'ארעיותנו' - האם יש דוגמה למלה במקורות?

הנושא בפורום 'עריכה לשונית, דקדוק וניקוד' פורסם ע"י שיקול דעת, ‏10/10/19.

  1. שיקול דעת

    שיקול דעת משתמש פעיל עריכה תורנית

    הצטרף:
    ‏11/2/18
    הודעות:
    631
    תודות :
    526
    נקודות:
    99
    האם זה 'שילוב' חדשני, או שיש דוגמתו במקורות קודמים?
     
  2. 7שבע7

    7שבע7 משתמש רשום

    הצטרף:
    ‏1/7/16
    הודעות:
    31
    תודות :
    21
    נקודות:
    9
    עיסוק:
    עריכת לשון, כתיבה
    לא יודעת לענות, אבל בכל מקרה מדובר כמדומני במילה משנאית (ולא מקראית).
     
  3. סוגרים שידוך

    סוגרים שידוך משתמש מקצוען עריכה תורנית מוזיקה ונגינה

    הצטרף:
    ‏5/3/14
    הודעות:
    960
    תודות :
    2,077
    נקודות:
    149
    עיסוק:
    שדכן לספרדים
    מיקום:
    0583260583
    דף הבית:
    שתי המילים עֲרַאי ואֲרָעִי מקורן אחד הוא, אך הן נבדלות זו מזו בכתיב ובשימוש: הראשונה משמשת לרוב סומך בצירופי סמיכות כגון 'ישיבת עֲרַאי'; והשנייה היא שם תואר כגון בצירוף 'תושב אֲרָעִי'.

    המילה עראי מוכרת לנו מספרות חז"ל, ומקורה בשורש הארמי ער"ע. שורש זה מקביל לשורש קר"י (קר"ה) בעברית, ומובנו היסודי 'פגישה', 'התרחשות'.

    בפגישה המחודשת בין האחים יעקב ועשו – שואל הבכור את הצעיר: "מִי לְךָ כָּל הַמַּחֲנֶה הַזֶּה אֲשֶׁר פָּגָשְׁתִּי" (בראשית לג, ח), ונוסח תרגום אונקלוס הוא: "מא לך כל משריתא הדא דְּעָרַעִית". על בני יעקב החוזרים מהרפתקאותיהם אצל יוסף במצרים נאמר: "וַיַּגִּידוּ לוֹ אֵת כָּל הַקֹּרֹת אֹתָם", ובתרגום: "וחויו ליה ית כל דְּעָרַעָא יתהון".

    השורש ער"ע – הפותח ב־ע ומסיים ב־ע – אינו נוח להגייה, ולכן בצורות רבות מן השורש הזה המתועדות בספרות חז"ל העיצור הראשון מתחלף ב־א (בבחינת היבדלות עיצורים, בדומה למילה הארמית אע 'עץ' שהייתה אמורה להיות עע). כך בפעלים אֵרַע (בבניין פיעל) ואָרַע (בבניין קל, המוכר בעיקר בצורות עתיד, כגון יֶאֱרַע). משמעות הפועל היא 'התרחש, קרה', לדוגמה: "חמישה דברים אירעו את אבותינו בשבעה עשר בתמוז" (תענית ד ו), ומכאן שמות העצם (שהתחדשו מאוחר יותר) מאורע ואירוע (התרחשות, מקרה).

    במילה עֲרַאי, ניגודה של המילה קֶבַע, חלה תופעה אחרת: במילה זו ה־ע השורשית השנייה נעלמה, והיא שקולה במשקל מילים כמו פְּנַאי (מן השורש פנ"י). האל"ף בצורה זו אינה אלא אם קריאה. המילה עראי משמשת במשמעות 'באופן מקרי, מזדמן', כגון בדברי המשנה על חג הסוכות: "כל שבעת הימים עושה אדם את סוכתו קבע ואת ביתו עראי" (סוכה ב, ט).

    המילה עראי נפוצה בספרות חז"ל – הן כתואר הפועל הן כסומך בצירופי סמיכות, כגון 'דירת עראי' או 'אכילת עראי'. בחלק מכתבי היד והדפוסים אפשר למצוא צורות כתיב מגוונות: ערי, עריי, עראיי, ואף בחילוף מקומות ה־ע וה־א: ארעי, ארעאי ועוד (בעיקר במקורות מאוחרים, ובמסורות לשון שלא הבחינו בהגייה בין שני העיצורים הללו) – אך כל הצורות הללו מכוונות למילה עֲרַאי ומדובר בחילופי כתיב בלבד.
     
  4. שיקול דעת

    שיקול דעת משתמש פעיל עריכה תורנית

    הצטרף:
    ‏11/2/18
    הודעות:
    631
    תודות :
    526
    נקודות:
    99
    כפי שהבנתי מתשובתכם המלומדת-על, השאלה שלי אמורה להישאל על המלה 'עראיותנו', אבל התשובה על השאלה לא קבלתי.
    כי הפוקוס של השאלה שלי היתה על נקודת הצירוף של שני מילים כמו 'היותנו עראיים' - למילה אחת 'עראיותנו'. וראיתי ב'מילוג' (לגבי גירסה הראשונה של השאלה) שיש מילה כזאת 'ארעיותנו', והשאלה שלי היתה מהו מקור המלה, כלומר, האם יש צירוף מילים כדוגמתה במקורות.

    ואגב, למעשה, משום מה, ה'עולם' נוהג לכתוב כשרוצים לבטא הניגוד של 'קבע' את המלה 'ארעי', לפי מה שכתבתם זה פשוט עירבוב בין ארעי לעראי?
     
  5. חגי פאהן

    חגי פאהן עימוד ספרים עימוד ספרים

    הצטרף:
    ‏29/3/15
    הודעות:
    1,731
    תודות :
    2,561
    נקודות:
    271
    עיסוק:
    מנקד, מעמד ומתכנת
    דף הבית:
    לא יודע לגבי מילוג, אבל באמת 'ארעי' ראיתי רק באחרונים (לדוגמה באר היטב או"ח מג ה). @סוגרים שידוך חידש לי שיש כתבי יד שכך גרסו, ואולי משם זה התגלגל. מ"מ בש"ס שלנו וגם בראשונים המרכזיים ראיתי רק 'עראי'.
    מחיפוש קל בתורת אמת עולה שאין צורה כזו עראי + ות בש"ס, רמב"ם ושו"ע. אבל אם יש לך איזו תוכנה לחיפוש בספרי אחרונים, כדאי לכוון לשם את המאמץ.
     
    שיקול דעת מודה על התגובה.
  6. שיקול דעת

    שיקול דעת משתמש פעיל עריכה תורנית

    הצטרף:
    ‏11/2/18
    הודעות:
    631
    תודות :
    526
    נקודות:
    99
    בספרי אחרונים נדמה לי שמשתמשים בעיקר ב'ארעי'. מעניין איך זה קרה. בדיוק ראיתי בשפת אמת (החסידי) כך, אבל זה לא רק שם אלא בהרבה מאד ספרים.
    השאלה שלי לא היתה בדיוק על מלה הזאת. שאלתי היתה מהידענים, אם יש 'הרכב' כזה, לא משנה מן איזה שורש המלה תהיה.
     
  7. סוגרים שידוך

    סוגרים שידוך משתמש מקצוען עריכה תורנית מוזיקה ונגינה

    הצטרף:
    ‏5/3/14
    הודעות:
    960
    תודות :
    2,077
    נקודות:
    149
    עיסוק:
    שדכן לספרדים
    מיקום:
    0583260583
    דף הבית:
    למה לא?
    בדיוק כמו גליות גליותנו/שאלות שאלותנו/עניות עניותנו/חיות חיותינו/נצחיות נצחיותנו וכו'
     
    שיקול דעת מודה על התגובה.