אתגר אתגר חודשי #2 - ידיעת חדשות: אשכול השיפוט

מ. י. פרצמן

סופרת ועורכת, מנהלת קהילת כתיבה
מנהל
מנוי פרימיום
עיצוב גרפי
כתיבה ספרותית
D I G I T A L
נערך לאחרונה ב:

אריה ארליך

משתמש פעיל
שלום וברכה לחברי הפורום היקרים והמוכשרים,

קודם כל, קבלו נא את התנצלותי על שזו הודעתי הראשונה בנושא התחרות. תכננתי כמה וכמה פעמים להיכנס, אולם ענייני הרשאת כתיבה וטרדות נוספות מנעו ממני עד כה לממש את תוכניתי.

כבר עכשיו אגיד, שמהצצה ראשונית ניכרות מאוד ההשקעה, החשיבה - והתוצאה הטובה מאוד, מי יותר ומי פחות.

כעת אגש לשיפוט. אינני מתחייב שאסיים הכל בבת אחת, אבל לפחות אתחיל, בתקווה להשלים בימים הקרובים בסייעתא דשמיא.

שאו ברכה והצלחה, וזכרו: "ההצלחה היא כמה גבוה אתה קופץ כשאתה פוגע בתחתית" (ג'ורג' פאטון). כלומר, כישלונות הם רק מקפצה להצלחה שתבוא אחריהם.

בתקווה שנזכה לכתוב בקרוב ידיעה חדשותית על ביאת המשיח.
 

אריה ארליך

משתמש פעיל
קודם כל, קבלו נא את התנצלותי על שזו הודעתי הראשונה בנושא התחרות. תכננתי כמה וכמה פעמים להיכנס, אולם ענייני הרשאת כתיבה וטרדות נוספות מנעו ממני עד כה לממש את תוכניתי.

הישראלי השני בחלל

איתן סטיבה, פעיל בארצות העולם השלישי וידידו הטוב של אילן רמון, מתעתד להגשים חלום ולטוס לחלל בטיסה פרטית, בתחילת 2022 במבצע שנקרא "משימת רקיע"


איתן סטיבה, איש עסקים, פילנתרופ ובעליה של חברת "אנאתה" התומכת בפרוייקטים חברתיים וחינוכיים, בעבר טייס קרב ומדריך טיסה בדרגת אל"מ, מעיד על עצמו שכבר כילד קרץ לו הרקיע- "בלילות חשוכים, הבטתי מעלה וחיכיתי בסבלנות לראות כוכבים נופלים ותהיתי: מה יש שם מעבר למה שרואות העיניים?"
כעת, בגיל 64 הוא יטוס בטיסה פרטית, בעלות של 55 מיליון דולר, כחלק מצוות של שלושה תיירי חלל ואסטרונאוט, לראות מקרוב 'מה רואים שם'. הוא יהיה הישראלי השני שיגיע לחלל מזה 18 שנה והראשון שיגיע לתחנת החלל הבינלאומית. הוא ישהה בה במשך עשרה ימים. לאיתן סטיבה היכרות ארוכת שנים עם אילן רמון, הוא אף נהג לבקרו ביוסטון, במתקני האימונים של נאס"א ונשאר עד היום ביחסי ידידות קרובים עם משפחת רמון.

בטיסה יבוצעו ניסויים מדעיים בהיקף נרחב והדגמות טכנולוגיות בשיתוף פעולה עם סוכנות החלל הישראלית וקרן רמון. ינתן דגש לפן החינוכי כאשר במקביל למשימות שיבוצעו בחלל ילדים בישראל יוכלו לצפות בו בשידור חי ולבצע בכיתה את אותו ניסוי.

"המטרה של איתן סטיבה היא לא רק להגיע לחלל ולהשיג איזשהו הישג טכנולוגי" מבהירה הגב' אודליה לנקרי, מובילת קהילה בHorizon , מחנכי חלל בישראל של סוכנות החלל הישראלית וקרן "רמון" ,חברה באגודה הישראלית לאסטרונומיה ומתנדבת בSpaceIL . "העניין כאן הוא באמת לקדם חינוך לחלל בישראל ולכן הפן החינוכי כאן מאוד חשוב"
כמורה למדעים היא אף נוטלת חלק פעיל בליווי הפרוייקט החינוכי שבו נשלחים לתלמידים אתגרים, משימות חינוכיות וחידות על חלל. "לתלמידים ניתנת הזדמנות לחקור את החלל ולהיות שותפים פעילים במשימה. הם לומדים על תחנת החלל הבינלאומית ועל איך חפצים מתנהגים במיקרו כבידה. בית הספר שיזכה ויעלה לגמר יקבל הזדמנות לתת רעיון למשימה מדעית, איזשהו חקר שהם ישלחו לאיתן סטיבה בחלל, כך שהם יוכלו לחקור את המשימה שלהם. כל הרעיון הוא לערב כמה שיותר את התלמידים לתת להם את ההזדמנות גם 'לגעת בשמים' וללמוד הרבה".

צפה בקובץ המצורף 1024137
דרגון 2 - החללית שתטיס את Aximon mission 1 טיסת החלל התיירותית הידועה בישראל בשם "משימת רקיע". התמונה באדיבות ויקיפדיה.

הידיעה הזו נכתבה עם המון דמיון ומעוף, עד שאפשר לחשוב שהיא אמיתית לחלוטין.

הכותרת, וכן כותרת המשנה, ממש מושלמות. בהחלט שהייתי מאשר אותן כך בעיתון.

יש בעיה מסוימת בפתיח: ידיעה חדשותית טובה, צריכה להיפתח במשפט שמתמצת את הנושא שבו עוסקת הידיעה. במייל מקדים שכתבתי למנהלת הפורום, הגב' מ' פרצמן, השתמשתי בכלל של שלוש המ"מים - מ'י, מ'תי, מ'ה, שהם שלושה תיאורים הכרחיים בפתחה של כל ידיעה חדשותית.

לדוגמה - את הידיעה הזו הייתי פותח במשפט: "המדען הישראלי איתן סטיבה (-מי) צפוי לממש בחודש הקרוב (-מתי) את חלום חייו - ולהיות הישראלי השני שיגיע לחלל החיצון (-מה).

מכאן ואילך אפשר להתגלגל להרחבת הפרטים.

הפתיח כפי שנכתב על ידי המשתמש/ת - מתאים יותר כפתיח לכתבה מגזינית, שם מקובל לפתוח עם סתם תיאור מסקרן ומשעשע. בידיעת חדשות צריך להתחיל קודם עם תורף הידיעה.
 

אריה ארליך

משתמש פעיל
החוק נגד צחוק

הוראה חדשה משלטון צפון קוריאה: במשך 11 ימי האבל הלאומי על מות המנהיג הקודם - אסור לאזרחים לצחוק ■ קוריאה מצחוק

קוריאה הצפונית מציינת עשור למותו של מנהיגה הקודם קים ג'ונג איל ומקיימת תקופת אבל לאומי שתימשך אחד-עשר יום.
קים ג'ונג איל המנוח היה המנהיג השני של קוריאה הצפונית, לאחר אביו קים איל סונג שהיה המנהיג הראשון והמייסד של קוריאה הצפונית. ב-1994, כאשר היה בגיל 54, ירש את כסאו של אביו ועלה לשלטון. במשך חמש עשרה שנים שלט במדינה בעריצות עד ל-17 בדצמבר 2011, אז מת מהתקפת לב במהלך נסיעה ברכבת.
את מקומו תפס בנו, המנהיג הנוכחי קים ג'ונג און, הממשיך את מסורת אבותיו בהנהגת שלטון קומוניסטי רודני, ובהאללת השליטים.

בכל שנה מציינים במדינה יום אבל לאומי בתאריך מותו של קים ג'ונג איל. השנה, עם מלאת עשור למותו, התרחבו ימי האבל לכדי אחד-עשר ימי אבל לאומי רצופים. בתקופת האבל מורדים דגלי המדינה לחצי התורן, ואזרחי המדינה מחויבים להשתתף בציון האבל באופן מלא.
במסגרת האבל נאסר על האזרחים לחגוג יום הולדת או לציין תאריך כלשהו שאינו קשור באבל הלאומי, כמו כן נאסר בתקופת האבלות לשתות אלכוהול, לעסוק בפעילות פנאי משום סוג, לשמוע מוזיקה, ואפילו... לצחוק. זה נשמע דמיוני, אבל על אזרחי צפון קוריאה נאסר לצחוק או לבטא כל רגש שאינו אבל ויגון כבד על מות המנהיג האהוב. דווח כי שוטרים יסתובבו ברחובות על מנת לוודא שהאזרחים עצובים דיים, ויענישו את מי שמגלה אפילו קצת שמחה בימים קשים אלו.

תושב צפון קוריאה שהתראיין לתקשורת המקומית, סיפר כי בעבר אנשים רבים שנתפסו מבלים בתקופות אבל לאומי נעצרו וקיבלו יחס של 'עבריינים אידיאולוגיים', אחד הפשעים החמורים ביותר במשטר הרודני. הם נלקחו על ידי השוטרים ולא נראו שוב. "גם אם בן משפחתך מת במהלך תקופת האבל" סיפר התושב, "אסור לך לבכות בקול. יש להוציא את הגופה רק לאחר סיום תקופת האבל הלאומי, כדי שהאבל הפרטי לא יפגע חלילה באבל הלאומי".

צפה בקובץ המצורף 1027982

שליט צפון קוריאה הנוכחי, קים ג'ונג און

"השלטון הצפון-קוריאני מנצל את האירוע כדי לחזק את שלטונו", מסביר ד"ר אלון לבקוביץ', מומחה למדיניות חוץ וביטחון במזרח אסיה, ראש החוג למדעי החברה והאזרחות במכללת בית ברל וחוקר במכון בגין-סאדאת.
"כאשר מת מנהיג במדינות בעלות משטר רודני מסוגה של צפון קוריאה, השלטון נוהג להשתמש באבלות על מנת לאחד את השורות ולהכתיר את השלטון החדש. לצורך כך נדרשים האזרחים לעלות לפסלי המנהיג, לבכות בפומבי ולהחצין את רגשות האבל שלהם. אך זה לא סותר את העובדה שרבים מהאזרחים אכן חשים אבל אמיתי".

האמנם תחושות האבל של האזרחים שם הן אותנטיות ואינן רק מן השפה ולחוץ?
"במידה רבה האבלות היא אמיתית ואותנטית. אזרח צפון קוריאני חשוף מגיל אפס לתעמולה בלתי פוסקת אודות המנהיג האהוב, החכם והאדיר. כבר מגיל הגן מטפטפים לו בקביעות שקיומו עומד רק בזכות המנהיג העליון. הוא לא נחשף לשום מקור ידע חלופי שמאפשר לו לקבל מידע שונה. כך שלפחות לגבי רבים מהאזרחים ניתן להניח שהם באמת אוהבים את המנהיג ואבלים על מותו בכל ליבם".

אפשר לשלוט בהמון עד כדי כך, עד לרמת הרגשות של האנשים?
"ככל שהמשטר הטוטליטרי שולט בכל מקורות המידע - וזה מה שהשלטון בקוריאה הצפונית עושה ביעילות מדהימה - כל תפיסת העולם של האזרח בנויה רק מפיסות מידע שהשלטון הביא לידיעתו. ברור שיש גם כיסי התנגדות. לא בכדי מפעיל השלטון מחנות עבודה ו'חינוך מחדש' שבהם כלואים עשרות אלפי מתנגדים פוליטיים. אבל ניתן להניח בסבירות גבוהה שרוב האזרחים לא חשבו מעולם על התנגדות לשלטון. הם חיים בבועה מנותקת מהעולם.
למרות שבחלקים רבים של צפון קוריאה שורר רעב ומחסור תמידי, הנתינים אוהבים את מדינתם ואת המנהיג שלהם ובטוחים שהוא מקור כל הטוב והצדק בעולם. אלו תפיסות שמושרשות בהם מאד עמוק. היו אפילו עריקים שברחו לקוריאה הדרומית, ולאחר תקופה הביעו געגוע ורצון לחזור לצפון האהוב..."

לפחות בנקודה אחת יכולים אזרחי ישראל להזדהות עם תושבי צפון קוריאה בתקופה זו. גם כאן הממשלה גורמת לאזרחים לבכות...
די צחקתי למקרא הידיעה המשעשעת (אני מקווה שתמו ימי האבל על הרודן מקוריאה הצפונית, כך שמותר לי לצחוק...).

ולעצם השיפוט:
הידיעה הזאת כתובה באופן מושלם, עד שממש אין לי מה להעיר לגביה.

מבלי להכיר, אני מניח שהמשתמש עוסק בכתיבה ומנוסה בה מאוד.

שמתי לב אפילו לכיתוב התמונה המושלם.

אני יכול לומר שהחיסרון היחיד בידיעה הוא שהיא כנראה איננה נכונה (דבר לא נדיר במיוחד בעיתונות...)

אם בכל זאת אחפש הארה מתחת לאדמה - אציין כי לפחות מבחינת כללי התקינות העיתונאית, משפט הסיום מהווה הבעת דעה פוליטית אישית, ואיננה מקובלת לרוב.

מעבר לכך - הישר לעמודי החדשות!
 

אריה ארליך

משתמש פעיל
הצופר שאיננו שופר

מתקין צופר השבת בשכונה החרדית הוזהר להסירו. האם יש קשר לעובדה שהוא אינו משמיע את קולו של ראש העיר?

מאות משפחות חרדיות הגיעו לגור לאחרונה באחת הערים שבמרכז הארץ. למרות שמדובר בעיר גדולה ומפותחת בעלת אוכלוסייה מגוונת ומאתגרת, מסתבר שהשכונה הקטנה בפאתי העיר עומדת בראש מעייניו של ראש העיר.

מלבד העובדה שהוא בחר לקבוע בה את משכנו, חותמו ניכר בכל תחום ותחום. הן בטור הקבוע שהוא כותב במקומון השכונתי, הן בביקורו החגיגי ביום פתיחת הלימודים בכל מוסד לימודים בשכונה, ועד לעימות מילולי עם תושבי השכונה שצעקו 'שאבעס' בליל שבת.

אלא שמתברר שהוא מעוניין להשפיע גם בנושא החשוב לכל בית בישראל - באיזו שעה יקיימו תושבי השכונה הדלקת נרות.

עם הקמת השכונה קבעו הרבנים שהדלקת הנרות תתקיים חצי שעה קודם השקיעה, כמנהג קהילות רבות בארץ. בהתאם לזה, הצופר שהותקן על גגות השכונה כמו בכל שכונה חרדית, מכריז בשעה היעודה על הדלקת הנרות.

ישב ראש העיר והחליט שהמנהג הקדום בעיר, להדליק את נרות השבת עשרים דקות לפני השקיעה, חל גם על השכונה החרדית החדשה, ולא יתכן שתושביה ישנו ממנהג המקום.

הוא קם והתקין רמקול משלו, הגורם לבלבול רב בקרב התושבים החדשים, כשחמש דקות לאחר שהרמקול של השכונה מנגן שירי שבת חסידיים ומכריז 'הדלקת נרות בעוד עשר דקות', מנגן הרמקול של ראש העיר שירי שבת מזרחיים ומכריז 'הדלקת נרות בעוד רבע שעה'.

לא זו בלבד, אלא שעשר דקות לאחר שתושבי השכונה כבר קיבלו את השבת, משמיע הכרוז האחר את הדקלום הבא: 'שלום, כאן חביב בטיטו ראש העיר שלכם, המאחל לכם שבת שלום ומבורכת'.

לאחרונה גילו התושבים שהוא לא הסתפק בזה, ואף שלח פקחים על מנת להוריד את הרמקול החרדי, בתואנות מגוחכות של השמעת מוזיקה בין שתים לארבע, ובווליום גבוה מדי, כשראש העיר עצמו משמיע מוזיקה בווליום שלכאורה אינו נמוך יותר, גם אם מדובר במוזיקה מזרחית.

בראיון שקיימנו עם תושב השכונה, הוא הפטיר שיתכן מאד שאם הרמקול השכונתי היה מסכים להשמיע את ברכתו הנרגשת של ראש העיר לתושבי השכונה, הוא היה שוכח מכל הנושא של זמן הדלקת הנרות...

טוב, זו ידיעה מעניינת.

אף כי ניכר הניסיון לעקוץ את ראש עיריית פתח תקווה מר גרינברג - העובדה כי לא מצוין שם העיר ושמו של ראש העיר, הופכת את הידיעה לבלתי ראויה לפרסום.

בהמשך כן מופיע שמו של ראש העיר ("חביב בטיטו"), אך אם כן, לא מובן מדוע הדבר לא מופיע בתחילת הידיעה, וכן בכותרת המשנה.

אולי יש כאן רצון לעמוד בכללי הלכות שמירת הלשון, אבל בכללים עיתונאיים זה לא עומד. ידיעה עיתונאית איננה כתב חידה, ואי אפשר לפרסם ידיעה על "ראש עיר מסוים מעיר מסוימת". כנ"ל, אגב, הציטוט מפי התושב בסוף הידיעה, שמובא בצורה אנונימית.

זו ידיעה אנונימית מתחילתה ועד סופה, ולפחות מהבחינה הזו - איננה ראויה לפרסום.

ובכל זאת, הידיעה מתאפיינת בסרקזם מעולה ומייצרת תחושת הזדהות עם התושבים המתקוממים.
 
נערך לאחרונה ב:

אריה ארליך

משתמש פעיל
ניו יורק: הדבקות סימולטניות של קורונה ושפעת

בשבועות האחרונים התגלו בערי ניו יורק היהודיות מאומתים לנגיפי קורונה ושפעת בו זמנית

עונת החורף בעיצומה, ועמה מופיעות מחלות החורף השגרתיות ובכללן מחלת השפעת. אומנם בשנה שעברה תחלואת השפעת הייתה אפסית, ככל הנראה עקב ההקפדה על ההנחיות ועטיית המסכות הגלובאלית, אך השנה המחלה מכה ביתר שאת.

בניו יורק, בה בדומה לשאר ארצות הברית מבצעים בדיקות מהירות לשפעת כמו לקורונה, התגלו חולים בשפעת ובקורונה (ככל הנראה זן האומיקרון) בו זמנית.

החולים חווים את תסמיני שתי המחלות בעוצמה.

צפה בקובץ המצורף 1032817

עליסה לאסקי, תושבת הפייב-טאונס, מספרת על בתה בת ה-11 שנדבקה בשפעת ובקורונה בשבוע האחרון.

את מי את מכירה שחיובי לשני הנגיפים?

- "הבת שלי ובתה של חברה שלי. אני בטוחה שיש עוד, אבל אלו האנשים שאני מכירה ושמאומתים בוודאות לשתי המחלות".

מהם התסמינים?

- "כאב גרון, כאב ראש ובחילות. היה לה גם חום, וכמעט שלא הייתה יכולה לדבר, הקול שלה היה מאוד צרוד. הגרון מאוד מאוד כאב," היא מוסיפה, "ושיעולים. היא משתעלת עד היום, גם לאחר ששאר התסמינים עברו".

האם הבת שלך מחוסנת או מחלימה מקורונה?

- "היא לא מחלימה, זו הפעם הראשונה שהיא חולה בקורונה. היא מחוסנת בחיסון אחד נגד קורונה, אבל חוסנה רק שבוע וחצי לפני שחלתה, כך שהחיסון לא הספיק להשפיע".

מה גרם לכם לעשות בדיקה גם לקורונה וגם לשפעת?

- "כשהיא לא הרגישה טוב, עשינו בדיקת שפעת שיצאה חיובית, ובדיקה מהירה של קורונה שיצאה שלילית. אבל כאשר היא הרגישה פחות ופחות טוב, חשבנו שבוודאי יש לה גם קורונה. עשינו בדיקת PCR ואכן היא התגלתה כחיובית גם לקורונה".


בניגוד לנהוג בארצות הברית, לרוב ההתייחסות לשפעת בארץ היא כאל מחלת חורף שגרתית וקלה בדרך כלל, ולא קיימות בדיקות מהירות כדי לזהות את דגירתה בגוף האדם, מלבד במקרים מיוחדים.

סביר להניח שגם בארץ ישנם אנשים רבים שחולים גם בקורונה וגם בשפעת, אך לעולם לא נוכל לדעת בוודאות.
הידיעה הזאת כתובה טוב. היה חסר לי קצת תמצות של עיקרי הדברים במשפט הפותח ('שלוש המ"מים'). במקום זאת הפתיח מעט מתפלפל: אמנם בשנה שעברה וכו', אבל השנה וכו'. רצוי תמיד לכתוב באופן הכי פשטני ובגובה העיניים. בוודאי בפתיחת הידיעה.

אבל מכאן ואילך הידיעה זורמת כהלכה, כתובה טוב, ויש בה יתרון חשוב: ריאיון אותנטי עם מרואיינת שמופיעה בשמה ובפרטיה, מה שמשרה תחושת אמינות ואף יוצר הזדהות עם המרואיינת שמספרת על חוויותיה בגוף ראשון.

את השאלה "את מי את מכירה שחיובי לשני הנגיפים", הייתי מתקן ל: "את מכירה מישהו שחיובי לשני הנגיפים"? שוב, תמיד עדיף לפשט, לא לסרבל.

אבל כאמור, ידיעה טובה מאוד בסך הכל.
 
נערך לאחרונה ב:

אריה ארליך

משתמש פעיל
במערכת הביטחון עוקבים בדאגה: איראן בסדרת תרגילים צבאיים גדולים

הכוחות המזויינים של משמרות המהפכה האיראניים פתחו ב-3 תרגילים רוחביים המדמים תקיפה ישראלית על מתקני הגרעין כולל באמצעות פלישה קרקעית

בתרגילים שנפתחו ביום שני (ה-20 לחודש), דימו כלל זרועות הלחימה האיראניים תרחיש בו עליהם להדוף כוחות ישראליים שחדרו אל תוך שטח איראן בשלושה מוקדים: בדרום איראן, במיצרי הורמוז ובאיזור הכור בבושהר.

כוחות קרקעיים במדים כחולים פעלו מתוך ערים תת-קרקעיות כדי להדוף תקיפה של לובשי מדים כתומים ששיקפו את הצבא הפולש. בנוסף כוחות הגנה אווירית תרגלו תרחיש שבו צבא זר משתלט על שורת איים במפרץ הפרסי ומוצא בהם נקודת זינוק איכותית לתקיפת מטרות אסטרטגיות בכל רחבי איראן כמו מתקני נפט, בסיסים צבאיים ובעיקר את תשתיות הגרעין.

בתרגיל נעשה שימוש בטילי נ"מ קורדאד 3 בעלי טווח של 500 ק"מ מתוך הערכה שאלו מסוגלים לפגוע במטוסי ה-F35 הישראליים. כמו"כ שוגרו גם טילי שיוט וטילים נוגדי טילי שיוט.

מפקד כוחות ההגנה האיראני גולאם עלי-ראשיד אמר כי אם איומים כאלה ייושמו, הכוחות המזוינים של הרפובליקה האסלאמית יבצעו התקפות חבטה נגד כל המרכזים, הבסיסים, השבילים והמרחבים המשמשים לאפשר את ההפרה, ונגד מקורות ההפרה, בהתבסס על התוכניות המבצעיות המאומנות של איראן.

מקורות צבאיים ציינו כי מדובר בתרגיל ראשון מסוגו המדמה פלישה של כוחות קרקע ישראליים אל תוך איראן ומלמד על חלחול הבנה בקרב משמרות המהפכה סביב הכוונות הישראליות בצל השיחות בווינה.

שר הביטחון בני גנץ אמר בפני ועדת חו"ב "בשנה וחצי האחרונות אנו עוסקים בבניין הכוח וברכש של אמצעים חדשים, שישמרו את עליונותה הביטחונית של ישראל באזור מול כלל האיומים".

הידיעה הזו כתובה באופן מעולה, ועומדת בכל הכללים הנדרשים לכתיבת ידיעה חדשותית.

בכותרת הראשית הייתי מסיר את העננה החידתית ("סדרת תרגילים גדולים") והייתי ניגש ישר לעניין. למשל: "איראן מקיימת סדרת תרגילים צבאיים לקראת פלישה ישראלית", וכדומה.

אציין כי בדרך כלל, אני אוהב כותרת ראשית קצרה, כאשר כותרת הגג או כותרת המשנה משלימות את יתר הפרטים. למשל: "איראן מציגה: כך נהדוף מתקפה ישראלית". בכותרת המשנה ניתן להרחיב עם פרטים נוספים.

הגישה העיתונאית המודרנית מעדיפה כותרות קצרות, אבל זה אחד ההבדלים בין 'המודיע' ל'משפחה' (ולהבדיל: 'ידיעות' ו'הארץ', ואין כמובן בדברים המלצה לעיין בעיתונים אלו).
 

אריה ארליך

משתמש פעיל
על התורה ועל העבודה

טלטלה בעולם הכוללים. רשת כוללים מפורסמת מצטרפת לכמה כוללים בודדים. בשינוי דרמטי בזמני הלימוד. דחיה של תחילת סדר א' לתשע וחצי. הסיבה. לתת לאברכים זמן להתפלל. יבנה ומתפלליה.


אין זה סוד, שאחת המוסכמות המקודשות בעולם התורה, היא השמירה על זמני וסדרי הלימוד. הן בתלמודי תורה, בישיבות ובכוללים, ישנם כללים נוקשים לגבי סדרי הלימוד, הם נקבעו לפני מאות שנים, בעת היווסדות הישיבות הקדושות בגולה, ומאז הם נשמרים בחרדת קודש.

לא נמצא ראש ישיבה או ראש כולל שמהין על דעת עצמו לבצע שינוי דרסטי בזמני הסדרים, כך שנוצר מצב, שאפילו ימי החופש 'בין הזמנים', שהניסיון מוכיח על היותם מועדים לסכנות רוחניות, מתקיימים כמתכונתם שנה אחר שנה.

לכן, הורמו לא מעט גבות, למול התופעה החדשה, שכמה ראשי כוללים וביניהם רשת הכוללים 'ישכר באוהליך' החליטו החלטה חסרת תקדים, לדחות בחצי שעה את פתיחתו של סדר א'. משעה תשע כנהוג לתשע וחצי. (כמובן שחצי שעה כפול אלפי אברכים שווה שעות רבות של לימוד תורה)

הגורמים להחלטה, הינם שינויים דרמטיים באורח החיים של ציבור האברכים. אם בשנים עברו, רוב ככול נשות אברכים היו נשארות בבית, ומתחזקות קריירה של ניהול בית יהודי, היום רובן ככולן יוצאות לפרנס את ביתן, וחלקן הגדול עושות זאת כבר בשעות הבוקר המוקדמות.

הדבר מותיר אלפי אברכים מידי בוקר בבוקרו בבית. כשעליהם מוטל, להספיק לארגן ילדים, לשלוח אותם למוסדות לימוד על כל המשתמע וכל זאת חייב להיעשות עד שעת סדר א', שכזכור מתחיל בתשע. בין לבין עליהם להתפלל שחרית. וכמצופה מבני תורה, תפילתם צריכה להיעשות כמוני מעות, ולא במהירות.

עומס חריג זה של מטלות, יוצר קרוב לוודאי פגיעה באיכות של אחת מהם. כך שלרוב קורה, שהאברך, או לא מתפלל כראוי, או מאחר לכולל. תופעה בלתי נסבלת לאנשים שתורתם ותפילתם אומנותם.

מכאן צמח השינוי. מתוך הבנה, שלימוד של אברך שהתארגן בבוקר ברוגע, והתפלל לפני בוראו, תוך שהוא מבקש על לימודו שיהיה מוצלח, הוא לימוד אחר. לימוד מוצלח יותר.



כדי לשמוע יותר על ההחלטה ועל השינוי שהיא כבר יוצרת אצל ציבור האברכים, שוחחתי עם אהרון ש. תושב 'נווה יעקב' בירושלים שעושה כל בוקר וצוהריים את דרכו לכולל 'ישכר באוהליך' בשכונת 'רמת שלמה'.

כמה אברכים מהשכונה שלך לומדים איתך בכולל ואיך הם מגיעים אליו?
בערך שמונים אברכים יוצאים כל יום מ'נוה יעקב' ל'רכס' (רמת שלמה), חלקם בהסעות וחלקם בתחבורה ציבורית.

נסיעה כזאת לוקחת זמן איך היית מספיק להתפלל?
זה באמת נושא כאוב, מזל שהוא מאחורי, כי גם אם הייתי רוצה להתפלל לפני שמונה כדי להסיים כמו בנאדם ולהגיע לכולל בתשע, לא יכולתי. מכיוון שחלק מהמוסדות לא נפתחים לפני שמונה. מה שגרם לתפילה להתחיל תוך כדי לקיחת הילדים לגן, ולהסתיים בהסעה לכולל.

והיום?
ברוך ה', שראש הכולל הבין את האבסורד. שהמציאות הנוכחית שגם מנהלי המוסדות מתעקשים על השעה שלהם וגם הכוללים. יוצרת קונפליקט, ובאה על חשבון התפילה במיוחד בראשי חודשים וכדומה, ושינה את זמן תחילת הסדר. אני רואה את האברכים מגיעים לסדר מיושבים יותר וערניים יותר.

יה"ר שתצליחו כולכם הן בתפילה והן בתורה.
אמן! תודה.
הידיעה טובה. גם אם היא לא נפתחת בתיאור מתומצת של הדברים - בכל זאת, הפתיחה מכניסה את הקורא אל תוך הנושא וגורמת להמשיך בקריאה.

בכותרת המשנה שמתי לב ליותר מדי נקודות, שפשוט אינן במקומן:
טלטלה בעולם הכוללים. (כאן צריכות לבוא נקודותיים).
רשת כוללים מפורסמת מצטרפת לכמה כוללים בודדים. (נקודה מיותרת שתקועה באמצע משפט)
בשינוי דרמטי בזמני הלימוד. (הנקודה הזאת בסדר).
כאן חסרה מילה: *השינוי*: דחיה של תחילת סדר א' לתשע וחצי.
הסיבה.
(כאן נדרשות נקודותיים במקום נקודה) לתת לאברכים זמן להתפלל. יבנה ומתפלליה. (בסוף כותרת וכותרת משנה לא שמים נקודה).
 
נערך לאחרונה ב:

סיוון רהב מאיר

משתמש רשום
@הזדמנות
ידיעה חדשותית קלאסית, טובה, אפשר לפרסם אותה כמו שהיא.
לא היה בה משהו מיוחד, אישי או מסקרן באופן מיוחד, היא מבוססת על מקורות גלויים שכבר פורסמו, אבל מעבר לזה אין הערות.
ייתכן שהאורך היה קצת קצר מדיי, וכן לא היה ראיון משמעותי בכתבה אלא ציטוטים קצרים.
 

סיוון רהב מאיר

משתמש רשום
@yonatanr
נושא מעניין אבל לא כתוב באיזו עיר מדובר ואין ריאיון משמעותי או פרטים מדויקים ומפורטים.
יש פה יופי של נושא, אולי אפילו תחקיר עתידי על ראש העיר, כלומר יש פוטנציאל וזיהוי נושא חדש ואחר, אבל הטיפול לא הושלם לגמרי.
הכתיבה קולחת ומשעשעת.
 

סיוון רהב מאיר

משתמש רשום
@AtArA R
זו ידיעה חדשותית קלאסית, אבל נראה שפשוט מצוטטים פה מקורות גלויים, בלי סיפור אישי או ריאיון או תוספת כלשהי.
מצד אחד זה יכול להתפרסם כך בעיתון, מצוין,
מצד שני אין פה טאץ' אישי או מאמץ להוסיף משהו מקורי שלא פורסם.
 

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קיט א'

א אַשְׁרֵי תְמִימֵי דָרֶךְ הַהֹלְכִים בְּתוֹרַת יְהוָה:ב אַשְׁרֵי נֹצְרֵי עֵדֹתָיו בְּכָל לֵב יִדְרְשׁוּהוּ:ג אַף לֹא פָעֲלוּ עַוְלָה בִּדְרָכָיו הָלָכוּ:ד אַתָּה צִוִּיתָה פִקֻּדֶיךָ לִשְׁמֹר מְאֹד:ה אַחֲלַי יִכֹּנוּ דְרָכָי לִשְׁמֹר חֻקֶּיךָ:ו אָז לֹא אֵבוֹשׁ בְּהַבִּיטִי אֶל כָּל מִצְוֹתֶיךָ:ז אוֹדְךָ בְּיֹשֶׁר לֵבָב בְּלָמְדִי מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ:ח אֶת חֻקֶּיךָ אֶשְׁמֹר אַל תַּעַזְבֵנִי עַד מְאֹד:
נקרא  27  פעמים

לוח מודעות

למעלה