דיון בואו נדבר על זה: למה לפרסם סיפור בפורום?

כתיבה וסיפורת >> תוכן מקצועי

אחמד הנגר, עפרון מעוך, הבטחות, והמלצה לוהטת על חברת מטבחים יוצאת דופן!
קצת מילים על פעם, היום, איי גלוס, ועוד קצת מילים על מטבחים ועניינים
3.67 star(s) 3 ratings
בלארוס בלארוס ר"ה תשפ"א. יומן מסע - פרק ה'
- פרק ה' - לאחר מספר דקות שיחות משותפת, המחופש שענה לשם דוריאן הציע לי לפרוש עימו לגינה הסמוכה. האמת, שבימים כתיקונם זה לא היה קורה. חד וחלק. אך...
שמחונים מציגה: מארזים אלגנטיים ויוקרתיים החל מ-65 ש"ח בלבד
זה לא משנה את מי אתם רוצים להפתיע, לשמחונים יש את המארז המתאים! שמחונים מציגה: מארזים אלגנטיים ויוקרתיים שנועדו לעשות חם בלב, טעים בפה וטוב בנשמה.
תורמים לא מחליפים כמו ממשלות, תישארו איתם
שלוש דרכים לדאוג שהתורמים שלך ירוצו איתך לאורך כל הדרך כל עמותה חייבת לבנות לעצמה גאנט בתחילת שנה, ולבחור שלושה מועדים או אירועים אליהם היא...
5.00 star(s) 1 ratings

למה לפרסם סיפור בפורום?

  • זו פלטפורמת פרסום נהדרת

    Votes: 27 19.9%
  • זהו המקום הנכון להעברת מסרים

    Votes: 7 5.1%
  • כדי לקבל ביקורת

    Votes: 47 34.6%
  • כדי לקבל פידבק חיובי ולטפח ביטחון

    Votes: 55 40.4%

  • Total voters
    136

רחל סרולוביץ

כתיבה שיווקית וקופירייטינג
מנוי פרימיום
כתיבה ספרותית
עיצוב גרפי
פרסום וקופירייטינג
למה באמת?
כקוראים, ככותבים, או גם וגם,
מה אתם חושבים על מטרתו של עוד סיפור שרואה אור עולם בפורום?
מהי זכות הקיום שלו כאן,
ומהו היעד הצפון לו?

תשובותיכם לסקר חיוניות.
מוזמנים גם לגלול מטה לתיבת הטקסט ולהרחיב על דעתכם בנידון.
 

Natan Galant

מהמשתמשים המובילים!
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
מוזיקה ונגינה
כתיבה ספרותית
עריכה תורנית
עיצוב ואדריכלות פנים
יש הרבה תשובות מסתמא.
כהתחלה, שני אפשרויות:
א.
אחד הכותבים הכי אהובים בתולדות הפורום הוא אברך יקר ונחבא אל הכלים, רזה כמו אטריה ומתנשא לגובה של מטר תשעים, עם כיפת נ-נח ענקית, נגיד.
האיש הזה היה מאחורי ניק פופולרי למדיי, והעלה לפה סיפורים בקצב גדול. בחיי היום-יום שלו אין לו בסביבתו מישהו שקורא את החומרים שלו או מפרגן עליהם. אז הוא מרגיש קצת טיפש לשבת ולכתוב לעצמו, לגמרי למגירה.

הוא סיפר לי שהיה לו אושר גדול לראות חומרים שלו שסתם היו במגירה - פתאום רואים אור ומקבלים פידבק ויחס מאנשים.
זה גורם לשבת ולכתוב ולחדד את כישורי הכתיבה.

ב.
לפעמים כותב משלה את עצמו שהכתיבה שלו היא הכי טובה בעולם, וברגע שעורך עיתון ייחשף לכתיבה שלו, בו ברגע הוא יוכתר לשלמה קוק/ אריה ארליך/יעקב ב"ב פרידמן הבא.
וכשהוא מעלה לפה חומרים, וחוטף קיתונות של ביקורת, ונשבר ומתחזק וכותב דברים טובים יותר, הוא מפסיק ללכת עם כאב בטן ותחושת פספוס, כי הוא יודע את מקומו ומבין שיקח לו עוד שנים להגיע לרמת כתיבה שמצדיקה טור בעיתון.
 

אשר שרבר

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
אחד הכותבים הכי אהובים בתולדות הפורום הוא אברך יקר ונחבא אל הכלים, רזה כמו אטריה ומתנשא לגובה של מטר תשעים, עם כיפת נ-נח ענקית, נגיד.
האיש הזה היה מאחורי ניק פופולרי למדיי, והעלה לפה סיפורים בקצב גדול. בחיי היום-יום שלו אין לו בסביבתו מישהו שקורא את החומרים שלו או מפרגן עליהם. אז הוא מרגיש קצת טיפש לשבת ולכתוב לעצמו, לגמרי למגירה.

הוא סיפר לי שהיה לו אושר גדול לראות חומרים שלו שסתם היו במגירה - פתאום רואים אור ומקבלים פידבק ויחס מאנשים.
זה גורם לשבת ולכתוב ולחדד את כישורי הכתיבה.
איפה הוא כיום?
 

kiwi

מהמשתמשים המובילים!
כתיבה ספרותית
המשתמש נחסם
תודה שהעלית את הנושא
וזו שאלה ממש טובה וממקדת.
אני העליתי את הסיפור שלי, עליו עבדתי במשך למעלה משנה, כי רציתי לקבל ביקורת.
היה ברור לי שמשהו בכתיבה שלי לא נעשה טוב וחשבתי שפורום כתיבה יעזור לי לקבל
פרספקטיבה נכונה על הסיפור שלי (וגם חשבתי שכולם יתלהבו ממנו, מה שבתכל'ס עדיין לא קרה)
ותודה על ההזדמנות לומר שכבר מספר פעמים הבטחתי לעצמי שזהו, אני מסיימת עם הסאגה של הסיפור הזה כאן, מעלה תקציר כדי לסגור את הפינה, ויוצאת מהפורום :(
אבל מזכירה לעצמי שאפילו אם יש לסיפור רק קוראים אחדים שאוהבים ועוקבים זה שווה. והרצון לקבל לייקים רבים ואישור כל הזמן על הכתיבה אולי נובע ממידות פחות טובות;
וכל עוד אין ביקורות נחרצות בגנות הסיפור אפשר להשאיר אותו.
אם כי באמת, לפרסם סיפור כל כך ארוך בפורום וירטואלי זה מעט מייגע :rolleyes: וצריך כח רצון חזק והבנה שלא כל מה שעושים נחמד אם רוצים לקדם דברים ולהתקדם.

ו @רחל סרולוביץ -
נשמח לשמוע אם יש סיבה לדיון הזה?
 

R DESIGN

משתמש מקצוען
בוגר/תלמיד פרוג
כתיבה ספרותית
עיצוב ואדריכלות פנים
אהממ... כנראה שאני אהיה היחידה השונה פה.

הסיבה העיקרית שלי לפרסום הסיפור, היא גם להשתפשף ולקבל ביקורת - אבל בעיקר להעביר מסר ואמירה.
האמת, שהעט שלי היה חבוי עמוק (כנערה כתבתי המון, אך המקצוע התובעני שלי סחף אותי לכיוון שונה לחלוטין), ובעקבות דיון על נושא מסוים - הוא התעורר מרבצו ולא נתן לי מנוח עד שהתחלתי לכתוב.
לא משנה לי אם יקראו את הסיפור בעיתון או בספר או בפורום, העיקר להצליח לגעת בקוראים ולהעלות למודעות נושא חשוב.
 

Angular

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
זאת שאלה קשה מאד, למה לפרסם כאן סיפור. למה באמת?

בעיני, התשובות ביקורת ופידבק חיובי בהחלט קורצות, אבל צריך לקחת בחשבון שתגובה שוות-עיון על סיפור זאת עבודה במשרה מלאה. משהו שמצריך זמן, כח, ונכונות לשבת על זה. אפילו על פוסטים קצרים ומבריקים שכתובים ברמה מדהימה (כמו של @שיילה, לדוגמה), אין הרבה מגיבים, לא לחיוב ולא לשלילה. אז על סיפור?

לכן, האפשרות שחסרה לי בין התשובות היא מה שכתב למעלה @Natan Galant - לכל כותב יש כאב בטן מלשמור את המילים שלו בפנים. האפשרות שכמה עיניים ישזפו את המילים שלך, אפילו אם לא יגיבו ואפילו-אפילו אם לא ילייקו (ובעדיפות עליונה שכן), זאת אפשרות שווה בהחלט.

אה, ובחרתי ביקורת. אם מישהו יצליח למנף את עניין הביקורת המקצועית בפורום - אני אתו.
 

stars

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
כתיבה ספרותית
עריכה תורנית
למה לא עשית אפשרות להצביע לשני אפשרויות?

אחד הכותבים הכי אהובים בתולדות הפורום הוא אברך יקר ונחבא אל הכלים, רזה כמו אטריה ומתנשא לגובה של מטר תשעים, עם כיפת נ-נח ענקית, נגיד.
האיש הזה היה מאחורי ניק פופולרי למדיי, והעלה לפה סיפורים בקצב גדול. בחיי היום-יום שלו אין לו בסביבתו מישהו שקורא את החומרים שלו או מפרגן עליהם. אז הוא מרגיש קצת טיפש לשבת ולכתוב לעצמו, לגמרי למגירה.
לא יודע למה חשבתי שזה אתה...

אני העליתי את הסיפור שלי, עליו עבדתי במשך למעלה משנה, כי רציתי לקבל ביקורת.
היה ברור לי שמשהו בכתיבה שלי לא נעשה טוב וחשבתי שפורום כתיבה יעזור לי לקבל
פרספקטיבה נכונה על הסיפור שלי (וגם חשבתי שכולם יתלהבו ממנו, מה שבתכל'ס עדיין לא קרה)
נוגע ללב.
למרות שברור שיש כאן מעלה של קבלת ביקורת, כפי שכתבת, עדיין זה מאוד קשה.
הרצון לקבל לייקים רבים ואישור כל הזמן על הכתיבה אולי נובע ממידות פחות טובות;
לא חושב ככה.
יתכן שזה נובע ממידות פחות טובות, אבל לדעתי בדר"כ זה נובע מהרצון לחזק ולטפח את הביטחון העצמי בנוגע לכתיבה (אחד מאפשרויות ההצבעה).
 

kiwi

מהמשתמשים המובילים!
כתיבה ספרותית
המשתמש נחסם
אבל בעיקר להעביר מסר ואמירה.
לכל כותב יש כאב בטן מלשמור את המילים שלו בפנים. האפשרות שכמה עיניים ישזפו את המילים שלך, אפילו אם לא יגיבו ואפילו-אפילו אם לא ילייקו (ובעדיפות עליונה שכן), זאת אפשרות שווה בהחלט.
נכון מאוד!
נוגע ללב.
למרות שברור שיש כאן מעלה של קבלת ביקורת, כפי שכתבת, עדיין זה מאוד קשה.
זה באמת נשמע נוגע ללב, אבל זה לא מדויק...
כתבתי בזמני הפנוי ומכיוון שהנושא מעניין אותי אז היה ממש מרתק...
ונכון שהתאכזבתי לראות שלסיפור יש רייטינג נמוך בפורום אבל זה לטובה.
והסיפור מתקדם בזכות הביקורות כאן. תודה רבה.
 
נערך לאחרונה ב:

רחל סרולוביץ

כתיבה שיווקית וקופירייטינג
מנוי פרימיום
כתיבה ספרותית
עיצוב גרפי
פרסום וקופירייטינג
למה לא עשית אפשרות להצביע לשני אפשרויות?
למה אין תשובה חמישית:
כל התשובות נכונות?
בכוונה תחילה. תבחרו את התשובה שאתם נוטים אליה הכי חזק.
ו @רחל סרולוביץ -
נשמח לשמוע אם יש סיבה לדיון הזה?
יש סיבה לכל דבר...
נראה לאן יתפתח הדיון.
בינתיים שומרת לעצמי.
אה, ובחרתי ביקורת. אם מישהו יצליח למנף את עניין הביקורת המקצועית בפורום - אני אתו.
יש כמה שמנסים (שניסו לפחות) ביזע ובדם.
מצטרפת לתקווה.
 

וו החיבור

משתמש מקצוען
מוזיקה ונגינה
כתיבה ספרותית
עיצוב גרפי
כל האופציות נכונות.
אני באופן אישי חושבת שהפלטפורמה הזו של של פרוג מעולה משום שהיא אנונימית לחלוטין.
(למעט ניקים שעומדים בגאון מאחורי המילים שלהן ללא חת ולא אכפת להם לקבל ביקורת מאנשים לא רק דרך המסך)
כמובן שגם בספרות המודפסת יש אנונימיות אבל איכשהו זה פחות הולך ועוף השמיים מוליך את הקול.
זה פשוט כיף ומשחרר לכתוב על מה שבא ואיך שבא ללא חשיפה.
 
נערך לאחרונה ב:

yonatanr

משתמש סופר מקצוען
מוזיקה ונגינה
כתיבה ספרותית
עריכה תורנית
אה, ובחרתי ביקורת. אם מישהו יצליח למנף את עניין הביקורת המקצועית בפורום - אני אתו.
אומר את האמת. בעבר הייתי יותר בעניין הביקורת, במיוחד בגלל שרציתי בעצמי לקבל כזו [מה שלא קיבלתי עד היום... מלבד כמה תיקוני כתיב], אבל לאחר שהבנתי שיש כאלו שלוקחים את זה אישית, העדפתי לוותר. גם לעבוד, וגם להיות לא פופולרי, בשביל מה?

באופן אישי, יש לי דעות במגוון נושאים, ואני מבין שהפורמט הסיפורי הוא הטוב ביותר כדי להעביר אותם לקהל. אלא שבדרך כלל אין לי את החשק והפניות כדי להעלות אותם על המקלדת, ולכן האתגרים שיש כאן בפורום, כל זמן שהם במגבלת הטעם הטוב, מהווים זרז מעולה בשביל להעלות מסר עטוף בסיפור אל הפורום, לקריאת הציבור.

ועל השאלה למה בפרוג, אענה בשאלה, כדרכם של יהודים טובים: למה איפה יש לי פלטפורמה נוספת שפתוחה בנטפרי, לפרסם סיפור שיגיע לקהל גדול ככל האפשר, ואף יקבל פידבקים?
 

שרה.

משתמש מקצוען
מוזיקה ונגינה
כתיבה ספרותית
מסכימה עם אלו שרוצים היו להעלות את רף הביקורת הפורום. אני באופן אישי כן משתדלת לעבוד ולנסח בצורה מסודרת את הביקורת שלי על קטעים שמועלים לכאן, בתקווה שלא אמצא את עצמי בגלל זה חסרת פופולריות... וגם כשאני מעלה משהו, הייתי רוצה לקבל עליו ביקורת רצינית יותר מכמה תיקוני כתיב.
אבל יותר מכך, היתרון הכי משמעותי בעיני בפורום - הוא זה שהוא דוחף אותי לכתוב. לרצות לכתוב. גם אם אני לא מעלה בסוף כלום - ניסיתי... או באתגרים, או סתם עצם הידיעה שיש מי שיקרא מדרבנת.
 

Angular

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
אומר את האמת. בעבר הייתי יותר בעניין הביקורת, במיוחד בגלל שרציתי בעצמי לקבל כזו [מה שלא קיבלתי עד היום... מלבד כמה תיקוני כתיב], אבל לאחר שהבנתי שיש כאלו שלוקחים את זה אישית, העדפתי לוותר. גם לעבוד, וגם להיות לא פופולרי, בשביל מה?
שמתי לב והצטערתי מאד.
האמת שכשכתבתי התלבטתי אם לציין אתכם בתור יוצא דופן בעניין הביקורת בפורום, עם ביקורות מושקעות שתמיד שווה לקבל.
בכל אופן, גם אני חשבתי שכל אחד ישמח לקבל ביקורת כנה והופתעתי לגלות שזה עניין של טעם אישי. יש כאלו שמצפים למחמאות ורק מחמאות. זה בסדר גמור, אבל מאיפה שנדע?
אז מפסיקים לבקר, כי מי רוצה לפגוע, בינינו. ועוד עם תחושת התנדבות.
וכאן מגיע עניין המינוף. השאלה הגדולה היא מה הנורמה - האם הנורמה היא שניק רוצה ביקורת (קשוחה, קשוחה) אלא אם כן מציין אחרת - או להפך.
בינתיים, 'להפך' זאת התשובה הנכונה, מה שגורם אפילו לבקשה מפורשת לביקורת להיתפס כלא רצינית.
אולי מישהו יצליח לעשות שינוי...
יש כמה שמנסים (שניסו לפחות) ביזע ובדם.
אני נמצאת כאן רק מהתקופה האחרונה, אבל תקופה ארוכה הייתי צופה שקטה מבחוץ, ואכן ראיתי את הניסיונות והערכתי מאד. אין ספק שהם הועילו, אבל אולי הגיע הזמן לצעד הבא?
 

רחל סרולוביץ

כתיבה שיווקית וקופירייטינג
מנוי פרימיום
כתיבה ספרותית
עיצוב גרפי
פרסום וקופירייטינג
בכל אופן, גם אני חשבתי שכל אחד ישמח לקבל ביקורת כנה והופתעתי לגלות שזה עניין של טעם אישי. יש כאלו שמצפים למחמאות ורק מחמאות. זה בסדר גמור, אבל מאיפה שנדע?
כאן צריך לבדוק מהי המטרה המקורית של הפורום, למה התכוון המשורר, זה שפתח אותו, וההוא שניהל אותו, וזה שפתח אותו מחדש...
ובזהירות- אולי הניקים הם אלו שצריכים להתאים את עצמם לפורום, ולא הפורום אליהם?
אבל אולי הגיע הזמן לצעד הבא?
@מ"ם @רותי רפפורט
 

RACHELIZ

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
אני בהחלט מבינה את מי שממש קשה לו לקבל ביקורת, אבל לדעתי היא ממש נצרכת ומשפשפת.

אך מה שחשוב לשים לב אליו הוא איך נותנים את הביקורת. כי לפעמים זה רק עניין של ניסוח.
אפשר לתת ביקורת קשוחה במעטפת רכה וכך היא תתקבל יותר ופחות תפגע.
 

מ"ם

משתמש סופר
מנהל
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
כתיבה ספרותית
איור וציור מקצועי
אשכול חשוב שממשיך אשכולות קודמים שניסו לגעת בזה, בעיקר בתחילת הקיץ שעבר.

דעתי האישית (והמנהלית) היא שהשיתוף חייב להיות משני בלבד.
עיקר הפורום צריך לעסוק בדיונים מקצועיים, ביקורות ספרות, ניתוח חומרים ושיתוף פעולה.

שאר הסיפורים והשירים המתפרסמים בפורום הם... נו, בסדר, כל זמן שהמשתף אכן מעוניין לקבל ביקורת כנה, או שהוא רוצה להדגים טכניקת כתיבה כלשהי (כתחילתו של דיון מוגדר) - אך לא בסגנון הצגת תוצרים בלבד.

את הצגת החומרים ללא מטרה ספציפית, אפשר לשמור לאשכולות "נושא החודש" והאתגרים, וזו גם התשובה לשאלה שבטח רציתם לשאול: אם לא נשתף, איך יידעו המו"לים הנכבדים לפנות אלינו להזמין עבודות.

(בעניין זה אגב, לאחרונה יצאו כמה וכמה עבודות מעשיות לכמה חברים, דרך הפורום. לא בשמים היא ובקרוב אצל כל מי שזקוק בעז"ה)


*

והנה חלק מהודעה מנהלית שנכתבה בתחילת הקיץ שעבר, ולא פורסמה בסוף. חוששני שהגיע הזמן (ואם אכן כך יוחלט, תעלה באשכול נפרד):



נושא ראשון ומעיק אז בואו ניפטר ממנו מהר: שיתוף

יצא לכם להסתובב בפורומים הסמוכים? מאיירים-צלמים-גרפיקאים?
הפורום מתחלק בין דיונים, מידע מקצועי, ושיתופים.
אחוז השיתופים משתנה ממקום למקום, אבל כמדומה שרוב כמעט מוחלט של השיתופים אלו עבודות שנעשו בכל מקרה לצורכי עבודה וכדומה, והיוצר ביקש לשתף אותם גם בפורום כדי לקבל מחמאות או ביקורת.

רק אצלנו, רוב השיתופים הם דברים שנכתבו במיוחד עבור הפורום.

זה לא המצב האידאלי. אין סיבה ליצור חומרים מיוחדים עבור הפורום, זו לא המטרה עבורה התכנסנו כאן, וזה אפילו קצת מפריע: השיתופים מציפים כל חלקה טובה ומסתירים את מעט הדיונים המקצועיים.

אז מה עושים?
מגבילים שיתופים.
כל אחד מהחברים בקהילה מוזמן להעלות שיתוף אחד בשבוע + שיר אחד בשבוע. וזהו. לא יותר.
יש להקפיד על בחירת המקדם "שיר/שיתוף".

*

הנ"ל לא כולל אתגרים ונושא החודש.
הנ"ל כן כולל פרק אחד בלבד לשבוע בכל סיפור בהמשכים, ולא יותר. כלומר: אם העליתם פרק בסיפור בהמשכים, לא תוכלו להעלות שיתוף נוסף לשבוע זה.

ואם אתם חוששים מייבוש הפורום, אל דאגה: אם כל אחד מ-150 החברים יעלה שיתוף בשבוע, מרוב עצים לא נראה את היעד.
 

לוח נדל"ן | למכירה והשכרה

לוח מודעות | קניה מכירה

לוח דרושים

למעלה