שיר בלון וחידלון

[מטאלי]

לפעמים ארגיש כמו בלון נפוח שנדקר
לפעמים אגיש עוד לחי בחידלון מוכר

והאוויר נידף בקול שריקה דקה
והשיר נקטף אז בשתיקה רכה

והאמת

שסופו של כל בלון
מושלך בבזיון
אזי תחושת קלון
אינה רק חיזיון

והאמת

שאנו יצירי עפר ורוח
נמלטים מן האמת
ולבסוף עם גוו שחוח
החי הינו רק מת

 

[הפקות כתיבה]

כתוב מאד יפה
אבל הייתי מצפה לשינוי שהשיר יביא איתו, לאיזו תובנה יותר משמחת מאשר-

החי הינו רק מת

...
אולי אפשר להוסיף משהו סגנון שאם ננצל וכו (אבל לא שמו'ס)

 

[מטאלי]

תודה על המשוב @הפקות כתיבה.
אך האמת שזה לא שיר זו תחושה!
קרה מה שקרה אמש, והרגשתי צורך עז לשפוך את הגיגי ליבי עלי גליון [אלקטרוני].
ככה זה אצלי, הכתיבה היא רישומי הנפש, וכשהנפש סוערת חריטות קולמוסה לא מתחשבות בביקוש מול הצע, אלא היא מכתיבה את תחושותיה כמעט בכפייה.
יתכן שזה לא פופולרי, יתכן שזה מעט מדכא, אך זה מה יש!

 

[ישיר]

שחוח

רק חבל שכאן איבדת את ההקפדה על החריזה השלמה (בהנחה שמתעלמים מהבדל קו"ף וכ"ף)

 

[מטאלי]

שאנו יצירי עפר ורוח
נמלטים מן האמת
ולבסוף עם גוו שחוח
החי הינו רק מת

הלא כן?

 

[יעקב1245]

שיר יפהפה
רק מה?
הזכיר לי השיר את 'הזמיר והשושנה' ספר נוראי ואיום, למרות היותו ספר ילדים כביכול.
הייתי נותן לו ביקורת, רק כמדומה שלא מתאים בפורום