שיתוף - לביקורת אמביווילנטיות

[הזדמנות]

השעון מניע רגל
אחת ארוכה
אחריה שניה משתרכת
צולעת, קצרה.
חלק אחד בך מיחל
שהזמן יחלוף
והחלק האחר מתפלל
שקצת יתעכב.

 

[יאן]

יפה מאוד

 

[RACHELIZ]

תמצית החיים

 

[7שבע7]

איזו האנשה קסומה לשעון! ויפה שגם האיש עצמו נמצא פה בשיר.
תוהה אם היה מתאים פה להסתיר את המילה שעון, לתת לקוראים לפענח את הדימוי בעצמם.

 

[לאלה]

מקסים!

 

[מצפה ופועל לישועה]

תוהה אם היה מתאים פה להסתיר את המילה שעון, לתת לקוראים לפענח את הדימוי בעצמם.

מצטרף

 

[נ. גל]

תוהה אם היה מתאים פה להסתיר את המילה שעון, לתת לקוראים לפענח את הדימוי בעצמם.

לטעמי האישי, יש משהו מאוד אמביוולנטי בכך שהשיר פותח בממשות מוחלטת, ברורה ומוכרת, ועובר לדבר על תחושה דקה, נפשית ובלי ממשית.

 

[הזדמנות]

לטעמי האישי, יש משהו מאוד אמביוולנטי בכך שהשיר פותח בממשות מוחלטת, ברורה ומוכרת, ועובר לדבר על תחושה דקה, נפשית ובלי ממשית.

ועכשיו אני גם רוצה למחוק מהשיר את המילה 'שעון' וגם להשאיר אותו. אוי כמה זה מסובך...

 

[AtArA R]

תחושה דקה, נפשית ובלי ממשית.

להרגשתי התחושה היא ממשית עד מאד.
יש בה אמנם רבדים דקים- למתעמקים, אבל הניסוח הוא פשטני וחסר יומרות.