הנושאים החמים
הנושאים החמים
בס"ד
אתגר חודש טבת פורסם ביום רביעי.
איך אני זוכרת?
כי בבוקרו של אותו יום רביעי, לבית חולים גדול-גדול נכנס ילד קטן-קטן.
כפתו הקטנה נתונה היתה בכפתי ברכות, שהיוותה קונטרסט חד לשאר אבריי המתוחים.
הוא צעד פנימה בצעד מרוצה ובטוח.
פתאום הריחות והמראות הזכירו לו... והצרחות....
עבר עלינו יום קשה וארוך נורא.
אין דבר יותר קשה מלראות את הילד שלך סובל.
(תמיד אני חושבת שאילו הייתי חלילה וחס אמא בשואה, לא הייתי שם יותר מיום אחד)
בלילה, כששנינו עצובים ומותשים, הפעלתי לו שירים מרגיעים במחשב (של ר' משה גולדמן זצ"ל, למי שמתעניין) כדי להרדים אותו.
תוך כדי פתחתי את הפרוג כדי לעבור איזו שטיפת מוח במובנה החיובי, שזה מה שאהוב עלי כאן – מגוון מדהים של דעות, מגזרים, רעיונות ותחומים ששוטף את המוח מכל מה שהיה בו קודם.
ראיתי שיש אתגר חדש, וזה לא ממש עניין אותי. לא יודעת למה פתחתי, אבל מיד התלהבתי ונמשכתי ונסחפתי וכתבתי תוך כדי הרדמת הצאן, את סיפורו של הפתק של ירדנה.
בגלל שכתבתי אותו בכזאת מהירות, לא חשבתי שהוא יזכה.
כשפורסמו התוצאות, וראיתי שאני לא מופיעה בכל המגילה, הבנתי שצדקתי, ופתאום בסוף בסוף צץ השם שלי...! במקום ראשון...! (אחרי @משויטט ו @שריונה)
אז ראיתי, כמו עוד פעמים רבות מספור, כפרפראזה ל"הכרח הוא אבי ההמצאה", ש"קושי הוא אבי הצמיחה".
אז זה נושא האתגר החדש. קבלו אותו.
עכשיו הפירוט.
מאוד הסכמתי עם דברי הרה"? @משויטט בדיון על תוכן היצירות, בו הוא כתב:
"מעניין אותי איך למשל תתרגמו למילים את הסמיילים הללו: :
סוף ציטוט.
כשקראתי את זה חשבתי שלו הייתי רוטשילד והייתי כותבת את האתגר הבא, זה היה אחד הכללים.
אז הנה, נהייתי רוטשילד וזהו אכן אחד הכללים.
ונעבור לכלל השני.
קרה לכם פעם שנכנסתם למשרד מאוד מאוד יוקרתי ושקט ומכובד בנעליים בוציות עם שני ילדים מצווחים? אם לא, אז תדמיינו.
יש ברגע הזה מין רגשות או תחושות שקשה לתרגם אותן למילים.
או כשנקלעתם בטעות לחדר כשזוג אחד, שהשלום רחק מן הבית שלהם, זועמים זה על זו. ההרגשה שעולה בכם אז, היא רחבה מכדי לצמצם ולתחום אותה למילים.
אבל זאת העבודה שלנו ככותבים.
אז הנה האתגר החדש ככתבו וכלשונו:
יש לכתוב על הנושא "קושי הוא אבי הצמיחה" קטע ספרותי ואין זה משנה שיר, סיפור, פואמה, נובלה או מה שרק יעלה בדעתכם הפורה.
בקטע שתכתבו יש לשלב:
1) תיאורים מפורטים של שתי תנועות או הבעות הכתובים באופן שהקורא יוכל להבין בדיוק למה התכוונתם, ואפילו לחקות אותן מול המחשב.
2) תיאור של רגש או תחושה קשים לתיאור, בלי לקרוא להם בשמם, באופן שהקורא יבין לחלוטין את הרגשתו של המתואר.
תחשבו טוב טוב מה לכתוב, כיוון שאין לשלוח יותר מקטע אחד לניק.
האתגר יינעל בעזר השם יתברך שבוע בדיוק מרגע פתיחתו, כלומר בחצות אור ליום חמישי ב' בשבט ואשתדל בעזר השם עלי להגיע להכרעות הוגנות וצודקות במהירות האפשרית.
לאור רחמיי על אלו שלא זכו למקום הראשון באתגר האחרון, עקב גלישתם ממכסת המילים, אין הגבלה באורך הקטעים, רק תזכרו שלקוראים היום אין עצבים מספיקים לקרוא קטעים ארוכים, וזה עלול להוריד לכם את הניקוד.
הערות הארות ופרגונים בנספח
https://www.prog.co.il/threads/נספח-לאתגר-סוף-טבת.338947/
הצלחות רבות...!!
אתגר חודש טבת פורסם ביום רביעי.
איך אני זוכרת?
כי בבוקרו של אותו יום רביעי, לבית חולים גדול-גדול נכנס ילד קטן-קטן.
כפתו הקטנה נתונה היתה בכפתי ברכות, שהיוותה קונטרסט חד לשאר אבריי המתוחים.
הוא צעד פנימה בצעד מרוצה ובטוח.
פתאום הריחות והמראות הזכירו לו... והצרחות....
עבר עלינו יום קשה וארוך נורא.
אין דבר יותר קשה מלראות את הילד שלך סובל.
(תמיד אני חושבת שאילו הייתי חלילה וחס אמא בשואה, לא הייתי שם יותר מיום אחד)
בלילה, כששנינו עצובים ומותשים, הפעלתי לו שירים מרגיעים במחשב (של ר' משה גולדמן זצ"ל, למי שמתעניין) כדי להרדים אותו.
תוך כדי פתחתי את הפרוג כדי לעבור איזו שטיפת מוח במובנה החיובי, שזה מה שאהוב עלי כאן – מגוון מדהים של דעות, מגזרים, רעיונות ותחומים ששוטף את המוח מכל מה שהיה בו קודם.
ראיתי שיש אתגר חדש, וזה לא ממש עניין אותי. לא יודעת למה פתחתי, אבל מיד התלהבתי ונמשכתי ונסחפתי וכתבתי תוך כדי הרדמת הצאן, את סיפורו של הפתק של ירדנה.
בגלל שכתבתי אותו בכזאת מהירות, לא חשבתי שהוא יזכה.
כשפורסמו התוצאות, וראיתי שאני לא מופיעה בכל המגילה, הבנתי שצדקתי, ופתאום בסוף בסוף צץ השם שלי...! במקום ראשון...! (אחרי @משויטט ו @שריונה)
אז ראיתי, כמו עוד פעמים רבות מספור, כפרפראזה ל"הכרח הוא אבי ההמצאה", ש"קושי הוא אבי הצמיחה".
אז זה נושא האתגר החדש. קבלו אותו.
עכשיו הפירוט.
מאוד הסכמתי עם דברי הרה"? @משויטט בדיון על תוכן היצירות, בו הוא כתב:
"מעניין אותי איך למשל תתרגמו למילים את הסמיילים הללו: :
כשקראתי את זה חשבתי שלו הייתי רוטשילד והייתי כותבת את האתגר הבא, זה היה אחד הכללים.
אז הנה, נהייתי רוטשילד וזהו אכן אחד הכללים.
ונעבור לכלל השני.
קרה לכם פעם שנכנסתם למשרד מאוד מאוד יוקרתי ושקט ומכובד בנעליים בוציות עם שני ילדים מצווחים? אם לא, אז תדמיינו.
יש ברגע הזה מין רגשות או תחושות שקשה לתרגם אותן למילים.
או כשנקלעתם בטעות לחדר כשזוג אחד, שהשלום רחק מן הבית שלהם, זועמים זה על זו. ההרגשה שעולה בכם אז, היא רחבה מכדי לצמצם ולתחום אותה למילים.
אבל זאת העבודה שלנו ככותבים.
אז הנה האתגר החדש ככתבו וכלשונו:
יש לכתוב על הנושא "קושי הוא אבי הצמיחה" קטע ספרותי ואין זה משנה שיר, סיפור, פואמה, נובלה או מה שרק יעלה בדעתכם הפורה.
בקטע שתכתבו יש לשלב:
1) תיאורים מפורטים של שתי תנועות או הבעות הכתובים באופן שהקורא יוכל להבין בדיוק למה התכוונתם, ואפילו לחקות אותן מול המחשב.
2) תיאור של רגש או תחושה קשים לתיאור, בלי לקרוא להם בשמם, באופן שהקורא יבין לחלוטין את הרגשתו של המתואר.
תחשבו טוב טוב מה לכתוב, כיוון שאין לשלוח יותר מקטע אחד לניק.
האתגר יינעל בעזר השם יתברך שבוע בדיוק מרגע פתיחתו, כלומר בחצות אור ליום חמישי ב' בשבט ואשתדל בעזר השם עלי להגיע להכרעות הוגנות וצודקות במהירות האפשרית.
לאור רחמיי על אלו שלא זכו למקום הראשון באתגר האחרון, עקב גלישתם ממכסת המילים, אין הגבלה באורך הקטעים, רק תזכרו שלקוראים היום אין עצבים מספיקים לקרוא קטעים ארוכים, וזה עלול להוריד לכם את הניקוד.
הערות הארות ופרגונים בנספח
https://www.prog.co.il/threads/נספח-לאתגר-סוף-טבת.338947/
הצלחות רבות...!!
נערך לאחרונה ב:
