אם עשיתי "מרכאות" זה לא נקרא?

מ. י. פרצמן

משתמש מקצוען
כתיבה ספרותית
עיצוב גרפי
פיתוח / אפיון / עיצוב אתרים
ואם גירשתי (מלשון קישטא) את המרכאות, וגירשתי (מלשון ') את המשפט...
אז... זה נקרא? (מלשון קרי')

והנה השאלה:
מתי משתמשים במרכאות, ומתי בגרשיים?
אז, נכון: ציטוט דורש מרכאות, וציטוט בתוך ציטוט דורש גרשיים, וכן הלאה והלאה ועוד,
אבל חוץ מזה?
קראתי מאמרים בנושא, דשתי ודרשתי, אבל עוד לא הצלחתי למצוא תשובה סופית.
דעתכם?
מתי אתם כותבים
חודש אלול הוא ה"מתנה" שלנו,
ומתי כותבים
חודש אלול הוא ה'מתנה' שלנו?
ואולי מישהו כאן יוכל למצוא אסמכתא בעניין, ויבוא על ברכתו מאת בורא העולם.
 

.נחמה

משתמש מקצוען
מנוי פרימיום
מוזיקה ונגינה
הדמיות בתלת מימד
לא הבנתי למה צריך מרכאות או גרשיים במשפט דוגמא שהבאת ומה הם מוסיפים.
לענ"ד מרכאות מתפרש כלשון "סגי נהור" שלא כמו גרשיים.
ובאגב, מעיון בכתבים ישנים, פעם כשהדגישו מילה הדגישו כך: מתנ"ה
 

מוישה

משתמש מקצוען
מנהל
מנוי פרימיום
כתיבה ספרותית
עריכה תורנית
והנה השאלה:
מתי משתמשים במרכאות, ומתי בגרשיים?
אז, נכון: ציטוט דורש מרכאות, וציטוט בתוך ציטוט דורש גרשיים, וכן הלאה והלאה ועוד,
אבל חוץ מזה?
קראתי מאמרים בנושא, דשתי ודרשתי, אבל עוד לא הצלחתי למצוא תשובה סופית.
דעתכם?
מתי אתם כותבים
חודש אלול הוא ה"מתנה" שלנו,
ומתי כותבים
חודש אלול הוא ה'מתנה' שלנו?
ואולי מישהו כאן יוכל למצוא אסמכתא בעניין, ויבוא על ברכתו מאת בורא העולם.
ההבדל בין מירכאות לגרשיים אינו בכך שזה בודד וזה כפול, וכיום הוא הבדל סמנטי בלבד. בציטוטים ראוי לעשות מירכאות כפולות, במונחים אפשר לעשות מירכאות בודדות. כאשר מנסים להשתמש במילה באירוניה או במליצה, כמו במקרה שלך, ראוי יותר לעשות את המילה 'מתנה' במירכאות כפולות. ואם הכוונה היא לשימוש כן ואמתי במילה 'מתנה' לציין את אלול, אז אין צורך גם בבודדות.
ובאגב, מעיון בכתבים ישנים, פעם כשהדגישו מילה הדגישו כך: מתנ"ה
אכן, בעבר אחד השימושים של הגרשיים היה הדגשה של מילה או החרגתה (למשל לשון לעז). אם אני זוכר נכון, זה התחיל בנקודה על כל אות באותה מילה (דבר שלעתים ציין מחיקה או היפוך סדר אותיות של מגיהים, או לעתים גם ראשי תיבות), ובהמשך עבר לגרשיים במקום כלשהו במילה, עד שנקבע למיקומו הקבוע לפני האות האחרונה של המילה.
 

7שבע7

משתמש פעיל
כתיבה ספרותית
אני חושבת שאין הבדל משמעותי. יש עלונים וכדומה שעושים הפרדה בין גרשיים - שמיועדים לציטוט, לבין גרש - שמיועד לציון מושג.
 

שושן צחור

משתמש סופר מקצוען
אסמכתא בעניין
כמדומני שאין אסמכתא לדברים האלו. הכללים האלו אינם תורה למשה מסיני, ולמעשה הם יחסית חדשים.
בידיו של הכותב או העורך לבחור למה ישמש אותו הגרש הבודד ולמה הגרשיים, והוא חייב להקפיד על עקביות לאורך כל הטקסט.
היום מקובל להשתמש בגרשיים לציטוטים, ובגרש למקורות.
מונחים, גם אירוניים, לא מקובל למסגר בגרשיים. אפשר לסמוך על הקורא שיבין את האירוניה גם כשאין תמרור לפניה.
 

פְּרוֹגְלַיין

מבחר הקורסים המקצועיים של פרוג באונליין!

לוח אירועים

למעלה