אשמח לשתף את צוות ההוראה שכאן.
עוד טובות מהקורונה.
היום התחלנו את השיעור.
אני אקדים: אני מחנכת של הכיתה 'הכי מופרעת' בביה"ס, כיתה ו' המתוקה שלי
לא משנה שבהשוואה לבתי ספר אחרים הן בסדר לגמרי. אבל בביה"ס הם ממש 'שונות ומיוחדות' בהתנהגות שלהן למורות וכו'.
אתן לא מכירים אותן וזו רק הקדמה.
בכל אופן, הן ממש ציפו לשיעורים שיתחילו, אין לי מושג איך זה קרה.
והכי הפתיעה אותי, הודיה [בדוי!].
עד לחודש אדר קיבלה השעיה מביה"ס, לאחר ולא הסכימה לקבל הוראות מקצועיות מאיתנו [לאבחון נוירולוגי],
מחוסר תיפקוד טוטאלי. אין כלום. ילדה עם יכולות ועם צבירת כשלונות-היא פשוט לא התקדמה והיא עדיין אוחזת ברכישת קריאה [בכיתה ו'].
היתה לה התייצבות של שבועיים וחזרה למה שהיה, בכל אופן גילינו אצלה חוש טכני מפותח.
אופס, הגיעה הקורונה. מה עושים?
הודיה היא זו שהתייצבה ראשונה לעדכן את כל הכיתה בכל הודעה שמסרתי ובכל עדכון אחר.
היתה נמצאת ב'שיחות הוועידה' וכל ההתנהלות סביב קו הקשר של ביה"ס מילא אותה.
היא תפקדה מעולה!
ועכשיו, כשחזרנו, היא דואגת לכל הכיתה לעלות לקו [גם בהתראה של 10 דק']
וכשאני מקריאה מה לכתוב - היא כותבת, ואכפת לה לשתף. כשבכל השנה היא ענתה פעם אחת תשובה.
קיצור, שמחתי בשבילי, בשבילה ובשביל ההורים.
תודה לה'
הנושאים החמים
הנושאים החמים
