הנושאים החמים
הנושאים החמים
זה אפשרי
המזוודה נחה בבוידעם מעל המסדרון, מנוערת משאריות חמץ ואבק. אחרוני הגרביים שבו אל הארון מדיפים לבנדר סינטטי מהמרכך הסגול.
בוקר של ג' בניסן.
ריח של אביב, חדש. חליפות עם ריח של עמילן, כובעים עם ריח של טרמפנטין, וכתמי צבע על מכנסיים ישנות.
יש צבע לרחוב, כאילו כולם בחופש. הציפורים, האוטובוסים והמכוניות. הוא לא מכיר את הרחוב בשעות כאלו, נראה כמו חול המועד. למרות שכולם בעבודה או בלימודים.
הוא מרגיש שכל העולם אתו. לא מבין לאן ממהר ההוא שם במורד הרחוב. הנה שם החליפו תחנה, ואת הגדר ממול צבעו מחדש, שלט מואר התקינו במכולת, השתדרגו. הכל מריח חדש.
בית המדרש מלא מפה לפה חברים מהחיידר והישיבה הקטנה. גם כאלו שהדרימו איתו לאי שם נמצאים כאן. הוא לא חוזר בדרך כלל. פחות מפעם בחודש, וגם אז רק לגיחה משישי אחר הצהריים עד למוצ"ש. הנסיעה לא קלה ולא זמינה. והוא אוהב להישאר בבית המדרש, לא אוהב להתנתק.
חדר הקפה מזמין, הוא כבר לא מאלו שמלכלכים את המטבח. הוא מאלו שהחלב מיועד בשבילם. מוקדש ללומדים להצלחת עליזה בת פורטונה, יש גם עוגיות בטעם וניל, לא לשכוח לברך בקול. ולהגיד בפה לפני הלימוד.
הוא עולה לעזרת הנשים. לא לפני שהוא רושם את שמו בקלסר של 'איגוד הבחורים הלומדים בשכונתינו לאורך ימים', יש טיול בערב בדיקת חמץ, שווה.
מתנתק מההמולה, אותה יש לו כל השנה. העזרה שקטה, שולף מסכת פסחים מהארון סופר את הדפים שבפרק ערבי פסחים ומחשבן איך הוא מסיים אותו עד לערב פסח. סיום לא יהיה לו, הוא ממילא לא בכור.
מנגב את הכוס בשוליה שלא תשאיר כתם דביק על השולחן, מניח בשלווה את הכרך הכפול של עוז והדר ופותח את המושב המרופד. מנער קצת מאבק. ובאוזנו מוישי, איפה שובצת אתמול? הייתם עוד בדרום? הצלחתם? כמה קולות עשיתם?
הופ הופ, איזו מתקפה, מוישי. רגע תגיד שלום, בקושי חייכתי, ביקשתי לישב בשעה של שטייגען אחרי תהפוכות ליל אמש והתוצאות המפתיעות.
אל תשאל ממשיך מוישי, אותנו שלחו למושבים ליד קרית גת, אל תשאל מה הלך שם. כמעט החזרנו כמה בתשובה, אתה יודע הוילות שם, אנשים פותחים לך את הדלת כמו אדם הראשון לפני החטא, מזגן אין להם בבית. העיקר בחוץ יש שער מסולסל עם פיתוחים וזהירות כלב נושך, והרכב הכי יפה בשכונה. בפנים מנורה צהובה שכבר אסור למכור בטמבור. שוין. תכלס'. לא השגנו שם יותר מפעם קודמת למרות שלקחתי כמה זקנות עד הקלפי. אל תשאל רבנו אם פעיל של גנץ שטען שזקנה אחת היא בכלל שלו, והיא אמרה לו שאם בבא סאלי מברך אותנו היא מצביעה לנו.
אחחח לא נס ליחו. וככל שהוא מתבגר המעיין מתגבר.
בא לך לגמור ערבי פסחים עד ליל הסדר? הוא שואל את מוישי שלא ממין העניין. יש מצב, בדקתי.
לא מאמין שהוא הוציא את זה מהפה, כל כך תכנן אחרת את הימים, היה בטוח שישב בשלווה, לבד, הוא הגמרא, והקפה. בנחת. והנה מוישי חברותא שלו, ועוד הוא היה זה שהציע. ולמוישי.
מוישי מסתכל עליו, בהלם ספק מההצעה, ספק מהעוז לעצור את תיאורי ליל אמש.
אתה בטוח? זה כמעט עשרים ושתיים דף.
כן, אני הולך להשתלט על זה, זה האתגר שלי, אם אתה גבר, אתה מצטרף.
חושב שניה ואומר, אין בעיה. אני רץ רגע הביתה לקחת כדור, ובא ללמוד.
למחרת כשהוא הגיע מוישי כבר ישב שם. הביא אתו גם את חצק'ל ויענקי. אני מקווה שזה בסדר, אמרתי אם כבר אנחנו מסיימים ערבי פסחים. הם בטח גם ישמחו. והבאתי קצת מזונות.
עברו שלושה ימים והוא מוצא את עצמו מכין בלילה שיעור, זה לא קל, שתי דף ליום אבל הוא לא יכול לאכזב אותם, וגם לא את עצמו.
מודעה קטנה של ה'איגוד' מבשרת על שיעור קבוע בעזרת נשים. מוישי אירגן. אחרי ששאל בצחוק אם להוסיף תנאי שמי שלוקח שיקח, אבל האחראי על הישיבת בינהזמנים אמר לו שלא יגזים.
הוא לא האמין שבטיול, בסמפוזיון, מוישי שהנחה, הודיע על סיום פרק ערבי פסחים. וכמעט עם דמעות אמר לתשואות הנאספים, חבר'ה, עשרים ושתיים דף, כן, ואחרי הבחירות, עובדה זה אפשרי.
רבעצען @חדוי אשלג
פתחתי באשכול חדש, בגלל הפולמוס שם. אבל לבקשתך.
בוקר של ג' בניסן.
ריח של אביב, חדש. חליפות עם ריח של עמילן, כובעים עם ריח של טרמפנטין, וכתמי צבע על מכנסיים ישנות.
יש צבע לרחוב, כאילו כולם בחופש. הציפורים, האוטובוסים והמכוניות. הוא לא מכיר את הרחוב בשעות כאלו, נראה כמו חול המועד. למרות שכולם בעבודה או בלימודים.
הוא מרגיש שכל העולם אתו. לא מבין לאן ממהר ההוא שם במורד הרחוב. הנה שם החליפו תחנה, ואת הגדר ממול צבעו מחדש, שלט מואר התקינו במכולת, השתדרגו. הכל מריח חדש.
בית המדרש מלא מפה לפה חברים מהחיידר והישיבה הקטנה. גם כאלו שהדרימו איתו לאי שם נמצאים כאן. הוא לא חוזר בדרך כלל. פחות מפעם בחודש, וגם אז רק לגיחה משישי אחר הצהריים עד למוצ"ש. הנסיעה לא קלה ולא זמינה. והוא אוהב להישאר בבית המדרש, לא אוהב להתנתק.
חדר הקפה מזמין, הוא כבר לא מאלו שמלכלכים את המטבח. הוא מאלו שהחלב מיועד בשבילם. מוקדש ללומדים להצלחת עליזה בת פורטונה, יש גם עוגיות בטעם וניל, לא לשכוח לברך בקול. ולהגיד בפה לפני הלימוד.
הוא עולה לעזרת הנשים. לא לפני שהוא רושם את שמו בקלסר של 'איגוד הבחורים הלומדים בשכונתינו לאורך ימים', יש טיול בערב בדיקת חמץ, שווה.
מתנתק מההמולה, אותה יש לו כל השנה. העזרה שקטה, שולף מסכת פסחים מהארון סופר את הדפים שבפרק ערבי פסחים ומחשבן איך הוא מסיים אותו עד לערב פסח. סיום לא יהיה לו, הוא ממילא לא בכור.
מנגב את הכוס בשוליה שלא תשאיר כתם דביק על השולחן, מניח בשלווה את הכרך הכפול של עוז והדר ופותח את המושב המרופד. מנער קצת מאבק. ובאוזנו מוישי, איפה שובצת אתמול? הייתם עוד בדרום? הצלחתם? כמה קולות עשיתם?
הופ הופ, איזו מתקפה, מוישי. רגע תגיד שלום, בקושי חייכתי, ביקשתי לישב בשעה של שטייגען אחרי תהפוכות ליל אמש והתוצאות המפתיעות.
אל תשאל ממשיך מוישי, אותנו שלחו למושבים ליד קרית גת, אל תשאל מה הלך שם. כמעט החזרנו כמה בתשובה, אתה יודע הוילות שם, אנשים פותחים לך את הדלת כמו אדם הראשון לפני החטא, מזגן אין להם בבית. העיקר בחוץ יש שער מסולסל עם פיתוחים וזהירות כלב נושך, והרכב הכי יפה בשכונה. בפנים מנורה צהובה שכבר אסור למכור בטמבור. שוין. תכלס'. לא השגנו שם יותר מפעם קודמת למרות שלקחתי כמה זקנות עד הקלפי. אל תשאל רבנו אם פעיל של גנץ שטען שזקנה אחת היא בכלל שלו, והיא אמרה לו שאם בבא סאלי מברך אותנו היא מצביעה לנו.
אחחח לא נס ליחו. וככל שהוא מתבגר המעיין מתגבר.
בא לך לגמור ערבי פסחים עד ליל הסדר? הוא שואל את מוישי שלא ממין העניין. יש מצב, בדקתי.
לא מאמין שהוא הוציא את זה מהפה, כל כך תכנן אחרת את הימים, היה בטוח שישב בשלווה, לבד, הוא הגמרא, והקפה. בנחת. והנה מוישי חברותא שלו, ועוד הוא היה זה שהציע. ולמוישי.
מוישי מסתכל עליו, בהלם ספק מההצעה, ספק מהעוז לעצור את תיאורי ליל אמש.
אתה בטוח? זה כמעט עשרים ושתיים דף.
כן, אני הולך להשתלט על זה, זה האתגר שלי, אם אתה גבר, אתה מצטרף.
חושב שניה ואומר, אין בעיה. אני רץ רגע הביתה לקחת כדור, ובא ללמוד.
למחרת כשהוא הגיע מוישי כבר ישב שם. הביא אתו גם את חצק'ל ויענקי. אני מקווה שזה בסדר, אמרתי אם כבר אנחנו מסיימים ערבי פסחים. הם בטח גם ישמחו. והבאתי קצת מזונות.
עברו שלושה ימים והוא מוצא את עצמו מכין בלילה שיעור, זה לא קל, שתי דף ליום אבל הוא לא יכול לאכזב אותם, וגם לא את עצמו.
מודעה קטנה של ה'איגוד' מבשרת על שיעור קבוע בעזרת נשים. מוישי אירגן. אחרי ששאל בצחוק אם להוסיף תנאי שמי שלוקח שיקח, אבל האחראי על הישיבת בינהזמנים אמר לו שלא יגזים.
הוא לא האמין שבטיול, בסמפוזיון, מוישי שהנחה, הודיע על סיום פרק ערבי פסחים. וכמעט עם דמעות אמר לתשואות הנאספים, חבר'ה, עשרים ושתיים דף, כן, ואחרי הבחירות, עובדה זה אפשרי.
רבעצען @חדוי אשלג
פתחתי באשכול חדש, בגלל הפולמוס שם. אבל לבקשתך.
נערך לאחרונה ב:
