טוב טוב טוב.
סוף סוף סוף.
וסוף טוב, הכל טוב...
לקחתי את עצמי ואת הטלפון לידיים, והתקשרתי למי שהתקשרתי (מומחית ומקצוענית בתחום) כדי לדייק ולברר לעומקה של נקודה.
ואלה התוצאות המסדרות לנו את כל הנ"ל. בעז"ה:
הכלל העתיק, יחסית, הוא ניקוד שתי י' בצירה. אך מכיוון שאכן הירושלמים וכד' הוגים חלק מהמילים בשתי י' כסגול +י', וחלק כפתח עם י', לכן כפי שביררתי: ר' מנחם גרליץ (ג-ץ בשמו הספרותי) החליט להחליט שהניקוד בספריו - וכך עשו אחריו גם באידישע שטראל וכן הלאה בעוד חומרים כתובים - יהיה ברור לירושלמים וכד'. ולכן הוא מנקד אכן כך: היכן שהוגים שתי י' כפתח י' הוא מנקד עם פתח, ללא שום ניקוד תחת הי'. כמו אֵיינס צוֵויי דרַיי. ומילים שהוגים כסגול כמו המילה ערציילונג, הוא ינקד ויכתוב ערצעהלונג כסגול, כדי שאכן גם ללא עזרת הניקוד החיצוני העברי יוכלו לקרוא זאת, כפי שהירושלמים הוגים.
וכך הוא הדבר אצל הפולנים, שיגידו: אֵיינס צוֵויי דרַיי, והדריי נהגה באופן של דרַא. ובכך הם בעצם - הפולנים - יחידים בהגייה שכזו. אולם, גם אצל החסידים ההוגים שתי י' כצירה בלשונם (כמו פתח י') וינקדו תמיד תמיד (כפי שאני סברתי) רק בצירה, במילה בעלת שתי י'.
ישנן מילים בשתי י' הנהגות כפתח בלבד, כאילו היו נכתבות בפתח א'. כמו למשלף וויין (יין, לא בכי) הנהגה כ וַואן.
אז מה, בגלל זה הם יתחילו לכתוב אותה וואן? לא. מכיוון שיש כללים מחייבים בכתיבה, אז המילה תיכתב כ וויין, ואלו שהוגים אותה כוויין ימשיכו להגות כך (כמו פתח י') ואלו שהוגים אותה כוואן יהגו זאת כך, למרות שתי הי'.
(הבנתי שכך אכן מלמדים בבתי החינוך באידיש שמדברים בהברה ירושלמית - פתח תחת האות שלפני שתי הי', במילים הרלוונטיות. בעוד שהלימוד בבתי החינוך החסידיים דוברי האידיש יהיה ניקוד צירה)
עוד הבנתי מהשיחה שלי עכשיו, שהמילה אידיש עצמה - אצל החסידים יכתבו זאת כך 'אידיש', וכך מקובל אצלנו מקדמת דנן. ואילו הצורה של יודיש או יוד, נובעת מהמילה הגרמנית יודן, יודע. ויש מי שכותב יידיש (כך גם באקדמיה כמדומני) כמו ר' יו"ט ערליך ז"ל, שהרבה לפני קביעת האקדמיה כתב 'יידיש', וזאת כתוצאה מהמבטא הרוסי הכבד והעמוק שלו שהדגיש את הי'.
ולמה כ"כ חשוב לשמר את צורת הניקוד של שתי י', עם צירה, תעיד העובדה הבאה, והיא מהווה כמשל בלבד. וכמובן שימשיך כל אחד לנקד כנהוג אצלם.
בסקווירא קיים השם טראני, ע"ש הרבי'צין שלהם. המילה במקור היא טריינא עם שתי י', אולם בעקבות ההגייה החסידית כפתח, התחילו לכתוב אותה כטראנא. ואילו מי שזה נשמע לו מוזר לכתוב בא' כפתח, כי הוא מודע לכך שהמקור הוא בשתי י' ורק ההגייה שינתה, התחילו להתבלבל ממש ולכתוב בכלל בכתיב חסר - טרנא. וזוהי כבר ממש שגיאה בכתיב אידישאי. וזה בא מחוסר החלטה מהי הצורה הנכונה. אז אם כותבים בשתי י' וצירה מתחת, אז מי שרגיל להגות כפתח ימשיך כך, למרות שתי הי', ומי שרגיל בפתח י' - צירה - ימשיך כך, בעזרת ניקוד הצירה בהגייה חסידית.
ז"א, שורה תחתונה: נוצרו עם הזמן וההתייעלות שתי שיטות שמתאימות את עצמן לקהל היעד, כדי שכולם 'ירגישו בנוח'...
מקווה שעשיתי כאן מעט סדר.
והמסקנה למעשה היא, שאלו ואלו דברי אלוקים חיים, וצדיק ב'אמונתו' יחיה.