה עליהן לעבור אחורה בעל כרחן?
 

שושנית100

משתמש מקצוען
אוסיף גם אני נקודה (בשם אשתי שלא יושבת כרגע לידי):
יש בבית הכנסת 'אופרוף', לדוגמא , ובאות אורחות רבות, ביניהן בנות משפחה של המתפללים הקבועים, שהן עצמן פוקדות את עזרת הנשים רק בחגים, אבל יש כאן נשים שמגיעות מדי שבת (לאו דווקא בשעת תחילת התפילה הרשמית) ובאופן טבעי יושבות בשורה הראשונה הפנויה. למה עליהן לעבור אחורה בעל כרחן?
אולי נלך הפוך?
את כל שבת מכובדת במקום הזה, השבת תכבדי את הסבתא שהגיעה מעיר אחרת/ האמא / הדודה וכו'
(כמובן שלא מדובר על נערות וילדות)
 

מרחבית

משתמש מקצוען
אני מבין שהתכוונתם הפוך, שאתם מצידכם רוצים לפנות את מקומכם. זה מעשה אצילי, יהודי ויפה.
אבל חבל לתת את ההרגשה שכך מתבקש מכולם, כי זה ממש לא כך.
מאוד נכון. ונגעתם באחת הנקודות המעוותות הקיימות. מחנכים לחסד ולוויתור ולנתינה. וזה נפלא וראוי וטוב שכך. ובודאי בימים הנוראים.
הבעיה מתחילה כששוכחים שכל העניין של חסד וויתור הוא חינוך כל אחד לעצמו, שייתן בזמנים ובמקומות שהוא מחליט לתת. ואז, כמה זה יפה וטוב וראוי להערכה.

אנשים מחליטים לא פעם שהשני צריך לתת. ואם הוא לא נותן, הוא לא בסדר. ופתאום מתהפכים היוצרות. יש אנשים שמדברים רע או מקפידים על מי שלא הסיע אותם טרמפ, לא השאיר להם את הדירה לשבת, לא הסכים שיהרסו את הדירה שלו למען הבניה של השכן, ועוד.

כך יוצא, שהחינוך לחסד, הופך לפעמים לבומרנג. למה? - כי במקום להכיל אותו על עצמו בלבד, מכילים ודורשים אותו מהשני. כאילו יש לשני חובה להתחסד כלפיו, משל הוא חייב לו כסף שלווה.

אם מדובר על מקומות, קודם כל ההדגשה היא להימנע מעושק. זה בסיס. לא ייתכן לקחת מאדם מקום שהוא שילם עליו. ולא לעודד תופעה כזאת.
אחר כך יבוא המקום של לפנים משורת הדין - של מי שנדבו לבו לוותר. ואשריו.
אך שלא יקרה מצב, שאדם גוזל בשם החסד שהשני כביכול חייב לעשות עמו.

וכמו שראוי להתחנך להיות מן הנותנים, כך ראוי להתחנך לא להיות מן הנוטלים. אדם לא אמור לחוש בטוב ליטול מן השני, גם במקרה שהשני מסכים. ואם נוטלים, אמורים לחוש הכרת טובה למי שנדבו לבו ונתן מעבר למחויבותו. ולא כאילו פרע חוב.
ושני הדברים - להיות מן הנותנים מצד אחד, לא להיות מן הנוטלים מצד שני - נותנים את האיזון שלעיתים נראה חסר.
 

אש הברזל

משתמש סופר מקצוען
הבעיה נובעת מזה שבנים הולכים לישיבות ומגיל 13-14 כבר לא נמצאים למעט שבתות חופשיות ואילו הבנות עד החתונה נשארות להתפלל ובמקומות שיש כבר בנות בוגרות יותר בד"כ גם האמהות כבר יותר יכולות לבוא להתפלל ונוסיף על זה גם את העובדה שבכל הבתי כנסת העזרת נשים יותר קטנה משמעותית אז קיבלנו חוסר מקום מוחלט בעזרת נשיםוגם אם רק המקומות שנקנו קיימים זה בד"כ בצפיפות גדולה הרבה יותר מעזרת הגברים באותו מקום
 

חלון הזדמנות

משתמש פעיל
מסכים איתך שכשמדובר במתפללים הרגילים אין ספק שגם עליהם היה לקנות מקום ואין להם הצדקה לתפוס מקום של מישהו אחר... ולהגדיל ראש ולקנות גם לאורחים שלהם...

וכמובן שילמת וזה שלך בדין, אבל בימים הנוראים אנחנו רוצים שיתייחסו אלינו בשמים לפנים משורת הדין...
אני חושב שהכי פשוט שנתלה מודעה עם ההודעה על רכישת המקומות, בה נכתוב בגדול: "היות ויש אנשים שאין באפשרותם לרכוש מקומות בכסף מלא והם ישמחו מאד להתפלל בבית הכנסת במקום מסודר, נשמח אם באפשרותכם לתרום בעבורם סכום צנוע לרכישת מקום מסודר"
כל אחד יעשה את שיקוליו האם הוא יכול לתרום וכמה.

נראה לי כך פשוט יותר, האנשים יקבלו תרומה של מקום בצורה מכובדת ממי שרוצה ויש באפשרותו לתרום להם, הם לא יאלצו להתרים אחרים בעל כרחם. :rolleyes:
 

להרגיש בבית

משתמש סופר מקצוען
עיצוב ואדריכלות פנים
ועוד מילה.
זכיתי להיות פעם בשבת במושב בית חלקיה, ונדהמתי ונפעמתי והתרגשתי והתלהבתי ושמחתי והשתוממתי למראה הרב רותם שליט"א, אחד מדרי המקום, שניגש אישית לכל אורח ומנתב אותו למקום פנוי. הוא יודע בדיוק מי מבין התושבים איננו נמצא בשבת - ויודע שאפשר להושיב שם אורחים (המגיעים מידי שבוע למושב, עקב השתוקקות נמרצת לטעום מהצ'ולנט של @יואל ארלנגר - קקטוס )

כל הכבוד.
כל הכבוד.
כל הכבוד.
מוזר...
אנחנו ויתרנו על שבת משפחתית בבית חלקיה ואחת הסיבות המרכזיות היתה חוסר מקום בבית הכנסת...
גיסה שהיתה שם עם משפחתה סיפרה שהגיעו לתפילת שחרית ונאלצו לעמוד כל התפילה. אביה, אדם לא צעיר ומכובד, וכל האחים והגיסים.
 

חלון הזדמנות

משתמש פעיל
אולי נלך הפוך?
את כל שבת מכובדת במקום הזה
היא לא מכובדת. היא פשוט רוצה ויכולה ושווה לה את המאמץ לבוא. והמקום ראוי לה.
אם היא תפנה מיוזמתה ותציע את מקומה לאורחות- נפלא. אשריך ישראל.
אבל בהחלט ראוי לאורחות לוודא שאינן תופסות מקומות קבועים. וזו אכן תופעה קיימת וגם עליה אני מקבל תלונות.

כאן אמנם לא מדובר על רכישת מקום בממון, אבל מדובר במקום קבוע שיש לה זכות קדימה.
כשיש מחסור במוצר במכולת והיתה אספקה מצומצמת, למי ידאג בעל החנות קודם? לכל דורש או שתהיה לו עדיפות לשמור בצד בעבור לקוחותיו הקבועים?
 

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קיט א'

א אַשְׁרֵי תְמִימֵי דָרֶךְ הַהֹלְכִים בְּתוֹרַת יְהוָה:ב אַשְׁרֵי נֹצְרֵי עֵדֹתָיו בְּכָל לֵב יִדְרְשׁוּהוּ:ג אַף לֹא פָעֲלוּ עַוְלָה בִּדְרָכָיו הָלָכוּ:ד אַתָּה צִוִּיתָה פִקֻּדֶיךָ לִשְׁמֹר מְאֹד:ה אַחֲלַי יִכֹּנוּ דְרָכָי לִשְׁמֹר חֻקֶּיךָ:ו אָז לֹא אֵבוֹשׁ בְּהַבִּיטִי אֶל כָּל מִצְוֹתֶיךָ:ז אוֹדְךָ בְּיֹשֶׁר לֵבָב בְּלָמְדִי מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ:ח אֶת חֻקֶּיךָ אֶשְׁמֹר אַל תַּעַזְבֵנִי עַד מְאֹד:
נקרא  40  פעמים

לוח מודעות

למעלה