שיתוף - לביקורת בין טראמפ לנתניהו

[בונבוניירה פיקנטית]

הטלפון האדום מצלצל, הוא רץ, נחפז, כמעט מחליק, בחוץ יורד גשם.

"מה נשמע בִּנְיוּמִין?"

ביבי לא עונה: "מי זה?" הוא שואל, מסתתר מהפלש שקופץ עלי, בורח מאביחי שרודף אחריו, מסמן 'נו נו נו' לבני.

"אתה לא מזהה מותק?" ההוא שמעבר לקו לא מזדרז להזדהות, ביבי לא רגיל להיות מתוח, רק שלוש בפעמים בארבע שנים, כשיש בחירות.

"נו באמת, אני הרי האפטרופוס החדש שלך, רציתי לערוך הכרות, קצרה" הקול קשיש וצרוד, ביבי מסלסל את חוט השפופרת שלא קיים. מתלבט מה לענות, הוא מתחיל לזהות.

טופז לוק ועופר גולן מצילים אותו, כמו תמיד. "טראמפ" הם מסמנים עם השפתיים, הוא מהנהן, בטון מיניפולטיבי הוא שואל: "טראמפ?" הקשיש מהנהן לשלילה, שוכח שהוא אוחז בטלפון מיושן, ולא רואים אותו. "הרב ביידן" הוא אומר, מבלבל תארים.

"אה, תודה" נתניהו מוצא מוצא דיפלומטי כתמיד- "יש לי פשוט ממתינה כרגע, כבר אני חוזר" והוא לוחץ, עובר לקול המוכר, הוולגרי "כן טראמפ, מה עניינים?". "פסדר" מפטיר טראמפ, נאנח ובגילוי לב חד פעמי מוסיף: "עבר עלי לילה קשה".

"כן" נתניהו נוטף אמפטיה "אני רגיל לזה, שלוש פעמים עברתי את זה לאחרונה. אבל ת'ה יודע" הוא מוסיף בחוסר רגישות: "אבל אני-
ניצחתי"...