הנושאים החמים
הנושאים החמים
Natan Galant
כתיבה שדגה לך לקוחות, ובכמויות!
מנוי פרימיום
עיצוב גרפי
כתיבה ספרותית
מוזיקה ונגינה
עריכה תורנית
עיצוב ואדריכלות פנים
שאלה לחכמי הפורום.
איך גורמים למי שצריך, לעשות סדר איפה שצריך?
***
כמו כל יהודי טוב שמנסה לנסוע לפעמים לכותל, אני נחרד כל פעם מחדש מהתדירות המזעזעת של קו 3.
הקו מגיע פעם בזמן לא ידוע, ותמיד מגיע קצר. כלומר - צפוף להחריד.
האנשים עולים בתערובות נוראית, והדוחק מחפיר.
אני מניח שהכלי התחבורה היחיד בעולם כולו הסובל מדוחק כזה, הוא הרכבת בבנגלדש.
וזהו עוד בהלוך. בחזור, המצב גרוע עוד יותר. אין שום כלל מתי האוטובוס עולה למעלה אל הכותל, ומתי לא, ואין שום צפי מתי הוא מגיע ומתי לא.
שוב, אותה תוצאה: דוחק איום, תסכול רב בקרב הממתינים.
תאמרו:
נודניק!
מדובק בעיר מורכבת לתנועה, יש מחסור באוטובוסים, וכולי.
אז זהו, שלא.
שאלו נא את כל תושבי ירושלים, והם יספרו לכם על קו 68 הפלאי.
קו ארוך, כמעט שומם, שמגיע בתדירות מדהימה, כמו שעון שוויצרי.
***
שאלתי פעם עסקן כלשהו על הפער הזה, והוא גיחך בחמיצות:
אתה יודע איזה לובי יש לסטודנטים? קו 68 הוא 'שלהם'...
שורה תחתונה - איך משנים קצת את המצב הזה?
אשמח לכל עצה בנידון, הן באשכול והן באישי.
והנה אשכול התלונות הכעוס שלנו!
-------
נ.ב.
תודתי לגב' קפלר שתחי', ששרטטה מפה לאלו שמעדיפים ללכת ברגל משער יפו, ולוותר כליל על התענוג ההיסטרי של נסיעה מחליאה בקווים לכותל.
המפה מצו"ב, לתפארת מדינת ישראל, שריה, יועציה ונבחריה החרדיים שעושים "ימים כלילות" עבור משתמשי התח"צ...
הסבר למפה:
לטובת הציבור, מפת העיר העתיקה עם הדרכים לכותל:
הדרך השחורה - דרך הרובע המוסלמי. נחשבת למסוכנת מכולן. מתחילה בשער שכם (לא רואים אותו במפה. אבל פשוט תגיעו לשם ותתחילו ללכת). מגיעה הכי מהר וקצר לכותל.
הדרך האדומה - עוברת בשוק (ה'בטראק') של שער יפו. צמודה לרובע הנוצרי והארמני. נכנסים בשער יפו, הולכים ישר-ישר-ישר במורד השוק.
בשלב מסויים, ליד השירותים הציבוריים יש פניה ימינה ומיד שמאלה, לרחוב השלשלת. ממשיכים ישר-ישר-ישר ברחוב השלשלת, ומחפשים כל הזמן בצד ימין את היציאה לרחוב 'הכותל', כדי לא לפספס אותה.
דרך זו לא בטוחה בימי חול.
הדרך הכחולה - עוברת ברובע הארמני והיהודי. ארוכה קצת יותר מהקודמת.
איך גורמים למי שצריך, לעשות סדר איפה שצריך?
***
כמו כל יהודי טוב שמנסה לנסוע לפעמים לכותל, אני נחרד כל פעם מחדש מהתדירות המזעזעת של קו 3.
הקו מגיע פעם בזמן לא ידוע, ותמיד מגיע קצר. כלומר - צפוף להחריד.
האנשים עולים בתערובות נוראית, והדוחק מחפיר.
אני מניח שהכלי התחבורה היחיד בעולם כולו הסובל מדוחק כזה, הוא הרכבת בבנגלדש.
וזהו עוד בהלוך. בחזור, המצב גרוע עוד יותר. אין שום כלל מתי האוטובוס עולה למעלה אל הכותל, ומתי לא, ואין שום צפי מתי הוא מגיע ומתי לא.
שוב, אותה תוצאה: דוחק איום, תסכול רב בקרב הממתינים.
תאמרו:
נודניק!
מדובק בעיר מורכבת לתנועה, יש מחסור באוטובוסים, וכולי.
אז זהו, שלא.
שאלו נא את כל תושבי ירושלים, והם יספרו לכם על קו 68 הפלאי.
קו ארוך, כמעט שומם, שמגיע בתדירות מדהימה, כמו שעון שוויצרי.
***
שאלתי פעם עסקן כלשהו על הפער הזה, והוא גיחך בחמיצות:
אתה יודע איזה לובי יש לסטודנטים? קו 68 הוא 'שלהם'...
שורה תחתונה - איך משנים קצת את המצב הזה?
אשמח לכל עצה בנידון, הן באשכול והן באישי.
והנה אשכול התלונות הכעוס שלנו!
-------
נ.ב.
תודתי לגב' קפלר שתחי', ששרטטה מפה לאלו שמעדיפים ללכת ברגל משער יפו, ולוותר כליל על התענוג ההיסטרי של נסיעה מחליאה בקווים לכותל.
המפה מצו"ב, לתפארת מדינת ישראל, שריה, יועציה ונבחריה החרדיים שעושים "ימים כלילות" עבור משתמשי התח"צ...
הסבר למפה:
לטובת הציבור, מפת העיר העתיקה עם הדרכים לכותל:
הדרך השחורה - דרך הרובע המוסלמי. נחשבת למסוכנת מכולן. מתחילה בשער שכם (לא רואים אותו במפה. אבל פשוט תגיעו לשם ותתחילו ללכת). מגיעה הכי מהר וקצר לכותל.
הדרך האדומה - עוברת בשוק (ה'בטראק') של שער יפו. צמודה לרובע הנוצרי והארמני. נכנסים בשער יפו, הולכים ישר-ישר-ישר במורד השוק.
בשלב מסויים, ליד השירותים הציבוריים יש פניה ימינה ומיד שמאלה, לרחוב השלשלת. ממשיכים ישר-ישר-ישר ברחוב השלשלת, ומחפשים כל הזמן בצד ימין את היציאה לרחוב 'הכותל', כדי לא לפספס אותה.
דרך זו לא בטוחה בימי חול.
הדרך הכחולה - עוברת ברובע הארמני והיהודי. ארוכה קצת יותר מהקודמת.
נערך לאחרונה ב:
