אמרה מעוררת מעל הלוח

[מילה בסלע]

מכיוון שאני מודעת לעובדה, שהאנשים המוכשרים והעמוקים אינם נמצאים דווקא בחדר המורים- אעלה את בקשתי ב"איש את רעהו"...

למי יש אמרה מעוררת וחזקה שעושה טוב לקוראה מידי יום לפני התפילה, תלויה לרוחב מעל הלוח? כיתה ו' בנות,

תודה!

 

[מילה בסלע]

מעולם לא נאמרו מילים טובות?...

 

[mig]

כל אמרה שהיא לאחר שבוע תהפוך להיות רקע סתמי,
ממליצה לך יותר לעבוד בכיוון של אמרות רבות שיתחלפו לעיתים קרובות,
מאשר אמרה אחת חזקה מאלול ועד תמוז.

 

[מילה בסלע]

כל אמרה שהיא לאחר שבוע תהפוך להיות רקע סתמי,
ממליצה לך יותר לעבוד בכיוון של אמרות רבות שיתחלפו לעיתים קרובות,
מאשר אמרה אחת חזקה מאלול ועד תמוז.

חולקת עלייך.
כאשר האמרה היא רקע ובא בתור קישוט כיתה - את אולי צודקת. אבל כאשר המורה מחייה את האמרה מידי כמה שבועות- היא מקבלת עומק ורבדים נוספים מעוררים לחשיבה מחודשת.

 

[שמואל גרינשטיין]

תחשוב טוב יהיה טוב

יום שלא עשיתי חסד ליהודי אינו נחשב ליום בחיי.

גם מסע של אלף מיל מתחיל בצעד אחד קטן.

באחת מכיתות בית ספרנו היה קישוט קיר מאד יפה על המדרש שמסתיים במילים "בשבילי נברא העולם" ואת המשפט הזה המורה כתבה גם כמה פעמים ברצף על הקיר הנגדי. לדעתי זה חזק מאד.


עוד?
חני

 

[מילה בסלע]

תחשוב טוב יהיה טוב

יום שלא עשיתי חסד ליהודי אינו נחשב ליום בחיי.

גם מסע של אלף מיל מתחיל בצעד אחד קטן.

באחת מכיתות בית ספרנו היה קישוט קיר מאד יפה על המדרש שמסתיים במילים "בשבילי נברא העולם" ואת המשפט הזה המורה כתבה גם כמה פעמים ברצף על הקיר הנגדי. לדעתי זה חזק מאד.


עוד?
חני

רגע.. האמרות כולן מהדהדות עכשיו בפנים ומכות שורשים...
אגב, למי יש ר"ת טובים לשנת תשע"ד? סתם בשביל ההתחלה הרכה...

 

[mig]

חולקת עלייך.
כאשר האמרה היא רקע ובא בתור קישוט כיתה - את אולי צודקת. אבל כאשר המורה מחייה את האמרה מידי כמה שבועות- היא מקבלת עומק ורבדים נוספים מעוררים לחשיבה מחודשת.

לא נעים לומר,
אבל מורה ששנה שלימה מדברת על אותו דבר גם זה הופך לרעש רקע

את יכולה לחלוק עלי,
אבל כתלמידה לשעבר - וכאחת שעיוורת באנרים /פרסומות/ רקע סטטי - גיוון יוצר החייאה,
ממש כמו בפרסום - אם את רוצה שיראו אותך, לעורר את הצרכן (במקרה זה התלמידה) - את צריכה להראות את עצמך מחדש.
(המסגרת הקבועה היא עצם הדברים: זמן התפילה, הסדר והנוסח שלה וכו')

ובנימה אישית,
מורה שלימדה בכיתה מקבילה של חברותי, לקחה בכיתה י' (!) את הנושא "מי יעלה בהר ה' ומי יקום במקום קודשו" לנושא שנתי - וסביבו בנתה את כל שיעורי היהדות שלה (ולא רק...) לאורך כל השנה,
רעיון מדהים לא? (אגב היא מורה עם שם מצוין)

את האמת, לחלוטין לא!!
כן, תלמידות זקוקות לשינויים, לגיוון, גם ברוחניות וגם בתוכן - כשהן שמעו את הפסוק הזה מפיה עלה להן צמר גפן באוזניים, וכפי שתארה לי אחת מתלמידותיה היום כשהיא מגיעה לפסוק הזה במקום להתעורר ממנו עולה באוזניה קולה של המורה בתחושה של די!!!.

לתשומת לב ולמחשבה עבור כל מורה.

בכל מקרה שיהיה לך בהצלחה.

 

[מילה בסלע]

לא נעים לומר,
אבל מורה ששנה שלימה מדברת על אותו דבר גם זה הופך לרעש רקע

את יכולה לחלוק עלי,
אבל כתלמידה לשעבר - וכאחת שעיוורת באנרים /פרסומות/ רקע סטטי - גיוון יוצר החייאה,
ממש כמו בפרסום - אם את רוצה שיראו אותך, לעורר את הצרכן (במקרה זה התלמידה) - את צריכה להראות את עצמך מחדש.
(המסגרת הקבועה היא עצם הדברים: זמן התפילה, הסדר והנוסח שלה וכו')

ובנימה אישית,
מורה שלימדה בכיתה מקבילה של חברותי, לקחה בכיתה י' (!) את הנושא "מי יעלה בהר ה' ומי יקום במקום קודשו" לנושא שנתי - וסביבו בנתה את כל שיעורי היהדות שלה (ולא רק...) לאורך כל השנה,
רעיון מדהים לא? (אגב היא מורה עם שם מצוין)

ההשוואה אינה במקומה.
את שעורי היהדות לא אבנה על אותו נושא, אבל יש אמרות שבכל יום מחדש נותנות כח.
אוכל לתת לך דוגמה למשפט כזה, שאמנם אינו פסוק אבל בכל יום הוא מזרים לי כוחות:
"את הבת הכי מפונקת של אלוקים".

ולא נתחיל דיון במשמעותו של המשפט, אבל העיקרון אומר שיש משפטים נאדרי עוצמה וכח ללא שינוי.
התפילה שלנו היא ללא שינוי (למה לא תקנו 6 נוסחאות לכל אחד מימות השבוע? גיוון, לא?) וברכת המזון היא "תודה" באותן מילים בכל יום, והרבה מרבותינו שואלים מדוע אנו פונים לה' באותן סליחות ובאותן תקיעות מידי שנה. מילים בעלות עוצמה רגשית-אנושית אינן זקוקות לגיוונים ולתחיליפים.

 

[mig]

ההשוואה אינה במקומה.
את שעורי היהדות לא אבנה על אותו נושא, אבל יש אמרות שבכל יום מחדש נותנות כח.
אוכל לתת לך דוגמה למשפט כזה, שאמנם אינו פסוק אבל בכל יום הוא מזרים לי כוחות:
"את הבת הכי מפונקת של אלוקים".

ולא נתחיל דיון במשמעותו של המשפט, אבל העיקרון אומר שיש משפטים נאדרי עוצמה וכח ללא שינוי.
התפילה שלנו היא ללא שינוי (למה לא תקנו 6 נוסחאות לכל אחד מימות השבוע? גיוון, לא?) וברכת המזון היא "תודה" באותן מילים בכל יום, והרבה מרבותינו שואלים מדוע אנו פונים לה' באותן סליחות ובאותן תקיעות מידי שנה. מילים בעלות עוצמה רגשית-אנושית אינן זקוקות לגיוונים ולתחיליפים.

תקראי שוב מה שכתבתי,
את המסגרת הקבועה זה חז"ל תיקנו וקבעו,
את מבינה לבד שכל מה שתאמרי ותעשי לא ישווה למה שחז"ל תיקנו, מה עוד שהחגים וכו' הם פעם בשנה ואי לכך מתעוררים כל פעם מחדש, אך כמה אנשים תפילתם היומיומית יבשה, מהירה, ישנונית ונטולת נשמה והם עצמם היו רוצים להחיות אותה?
כמה בנות מתפללות ואין להן מושג אפ' מה שיוצא מפיהן?
למה את צריכה אמרה מעוררת אם הכל כ"כ חיוני וער?
"ה' שפתי תפתח", "שויתי ה' לנגדי תמיד" (אגב אם משהו קבוע הייתי לוקחת את זה)
"דע לפני מי אתה עומד" כל אלו כבר לא מספיק "חזקים" למה??
בגלל הקביעות, בגלל הרגילות, בגלל המלומדה.

לכן לדעתי (שכמובן את מוזמנת לחלוק עליה) דווקא לכן אנחנו מחפשים משפטים "מעוררים" ולכן כל תקופה משהו טוב ששמענו מזרים בנו תחושת התחדשות וממילא התעוררות.

אגב ביהדות יש הרבה מאד גיוון: כל שבוע יש שבת, כל חודש יש ר"ח, החגים סביב מעגל השנה וכו' ועוד...

כמוכן, את מדברת על משפט שאת עצמך כאשה בוגרת התחברת אליו, כתוצאה מניסיון חייך ועוד, את יכולה להבין שאלי מדבר משפט אחר? וכן לכל מישהו אחר? כמובן שיש אחרים נוספים שמשפט זה יכול לדבר אליהם.
אך הבנות צעירות ולא כל מה שמדבר אליך, מדבר לאחרת, מדבר לכל אחת מהכיתה.

 

[bekki]

'קרוב ה' לכל קוראיו! , לכל אשר יקראוהו באמת'

'אין עוד מלבדו,אפס זולתו'

'ואני תפילתי לך ה'. עת רצון!'

'כרחם אב על בנים כן תרחם ה' עלינו'

'השלך על ה' ... והוא יכלכלך'

'בטחו בה' עדי עד[ כי ...']



'בדקה אחת של שמחה חוסכים שישים שניות של עצב'

זה ביינתים ב'שלוף ' .

 

[נוי]

עבדי זמן עבדי עבדים הם, עבד ה' הוא לבד חופשי

אין עצב בעולם למי שמכיר אור האורות של האמת

הפסוק האחרון בקהלת.

 

[אלימלך וולו]

השם צלך על יד ימינך

 

[קופיריטרית]

ישנה אמרה, אולי היא עמוקה מדי ואינה מתאימה לתלמידות צעירות, אבל חזקה:
האדם אינו אחראי על אורך חייו, אלא על עומקם ורוחבם...

מסכימה איתך מאד שמשפט טוב וחזק תמיד מדבר ועושה משהו למישהו בלב
וגם אם היו ימים של הרגל, פתאם אפשר להתעורר מחדש, גם ודוקא מאותו משפט.
הייתי מציעה לך לשוחח פעם אחת עם הבנות עליו, לתת להן לחשוב מה הוא אומר לי...
וזה יספיק לבנות שחושבות...

 

[מילה בסלע]

תקראי שוב מה שכתבתי,
את המסגרת הקבועה זה חז"ל תיקנו וקבעו,
את מבינה לבד שכל מה שתאמרי ותעשי לא ישווה למה שחז"ל תיקנו, מה עוד שהחגים וכו' הם פעם בשנה ואי לכך מתעוררים כל פעם מחדש, אך כמה אנשים תפילתם היומיומית יבשה, מהירה, ישנונית ונטולת נשמה והם עצמם היו רוצים להחיות אותה?
כמה בנות מתפללות ואין להן מושג אפ' מה שיוצא מפיהן?
למה את צריכה אמרה מעוררת אם הכל כ"כ חיוני וער?
"ה' שפתי תפתח", "שויתי ה' לנגדי תמיד" (אגב אם משהו קבוע הייתי לוקחת את זה)
"דע לפני מי אתה עומד" כל אלו כבר לא מספיק "חזקים" למה??

לא מספיק חזקים?
למה? גם אותם אני מביאה בחשבון, רק מנסה למצוא את המתאים ביותר מבין כל מה שהעלו כאן- לסגנון הכיתה ולרמת הגיל וההבנה.
רק בשל עומקם אני שוקלת לבחור במשפט קל יותר, כי "שיויתי" הם שמעו תמיד ובכל'ס מי מבינינו מבין ומשווה את ה' לנגדו, ועד כמה שהפסוק הוא נורא נוראות, מעורר ומרגש- לי עצמי קשה לשוות את ה' מולי, ודמיונה של ילדה בכיתה ו' עלול לצאת מהקשר הדברים (שמשמעותם: יראת שמים). אבל אמת, בכיתה ו' של שנה שעברה מתנוסס לו הפסוק "דע לפני מי..." וזה עצמו יוצר אוירה אחרת, כובד ראש.

 

[grafix]

לא קראתי את כל האשכול, אבל קלאסי, והכי טוב לדעתי:
"שיויתי ה' לנגדי תמיד"

 

[GRN]

כן זמן שהנר דולק, אפשר לתקן

אם אתה מאמין שיכולים לקלקל תאמין שיכולים לתקן

עיקר חיות האדם הוא להתחזק תמיד בשבירת המידות, ואם לאו - למה לו חיים? (ציטוט לא מדוייק)

אם אין אני לי - מי לי

 

[איילת שלו]

כשהייתי בכיתה ד'
היה שלט גדול ליד הלוח בכיתה, כתוב בטוש עבה
"טוב לי תורת פיך מאלפי זהב וכסף"
בלי הדר
בלי נצנוצים
בלי להתחלף כל שבוע

פשוט רואים את זה כל יום - וזה חודר.
גם אם זה רק "רעש רקע" - זה בדיוק הרעש רקע שאנחנו רוצים.

(רק מה, אולי הדור כל כך השתנה שבלי להתחלף ולנצנץ זה כבר לא עובד? אולי. וזה עצוב מאד)

 

[מילה בסלע]

יש איזו אמרה חסידית על האדם שהוא כמו כלי שמנגן... לא זוכרת בדיוק. משהו מכיר?

 

[MIRALE]

בכוחה של הציפור לדאות מעלה מעלה רק אם תניע כנפיה ללא הרף, אם תחדל ממעופה לרגע מיד תיפול ותצנח ארצה. כן הוא האדם (ר' ישראל מסלנט)

 

[חיבה יתרה]

מכיוון שאני מודעת לעובדה, שהאנשים המוכשרים והעמוקים אינם נמצאים דווקא בחדר המורים- אעלה את בקשתי ב"איש את רעהו"...

למי יש אמרה מעוררת וחזקה שעושה טוב לקוראה מידי יום לפני התפילה, תלויה לרוחב מעל הלוח? כיתה ו' בנות,

תודה!

אני לא יודעת לאיזה גיל את מחפשת.
יש לי כמה זיכרונות מההוויי הכיתתי שחיזקו אותי:

אני מסכימה עם הטוענים שכתיבת אמרה על הלוח יש בה משהו מעייף, שלא כל אחד מביט בו.

אז ככה כשהיינו בכיתות הנמוכות היה לנו שיר על המילים שחר אבקשך צורי ומשגבי וכו'

בסמינר הייתה לנו מורה מדהימה שהייתה מוסרת לנו כל יום לפני התפילה שיעור מוסר בן עשר דקות לחצי שעה
בתקופת החגים היא מסרה לנו פעם שיעור על כוחן של דמעות על כך ששערי דמעות לא ננעלו וכו'. היא השחילה בין השיטין גם קצת מוסר על בין אדם לחברו (אדם שמוריד דמעות עקב פגיעה של חבר - דמעותיו של הפוגע אינן מתקבלות עד אר יבקש מחילה מחברו)

האווירה החשמלית שעמדה בכתה בעת התפילה באותו היום - ילווה אותי כל החיים!

בהצלחה רבה