אם עשיתי "מרכאות" זה לא נקרא?

הנושא בפורום 'עריכה לשונית, דקדוק וניקוד' פורסם ע"י מ. י. פרצמן, ‏2/9/19.

  1. מ. י. פרצמן

    מ. י. פרצמן משתמש מקצוען פיתוח / אפיון / עיצוב אתרים עיצוב גרפי כתיבה ספרותית

    הצטרף:
    ‏12/11/18
    הודעות:
    1,544
    תודות :
    5,497
    נקודות:
    184
    עיסוק:
    עריכה ספרותית https://writing.yummiaction.com
    ואם גירשתי (מלשון קישטא) את המרכאות, וגירשתי (מלשון ') את המשפט...
    אז... זה נקרא? (מלשון קרי')

    והנה השאלה:
    מתי משתמשים במרכאות, ומתי בגרשיים?
    אז, נכון: ציטוט דורש מרכאות, וציטוט בתוך ציטוט דורש גרשיים, וכן הלאה והלאה ועוד,
    אבל חוץ מזה?
    קראתי מאמרים בנושא, דשתי ודרשתי, אבל עוד לא הצלחתי למצוא תשובה סופית.
    דעתכם?
    מתי אתם כותבים
    חודש אלול הוא ה"מתנה" שלנו,
    ומתי כותבים
    חודש אלול הוא ה'מתנה' שלנו?
    ואולי מישהו כאן יוכל למצוא אסמכתא בעניין, ויבוא על ברכתו מאת בורא העולם.
     
  2. .נחמה

    .נחמה משתמש מקצוען הדמיות בתלת מימד מוזיקה ונגינה

    הצטרף:
    ‏15/10/15
    הודעות:
    496
    תודות :
    2,263
    נקודות:
    193
    מיקום:
    ישראל
    לא הבנתי למה צריך מרכאות או גרשיים במשפט דוגמא שהבאת ומה הם מוסיפים.
    לענ"ד מרכאות מתפרש כלשון "סגי נהור" שלא כמו גרשיים.
    ובאגב, מעיון בכתבים ישנים, פעם כשהדגישו מילה הדגישו כך: מתנ"ה
     
  3. מוישה

    מוישה Moderator מנהל עריכה תורנית כתיבה ספרותית

    הצטרף:
    ‏2/1/12
    הודעות:
    983
    תודות :
    3,700
    נקודות:
    149
    עיסוק:
    עריכה והפקת ספרים
    מיקום:
    ירושלים
    ההבדל בין מירכאות לגרשיים אינו בכך שזה בודד וזה כפול, וכיום הוא הבדל סמנטי בלבד. בציטוטים ראוי לעשות מירכאות כפולות, במונחים אפשר לעשות מירכאות בודדות. כאשר מנסים להשתמש במילה באירוניה או במליצה, כמו במקרה שלך, ראוי יותר לעשות את המילה 'מתנה' במירכאות כפולות. ואם הכוונה היא לשימוש כן ואמתי במילה 'מתנה' לציין את אלול, אז אין צורך גם בבודדות.
    אכן, בעבר אחד השימושים של הגרשיים היה הדגשה של מילה או החרגתה (למשל לשון לעז). אם אני זוכר נכון, זה התחיל בנקודה על כל אות באותה מילה (דבר שלעתים ציין מחיקה או היפוך סדר אותיות של מגיהים, או לעתים גם ראשי תיבות), ובהמשך עבר לגרשיים במקום כלשהו במילה, עד שנקבע למיקומו הקבוע לפני האות האחרונה של המילה.
     
    אסתיג, הדוויג, .נחמה ו-3 משתמשים נוספים מודים על התגובה.
  4. 7שבע7

    7שבע7 משתמש חדש

    הצטרף:
    ‏1/7/16
    הודעות:
    27
    תודות :
    21
    נקודות:
    4
    עיסוק:
    עריכת לשון, כתיבה
    אני חושבת שאין הבדל משמעותי. יש עלונים וכדומה שעושים הפרדה בין גרשיים - שמיועדים לציטוט, לבין גרש - שמיועד לציון מושג.
     
    מ. י. פרצמן מודה על התגובה.
  5. שושן צחור

    שושן צחור משתמש סופר מקצוען

    הצטרף:
    ‏13/8/15
    הודעות:
    3,934
    תודות :
    7,396
    נקודות:
    230
    כמדומני שאין אסמכתא לדברים האלו. הכללים האלו אינם תורה למשה מסיני, ולמעשה הם יחסית חדשים.
    בידיו של הכותב או העורך לבחור למה ישמש אותו הגרש הבודד ולמה הגרשיים, והוא חייב להקפיד על עקביות לאורך כל הטקסט.
    היום מקובל להשתמש בגרשיים לציטוטים, ובגרש למקורות.
    מונחים, גם אירוניים, לא מקובל למסגר בגרשיים. אפשר לסמוך על הקורא שיבין את האירוניה גם כשאין תמרור לפניה.
     
    נרשמתי לרגע קט ו-מ. י. פרצמן מודים על התגובה.