אל נא רפא נא: פַּעֲמַיִם או פְּעָמַיִם או בכלל נַעֲלַיִם.

[רבנים]

האומרים סליחות בה"ב יאמרו מחר את ה"סליחות לתחלואי ילדים" בבית האחרון אומר המשורר:

"קְדֻשַּׁת אִישׁ חֲסִידֶךָ זְכוֹר לִיפַת פעמים. רַחֲמֶיךָ תְּעוֹרֵר כִּי לֻקִּינוּ בְּכִפְלַיִם. שׁוּבֵנוּ תֹּקֶף לְיִרְאָתֶךָ וְלֹא נֵחָשֵׂף שׁוּלַיִם. עֲנֵנוּ כְּשֶׁעָנִיתָ לְדָוִד וְלִשְׁלֹמֹה בְנוֹ בִּירוּשָׁלַיִם"​

לגבי הניקוד המדוייק למילה פעמים שגם משנה את המשמעות נחלקו הסידורים לשלושה קבוצות:

1. מילר, אזור אליהו, תפילת כל פה ועוד: הגירסא הינה פַּעֲמַיִם, כלומר זכור נא ליפת (=לביהמ"ק שהיה יפה ע"ש הפסוק 'כלילת יופי', שנחרב) פעמיים (כלומר, שני פעמים).
2. סידור ווילנא, תפילת יעקב (הגרח"ק), תפילת יוסף ועוד: הגירסא הינה פְּעָמַיִם מלשון הפסוק "מַה יָּפוּ פְעָמַיִךְ בַּנְּעָלִים בַּת נָדִיב", ואז הפירוש הוא: אנו מעוררים רחמים לפני הקב"ה שיזכור את עלייתנו לרגל בכל חג וחג. שזוהי גירסא מעט יותר נראית טוב. רק שזה הפירוש לא מסתדר עם ההמשך רַחֲמֶיךָ תְּעוֹרֵר כִּי לֻקִּינוּ בְּכִפְלַיִם. פַּעֲמַיִם = בְּכִפְלַיִם. לעומת סוף הבית שׁוּלַיִם = בִּירוּשָׁלַיִם.
3. ואז פתחתי את סידור 'עבודת ישראל' ליוצאי אשכנז, שפתר לי את התעלומה. שם מובא: קְדֻשַּׁת אִישׁ חֲסִידֶךָ זְכוֹר לִיפַת נַעֲלַיִם. רַחֲמֶיךָ תְּעוֹרֵר כִּי לֻקִּינוּ בְּכִפְלַיִם. ואז פירוש הבית הינו פרפרזה לפסוק הנ"ל "מַה יָּפוּ פְעָמַיִךְ בַּנְּעָלִים בַּת נָדִיב" רק עם הדגש על המילה בַּנְּעָלִים. והנה לנו החרוז, נַעֲלַיִם = בְּכִפְלַיִם.

מה אתם אומרים?

 

[חגי פאהן]

א. יפה! כמדומני שראיתי בסידור אחד שהובאו שתי הגרסאות (פעמים ונעלים).
ב. אמנם לא צריך לפרש שמי שאומר פַּעֲמַיִם לא מתכוון לפס' בשיר השירים ולמשמעות של צעד, שכן המילה פַּעַם היא אותה מילה, וניתן גם לכנות שני צעדים פַּעֲמַיִם.
ג. והמילה פְּעָמַיִם לכאורה לא תקנית. וצ"ע מהתיש בעל הַקְּרָנַיִם בספר דניאל, אבל זו צורה נדירה.