הנושאים החמים
הנושאים החמים
חייבת לכם התנצלות למרות שלא מגיע לכם!
אך היות שמענטש בלייבט א- מענטש קבלו את התנצלותי מן השפה לחוץ.
לא היה לי קל בכלל!! איך אני אמורה להחליט מי הטוב ביותר כשכולם ללא יוצא מן הכלל הביאו את המיטב?!
מצד שני אומר לכם בכנות: אין לך עונש גדול יותר מלקבל על עצמך את עול האתגר הזה.
לכן חשבתי לתת את המקום הראשון למי שיש לי אתו חשבון פתוח.
תאמינו או לא המישהי הזו היא לא פחות ולא יותר מאשר@שריונה [אבל איתה אני לא מתחילה כך שהבעיה לא נפתרה]
לכן פניתי לאחת מקסימה שהסכימה לקחת ממני את הנטל הזה ולשאת אותו על שכמה.
נחכה בסבלנות לתוצאות שיגיעו בהמשך היום.
אפרופו מקום ראשון. יש לי אלרגיה לכל הנושא הזה, משהו שרובץ לי בלב כמה שנים ולא נותן לי מנוח.
הסיפור הקשה הזה קרה לי בדיוק לפני 20 שנה, כן- זה היה בתחילת החורף, הייתי אז בת 9 וקצת.. כיתה ד'.
נכנסה לכיתתי מורה חדשה, צעירה, אמביציונרית מתוסכלת שרצתה מאד להרשים את ההנהלה, ההורים ואת וועד ההורים.
המורה הזו לימדה אותנו את מקצועות העברית.
בוקר סתווי אחד היא נכנסה לכיתה ובשורה בפיה: ''בנות יקרות, אתן כבר גדולות וחכמות, שולטות יפה בשפה העברית, לכן
החלטתי לצאת במבצע תחרותי שבסופו הזוכה תקבל פרס יקר ערך, עליכן לכתוב סיפור בנושא הזה והזה... והסיפור הטוב ביותר יוצג בתערוכה השנתית והזוכה כאמור תקבל פרס''.
וכאן היא עשתה את אחת הטעויות המעצבנות שלה, היא הרימה את קולה ופנתה אלי: ''וממך, שריונה, אני מצפה לסיפור הטוב ביותר. ואין לי ספק כי תגיעי למקום הראשון''.
בחושים דקים של ילדה בת 9 הרחתי צרות. הרחתי קנאה סמויה מצד הבנות, חשתי שהמורה הזו לא הכי נבונה ביקום.
מירה- חברה טובה קמה מכסאה וניגשה ללחוץ את ידי.
בריינדי הגישה לי סט מחקים יקר
ורק איזבלה חרצה לשון.
בהפסקה ירדתי לעבר חדר הספרייה כדי לקחת ספר שייתן לי השראה [כדברי המורה] ואיטה הספרנית החביבה הגישה לי ספר של מבוגרים [בלי ניקוד- כבקשתי]
הספר היה ''רווח והצלה'' של הסופר שלמה כהן.
בבית עלעלתי בדפי הספר, קוראת פה ושם משפטים בלתי מובנים. מה שכן הצלחתי להבין זה שיעקב גיבור העיירה רוצה מאד לשאת לאישה את בת הרב, ואח של יעקב כלוא במרתף של הרוזן הרשע.
הרוזן הזה...
הכי אהבתי לקרוא את הקטעים בספר המתארים את הרוזן ואת שלל אמרי השפר שניתזו מפיו חסר הרסן.
לרוזן הייתה בת בשם ליזל. כמעט בכל עמוד היה המשפט: ''אוי ליזל ליזל בתי השובבה. אוי ליזל ליזל''
אבל זה עדיין היה בחסד.
מה שצדו את עיני היו שני מילים שעברו כחוט השני לכל אורך הספר: חזיז ורעם!!!
המילים הללו יצאו מפי הרוזן בכל משפט ראשון שלו. היו גם רוחות ושדים, ולכל השדים והרוחות, ושלל ביטויים חביבים.
שאלתי את אמי מה פירוש המילים חזיז ורעם, אך אמא שתחי' ששולטת היטב בכמה שפות לא יכלה לעזור לי יען השפה העברית לא נמצאת בארסנל שלה
.
''כשאבא ישוב הביתה הוא ישמח לעזור לך'' ניסתה לעודד את רוחי.
כשאבא יחזור הביתה ויראה את הספר הזה הוא יחרים לי אותו על השנייה.
לכן החלטתי לנסות להבין, לקחתי את מילון עברית- צרפתית ופתחתי באות ח' מחפשת נואשות את החזיז ורעם.
אפס.
יש רק חזיז לחוד ורעם לחוד.
התרגום מראה לי משהו חביב למדי, גרנדיוזי כזה, מילים של אנשים גדולים.
וכך מצאתי עצמי יושבת וכותבת את הסיפור, מקפידה מאד לדחוף את ''החזיז ורעם'' בכל שני משפטים.
בוודאי המורה תתרשם.
גם 'ולכל הרוחות והשדים' כיכבו בעבודה שלי. בטח.
היום שהמורה החזירה לנו את העבודות היה יום חג עבורי.
היא נעמדה מולנו ואמרה לנו: ''יש לנו זוכה''.
מירה ניגשה ממקום מושבה ולחצה לי את היד.
בריינדי הביאה לי סט עטים כדי להשלים לסט של המחקים שכבר הביאה
ורק איזבלה חרצה לעברי לשון.
פתחתי את הניילונית בידיים רועדות והוצאתי את הדף.
בטוחה כי הנה כבר זכיתי.
הגעתי למקום הראשון!!!
איפה- אני- ואיפה- מקום- ראשון.
המורה עשתה לי איקס על כל העבודה!!
אז אל תחשבו לרגע שאני מקנאה במי שזכה להגיע למקום הראשון.
אך היות שמענטש בלייבט א- מענטש קבלו את התנצלותי מן השפה לחוץ.
לא היה לי קל בכלל!! איך אני אמורה להחליט מי הטוב ביותר כשכולם ללא יוצא מן הכלל הביאו את המיטב?!
מצד שני אומר לכם בכנות: אין לך עונש גדול יותר מלקבל על עצמך את עול האתגר הזה.
לכן חשבתי לתת את המקום הראשון למי שיש לי אתו חשבון פתוח.
תאמינו או לא המישהי הזו היא לא פחות ולא יותר מאשר@שריונה [אבל איתה אני לא מתחילה כך שהבעיה לא נפתרה]
לכן פניתי לאחת מקסימה שהסכימה לקחת ממני את הנטל הזה ולשאת אותו על שכמה.
נחכה בסבלנות לתוצאות שיגיעו בהמשך היום.
אפרופו מקום ראשון. יש לי אלרגיה לכל הנושא הזה, משהו שרובץ לי בלב כמה שנים ולא נותן לי מנוח.
הסיפור הקשה הזה קרה לי בדיוק לפני 20 שנה, כן- זה היה בתחילת החורף, הייתי אז בת 9 וקצת.. כיתה ד'.
נכנסה לכיתתי מורה חדשה, צעירה, אמביציונרית מתוסכלת שרצתה מאד להרשים את ההנהלה, ההורים ואת וועד ההורים.
המורה הזו לימדה אותנו את מקצועות העברית.
בוקר סתווי אחד היא נכנסה לכיתה ובשורה בפיה: ''בנות יקרות, אתן כבר גדולות וחכמות, שולטות יפה בשפה העברית, לכן
החלטתי לצאת במבצע תחרותי שבסופו הזוכה תקבל פרס יקר ערך, עליכן לכתוב סיפור בנושא הזה והזה... והסיפור הטוב ביותר יוצג בתערוכה השנתית והזוכה כאמור תקבל פרס''.
וכאן היא עשתה את אחת הטעויות המעצבנות שלה, היא הרימה את קולה ופנתה אלי: ''וממך, שריונה, אני מצפה לסיפור הטוב ביותר. ואין לי ספק כי תגיעי למקום הראשון''.
בחושים דקים של ילדה בת 9 הרחתי צרות. הרחתי קנאה סמויה מצד הבנות, חשתי שהמורה הזו לא הכי נבונה ביקום.
מירה- חברה טובה קמה מכסאה וניגשה ללחוץ את ידי.
בריינדי הגישה לי סט מחקים יקר
ורק איזבלה חרצה לשון.
בהפסקה ירדתי לעבר חדר הספרייה כדי לקחת ספר שייתן לי השראה [כדברי המורה] ואיטה הספרנית החביבה הגישה לי ספר של מבוגרים [בלי ניקוד- כבקשתי]
הספר היה ''רווח והצלה'' של הסופר שלמה כהן.
בבית עלעלתי בדפי הספר, קוראת פה ושם משפטים בלתי מובנים. מה שכן הצלחתי להבין זה שיעקב גיבור העיירה רוצה מאד לשאת לאישה את בת הרב, ואח של יעקב כלוא במרתף של הרוזן הרשע.
הרוזן הזה...
הכי אהבתי לקרוא את הקטעים בספר המתארים את הרוזן ואת שלל אמרי השפר שניתזו מפיו חסר הרסן.
לרוזן הייתה בת בשם ליזל. כמעט בכל עמוד היה המשפט: ''אוי ליזל ליזל בתי השובבה. אוי ליזל ליזל''
אבל זה עדיין היה בחסד.
מה שצדו את עיני היו שני מילים שעברו כחוט השני לכל אורך הספר: חזיז ורעם!!!
המילים הללו יצאו מפי הרוזן בכל משפט ראשון שלו. היו גם רוחות ושדים, ולכל השדים והרוחות, ושלל ביטויים חביבים.
שאלתי את אמי מה פירוש המילים חזיז ורעם, אך אמא שתחי' ששולטת היטב בכמה שפות לא יכלה לעזור לי יען השפה העברית לא נמצאת בארסנל שלה
.''כשאבא ישוב הביתה הוא ישמח לעזור לך'' ניסתה לעודד את רוחי.
כשאבא יחזור הביתה ויראה את הספר הזה הוא יחרים לי אותו על השנייה.
לכן החלטתי לנסות להבין, לקחתי את מילון עברית- צרפתית ופתחתי באות ח' מחפשת נואשות את החזיז ורעם.
אפס.
יש רק חזיז לחוד ורעם לחוד.
התרגום מראה לי משהו חביב למדי, גרנדיוזי כזה, מילים של אנשים גדולים.
וכך מצאתי עצמי יושבת וכותבת את הסיפור, מקפידה מאד לדחוף את ''החזיז ורעם'' בכל שני משפטים.
בוודאי המורה תתרשם.
גם 'ולכל הרוחות והשדים' כיכבו בעבודה שלי. בטח.
היום שהמורה החזירה לנו את העבודות היה יום חג עבורי.
היא נעמדה מולנו ואמרה לנו: ''יש לנו זוכה''.
מירה ניגשה ממקום מושבה ולחצה לי את היד.
בריינדי הביאה לי סט עטים כדי להשלים לסט של המחקים שכבר הביאה
ורק איזבלה חרצה לעברי לשון.
פתחתי את הניילונית בידיים רועדות והוצאתי את הדף.
בטוחה כי הנה כבר זכיתי.
הגעתי למקום הראשון!!!
איפה- אני- ואיפה- מקום- ראשון.
המורה עשתה לי איקס על כל העבודה!!
אז אל תחשבו לרגע שאני מקנאה במי שזכה להגיע למקום הראשון.
