עיתונאות ועריכת תוכן
משתמש מקצוען
מסבלנות לא מפסידים
אמר מי שאמר
לא נתווכח איתו
קבלו את פרק י"ח
אמר מי שאמר
לא נתווכח איתו
קבלו את פרק י"ח
איזה יופיפרק י"ח
אלקסתימיה, אולי נולדים עם זה, אולי לא.
פלומה שמיכתית של תכלת, קיפלוני בייביגרו קטיפתיים, כובעון זעיר, מוצץ שטרם הורתח- תינוק חדש. להחזיק במלא הידיים אושר של שלוש וחצי קילו. לנשום עמוק את הסנסטיב של חדר תינוקות. לנתח בזהירות את גוון העיניים העומד להתחלף. לחפש את כתם הלידה המשפחתי, שתיכף ייספג ודי. להודות ולהתרגש ולבכות, ולהיות עייפים עד אין קץ. ולא לדעת מה יהיה הילד הזה, כשיגדל.
והוא בן. ילד טוב, מאוד טוב אפילו. לא מהבכיינים וזה בסדר, אנחנו אוהבים אותם ככה, ענייניים. ילד מסתדר, עצמאי וחכם. לא מושך בסינר, לא נעלב בחצר, לא מחפש תשומת לב. רגע, איך זה יכול להיות? מוזר קצת, לא?! אבא מושך בכתפיים, את רוצה לחפש בעיות בכוח? תמיד הוא היה רגוע, מאז שהוא נולד. נו, בגלל זה אני לא רגועה. לסבתא יש שאלות כמו: מה את רואה? במה זה מתבטא? מה לא בסדר? אמא מנסה לעמוד בבחינה, אין סיכוי לציון עובר. כושר הביטוי מתחפר בפנים. מבוכה. קצת אשמה.
אמא, מה את רואה? רואה ילד מדהים ודי סגור. שנון בלי לדבר הרבה. מסתדר בחברה אבל בלי חברים קרובים. לא מקטר אבל אף פעם לא יוצא מגדרו, לא שמח עד כדי ריקוד, לא מתרגש עד כדי חיבוק לאמא. זה מה שאני רואה. הוא ממצמץ כזה, סוג של טיקים? אומרים שזה מלחץ או עייפות, בדרך כלל שניהם. אני מקפידה אתו על שעות שינה. קונה ויטמינים. אבא קופץ לתלמוד תורה, תלמיד לתפארת. הרב'ה לא מבין מה הוא רוצה, גם האבא לא. אז אולי שעת איכות של קניות עם אמא, לימוד בערב עם אבא, מתנות מסבתא, אולי חוג נגרות, מה הסיפור עם הילד.
כמו ספר סגור או דפים חלקים או קובץ ריק. מה קורה איתך ילד? כלום. מה אתה מרגיש? אני לא יודע. מה אתה חושב? שום דבר. ילד זהב טהור. מה יש לך אמא, מי לוקח ילד נורמלי מתוק ומוצלח לאבחון. הנה, גם המאבחנת אמרה לך בפשטות: תעזבי את הילד, הוא בסדר גמור. הכל בסדר וזהו. למה לך לחשוב שיש לו תסמונת אלמונית שעוד לא גילו, תופעה ששמה המחקרי לא הגיע לאוזני המאבחנת. שם מורכב שאין לדעת איך לקרוא אותו ומאיזו לטינית הוא נגזר, אם בכלל. ואין לו, אין לו שום תסמונת, הוא אפילו לא מוגדר בעיה. סתם תופעה שקיימת בעשר אחוז מהאוכלוסייה. הרי יש מיליון תופעות לפחות. בינינו, כולם טיפוסים, עשר אחוז זו כבר נורמה תקנית. תירגעי, תיהני מהילד, הלואי על כולם וחסל. זה בטח יסתדר כשהוא יגדל.
נער, בחור, גבוה מרשים. אומרים הוא מתמיד מיוחד. הוא בעל מידות. אומרים גם צדיק. קצת שקט. לא מדי חברותי. לאו דווקא תמים, מה הסיפור שלו? סוג של צול, ער ימים ער לילות, כן נחמד ביותר ועוזר כשצריך. אחד הטובים בחבורה, אין אחד שיגיד עליו משהו רע. בחור של נחת, לסבתא לאבא לאמא. נכון אמא, הוא לא יתיישב איתך לשיחה, ישתף בקשיים, יחפש עצה. הוא לא ייסע עם חבר באמצע הזמנים, גם לא בבין. הוא לא איש שיחה, הטלפונים קצרים, מי אמר שזאת בעיה. הזמן יעשה את שלו. אולי, רק אולי, את חוששת שלא.
פרק י"ח
אלקסתימיה, אולי נולדים עם זה, אולי לא.
פלומה שמיכתית של תכלת, קיפלוני בייביגרו קטיפתיים, כובעון זעיר, מוצץ שטרם הורתח- תינוק חדש. להחזיק במלא הידיים אושר של שלוש וחצי קילו. לנשום עמוק את הסנסטיב של חדר תינוקות. לנתח בזהירות את גוון העיניים העומד להתחלף. לחפש את כתם הלידה המשפחתי, שתיכף ייספג ודי. להודות ולהתרגש ולבכות, ולהיות עייפים עד אין קץ. ולא לדעת מה יהיה הילד הזה, כשיגדל.
והוא בן. ילד טוב, מאוד טוב אפילו. לא מהבכיינים וזה בסדר, אנחנו אוהבים אותם ככה, ענייניים. ילד מסתדר, עצמאי וחכם. לא מושך בסינר, לא נעלב בחצר, לא מחפש תשומת לב. רגע, איך זה יכול להיות? מוזר קצת, לא?! אבא מושך בכתפיים, את רוצה לחפש בעיות בכוח? תמיד הוא היה רגוע, מאז שהוא נולד. נו, בגלל זה אני לא רגועה. לסבתא יש שאלות כמו: מה את רואה? במה זה מתבטא? מה לא בסדר? אמא מנסה לעמוד בבחינה, אין סיכוי לציון עובר. כושר הביטוי מתחפר בפנים. מבוכה. קצת אשמה.
אמא, מה את רואה? רואה ילד מדהים ודי סגור. שנון בלי לדבר הרבה. מסתדר בחברה אבל בלי חברים קרובים. לא מקטר אבל אף פעם לא יוצא מגדרו, לא שמח עד כדי ריקוד, לא מתרגש עד כדי חיבוק לאמא. זה מה שאני רואה. הוא ממצמץ כזה, סוג של טיקים? אומרים שזה מלחץ או עייפות, בדרך כלל שניהם. אני מקפידה אתו על שעות שינה. קונה ויטמינים. אבא קופץ לתלמוד תורה, תלמיד לתפארת. הרב'ה לא מבין מה הוא רוצה, גם האבא לא. אז אולי שעת איכות של קניות עם אמא, לימוד בערב עם אבא, מתנות מסבתא, אולי חוג נגרות, מה הסיפור עם הילד.
כמו ספר סגור או דפים חלקים או קובץ ריק. מה קורה איתך ילד? כלום. מה אתה מרגיש? אני לא יודע. מה אתה חושב? שום דבר. ילד זהב טהור. מה יש לך אמא, מי לוקח ילד נורמלי מתוק ומוצלח לאבחון. הנה, גם המאבחנת אמרה לך בפשטות: תעזבי את הילד, הוא בסדר גמור. הכל בסדר וזהו. למה לך לחשוב שיש לו תסמונת אלמונית שעוד לא גילו, תופעה ששמה המחקרי לא הגיע לאוזני המאבחנת. שם מורכב שאין לדעת איך לקרוא אותו ומאיזו לטינית הוא נגזר, אם בכלל. ואין לו, אין לו שום תסמונת, הוא אפילו לא מוגדר בעיה. סתם תופעה שקיימת בעשר אחוז מהאוכלוסייה. הרי יש מיליון תופעות לפחות. בינינו, כולם טיפוסים, עשר אחוז זו כבר נורמה תקנית. תירגעי, תיהני מהילד, הלואי על כולם וחסל. זה בטח יסתדר כשהוא יגדל.
נער, בחור, גבוה מרשים. אומרים הוא מתמיד מיוחד. הוא בעל מידות. אומרים גם צדיק. קצת שקט. לא מדי חברותי. לאו דווקא תמים, מה הסיפור שלו? סוג של צול, ער ימים ער לילות, כן נחמד ביותר ועוזר כשצריך. אחד הטובים בחבורה, אין אחד שיגיד עליו משהו רע. בחור של נחת, לסבתא לאבא לאמא. נכון אמא, הוא לא יתיישב איתך לשיחה, ישתף בקשיים, יחפש עצה. הוא לא ייסע עם חבר באמצע הזמנים, גם לא בבין. הוא לא איש שיחה, הטלפונים קצרים, מי אמר שזאת בעיה. הזמן יעשה את שלו. אולי, רק אולי, את חוששת שלא.
גם אני רציתי לשאול את אותה שאלה.זה הבן שלה או קיצור תולדות ימיו של האבא?
עד עכשיו הכל סופר מהזווית של תימיה.. ))זה הבן שלה או קיצור תולדות ימיו של האבא?
-העושר הלשוני מדהים אותי!אמא, מה את רואה? רואה ילד מדהים ודי סגור. שנון בלי לדבר הרבה. מסתדר בחברה אבל בלי חברים קרובים. לא מקטר אבל אף פעם לא יוצא מגדרו, לא שמח עד כדי ריקוד, לא מתרגש עד כדי חיבוק לאמא.
שורף גם לי.בכלל לא, בכלל לא האשמתי. היה רק טוב להרגיש שאני לא איזו מדומיינת פתטית. טוב לדעת שאני לא חיה באיזו אגדה מבשרת רעות. קריטי להבין, שהמחיר הגבוה מכיל איכות מזן שונה. שורף קצת בגרון ולפעמים בלב, חריף וגם דבר נאה ומתקבל.
החשיבה הזאת - לדעתי - לא מעוותת.מאז הפרק הקודם עשית פניה חדה בעלילה.
חדה וחכמה.
וגם הכתיבה בפירוש עלתה בכמה רמות.
שורף גם לי.
בהיטבת לבטא חלק מהחשיבה הזו המעוותת שלה.
כשהיא מנסה שלכנע את עצמה קבלה איכות רק מזן שונה.
כן בטח...
מי שמכיר זוגות שאחד מהם בעל בעיה בתקשורת יבין למה כוונתי.החשיבה הזאת - לדעתי - לא מעוותת.
הגדרה צמחונית למדי. בפרט במקרים בהם ההפרעה מאמללת עד כלות את חיי הזוג.שהחיים לא חייבים להיות חלקים ומושלמים בשביל להיות יפים.
כתבתי את התגובה בדיוק בגלל שאני מכירה זוגות כאלו.מי שמכיר זוגות שאחד מהם בעל בעיה בתקשורת יבין למה כוונתי.
הגדרה צמחונית למדי. בפרט במקרים בהם ההפרעה מאמללת עד כלות את חיי הזוג.
שימי לב - היא כותבת "המחיר הגבוה" - להבנתי הכוונה להפרעת התקשורת,שהמחיר הגבוה מכיל איכות מזן שונה.
צר לי.אבל אפשר לחיות עם זה
אוקיי"מכיל איכות מזן שונה" - להבנתי הכוונה לאיכות האמיתית של הבחור
נכון.צר לי.
מהיכרות מקרוב.
לפעמים זה בלתי אפשרי ומייסר וחסר תוחלת.
בזמן שאתם מחפשים את החמץ, הלקוחות שלכם מחפשים אתכם בנרות!
מנוי פרימיום באתר פרוג, יקפיץ את המוניטין שלך לקהל גדול שאסור לך להחמיץ!
ועכשיו בהזדמנות, מבצע פסח 10% הנחה ברכישת מנוי שנתי!
לוח לימודים
מסלולי לימוד שאפשר לההצטרף
אליהם ממש עכשיו:
2.04
כ"ג אדר ב'
השקה חגיגית
חדש בפרוג
קורס חדשנות AI ובינה מלאכותית
14 שיעורים מפוצצים תוכן על כלי הAI השונים ליצירת תמונות וויז'ואל, עריכת וידאו ומושן, כתיבה ורעיונות, אפיון ועיצוב אתרים ועוד המון!
ההרשמה נפתחה!
20.03
י' אדר ב'
פתיחת מסלול
עיצוב ואדריכלות פנים
מלגות גבוהות!
26.03
טז' אדר ב'
פתיחת מסלול
מאסטר בשיווק דיגיטלי
מלגות גבוהות!
8.05
ל' ניסן
פתיחת מסלול
אוטומציות עסקיות, בוטים והטמעת מערכות מידע
מלגות גבוהות!
9.05
א' אייר
ירושלמי?
יש לנו מלגה מטורפת עבורך! קורס במימון כמעט מלא!!
אוטומציות עסקיות, בוטים והטמעת מערכות מידע
ההרשמה בעיצומה
28.05
כ' אייר
פתיחת מסלול מורחב:
פיתוח ובניית אתרים
מלגות גבוהות!
תהילים פרק קיט ר'
קנג רְאֵה עָנְיִי וְחַלְּצֵנִי כִּי תוֹרָתְךָ לֹא שָׁכָחְתִּי:קנד רִיבָה רִיבִי וּגְאָלֵנִי לְאִמְרָתְךָ חַיֵּנִי:קנה רָחוֹק מֵרְשָׁעִים יְשׁוּעָה כִּי חֻקֶּיךָ לֹא דָרָשׁוּ:קנו רַחֲמֶיךָ רַבִּים יְהוָה כְּמִשְׁפָּטֶיךָ חַיֵּנִי:קנז רַבִּים רֹדְפַי וְצָרָי מֵעֵדְוֹתֶיךָ לֹא נָטִיתִי:קנח רָאִיתִי בֹגְדִים וָאֶתְקוֹטָטָה אֲשֶׁר אִמְרָתְךָ לֹא שָׁמָרוּ:קנט רְאֵה כִּי פִקּוּדֶיךָ אָהָבְתִּי יְהוָה כְּחַסְדְּךָ חַיֵּנִי:קס רֹאשׁ דְּבָרְךָ אֱמֶת וּלְעוֹלָם כָּל מִשְׁפַּט צִדְקֶךָ: