בודדת - בודדה

דיונון

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
איור וציור מקצועי
עריכה תורנית
מה נכון?
ואם שתיהן - האם יש הבדל?
 

7שבע7

משתמש מקצוען
כתיבה ספרותית
איור וציור מקצועי
דווקא יש. מצאתי את זה. ואת זה.
על מילוג אי אפשר כל-כך לסמוך, מיטב ידיעתי. הקישור השני חסום לי.
אני חושבת שההבדל הנכון הוא כמו שאילה אחת כתבה:
נכון יש, טעיתי, השאלה למה הכוונה, בודדת זה במובן של לבד (כמו יחידה בודדת) ובודדה זה במובן חברתי
אבל מעניין לשאול על זה באקדמיה ללשון...
 

אסתיג

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
ודאי שיש, ואלו שני שימושים שונים
בודדת - על חפץ בעיקר, כמו קופסה בודדת, חבילה בודדת
בודדה - על אדם בעיקר, הילדה היתה בודדה בתלבושתה, או בודדה בין קבוצת החברות הגדולה ממנה בשנים
 

אפכא מסתברא

משתמש סופר מקצוען
מוזיקה ונגינה
עריכה תורנית
לבינוני יחידה יש שתי צורות נכונות: בקל - משקל פועלת ומשקל פּוֹעְלָה (הולכת - הוֹלְכָה), בנפעל - משקל נפעלת וגם נִפְעָלָה ׁ(נכבדת - נכבדה), בפיעל - מְפַעֶלֶת וגם מְפַעְלָה ׁׂ(מְרַקֶּדֶת - מְרַקְּדָה), בפֻעל - מְפֻעֶלֶת ומְפֻעָלָה ׁ(מְהֻלֶּלֶת - מְהֻלָּלָה), בהתפעל - מתפעלת ומִתְפַּעְלָה (מתבקשת - מִתְבַּקְּשָׁה), בהפעיל - מפעלת ומפעילה (מַתְאֶמֶת - מַתְאִימָה), בהופעל - מֻפעלת ומֻפעלה (מֻשְׁלֶמֶת - מֻשְׁלָמָה). שתי הצורות בכל בניין נכונות, השאלה מה דבור יותר (בד"כ צורה אחת דבורה והשניה - ספרותית).
 

חגי פאהן

משתמש סופר מקוצען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי
עימוד ספרים
בגזרת השלמים הצורה הרגילה של בנין קל היא שׁוֹמֵר/שׁוֹמֶרֶת, אוֹכֵל/אוֹכֶלֶת.
אך ישנה גזרה המכונה גזרת נחי ע"ו, שבניין פיעל ביחיד נראית כמו בנין קל בשלמים, כמו סוֹרֵר (שורש ס.ו.ר), רוֹמֵמָה (שורש ר.ו.מ), נפש שׁוֹקֵקָה (שורש ש.ו.ק), משך ידו את לוֹצְצִים (שורש ל.ו.צ), ועוד. כל אלה הם בעצם בבנין פיעל ומקבילים למשקל קִטֵּל בגזרת השלמים. אלה בנקבה הופכים לשׁוֹקֵקָה, סוֹרֵרָה, רוֹמֵמָה, לוֹצֵצָה וכעזה"ד. איך מצאתי אותם? עברתי על רשימת השרשים מגזרת נע"ו בתוכנת הניקוד המעולה רב-נקד, שאגב עלתה גירסה אתמול ויש פה עדכון על החידושים.
מצד שני, יש מקומות בתנ"ך שכתוב סוֹרֶרֶת, והשאלה אם יש פה הכרזה על שורש שונה (ס.ר.ר, "כפרה סוררת סרר ישראל") או פשוט התגלגלות הלשון. ברור שמבחינה היסטורית יש פה פתח להיווצרות שרשים חדשים מגזרת הכפולים. יש לי הרבה דוגמאות לכאלה, אך לא אלאה אתכם. או אולי חיזוק הטענה שגם נע"ו וגם הכפולים שורש אחד להם, בעל שתי אותיות.
בהפעיל - מפעלת ומפעילה (מַתְאֶמֶת - מַתְאִימָה)
חיפשתי ולהפתעתי לא מצאתי את הצורה מַפְעִילָה לא במקרא ולא בש"ס. אבל בירושלמי כן פעמים ספורות. זה יכול לסייע לצורבים.
 

אפכא מסתברא

משתמש סופר מקצוען
מוזיקה ונגינה
עריכה תורנית
בגזרת השלמים הצורה הרגילה של בנין קל היא שׁוֹמֵר/שׁוֹמֶרֶת, אוֹכֵל/אוֹכֶלֶת.
אך ישנה גזרה המכונה גזרת נחי ע"ו, שבניין פיעל ביחיד נראית כמו בנין קל בשלמים, כמו סוֹרֵר (שורש ס.ו.ר), רוֹמֵמָה (שורש ר.ו.מ), נפש שׁוֹקֵקָה (שורש ש.ו.ק), משך ידו את לוֹצְצִים (שורש ל.ו.צ), ועוד. כל אלה הם בעצם בבנין פיעל ומקבילים למשקל קִטֵּל בגזרת השלמים. אלה בנקבה הופכים לשׁוֹקֵקָה, סוֹרֵרָה, רוֹמֵמָה, לוֹצֵצָה וכעזה"ד. איך מצאתי אותם? עברתי על רשימת השרשים מגזרת נע"ו בתוכנת הניקוד המעולה רב-נקד, שאגב עלתה גירסה אתמול ויש פה עדכון על החידושים.
מצד שני, יש מקומות בתנ"ך שכתוב סוֹרֶרֶת, והשאלה אם יש פה הכרזה על שורש שונה (ס.ר.ר, "כפרה סוררת סרר ישראל") או פשוט התגלגלות הלשון. ברור שמבחינה היסטורית יש פה פתח להיווצרות שרשים חדשים מגזרת הכפולים. יש לי הרבה דוגמאות לכאלה, אך לא אלאה אתכם. או אולי חיזוק הטענה שגם נע"ו וגם הכפולים שורש אחד להם, בעל שתי אותיות.

חיפשתי ולהפתעתי לא מצאתי את הצורה מַפְעִילָה לא במקרא ולא בש"ס. אבל בירושלמי כן פעמים ספורות. זה יכול לסייע לצורבים.
נחי ע"ו וכן הכפולים בצורתם החסרה מ"ם ההווה בפיעל ובפועל הם דבר אחד, ומה שכתבתי לגבי יחידה בבנין קל זה דבר אחר. הצורה שונה ג"כ: בקל הווה יחידה עה"פ בשווא (או בחטף במקום הנצרך לכך) ולא בצירי.
הדוגמא היחידה שעולה כרגע בזכרוני היא משורש עט"ה: שַׁלָּמָה אֶהְיֶה כְּעֹטְיָה (שה"ש א, ז)
ולגבי 'מפעילה' במקרא - 'תורת ה' תמימה משיבת נפש, עדות ה' נאמנה מחכימת פתי' וגו'...
 

חגי פאהן

משתמש סופר מקוצען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי
עימוד ספרים
נחי ע"ו וכן הכפולים בצורתם החסרה מ"ם ההווה בפיעל ובפועל הם דבר אחד, ומה שכתבתי לגבי יחידה בבנין קל זה דבר אחר. הצורה שונה ג"כ: בקל הווה יחידה עה"פ בשווא (או בחטף במקום הנצרך לכך) ולא בצירי.
ולאיזו קבוצה שייכת 'בודדה'?
(או שהיא לא משתייכת לשום קבוצה? :p)
 

אפכא מסתברא

משתמש סופר מקצוען
מוזיקה ונגינה
עריכה תורנית
אכן, מתאים לעשות על זה חקירה, על מה ולמה מנקדים אותה בצירי, בשעה שעל פי הכלל היא אמורה להיות בשווא. אולי כדי לבדל אותה מפיעל או פועל עבר נסתרת...
הנה כללי הנטיה של השלמים בבנין פעל מתוך ספר 'הדקדוק העברי השמושי' מאת פרופ' משה גושן-גוטשטיין, זאב ליבנה ושלמה שפאן, שמתוכו למדו בני דורי דקדוק:
עריכה: צר לי, 'צרף קבצים' אינו מבצע את העבודה. אפשר הוראות/הבהרות/הדרכה? משהו השתנה בנושא בעקבות השדרוג?
 

טוהר השלום

משתמש מקצוען
כללי הנטיה של השלמים בבנין פעל מתוך ספר 'הדקדוק העברי השמושי' מאת פרופ' משה גושן-גוטשטיין, זאב ליבנה ושלמה שפאן, שמתוכו למדו בני דורי דקדוק:
אם כן, מכאן ההזדהות המוחלטת שלי.
נוסטלגיה במיטבה.
 

דיונון

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
איור וציור מקצועי
עריכה תורנית
@אפכא מסתברא @חגי פאהן - אלופים אתם!
אני מנסה לעקוב...
ולפי מה שהבנתי 'נוטרה' אמורה להנקד בשוא ולא בצירה.
שָׂמֻנִי נֹטֵרָה אֶת הַכְּרָמִים.
או שפספסתי לגמרי?
 

אפכא מסתברא

משתמש סופר מקצוען
מוזיקה ונגינה
עריכה תורנית

דיונון

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
איור וציור מקצועי
עריכה תורנית
איך זה מסתדר עם "את הכרמים"?
לא חשבתי על זה.
אולי המילה 'את' משמשת במשמעות 'ב'. כמו שבפסוק 'היה רעה את אחיו בצאן והוא נער את בני בלהה ואת בני זלפה' המשמעות שונה. אם כי לא באותו שימוש.
איך שלא יהיה, אלו דברי האב"ע: "נטרה" – שם התואר, וענינו: שומרת.
אולי יש בהם כוונה אחרת.
בכל אופן, נראה שיש לחלק בין ניקוד הפועל לניקוד התואר.
וממילא בודדה בצירה.
'הבּוֹדֵדָה בּוֹדְדָה את עצמה'.
 

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קיט ב'

ט בַּמֶּה יְזַכֶּה נַּעַר אֶת אָרְחוֹ לִשְׁמֹר כִּדְבָרֶךָ:י בְּכָל לִבִּי דְרַשְׁתִּיךָ אַל תַּשְׁגֵּנִי מִמִּצְוֹתֶיךָ:יא בְּלִבִּי צָפַנְתִּי אִמְרָתֶךָ לְמַעַן לֹא אֶחֱטָא לָךְ:יב בָּרוּךְ אַתָּה יְהוָה לַמְּדֵנִי חֻקֶּיךָ:יג בִּשְׂפָתַי סִפַּרְתִּי כֹּל מִשְׁפְּטֵי פִיךָ:יד בְּדֶרֶךְ עֵדְוֹתֶיךָ שַׂשְׂתִּי כְּעַל כָּל הוֹן:טו בְּפִקֻּדֶיךָ אָשִׂיחָה וְאַבִּיטָה אֹרְחֹתֶיךָ:טז בְּחֻקֹּתֶיךָ אֶשְׁתַּעֲשָׁע לֹא אֶשְׁכַּח דְּבָרֶךָ:
נקרא  15  פעמים

לוח מודעות

למעלה