עזרה בית בלאגן. מה עושים?

[מגנום]

אז במקום להתעצבן קבלי רעיון:
לא ניסיתי אותו אבל הדמיון שלי בד''כ לא משטה בי.
קני שני סלים יפים, משהו כמו סלי כביסה
תקשטי אותם, תדביקי מסביב פרחים או לבבות או פרפרים לומשנה מה.
על אחד מהם תכתבי: כביסה. על השני: ארון.
תגידי לו:
בעלי היקר, אני רואה שקשה לך ללכת את כל הקילומטרים מהחדר עד חדר הכביסה
להגיד לו בטון ענייני ובלי טיפת ציניות. מותר לך להראות לו שזה מפריע לך
בדיוק כמו שמותר לו לזרוק חפצים על הרצפה.
אז בכל פעם שאתה מחליף חולצה ולפני שאתה זורק על הרצפה- שים בבקשה בתוך סל 'כביסה'.
ואם הוצאת חולצה נקייה והתחרטת ולקחת אחרת במקומה אז במקום לזרוק
על הרצפה שים בתוך סל 'ארון'.
אני כבר אניח אותם במקום.
לדעתי, אחרי שבוע הוא ירגיש מן גן ילדים כזה, מבצעים ופרפרים...
וילך כמו ילד טוב לכביסה או לארון.

את יודעת כמה סלים כאלו אני אצטרך?
אחד עבור שקיות מכולת ריקות, אחד עבור מוצרי מזון שאמורים לחזור למקרר, אחד עבור נעליים, אחד עבור עטיפות ריקות שאמורות להיזרק לפח האשפה, אחד עבור מסמכים, אחד עבור בגדי הילדים שהוא מפשיט בבוקר, אחד עבור המוצרים שהוא קנה ועוד בערך 300 לכל השאר.
וחוץ מזה, איפה הסלים האלו יעמדו? לפעמים מורידים בגדים באמבטיה, לפעמים בחדר השינה לפעמים פרטי לבוש בסלון, אז 300 כפול 3?....

אנשים צריכים ללמוד להניח חפצים במקומם.
כל הפלונטר הוא איך מלמדים אותם את זה בלי להיות "מלמד".
הכל טוב, אין לי טענות, אחרי שנים של הרגל קשה מאוד לשנות, אבל בסיטואציה של אדם נשוי זה לא מתאים.
למה לא עושים סדנאות לגברים לפני החתונה?

 

[אנכי הקטנה]

וואו, זה קשה!

מאד!!
אבל ב"ה זה לא שאנחנו קיצוניים כל אחד לצד השני,
וואנחנו מדברים על זה הרבה... וכל אחד מנסה לבוא לקראת השני
אבל בתכלס באמת זה קשה לי לפעמים
לא נורא, אף אחד לא אמר שעבודת המידות זה קל...

 

[שרלוט]

ת יודעת כמה סלים כאלו אני אצטרך?
אחד עבור שקיות מכולת ריקות, אחד עבור מוצרי מזון שאמורים לחזור למקרר, אחד עבור נעליים, אחד עבור עטיפות ריקות שאמורות להיזרק לפח האשפה, אחד עבור מסמכים, אחד עבור בגדי הילדים שהוא מפשיט בבוקר, אחד עבור המוצרים שהוא קנה ועוד בערך 300 לכל השאר.
וחוץ מזה, איפה הסלים האלו יעמדו? לפעמים מורידים בגדים באמבטיה, לפעמים בחדר השינה לפעמים פרטי לבוש בסלון, אז 300 כפול 3?....

אם את לא בקטע של לחנך
תנסי לקבל את זה באהבה
סוג של כפרת עוונות

תקני הרבה סלים או שקים גדולים, תכווני לבך לשמים ותבקשי:
רבונו של עולם, שאלו יהיו הפעקאלך שלי!!

 

[מנגנת]

מקבלת באהבה, תרגעו, הכל בסדר!
השאלה אם יש מה לעשות טכנית כדי שיהיה בית שפוי לחיות בו
משהו שהאשה יכולה לעשות בלי תלות בשיתוף פעולה
זאת השאלה!
מבינות?
יותר כיף לתת עצות לשלום בית מאשר לבלגן, אתן צודקות...
אבל כרגע על הפרק הבלגן ולא השלום בית (אלף פעמים תודה לה'!!!)

 

[מגנום]

אם את לא בקטע של לחנך
תנסי לקבל את זה באהבה
סוג של כפרת עוונות

תקני הרבה סלים או שקים גדולים, תכווני לבך לשמים ותבקשי:
רבונו של עולם, שאלו יהיו הפעקאלך שלי!!

צחקתי

 

[שריתי גוט]

יותר קל לשנות את עצמך מלשנות מישהו אחר. זה לא עיצה
לשלום בית זאת עובדה...ועבודת המידות.
אין פיתרון קסם או שאת משלימה עם זה. או שאת מסדרת אחריו...
או שאת מתחילה בצעדים קטנים כל פעם מבקשת משהו שהכי מפריע לך וכך לאט לאט. אין שום סיבה שבעל רואה משהו שכל כך מפריע לאשתו ולא מוכן קצת לבוא לקראת...
וחמותי לא מאמינה מה שיצא מבעלי בעניין תיחזוק ועזרה בבית אחרי שגדל כמעט כבן יחיד בלי שום עול...
ואתמול אמרתי לבעלי שאחרי מה שקראתי פה אני רואה שהוא יחסית מסודר ולא ידעתי את זה

 

[cyp]

את

את יודעת כמה סלים כאלו אני אצטרך?
אחד עבור שקיות מכולת ריקות, אחד עבור מוצרי מזון שאמורים לחזור למקרר, אחד עבור נעליים, אחד עבור עטיפות ריקות שאמורות להיזרק לפח האשפה, אחד עבור מסמכים, אחד עבור בגדי הילדים שהוא מפשיט בבוקר, אחד עבור המוצרים שהוא קנה ועוד בערך 300 לכל השאר.
וחוץ מזה, איפה הסלים האלו יעמדו? לפעמים מורידים בגדים באמבטיה, לפעמים בחדר השינה לפעמים פרטי לבוש בסלון, אז 300 כפול 3?....

אנשים צריכים ללמוד להניח חפצים במקומם.
כל הפלונטר הוא איך מלמדים אותם את זה בלי להיות "מלמד".
הכל טוב, אין לי טענות, אחרי שנים של הרגל קשה מאוד לשנות, אבל בסיטואציה של אדם נשוי זה לא מתאים.
למה לא עושים סדנאות לגברים לפני החתונה?

את מצחיקה אותי.. לכל אחד יש ציפיות אחרות מהבעל שלא התממשו וכנראה גם לא יתממשו את חייבת להשלים עם זה! כמה שתראי לו שאת רוצה שישתנה זה רק יילך ויתרחק ממך! אם את למשל היית הבלגניסיטית ובעלך המסודר? היית רוצה לקבל ביקורת שישדרו לך שאת לא בסדר? או שיקבלו אותך איך שאת עם כל החסרונות? את צריכה להבין שכמו שאת מסודרת אז ככה הוא ההפך וזה לא שהוא יכול להתגבר על זה ברגע זו תכונה שהוא רכש במשך השנים והיא השתרשה חזק וכדי לעשות שינוי זה אמור לבוא אך ורק מצידו ואת אמורה רק לתת לו תמיכה ולהשאר מהצד בכל תהליך השינוי שלו ואם הוא לא רוצה או מרגיש מסוגל לשנות לא יעזור כמה שתנסי זה לא יילך אולי ההפך!! הסוד לפתרון בעיות מסוג זה זו השלמה אמיתית וקבלה שאין ברירה זה בעלי ואני אוהבת אותו ככה! נכון זה קשה זה מרגיז אבל זה חלק ממנו זה כלול בעסקת חבילה של הבעל!

סתם לדוגמא להבדיל אם חס וחלילה יש למישהי בעל עם נכות מסויימת שבגללה הוא לא יכול לבצע דבר מסויים ברור שהאשה לא תבקש או תצפה ממנו לבצע זאת בכל אופן, אפילו אם יש איזה סיכוי שאולי אם יתאמץ מאוד יצליח, היא תבין את הקושי שלו ותשלים עם המצב וכמו הילדים שאנחנו מקבלים אותם ללא תנאים אותו דבר הבעל! קבלתי בעל משמיים כדי שאני אוכל לעבוד על מידותי ולהתקדם..... ולא לשבת רגל על רגל והכל יילך לפי רצוני.....

 

[טוליפ]

מקבלת באהבה, תרגעו, הכל בסדר!
השאלה אם יש מה לעשות טכנית כדי שיהיה בית שפוי לחיות בו
משהו שהאשה יכולה לעשות בלי תלות בשיתוף פעולה
זאת השאלה!
מבינות?
יותר כיף לתת עצות לשלום בית מאשר לבלגן, אתן צודקות...
אבל כרגע על הפרק הבלגן ולא השלום בית (אלף פעמים תודה לה'!!!)

סתם מעניין אותי האם זו בעיה:
נניח הוא השאיר את השקיות של הסופר על הרצפה/שיש. לפנות אליו כמו שפונים לילד בנעימות, בלי עצבים ובון הכי ענייני "בבקשה.. אם אל אכפת לך תשים את השקיות במקום"

 

[Rachel Greenstein]

סתם מעניין אותי האם זו בעיה:
נניח הוא השאיר את השקיות של הסופר על הרצפה/שיש. לפנות אליו כמו שפונים לילד בנעימות, בלי עצבים ובון הכי ענייני "בבקשה.. אם אל אכפת לך תשים את השקיות במקום"

חיכיתי לתגובה ההגיונית הזאת.
לחנך בעל זה לא רק לא נכון, זה גם לא אפשרי.
אבל לבקש ספציפית, בכל פעם מחדש ולא בצורה של "מהיום והלאה",
"אם לא אכפת לך לשים את הגרביים בכביסה",
"אשמח אם תסדר את הקניות במקום"
וכו' - זה אולי הפתרון היחיד.

ואם את חושבת "מה, כל פעם מחדש לבקש?"
אז תחשבי שהוא חושב "מה, כל פעם מחדש לשים את הגרביים בכביסה...?"

 

[ציפופו 1]

ככלל אני לא חושבת שבנאדם מתחתן כדי לשנות את בן הזוג. צריך לחיות לצד בן הזוג עם המעלות והחסרונות שלו ולא לנסות לשנות אותו ולהתאים אותו אלי...
כמו שאת לא תרצי שהוא ישנה אותך ויהפוך אותך למישהי אחרת.
תכל'ס בד"כ משתנים עם הזמן, אפילו בלי להרגיש...

 

[bracha]

חיכיתי לתגובה ההגיונית הזאת.
לחנך בעל זה לא רק לא נכון, זה גם לא אפשרי.
אבל לבקש ספציפית, בכל פעם מחדש ולא בצורה של "מהיום והלאה",
"אם לא אכפת לך לשים את הגרביים בכביסה",
"אשמח אם תסדר את הקניות במקום"
וכו' - זה אולי הפתרון היחיד.

ואם את חושבת "מה, כל פעם מחדש לבקש?"
אז תחשבי שהוא חושב "מה, כל פעם מחדש לשים את הגרביים בכביסה...?"

"בטח שאני ישים, עוד מעט"....

 

[אסתר כהן]

חיכיתי לתגובה ההגיונית הזאת.
לחנך בעל זה לא רק לא נכון, זה גם לא אפשרי.
אבל לבקש ספציפית, בכל פעם מחדש ולא בצורה של "מהיום והלאה",
"אם לא אכפת לך לשים את הגרביים בכביסה",
"אשמח אם תסדר את הקניות במקום"
וכו' - זה אולי הפתרון היחיד.

ואם את חושבת "מה, כל פעם מחדש לבקש?"
אז תחשבי שהוא חושב "מה, כל פעם מחדש לשים את הגרביים בכביסה...?"

גם אני חושבת כך.
אפשר לנסות עוד רעיון,
לקחת תחום אחד שהכי הכי מפריע לך [לדוגמא גרביים לכביסה]
להסביר לו שאת כזאת וזה מפריע לך
ולבקש ממנו בשיחה נעימה רק את זה!
להדגיש שאת יודעת שזה מנוגד לטבע שלו ואם הוא מוכן להקדיש רק את ענין הגרביים עבורך
אני בטוחה שכל בעל אוהב ואכפתי יסכים
וגם יהיה לו קל לעמוד בזה
אולי אולי אחרי הרבה זמן זה יהפוך לו לטבע שני
ואולי אפילו הוא יסכים 'להתלבש' עכשיו על נקודה אחרת מבולגנת שהוא יודע שישמח אותך אם זה ישתנה.

 

[מריומה~]

הכל טוב, אין לי טענות, אחרי שנים של הרגל קשה מאוד לשנות, אבל בסיטואציה של אדם נשוי זה לא מתאים.

אני רק שאלה-
לכאורה את מאשימה את האמא שלא חינכה. הרי זה הרגל של שנים---
ואיפה אנחנו היום? מי הצליחה להרגיל את הילדים שלה?
הרי הם יהיו יום אחד בעלים.לא?
לאמר על עצמינו שאנו לא מחנכות זה לא נכון ...
שאנו נכשלות בחינוך --- זה ממש לא נעים...
שאנו חסרות סמכות והזאטוטים הקטנים לא שמים עלינו ---לא יכול להיות...
אז מה כן?

יש מוצר ויש הוראות הפעלה.
הבית שלנו עכשיו מסתדר או על ידינו או כי הילד מפחד מאיתנו, כך שלהתחנך הוא לא...
אני דוגלת בלהעביר לילדים מסר של אכפתיות מהזולת.
אם לא תועיל בטובך לשים את הבגד בכביסה היא כנראה לא תצמיח רגליים ותלך לבד..., ומישהו יצטרך לעשות זאת. אז אנא במיתותא אל תפיל את הכל על מישהו אחד...
ומהבעל לדבר בצורה הכי פשוטה שזה יעזור וייקל.
הוא עבר את הגיל שאפשר לעבוד עליו עם מבצעים המכפים על חינוך ורצון לעצב מחדש...
צריך להתמודד עם המציאות ללא החינוך הזה רק בגלל העובדה שזה מביא תוצאות הפוכות.

 

[bracha]

אז את לא בסיטואציה...
אם לוקח לך לסדר 5 דקות ביום, הכל בסדר.
מדובר על אנשים שהתרגלו (לא מתוך כוונה רעה ולא מתוך זלזול) להוציא מה שהם צריכים (והם צריכים) או משתמשים, ולהניח את זה אחר כך במקום הכי קרוב לכף היד שלהם ברגע הנתון.
סגנון כזה, מייצר הרבה יותר בלאגן ממה שאת חווה כנראה.

אני בסיטואציה, אוהו בסיטואציה, ועדין אני חושבת שאם את מפרקת את זה למעשים, זה יותר רגשי מפיזי. תבדקי תראי.

וכשהם מטפלים לא רק בעצמם, אלא גם בילדים, באוכל, בקניות, במסמכים, ובעוד אלף ואחת דברים
הבלגן שהם מייצרים הוא בפרופורציות אחרות.
וכשאני לא נמצאת שם באופן רציף בשביל לפלס את השלג כאשר הוא יורד
את לא רוצה לדעת איזה בית אני מקבלת בארבע בצהרים.
ואין לי, אין לי מה לעשות נגד זה.
(יש לי פתרונות עוקפים. למשל, לאכול צהרים בעבודה כדי להגיע הביתה רגועה)

ילדים מייצרים בלאגן. ולבקש מבעל שגם ישמור על ילדים וגם יסדר אחריהם, זה בערך כמו לבקש מב"א לישון ולהיות ער באותו זמן. או לצום ולאכול ביחד.
בקיצור לא מעשי.

 

[בא יבוא]

זה מצחיק כי אני עובדת מעט מהבית! (מתוך בחירה רוצה להיות אמא במשרה מלאה) אבל עדיין הבית הרבה פעמים מבולגן ולא חושבת שזה קשור לשעות פנויות וכו' אלא יותר לאופי של בנאדם! אין לי כח כל היום לנקות ולשטוף כלים!!!! אני מסדרת את הבית רק בבוקר! כולל הכל וגם כלים וניגוב רצפה ובמשך היום מרימים משחקים ומטאטים אבל לא מסדרת רציני ולא שוטפת כלים הכל מצטבר בכיור עד למחרת!!! רוצה גם זמן לעצמי לשבת לדבר לקרוא לחלום לתכנן לדמיין, לצבוע ולשפץ רהיטים. לתפור. לערוך אלבומי ילדים, לערוך הסרטות משפחתיות..לבשל ולאפות (קצת פחות). לצאת עם הילדים והכי לשבת ולשחק עם הקטנה שאיתי בבית אין דבר מושלם מזה יכולה לשרוף שעות איתה!
בקיצור! אוהבת את החיים הפשוטים היפים והמעניינים!

אין אין עלייך!!!!

 

[שלולית]

הבית שלי גם היה ככה בבלגן כל היום ואני מיואשת
ואז אני הרגלתי את עצמי כל ערב שאני מניחה את הבנות באמבטיה(ברכה כמובן)
ומסדרת עם הבנים ואחרי שהם יוצאות בערך חצי שעה
אני ממשיכה איתן סדר ובינתיים הבנים מתקלחים
ככה כולם מרוויחים
הם אחרי מקלחת
וגם למדו להיות שותפים לתהליך הסדר
וממילא יותר שומרים עליו
ואחרי שהם ישנים נשאר לי רק הדברים שאי אפשר עם ילדים כמו נקיון עם אקונומיקה
ושטיפה של הבית ואת זה אני שוטפת לפעמים כן עם הילדים בשביל הכיף

נשמע כיף לגמרי, אבל אם גם הקטנים באמבטיה, זה נשמע לי ממש לא בטיחותי.
הייתה לי התנסות שנגמרה בנס, ברוך השם מליון פעמים, עם ילד שמדי סמכתי עליו באמבטיה. כנראה שמתוך החוויה הזו החריד אותי לקרוא מה שכתבת, אבל בכל אופן, זו נקודה שמצריכה מחשבה.
או שאת הקטנים את לא מכניסה, ומה שכתבתי כאן לא קשור בכלל...

 

[שרינה]

סתם מעניין אותי האם זו בעיה:
נניח הוא השאיר את השקיות של הסופר על הרצפה/שיש. לפנות אליו כמו שפונים לילד בנעימות, בלי עצבים ובון הכי ענייני "בבקשה.. אם אל אכפת לך תשים את השקיות במקום"

אני יגיד לך את האמת, הפירוש של התגובה הזו זה:"אתה לא עושה כלום אז לפחות רק תרים את השקיות למקום"

 

[שרינה]

נשמע כיף לגמרי, אבל אם גם הקטנים באמבטיה, זה נשמע לי ממש לא בטיחותי.
הייתה לי התנסות שנגמרה בנס, ברוך השם מליון פעמים, עם ילד שמדי סמכתי עליו באמבטיה. כנראה שמתוך החוויה הזו החריד אותי לקרוא מה שכתבת, אבל בכל אופן, זו נקודה שמצריכה מחשבה.
או שאת הקטנים את לא מכניסה, ומה שכתבתי כאן לא קשור בכלל...

זה לא מתוך חוויה, זה מתוך אחריות, כבר גיליתי את בני השבע והשש עושים ביניהם תחרות מי שם ראש הכי הרבה זמן במים... מאז אין בריכות לבד, רק בהשגחתי !!!

 

[מלי רקפת]

את יודעת כמה סלים כאלו אני אצטרך?
אחד עבור שקיות מכולת ריקות, אחד עבור מוצרי מזון שאמורים לחזור למקרר, אחד עבור נעליים, אחד עבור עטיפות ריקות שאמורות להיזרק לפח האשפה, אחד עבור מסמכים, אחד עבור בגדי הילדים שהוא מפשיט בבוקר, אחד עבור המוצרים שהוא קנה ועוד בערך 300 לכל השאר.
וחוץ מזה, איפה הסלים האלו יעמדו? לפעמים מורידים בגדים באמבטיה, לפעמים בחדר השינה לפעמים פרטי לבוש בסלון, אז 300 כפול 3?....

אנשים צריכים ללמוד להניח חפצים במקומם.
כל הפלונטר הוא איך מלמדים אותם את זה בלי להיות "מלמד".
הכל טוב, אין לי טענות, אחרי שנים של הרגל קשה מאוד לשנות, אבל בסיטואציה של אדם נשוי זה לא מתאים.
למה לא עושים סדנאות לגברים לפני החתונה?

בטח בבלגן של הילדים הבלגן של הבעל קצת נבלע לא?
אני גם חושבת שאולי מה שמפריע לך זה הקטע הרגשי, אולי את מרגישה זלזול
יותר קל לסדר אחרי ילדים כי את מבינה שהם לא חושבים על התוצאות של המעשים שלהם שמה שהם לא יסדרו אמא תצטרך לסדר במקומם, ומאדם מבוגר את מצפה להבין ששום דבר לא נעשה מעצמו, וכל חפץ שלא מוחזר למקומו מוסיף לך עוד עבודה ומקשה עליך...

 

[שלולית]

לא!!!
לא צריך עוד דוגמאות....
מצאתי את עצמי במספיק דוגמאות....


השאלה באמת מה עושים
מגיעים הביתה מהעבודה, עברנו בצהרון
רוצים להגיע לבית נורמלי
לבית כמו ששארנו כשיצאנו בבוקר
אבל מה מקבלים???

אחת השאירה ילקוט בכניסה,
עוד אחת החליטה לעשות קייטנה בכניסה (כל הלורדים, צבעים, וניירות שם)
הקטנה הורידה מעיל איפה שהיה לה מקום
תוסיפו לזה כלים של ארוחת צהרים
(הדבר היחיד מכל הרשימה שמוכנה, לא חושבת שבעלי צריך לדאוג גם לזה אחרי שדאג להם לאוכל).

ועדיין לא נכנסתי לחדר.....

באמת נראה לכן שאפשר לא להגיד כלום???
אבל מה יהיה על הצלקות???
מה עושים???

אשמח לקבל טיפים!!!

לדעתי זה פחות ענין של טיפים, יותר ענין של הסתכלות לכתחילה.
כמו שאת לא מצפה מבעלך, ואני מסכימה איתך לגמרי! שידיח כלים אחרי ארוחת צהרים, ולכן לא מתעצבנת. כך, אם לא היית מצפה מהילדים שלא יבלגנו, לא היית מתעצבנת עליהם, אלא רק מתוסכלת מהבלגן עצמו. וזו כבר נקודת מוצא אחרת לגמרי.
יפה שאת ככה פתוחה לשקול דברים מחדש!