שיתוף אסון מירון

[יוחנן ק]

-

 

[יוחנן ק]

הננו לפניך עד דכא,
נבוכים ומבולבלים,
צפינו בכל שמץ מידע,
קראנו כל כתבה, צפינו בכל תמונה,
כל סרטון, וכל עדכון,
הזדעזענו, ושוב הזדעזענו,
עד עמקי נפשינו הפצועה

טיהרנו מחשבותינו,
טבלנו במקווה של דמעות וצער,
והננו לפניך שוכן עד
בוכים, כאובים, בושים, נכלמים, כנועים ואבלים.

לו היו באים זדים משחיתים,
ונוטלים בכוח את מ"ה הקדושים,
כולאים אותם בתאי גזים,
ושם היו נחנקים עד מוות,
גם אז,
היה צערינו נורא על לשמים,
השכול, הכאב, היתמות, האלמנות.

הגרוע מזה קרה לנו,
כשלנו איש באחיו,
מליאי רגשות אשמה
נבוכים, מדוכאים, בושים ונכלמים
אין לנו פה, אין לנו לשון.

כי התגוללו החללים
איש תחת איש
נחנקים ונאנקים
למצוא טיפת נשימה, ואין
אוי ! מה היה לנו !

ומתו יקרים מתוך צער,
בלבול וזעקה
זה צועק, הצילוני נא !
ולעומתו, מחרחר וגומר בשמע ישראל !

ביום של שמחה באור התורה
נתקיימה בנו קללה זו
כלום אין חפץ בנו ?
כלום אין אנו נרצים ?