הנושאים החמים
הנושאים החמים
הטלפון ניגן "וכל מאמינים". מבט מהיר על השעון הראה שהשעה עשר וחצי בלילה.
"כן"..
"תשמע יאיר אני צריך ממך טובה קטנה ודחופה. זה בסדר, כן?"
"נשמע"
"המערכות שהותקנו היום צריכות עדכון אחרון. כנראה לא הבנתי שצריך ללחוץ על 'אישור'. מחברת האבטחה התקשרו ואמרו שלא מופיע להם העדכון. תוכל לגשת למשרד? אתה הכי קרוב לשם".
בחוץ קור מקפיא ויאיר רוצה לומר שזה בלתי אפשרי. אבל אין לו סיבה טובה חוץ מאוזניים רגישות לקור. את זה אפשר לפתור בקלות. כובע טוב יפתור את הבעיה.
"טוב בוס"
"תפסיק לקרוא לי בוס."
"טוב בוס, אה סליחה, שמריהו".
הוא מחפש כובע טוב. בנמצא יש את ארגז התחפושות. ככה זה. קר בחוץ ואי אפשר לרדת לגינה, ארגז תחפושות שלם ויש להם תעסוקה לכל היום. הוא נובר בארגז, מחפש כובע שיגן לו על האוזניים.
כובע גבוה, טורבן קטיפתי טורקי כחול עם יהלומים זהובים. אין לו ברירה אחרת. יאיר מניח אותו על הראש. אף אחד לא מסתובב בחוץ בשעה כזו, יש לכובע גלימה תואמת. הוא מחליט להתעטף בה.
יוצא לחניה המקורה. אף אחד לא יראה אותו כך.
הוא נכנס למשרד, מעיף מבט לאקווריום. הדגים עטים לכיוונו, אחר כך יתן להם אוכל.
פותח את המחשב, מתקשר לבוס.
"זה בכלל לא מסובך. התיקיה שרשום עליה 'אבטחה'. רק תקיש 'אישור'. ו...יאיר תדע שאני לא שוכח שעוזרים לי".
הוא מאשר.
"בוצע".
"תודה. ורק עוד משהו קטן, אל תביא לדגים אוכל. הם אכלו היום יותר מפעם אחת. והיום הנכדה שלי באה למשרד ונתנה להם בשפע. זה סתם לא בריא להם. בסדר? אני חוזר שוב: לא לתת לדגים אוכל!"
"אני מבין גם אם אומרים לי פעם אחת. אל תדאג, סמוך עלי בוס.".
"תפסיק עם הבוס"
"כן שמריהו".
הוא עובר ליד האקווריום והדגים מעוררים את רחמיו. הוא פותח את הקופסה עם האוכל ושופך בנדיבות, הם לא שבעים, מאכיל אותם שוב, עושה להם פרצופים, מפחיד אותם קצת. איזה מוזר זה שהמשרד ריק.
למחרת נקראים העובדים למשרד של הבוס. יושבים שם גם אנשי האבטחה. יש להם הודעה חשובה:
"מהיום יש מצלמות אבטחה במשרד. אתמול יאיר עידכן את ההתקנה. חסל סדר לעשות מה שרוצים פה. הנה בואו תראו ככה זה מסריט, הנה קטע קצר מההסרטה:"
ומול כל עובדי המשרד מופיעה ההסרטה מתחילתה. יאיר עם כובע הטורבן הכחול הגבוה והגלימה המוזהבת התואמת, מניח את השפופרת, ניגש לאקווריום, מאכיל את הדגים בנדיבות, עושה פרצופים, מבהיל אותם קצת.
הכל בסדר עם הדגים.
ויאיר - אוי ווי איז מיר...
"כן"..
"תשמע יאיר אני צריך ממך טובה קטנה ודחופה. זה בסדר, כן?"
"נשמע"
"המערכות שהותקנו היום צריכות עדכון אחרון. כנראה לא הבנתי שצריך ללחוץ על 'אישור'. מחברת האבטחה התקשרו ואמרו שלא מופיע להם העדכון. תוכל לגשת למשרד? אתה הכי קרוב לשם".
בחוץ קור מקפיא ויאיר רוצה לומר שזה בלתי אפשרי. אבל אין לו סיבה טובה חוץ מאוזניים רגישות לקור. את זה אפשר לפתור בקלות. כובע טוב יפתור את הבעיה.
"טוב בוס"
"תפסיק לקרוא לי בוס."
"טוב בוס, אה סליחה, שמריהו".
הוא מחפש כובע טוב. בנמצא יש את ארגז התחפושות. ככה זה. קר בחוץ ואי אפשר לרדת לגינה, ארגז תחפושות שלם ויש להם תעסוקה לכל היום. הוא נובר בארגז, מחפש כובע שיגן לו על האוזניים.
כובע גבוה, טורבן קטיפתי טורקי כחול עם יהלומים זהובים. אין לו ברירה אחרת. יאיר מניח אותו על הראש. אף אחד לא מסתובב בחוץ בשעה כזו, יש לכובע גלימה תואמת. הוא מחליט להתעטף בה.
יוצא לחניה המקורה. אף אחד לא יראה אותו כך.
הוא נכנס למשרד, מעיף מבט לאקווריום. הדגים עטים לכיוונו, אחר כך יתן להם אוכל.
פותח את המחשב, מתקשר לבוס.
"זה בכלל לא מסובך. התיקיה שרשום עליה 'אבטחה'. רק תקיש 'אישור'. ו...יאיר תדע שאני לא שוכח שעוזרים לי".
הוא מאשר.
"בוצע".
"תודה. ורק עוד משהו קטן, אל תביא לדגים אוכל. הם אכלו היום יותר מפעם אחת. והיום הנכדה שלי באה למשרד ונתנה להם בשפע. זה סתם לא בריא להם. בסדר? אני חוזר שוב: לא לתת לדגים אוכל!"
"אני מבין גם אם אומרים לי פעם אחת. אל תדאג, סמוך עלי בוס.".
"תפסיק עם הבוס"
"כן שמריהו".
הוא עובר ליד האקווריום והדגים מעוררים את רחמיו. הוא פותח את הקופסה עם האוכל ושופך בנדיבות, הם לא שבעים, מאכיל אותם שוב, עושה להם פרצופים, מפחיד אותם קצת. איזה מוזר זה שהמשרד ריק.
למחרת נקראים העובדים למשרד של הבוס. יושבים שם גם אנשי האבטחה. יש להם הודעה חשובה:
"מהיום יש מצלמות אבטחה במשרד. אתמול יאיר עידכן את ההתקנה. חסל סדר לעשות מה שרוצים פה. הנה בואו תראו ככה זה מסריט, הנה קטע קצר מההסרטה:"
ומול כל עובדי המשרד מופיעה ההסרטה מתחילתה. יאיר עם כובע הטורבן הכחול הגבוה והגלימה המוזהבת התואמת, מניח את השפופרת, ניגש לאקווריום, מאכיל את הדגים בנדיבות, עושה פרצופים, מבהיל אותם קצת.
הכל בסדר עם הדגים.
ויאיר - אוי ווי איז מיר...
(את האמת אומר לכם, שלא ציפיתי...).
