אשכול אמירות כנף

[ניהול האתר]

אה.
זאת אומרת שאיור אחד, שווה לכל דפי הגיבובים שבאים בעקבותיו? (ולא, אין לי בעיה איתם, נהנית מזה)
אז גם פה, בטח אתה רואה בחוץ כמה אשכולות מקצועיים נפתחים וכמה למידה והתייעלות יש.

ודווקא האשכול הזה, גם מלא דברים טובים ושנונים כראוי לכותבים רציניים שבו, רק לא כולו, יש כמה אגבים והתבטאויות מקובלות.

יפה,
וזה הסיבה שהאשכול פתוח
התגובות האחרונות היו ברמה רדודה וכללו מילים בוטות שלא היו מופיעות בשום עיתון חרדי מודפס.
לכן קראתי לסדר.
שנניח לעניין?

 

[שני זאת אני :)]

שנניח לעניין?

בטח. הנחתי אותו שניה אחרי שרשמתי...
ובסדר, מתקבל.

 

[סומה]

נעים לי להסיט את הפרגוד, אני שפתחתי את האשכול, וכשמו כן הוא אמירות כנף; כלומר אמירות מחודדות שמחדדות את הרואים אותן.
וזה לשון הויקפדיה בערך זה: "אמרת כנף או משפט מפתח היא ציטוט שנאמר בהקשר כלשהו, התפרסם מאוד, נותר בזיכרון ונוהגים לשוב ולהזכירו. האמירות מקיפות תחומים רבים ולרוב מסתתרות בהן אירוניה או עוקצנות מסוימת".
אביא לדוגמה משפט שמסמל את הרעיון (מובא באתר לעיל): "בספרו של הסופר הצ'כי ירוסלב האשק, החייל האמיץ שווייק, קובע הגיבור, שווייק, להיפגש עם דמות אחרת בקפה 'הגביע' "בשש אחרי המלחמה", ביטוי שהפך לאמרת כנף, זה בזכות העקצוץ שחש השומע בהאזנה למשפט. וכן הלאה.

כיף לי אתכם, בהצלחה!

 

[סומה]

הרגע הזה שאתם אחר הופעה נהדרת ואח"כ מול המראה אתם רואים צואת יונה על דש הבגד...
איזה בושות...

 

[שני זאת אני :)]

איך אתה יודע שהתבגרת?
(חוץ מזה שהתחלת לאהוב סודה)
ש'אבא שלי אומר' משתנה ל'אבי מציין'...

 

[RACHELIZ]

איך אתה יודע שהתבגרת?
(חוץ מזה שהתחלת לאהוב סודה)
ש'אבא שלי אומר' משתנה ל'אבי מציין'...

לא נראה לי שאי פעם אוהב סודה. מה זה אומר? שלא אתבגר?

אולי עלינו על הסוד כיצד נשאר צעירים?

 

[מ"ם]

הנה מה שכתב יהודה גיזבר בנושא, ממש לאחרונה:

העניין בסודה הוא שהחיבה אליה באה בפתאום. חצילים, למשל, זה תהליך, וכך גם מיץ אשכוליות, וקפה ובירה, אבל סודה - כך סתם אדם מתעורר בבוקר אחד בגיל עשרים ושבע ומגלה לתדהמתו שהסודה טעימה לו. עד עכשיו מעולם לא הבין מי שותה את זה ולמה, ופתאום - הארה! ראו זה פלא! הסודה נראית לו כנקטר המלאכים.

והסיבה היא שבעוד כל אותם מאכלים של מבוגרים צריך אדם להרגיל עצמו להרגיש ולהתרגל אל הטעם, ולכן הוא מנסה לשתות קפה ונכשל, ומנסה שוב וטועם משהו מטעם גן עדן, וכך הלאה - כלומר, הכל תהליך של ללמוד לאהוב משהו - הרי שסודה באה בדיוק מהצד ההפוך. מהצד של הנמאס.

הצד של הנמאס מגיע בפתאום בדיוק מאותה סיבה שבשלה אהבה מגיעה בשלבים אבל פרידה היא בבת אחת. זה הרגע שבו הקולה והמיצים מתוקים מדי והטעם שלהם צועק מדי. שותה קולה, צועקת עליך. והכל מתוק מדי ומוגזם באופן כללי, וביום אחד אדם קם בבוקר ואומר לעצמו - די, אין לי כוח שיצעקו עלי יותר, והולך לשתות סודה. שהיא פשוטה ויציבה כמו מים, אבל עם טוויסט.

וזו גם הסיבה שסודה עובדת כל כך טוב עם אספרסו, כי האספרסו נותן לך בעיטה ואומר 'החיים מרירים ואמיתיים מאוד ולך תעשה משהו עם עצמך', ואז שותים סודה והסודה אומרת לאספרסו - 'בסדר, בסדר, לא צריך לצעוק', וזו זו היא התחושה הבסיסית של החיים המבוגרים.

 

[shira bira]

אולי עלינו על הסוד כיצד נשאר צעירים?

ייתכן

 

[RACHELIZ]

הרגע הזה שאשכול הטעויות בעיתונים ובמגזינים צובר תאוצה ואתה יודע שסופ"ש הגיע.

 

[שני זאת אני :)]

הרגע הזה שאתה מנסה לקלוט עם עצמך איזה משהו מתוק הכי בא לך עכשיו, ותוך כדי התחבטות, קופצת לך התראה מ @פררו רושה .

 

[סומה]

רגע של פחד בבית מרקחת, שאפילו החיישן של הדלת האוטומטית תוכיח לך ולכולם שגם היא לא סופרת אותך והדלתות יישארו סגורות.

איזה בושות

 

[שני זאת אני :)]

כשאתה נתקל באשכול ישן בתגובה כלשהיא, ואתה מתחבר לגמרי, בא ללייק, ורואה שזאת תגובה שלך...

 

[RACHELIZ]

כשאתה נתקל באשכול ישן בתגובה כלשהיא, ואתה מתחבר לגמרי, בא ללייק, ורואה שזאת תגובה שלך...

כשאתה מחמיא לעצמך ברמז...
גילוי נאות, קרה לי גם.

 

[שני זאת אני :)]

כשאתה מחמיא לעצמך ברמז...
גילוי נאות, קרה לי גם.

כשאתה רושם משפט, נראה לך שאולי זה משדר מחמיא לעצמך, אבל באמת לא התכוונת, אז אתה משנה את המילים 'נהנה ממנה' ל'מתחבר', ואז ניק עם ניואנסים דקים, מצליח לעלות עליך (יותר נכון לרדת )

 

[RACHELIZ]

הניק מתנצל.

 

[שני זאת אני :)]

הניק מתנצל.

שמחה שגרמתי לזה, אין כמו להיות בצל בימים מקופחי שמש שכאלה.

 

[שני זאת אני :)]

מקופחי שמש

אופס יצא אירוני, כי כשהשמש קופחת, הימים מקופחים, אבל אם הם מקופחים משמש, אז זה אומר שאין בהם שמש, לא?

(+כשאתה מצטט את עצמך, לא ברמז...)

 

[כנפיים]

כששתי ניקיות מדברות על עצמן עם עצמן בלשון זכר

 

[שני זאת אני :)]

כששתי ניקיות מדברות על עצמן עם עצמן בלשון זכר

אולי יום אחד יגלו שאנחנו ניכפולים דו מגדריים או משהו

אבל באמת צודקת, רק כשרוצים להפוך דברים למשפט בפני עצמו, זה נראה לי יותר מתאים לכתב כך, אולי טועה.

 

[RACHELIZ]

כששתי ניקיות מדברות על עצמן עם עצמן בלשון זכר

כך מקובל כשרוצים להכליל את כלל האנשים.